נושא: בעקבות האלים- עודכן פרטים על האיוונט!

פורסם במקור על ידי הקדוש ברוך הוא

אני מהר שולפת את הכדור השחור וזורקת על הטרופיוס, לפני שיתעורר ויהיה מאוחר מדי.

"קדימה תיתפס"אומר בלחש,אבדוק מה השעה ,ואראה עוד כמה זמן נשאר לנו.

תומאס~
תקפת אותו פעמיים וכבר אתה חושב שתנצח? XD
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שרומיש קופץ לאוויר ושוב דוחף את בידוף, אבל בידוף לא מתעלף והוא נלחם בשתיוק והוא יוצא עם מתקפה מהירה ופוגע ישירות בשרומיש התשוש גם ככה.


פלינט~
נירות? ם:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
צ'ימיצ'אר מסתער לעברו של בלאספורט ומנסה להסיח את דעתו, אבל בלאספורט שוב קושר את צ'ימיצ'אר עם גפן מצליפה ומעיף אותו לעברו של מריל, הפוגע בו עם מתקפת בועות. למרות הפגיעה צ'ימיצ'אר הוא לא מוותר יוצא מולו שוב את כדור האור, אבל הפעם הכדור אור פשוט צורח על מריל, הכדור העתיק את מתקפת הנהמה של טיילו. מריל מנסה שוב להשתמש במתקפת בועות, אבל צ'ימיצ'אר קופץ לאחור ומסתתר תחת ההגנה של מייטי. אחרי שההגנה נעלמת מייטי שולח קרן קרח לעברו של בלאספורט ופוגע בו ישירות.
בלאספורט נהפך להיות גוש של קרח ואינו מסוגל לזוז. ואז הוא שולח את זרועתיו הקטנות וקושר את מריל ומתחיל להטיח אותו בכוח על הרצפת האבן.
מריל ובלאספורט לא יכולים להלחם.
המעודדות מחזירות את הפוקימונים שלהם וזורקות פוקדורים חדשים מתוכם יוצאים שני פוקימונים קטנים וצהובים המזכירים לך סוג של פיקאצ'ו
"מינו!" קוראת אחת "פלוסל!" קוראת השנייה "יד עוזרת ואז ניצוצות!" קוראות שתיהן ביחד. מינו ופלאסל מחזיקים ידיים ואז חשמל מתחיל לצאת מהם במהירות לעבר הפוקימונים שלכם.


אליסה+ניל~
אליסה זורקת את הפוקדור השחור במהירות לעברו של טרופיוס והכדור נפתח ואז נופל על האדמה, מתגלגל מצד לצד ואחרי חמש דקות ארוכות הוא נעצר.
טרופיוס הענק נלכד.
ניל מסתכל בשעון שלו ומגלה שנשארו לכם עוד שלוש שעות.

פורסם במקור על ידי הקדוש ברוך הוא

"עבודה טובה כולם" אני אומרת בחיוך ומחזירה את הפוקימונים לכדורים שלהם. אני מרימה את הכדור השחור ומסתכלת עליו. "אז מה... המשימה הראשונה לא הייתה כזו נוראה אחרי הכל, אה?" אני אומרת לניל ומוציאה את הכדור של הגולבאט שלי. "יש לנו שעתיים להסתובב פה ואז נצטרך לחזור לבסיס, אני חושבת שכדאי שנחזור עכשיו"

אחזיר את זובאט וקלפה,"נאממ למרות שבא לי למצוא את המערה, באמת לא כדאי לאחר "אומר אוציא את הפוכדור של גולבט "נעוף?"

אליסה וניל~
שניכם מחזירים את הפוקימונים שלכם לפוקדורים ומשחררים את גולבטים שלכם ועד מהרה אתם בחזרה בבסיס. ראשונים. רייבן מקבלת את פניכם בחיוך מרושע "מעניין מה לכדתם לנו" היא אומרת בקולה הנבזי "אתם צריכים להיות ממש אמיצים או ממש טיפשים להגיע כ"כ מוקדם" היא אומרת ואז לוקחת את הפוקדורים של הגולבטים ממכם והולכת. משאירה אתכם באולם התפילות לבד.

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

אליסה וניל~
שניכם מחזירים את הפוקימונים שלכם לפוקדורים ומשחררים את גולבטים שלכם ועד מהרה אתם בחזרה בבסיס. ראשונים. רייבן מקבלת את פניכם בחיוך מרושע "מעניין מה לכדתם לנו" היא אומרת בקולה הנבזי "אתם צריכים להיות ממש אמיצים או ממש טיפשים להגיע כ"כ מוקדם" היא אומרת ואז לוקחת את הפוקדורים של הגולבטים ממכם והולכת. משאירה אתכם באולם התפילות לבד.

"אני מתחיל להתחרט על זה שחזרנו מוקדם"אלחש לאליסה.

תומאס~
אתה יודע שמתנה טבעית צריכה שיהיה לשרומיש ברי נכון? ם: כי אם לא, היא פשוט לא עושה כלום..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שרומיש שוב זוהר באדום וקרן אור נמתחת אל עבר בידוף ועוטפת אותו באור האדום.
שרומיש מתרפא.
בידוף משותק מידי כדי לזוז.


אליסה וניל~
שניכם מתיישבים בשקט באולם ועד מהרה רוב האנשים מתחילים לחזור ומתיישבים לידיכם בספסלים של אולם התפילה. מריק עולה לבמה בליווי של קול ורייבן.
"אנחנו נקרא עכשיו שמות של צוותים. כל צוות צריך לעלות לפה ולהציג את הפוקימון שהוא לכד" היא אומרת וחוזרת לעמוד ליד מריק וקול.
קול מתקרב למקרפון ומתחיל לקרוא שמות של צוותים, ואתם רואים זוגות זוגות של צמדים עולים על הבמה ומשחררים פוקימונים כאלה ואחרים. אתם מבחינים גם בסייטר ובוויגורט שראיתם מקודם וכמה פוקימונים הנראים לכם מפתיעים במיוחד , , , , , .
לבסוף קוראים בשמכם.


פלינט~
צ'ימיצ'אר קופץ באוויר בניסיון להתחמק, אבל אז אתה מבחין שהמתקפה לא נועדה לצ'ימיצ'אר שלך אלא למייטי של תמי והוא חוטף במלוא העוצמה את מתקפת הניצוצות של מיינו ופלוסל ומתעלף במקום.
"אוי לא מייטי!" קוראת תמי בדאגה ומחזירה את מייטי שלה לפוקדור ונראית זועמת "אין בעיות, אם ככה אתן משחקות! צאי מיני!" היא קוראת וזורקת פוקדור. מתוכו יוצאת פוקימונן ענקית בגודלה הנראית כמו נחש אבן
כל הסובבים אתכם מסתכלים בפליאה על האוניקס הענקית הנמצאת במגרש אתה מבחין שגם צ'ימיצ'אר מסתכל בפחד לעומת נחש האבן. ואילו פלאסל ומינו בוכות בהיסטריה מחובקים אחת בשנייה."תותח פלאש!" היא צורחת בזעם ומיני שלה פותחת את פיה ומשחררת אנרגיה כסופה במהירות למגרש ומחסלת במכה אחת את פלאסל ומינון. "פעם אחרונה שאני רואה אתכן כאן!" היא צורחת על השתי מועדוות הזורקות את הפונפונים שלהן ובורחות בריצה. משאירה אתכם מסתכלים על תמי בפליאה.

אליסה וניל~
אתם שומעים לחשושים בקרב שאר החיילים וגם מלמולים מרייבן,מריק וקול. "אין בעיות" אומרת רייבן ואתם כולכם עולים למעלה, בכניסה אחרת, המובילה אתכם לשטח פתוח בפאתי העיר. "קדימה שחררו את הפוקימון שלכם" אומר מריק בזלזול מוחלט.
אליסה, את זורקת את הפוקדור לאוויר ומתוכו יוצא טרופיוס הענק בשאגה אימתנית ומשגר מפיו קרן על אדירה "הוא ענקי!" אתם שומעים את מריק צועק בקול מופתע. אתם מעברים מבט בין כולם ורואים את פני ההלם של כולם.
לפתע אתם שומעים מחיאות כפיים מדמות היוצאת מהכניסה השנייה למנזר שלכם "אני מאוד מתרשמת מהיצור ענקי הזה" הבחורה אומרת בקול קר המלחיץ אתכם ברמות אתם מסתכלים סביב ורואים שכל שאר החיילים משתחווים לבחורה ואפילו רייבן,קול ומרים קדים לה קידה עמוקה "מישל" אומר מריק בקול מפחוד "האם יצור זה מספק מספיק, הוד קדושתך?" הוא שואל ואוזניכם כמעט מתפוצצות מלשמוע את מריק מדבר ככה לנערה צעירה. "אתם שם איך אתם מעיזים להסתכל עליי בכלל?!" היא צורחת ועוד לפני שאתם מבינים פוקימון חום בהיר קופץ עליהם ודוחף את ראשיכם על הרצפה "החוצפה, של זוכים במשימה כזאת פשוטה" היא אומרת ואתם שומעים את צעדיה כשהיא מתקרבת אליכם ודורכת על גבכם." דבר ראשון, בתור הפרס שלכם, אתם לא תוצאו להורג על חוצפתכם" היא אומרת ומסובבת את רגליה על עמוד השדרה שלכם ואז משמיעה צחקוק קטן "דבר שני, הפרס שלכם הוא שדרוג בדרגה" היא אומרת ומרימה את ראשיכם עם ידיה "אתם הולכים להיות סוכני השטח שלנו" היא אומרת ומעלה על פניה חיוך מרושע ואז עוזבת את סנטריכם ומפילה את פניכם על האדמה. אתם מרגישים את הפוקימון יורד ממכם . אתם לבסוף קמים כשהנערה נעלמת לה במעמקי המנזר. רייבן וקול מרימים אתכם וסוחבים אתכם במהירות בחזרה למנזר עד שאתם עומדים שוב באום התפילות "עליכם לצאת עכשיו. הגולבטים האלה יהיו רק ככלי תחבורה בשבילכם. עכשיו הם נועדו להעיף אתכם לעיר ג'נטה. אנחנו ניצור קשר אתכם כבר. תעשו מה שעולה על ראשכם. הכי חשוב זה שלא תתפסו ושלא יתגלה הסוד שלכם" קול אומר לכם בקול מבוהל אז הוא ורייבן נעלמים בריצה דרך גרם מדרגות ומשאירים אתכם לבד באולם התפילה.


פלינט~
"תודה אומרת תמי ונראה שהיא חזרה לעצמה אתה מחבק את צ'ימיצ'אר הצוהל מאושר מהניצחון, אבל מסתכל על תמי באימה.
אתה שואל מי רוצה להלחם מולכם, אבל כל המאמנים מרבים ומתחילים להתרחק מהמקום.

פורסם במקור על ידי Ritsuka Kun

אליסה וניל~
אתם שומעים לחשושים בקרב שאר החיילים וגם מלמולים מרייבן,מריק וקול. "אין בעיות" אומרת רייבן ואתם כולכם עולים למעלה, בכניסה אחרת, המובילה אתכם לשטח פתוח בפאתי העיר. "קדימה שחררו את הפוקימון שלכם" אומר מריק בזלזול מוחלט.
אליסה, את זורקת את הפוקדור לאוויר ומתוכו יוצא טרופיוס הענק בשאגה אימתנית ומשגר מפיו קרן על אדירה "הוא ענקי!" אתם שומעים את מריק צועק בקול מופתע. אתם מעברים מבט בין כולם ורואים את פני ההלם של כולם.
לפתע אתם שומעים מחיאות כפיים מדמות היוצאת מהכניסה השנייה למנזר שלכם "אני מאוד מתרשמת מהיצור ענקי הזה" הבחורה אומרת בקול קר המלחיץ אתכם ברמות אתם מסתכלים סביב ורואים שכל שאר החיילים משתחווים לבחורה ואפילו רייבן,קול ומרים קדים לה קידה עמוקה "מישל" אומר מריק בקול מפחוד "האם יצור זה מספק מספיק, הוד קדושתך?" הוא שואל ואוזניכם כמעט מתפוצצות מלשמוע את מריק מדבר ככה לנערה צעירה. "אתם שם איך אתם מעיזים להסתכל עליי בכלל?!" היא צורחת ועוד לפני שאתם מבינים פוקימון חום בהיר קופץ עליהם ודוחף את ראשיכם על הרצפה "החוצפה, של זוכים במשימה כזאת פשוטה" היא אומרת ואתם שומעים את צעדיה כשהיא מתקרבת אליכם ודורכת על גבכם." דבר ראשון, בתור הפרס שלכם, אתם לא תוצאו להורג על חוצפתכם" היא אומרת ומסובבת את רגליה על עמוד השדרה שלכם ואז משמיעה צחקוק קטן "דבר שני, הפרס שלכם הוא שדרוג בדרגה" היא אומרת ומרימה את ראשיכם עם ידיה "אתם הולכים להיות סוכני השטח שלנו" היא אומרת ומעלה על פניה חיוך מרושע ואז עוזבת את סנטריכם ומפילה את פניכם על האדמה. אתם מרגישים את הפוקימון יורד ממכם . אתם לבסוף קמים כשהנערה נעלמת לה במעמקי המנזר. רייבן וקול מרימים אתכם וסוחבים אתכם במהירות בחזרה למנזר עד שאתם עומדים שוב באום התפילות "עליכם לצאת עכשיו. הגולבטים האלה יהיו רק ככלי תחבורה בשבילכם. עכשיו הם נועדו להעיף אתכם לעיר ג'נטה. אנחנו ניצור קשר אתכם כבר. תעשו מה שעולה על ראשכם. הכי חשוב זה שלא תתפסו ושלא יתגלה הסוד שלכם" קול אומר לכם בקול מבוהל אז הוא ורייבן נעלמים בריצה דרך גרם מדרגות ומשאירים אתכם לבד באולם התפילה.

"מה זה היה "אומר ,אקח נשימה עמוקה ואוציא את האוויר.
"אז אנחנו לא שבוע כאן וקודמנו"
"שנצא?"