אז פירסמתי את הסיפור הזה מזמן כבר בפורום.. והחלטתי לחדש אותו.. מקווה שתהנו
הקדמה:
בעולם בו קסם הוא לא דבר נסתר וכוחות על טבעיים הם דבר שקיים אצל כמעט כל אחד מתנהלת תחרות כל אלף שנה. בתחרות הזו רשאים להשתתף כל האנשים שבין הגילאים 11 ל-18. התחרות קשה ומאתגרת אך הפרס הוא עילאי; התואר 'מלך הכח' ואיתו מגיע כח וכבוד שכל אחד חולם לקבל. מלך הכח הקודם ניסה לדאוג לשלום ושלווה בעולם ונהרג בקרב כבר לפני 738 שנים. מאז יש אי סדר, מאבקים ובעיות כמעט בכל מקום. כל פעם שומעים בחדשות על מספר רב של אנשים שהקריבו את עצמם למאבק נגד כוחות הרשע ורק בזכותם העולם ממשיך להתקיים ולא נכנס לתקופת אפלה נצחית. היום, כעבור אלף שנים מהתחרות הקודמת, מתחילה תחרות 'מלך הכח'. מי יזכה בכבוד והכוחות העצומים שהתפקיד מעניק והאם הוא ישתמש בהם לטובת העולם או לטובתו האישית? כל זה בסיפור "מלך הכח!"
פרק 1-התחלות חדשות-
השמש עלתה בעיר וירליון, אחת הערים הבודדות שנותרו שלוות בעולם. קרני השמש חדרו דרך החלון והאירו על מיטתו של אוליבר. הקרניים גרמו לשיערו הזהוב של אוליבר להיראות כאילו הם זוהרים. אוליבר התקשה לקום ממיטתו והצליח רק לשלוח מבט חטוף לשעון לפני שחזר לעצום את עיניו. לרגע נראה שחזר לישון אך פתאום: "אני מאחר!" קפץ אוליבר מהמיטה והחל להתארגן במהירות לבית הספר. הוא רץ לכיוון בית הספר כששמע מישהי מאחור קוראת לו. אוליבר הסתובב וזיהה את הנערה שקראה לו. היא הייתה גבוהה יותר ממנו, אך גופה נראה עדין ושברירי. לידה עמד נער שגם, כמו אוליבר, היה נמוך מהנערה אך נראה חזק ואיתן עם חיוך ענק על פניו. אלו היו בקי ומייק, חבריו הטובים ביותר של אוליבר.
"בקי? מייק? מה אתם עושים פה? גם אתם מאחרים לבית הספר?" הופתע אוליבר לראותם. בעיקר הופתע לראות את בקי שהיא אישיות דייקנית ורצינית שאינה שוכחת כלום ואינה מאחרת אף פעם. מייק התחיל לצחוק ובקי פשוט נראתה מיואשת משאלתו של אוליבר. "מה כבר אמרתי?" שאל אוליבר והרגיש קצת נבוך.
"השעה רבע לשמונה." העיר מייק וניסה להשתלט על הצחוק שלו.
"לא, השעה רבע לתשע." השיב אוליבר לאחר שבדק שוב את שעונו וראה שאכן רבע לתשע. פתאום אוליבר הרגיש יותר נבוך מקודם: "שכחתי לכוון את השעון אחורה בשעה אתמול!"
"גם שכחת להסתכל במראה לפני שיצאת. החולצה שלך הפוכה."
"זה לא הדבר היחידי שהוא שכח." רמזה בקי בזמן שאוליבר הפך את החולצה. אוליבר ניסה להזכר במה שכח אך במהרה נזכר.
"ההרשמה לתחרות "מלך הכח" היא היום!" שאג אוליבר בשמחה. אוליבר כבר שיגע את בקי ומייק כל יום בקשר לתחרות וספר את הימים אחורה במשך שנתיים, מאז שהיו בני 13.
"החלטנו גם להרשם." הוסיף מייק בשמחה ואוליבר נראה מאושר.
"אני מצטערת לקטוע את השמחה אבל אם לא נזוז עכשיו אנחנו באמת נאחר לבית ספר." זירזה בקי את מייק ואוליבר ושלושתם יחדיו הלכו לבית הספר. אוליבר, מייק ובקי הרגישו שהזמן בבית ספר זז לאט מהרגיל כיוון שרק חיכו שהלימודים יגמרו כדי שיוכלו ללכת לספריה להרשם לתחרות. חמש דקות לפני תחילת השיעור נע נער עם שיער שחור ועיניים אפורות לכיוונו של אוליבר, חצי חיוך על פניו.
"שמעתי שאתה רוצה להרשם לתחרות." העיר דילן לאוליבר. דילן ואוליבר היו חברים טובים כשהיו קטנים, אבל עם השנים התחילו דילן ואוליבר לא להסתדר עד שבגיל 12 דילן עשה משהו שאוליבר לא יכול היה לסלוח לו, מאז הם נעשו יריבים. "לא ידעתי שנותנים לנמושות להרשם."
"תזהר ממני!" קם אוליבר בזעם מהכסא שלו. המחנכת נכנסה לכתה, דילן ואוליבר הביטו אחד בשני והיה נראה שעומד לפרוץ מאבק בינהם.
"כולם לשבת." ביקשה המחנכת. "אוליבר ודילן תשבו!" היא התרגזה, אוליבר ודילן המשיכו להביט אחד לשני בעיניים בזעם.
"הוא לא שווה את זה." בקי ניסתה להרגיע את אוליבר והושיבה אותו. דילן התיישב אחריו והמחנכת העלתה חיוך על פניה. מייק שהיה לחוץ כבר להרשם לתחרות לא יכול היה לחכות עוד שניה והתפרץ:
"אולי תשחררי אותנו מוקדם כדי שנוכל ללכת להרשם לתחרות "מלך הכח" כבר עכשיו?" המחנכת לא כעסה. היא חייכה, עשתה תנועה קלה עם ידה ומכונה הופיעה על שולחן המורה.
"לא סתם אומרים שגב' מאמוב היא המחנכת הכי טובה שאפשר לבקש. הבאתי לכתה מכונת הרשמה לתחרות כדי שלא תצטרכו לחכות בתור בספריה." הסבירה המחנכת, גב' מאמוב, לתלמידים והם התחילו להשתולל מרב אושר. רק בקי נשארה בכסא עם חיוך ולא השתוללה. התלמידים יצרו טור לכיוון שולחן המחנכת. הראשון בטור היה מייק. "רק תרשום את השם במכונה." ביקשה גב' מאמוב ומייק לא חיכה שניה והקליד את שמו. כרטיס יצא מהמכונה שבראשו היה כתוב שמו המלא של מייק, מייק מילר, ובגוף הכרטיס היתה רשומה כותרת בשם 'כוחות על טבעיים' ומתחתיה היה רשום 'תעופה' ו'כדור אש'.
"מה זה הכרטיס הזה?" שאל מייק בהססנות וגב' מאמוב הסבירה בקול רם:
"זה כרטיס ההשתתפות שלכם בתחרות. הכרטיס חייב להיות עליכם תמיד. בראש הכרטיס כתוב השם של המתמודד, מתחת לשם כתובים הכוחות העל טבעיים שבבעלותכם. אתם כבר יודעים שכל בן אדם מקבל כח על טבעי אחד לפחות במהלך חייו, בדרך כלל בגיל 16, אבל כמובן שלא לכולכם יש כח על טבעי עדיין. לכן, כדי שהתחרות תהיה הוגנת כל מתמודד מקבל כח על טבעי מיוחד בנוסף לכח התעופה שכל המתמודדים מקבלים."
"אז אני יכול ליצור כדורי אש?" שמח מייק מאוד. הטור המשיך וגם אוליבר ובקי קיבלו את הכרטיס שלהם. "נו אז איזה כוח מיוחד קיבלתם?" שאל מייק בהתרגשות.
"בנוסף לכח החיזיון שיש לי כבר מגיל 12 קיבלתי גם טלקניסס." ענתה בקי בהנאה. בקי קיבלה חזיונות כבר מגיל 12, זה לא קורה לה לעיתים תכופות אך זה תמיד גרם לה לתכנן את עתידה טוב יותר כשהיא כן קיבלה את החזיונות. "מה איתך אוליבר?" אוליבר כמו מייק עדיין לא קיבל אף כח על טבעי לפני התחרות.
"שינוי צורה!" ענה אוליבר בהתרגשות והמשיך: "אולי ננסה את הכוחות החדשים שלנו?" מייק ובקי הנהנו לחיוב. מייק שם את הכרטיס, הטלפון הסלולרי והארנק שלו על השולחן שלו כדי שהחפצים לא יכבידו עליו לעוף, אבל הוא לא הצליח להתרומם אפילו סנטימטר באויר.
"מה אתה מנסה לעשות?" שאלה גב' מאמוב וראתה את הכרטיס של מייק על השולחן. "אתה לא תצליח להשתמש בכוחות שקיבלת מהתחרות בלי הכרטיס. אבל אני לא מרשה לנסות את הכוחות בכתה. אתם משוחררים הביתה אם קיבלתם כבר את הכרטיסים שלכם." מייק לקח את החפצים שלו מהשולחן ויצא יחד עם אוליבר ובקי החוצה.
"בואו אלי. ננסה את הכוחות שלנו בחצר." אמר אוליבר בהתרגשות ומייק ישר קטע אותו והציע:
"בוא נעוף אליך הביתה!"
"זה לא מסוכן?" שאלה בקי אבל אוליבר ומייק כבר היו באויר. "אויש בנים." חשבה בקי בראשה וגם התעופפה באויר. לאוליבר היה הכי קשה לשלוט בעצמו באויר לעומת מייק ששלט בתעופה כאילו עף כבר מאז שנולד. כשהגיעו לחצר ביתו של אוליבר מייק פתח את ידו והופיע כדור אש. בקי ניסתה להתרכז בכדור האש כדי להזיז אותו בכוח הטלקניסס שלה אבל לא הצליחה.
"אוף זה לא מצליח לי!" התייאשה בקי והזיזה את ידיה בייאוש כשפתאום אבן זזה ממקומה באותה תנועה של היד של בקי. "אז אני מזיזה דברים בעזרת היד שלי!" שמחה בקי לגלות והזיזה את כדור האש של מייק לרצפה. רק אוליבר לא הצליח לשנות צורה למרות שהתרכז מאוד. "אולי גם הכוח שלך עובד בצורה שונה מריכוז בלבד." הציעה בקי. ההצעה נשמעה הגיונית ואוליבר ניסה להזיז את ידיו בזמן שחשב על הצורה שאליו רצה להשתנות, לפיל, אבל שום דבר לא קרה.
"אני ממש גרוע בזה, פשוט חרא." אמר אוליבר ופתאום צורתו השתנתה למוצק חום ומצחין.
"אתה משנה צורה למה שאתה אומר!" אמר מייק והתחיל להתגלגל מצחוק מצורתו החדשה של אוליבר, בקי לעומתו לקחה צעד אחורה כדי להתרחק מהסרחון.
"אוליבר הול." אמר אוליבר את שמו המלא ושינה את צורתו חזרה לצורתו המקורית. השמיים נעשו אפורים ורוח חזקה החלה בחצר. פתאום הופיעו שלושה אנשים בגלימות שחורות.
"מוכנים למשימה הראשונה שלכם?"