תתרמו ותצילו חיים של מישהו,אפילו תרומה מעטה של 14 שקל http://www.uxv.co.il/neomi/
גם אני מאמין בתגובות בונות
תזכו בפרסים שווים עם נקודות תהילה!
שינוי כינוי עכשיו בזכות צמ"ח!
"There can be no ugly woman, there can only be not enough vodka"
שם במשחק: פלינט
גיל: 14
רקע: פלינט נולד וגר בעיר ניו טורטיק כבן למשפחה עמידה שחיה בכבוד בעיירה הקטנה.
אביו של פלינט היה סוחר של אביזרי פוקימונים למאמנים ומתאמים והקים חנות קטנה בעיירה שזכתה להצלחה רבה,אמו של פלינט עבדה כקופאית של אותה החנות,זהו היה עסק משפחתי מצליח מאוד.
האמנם,פלינט לא התרשם במיוחד מהעסק המשפחתי,כל הזמן חיפש דברים אחרים להתעסק בהם,מדי יום היה מטייל סביב העיירה ובין העצים,לחפש את הדברים שהעסיקו אותו הכי הרבה,פוקימונים.
מגיל קטן מאוד אביו של פלינט היה מראה לו תמונות של פוקימונים שונים ממחוזות רבים,פלינט הוקסם מן היופי וההדר והתחבר במיוחד לקרבות הפוקימונים,"יום אחד פלינט,אתה תוכל לצאת למסע משלך" אמר אביו בנחישות יום אחד ומאז פלינט הרגיש שכל יום הוא מאין התכוננות לאותו היום שיבוא.
הרבה מחבריו של פלינט בעיירה הכירו אותו כילד עם ביטחון,נחוש,שלא יוותר ללא קרב.
לפלינט אחות גדולה,שמה לוסי,לוסי כבר הייתה מאמנת חזקה מאוד, ההפרש בין פלינט לאחותו הוא 3 שנים,כמו אחיה פלינט,גם לוסי התחברה מאוד לקרבות הפוקימונים וחלומה היה להיות אלופת מחוז קולומביה,בכל שעות הערב היה צופה בטלוויזיה בקרבות של מאמנים עם אביו ועם לוסי בפעמים שהיא ביקרה בבית,פלינט צפה בסקרנות רבה בקרבות ורצה ללמוד כמה שיותר,למד לאט לאט איזה פוקימון חזק על מי,טקטיקות שונות והכיר מגוון של מתקפות.
יום אחד ששלושתם צפו בקרבות בטלוויזיה,נערך קרב בין אינפרנייפ לבין נידוקינג,לוסי החמיצה פנים ואמרה בקול מר, "אינפרנייפ כזה ניצח את האספיון שלי,זה היה קרב ארוך,באמת פוקימון ששווה לתפוס",פלינט שמע את דבריה של לוסי המום מלשמוע שמישהו ניצח את אחותו המאמנת המיומנת,ומאז תמיד שם עין על אינפרנייפ.
"פלינט אני מקווה שתלמד טוב מאוד על קרבות פוקימונים,כי כשנילחם אני הולכת לנצח אותך!" אמרה לו כל הזמן אחותו וצחקה, "עוד נראה" השיב לה פלינט בקריצה,הקשר בינו לבין אחותו היה מאוד חזק.
השנים חלפו והחיים בעיירה היו שקטים ונעימים,החנות עדיין הצליחה והביאה כבוד למשפחה של פלינט.
אך יום אחד בערב יום שלישי,לוסי ביקרה בבית המשפחה באותו יום אחרי שחזרה מטיול ארוך במחוז,המשפחה צפו בחדשות באותו הערב, "ערב טוב וברוכים הבאים לחדשות ערוץ 10,אנו מדווחים על בזיזה קשה של חנויות ובתי קפה בעיר נאמור,מספר אנשים אף נהרגו בניסיון לעצור את הפושעים,רבים סבורים כי תנועת הצללים עומדת מאחורי הטבח" אמרה השדרנית, "המזיקים האלה.. כמה שאני שונאת אותם" הגיבה לוסי על דבריה של השדרנית בכעס, "הלוואי והייתי יכולה לעשות משהו" אמרה לוסי.
ביום חמישי,יומיים אחרי,בשעות הערב המוקדמות הגיעו חבורת אנשים במדים שחורים לעיירה ניו טורטיק ושדדו את חנותו של אביו של פלינט,זאת הייתה מכה קשה למשפחה,אביו שהיה מתוסכל מאוד לא ידע מה לעשות,בלילה ההוא,פלינט גילה מכתב על מיטתו,הוא פתח אותו וראה את שמו כתוב על גב המכתב, "פלינט אחי היקר,אם אתה יודע או לא,המחוז שלנו נמצא בהרבה מאוד קשיים,פשע וטבח באנשים נהיה יותר ויותר השגרה של המחוז וחייבים לשים לזה סוף,אני יוצאת למסע ארוך,בדרכי אל הליגה,בדרך אני אעשה כמיטב יכולתי לעצור אותם,אני מנסה להקים מחתרת סודית שתעצור את הטבח באנשים,אני מבקשת ממך לצאת למסע,אתה מוכן ויש לך ראש של מאמן דגול,הגיע הזמן שלך לצאת ולעזור לי,כשתהיה מוכן להצטרף למחתרת,תסמוך עליי שאני ייצור איתך על קשר,בינתיים להתראות אחי היקר,תמסור לאבא ולאמא שלא ידאגו לי והכי חשוב,תשמור על עצמיך...אני אוהבת אותך" פלינט נתקף בסערת רגשות והחליט שהגיע זמנו לצאת למסע,יום למחרת,ביקש מהוריו לצאת למסע,אביו שעבד בשיקום בחנות הביט בו בחיוך, "אתה מוכן,תשמור על עצמיך" אמר וחיבק אותו חיבוק חזק ואוהב,אמו בכתה וחיבקה אותו חיבוק אימהי.
וכך,כמה ימים למחרת,פלינט קם בבוקר וידע שהיום הוא יוצא למסע שלו כמאמן פוקימונים,להקים לו צוות פוקימונים חזק שיום אחד יוכל לשרת את אחותו במסעם להביא שלום למחוז קולומביה...
תמונה/ ספרייט:
פוקימון התחלתי: צ'ימצ'אר
תגים:
כסף:1000$
ציוד: 5 פוקדורים (),פוקדע( ),אין סוף אוכל ושתייה לבני אדם ופוקימונים,פנס,שעון,
הערות/הארות:
נערךשכחתי רק לציין משהו מאוד חשוב..
אין דור חמישי! כלומר מי שבחר שישנה~
ומחר בצהריים יהיו תשובות אז מוזמנים להמשיך להירשם כי התקבלו רק חמישה! (:
טופס הרשמה:
שם בפורום: אדם The Charmander
שם במשחק: אדם
גיל: 14
רקע: עד כמה שקשה לנחש, אדם היה מתבגר עקשן ואמיץ למדי. על אף שהוא אהב להסתגר בביתו וליהנות מהמזגן, הוא היה מוכן להקריב כל דבר כדי לעזור לחבר במצוקה. היה גבוהה ורזה, שיער זהוב גלש עד לכתפיו ועיניו הכחולות בהקו באור קסום, היו לו גומות עמוקות, דבר שהוסיף לחן שלו כאילו פניו נחרטו על ידי מיטב האומנים.
מהרגע שאחותו נעלמה הוא ידע שהוא לא יסלח לעצמו אם הוא לא יעשה כל דבר כדי למצוא אותה, הוא העריך את כוחם של הפוקימונים וידע שעל ידי שילמד להילחם לצידם, הוא יתקרב אל המטרה.
האימונים היו קשים, הוא מצא שזה קצת קשה לשוט על פוקימונים. עד כמה שאהב אותם, לשלוט על הדיוק ולזכור את ההתקפות שלהם זה לא היה הצד החזק שלו, אך הוא היה נחוש, הוא השתמש בכל הפוקימונים שהיו בבית כדי לתרגל את הטקטיקה שלו.
תמונה/ ספרייט: עדיף ספרייט
פוקימון התחלתי: צ'ארמנדר
תגים\ סרטים:
כסף:1000$
ציוד: 5 פוקדורים (),פוקדע( ),אין סוף אוכל ושתייה לבני אדם ופוקימונים,פנס,שעון,
הערות/הארות: אין לי הערות, הכל נראה זורם. האם אני יכול להתחבר לאחת הדתות? כאילו, זאת המטרה?
טוב למרות שאמרתי שיהיו רק חמישה החלטתי להוסיף עוד שניים!
אז הרשומים הם!!
תופים....!!!!
ספוילר
לכל אלה שלא נרשמו~ מצטער זו באמת הייתה החלטה קשה! אבל אם בהמשך יתפנה אתם תקבלו ממני הודעה.
בכ"מ~ לכל הרשומים המון בהצלחה!
התחלה:
אתם קמים מוקדם בבוקר אפילו לפני שהוריכם היתעוררו. אתה קמים בשקט מוחלט ומתארגנים ליציאה ולוקחים איתכם כל מה שחשבתם לנכון לקחת. אחרי שהיסתדרתם אתם יורדים מטה אוכלים ארוחת בוקר בשקט שוטפים את הצלחת ומשאירים מכתב פרידה להוריכם ומסבירים להם את הסיבות למסע את יוצאים החוצה מהבית ורוח בוקר קלילה נושבת על פניכם, אתם מחייכים וחושבים 'זהו עכשיו אני יוצא למסע חיי! אני אגלה מה קרה לאחותי!' ואז אתם מתחילים לרוץ לבית של הפרופסור. כשאתם מגיעים את דופקים בדלת ולאחר כמה דקות קם אליכם הפרופסור בפיג'מה "מה את\ה רוצה?" הוא שואל ברוגז ומחכה לתשובה
יש! התקבלתי! אני כזה מדהים!!! (מאוהב בעצמי)
________________________________________
"רוצה אני להיות גיבור, הכי שבעולם!
לתפוס אותם ולא ליפול לרתום לי את כולם!
אני נני נה ני נה, אחפש בלי די!
נה ני נה ני נה נה משג על כוחותי!"
"אה.. ודרך אגב, פרופ', יש לך פרצוף כרית. בוקר טוב."
מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013
הפוקימונים האהובים עליי:
ספוילר
"אני רוצה לקבל את הפוקימון שלי מיד!" אגיד לו במבט מעים "ואם אתה לא תביא אין לך מוסג עם מי אתה מתעסק" עעים ועקבץ עת כף ידי לצורת אגרוףהתחלה:
אתם קמים מוקדם בבוקר אפילו לפני שהוריכם היתעוררו. אתה קמים בשקט מוחלט ומתארגנים ליציאה ולוקחים איתכם כל מה שחשבתם לנכון לקחת. אחרי שהיסתדרתם אתם יורדים מטה אוכלים ארוחת בוקר בשקט שוטפים את הצלחת ומשאירים מכתב פרידה להוריכם ומסבירים להם את הסיבות למסע את יוצאים החוצה מהבית ורוח בוקר קלילה נושבת על פניכם, אתם מחייכים וחושבים 'זהו עכשיו אני יוצא למסע חיי! אני אגלה מה קרה לאחותי!' ואז אתם מתחילים לרוץ לבית של הפרופסור. כשאתם מגיעים את דופקים בדלת ולאחר כמה דקות קם אליכם הפרופסור בפיג'מה "מה את\ה רוצה?" הוא שואל ברוגז ומחכה לתשובה
כמו תמיד. עמיטריד.
המשכים ראשונים ^^
ניל-
"אהה אתה מאלה" אומר הפרופסור ומכניס אותך לביתו. אתה נכנס דרך הדלת לחדר גדול ומבולגן נורא. עשרות מפות ותרשימים תלויים על הקירות. ועל השולחן הארוך עשרות ספרים מאובקים. פה ושם אתה מבחין בכמה פוקדורים פתוחים זרוקים בצד. עד מהרה אתה מבין שאין לפרופסור אישה בחייו ולכן הבית נראה ככה.
"ראיתי את הבקשה שלך ואחרי המון מחשבה החלטתי לתת לך את הפוקימון הזה" הוא אומר ושולף פוקדור מבין כמה כרכים של ספרים. "אני חושב שתסדרו מצויין." הוא אומר בחיוך וחובט בכתפך וצוחק צחוק חם.
"והנה כמה דברים שימושיים אחרים" אומר ונותן לך עוד חמישה פוקדורים ומכשיר קטן ומנצנץ. "זו הפוקידע הכי חדישה שיש כיום. חוץ מזה שהיא פוקידע היא גם מאתרת חפצים, טלפון נייד, ומפה. אם תצטרך עוד משהו אתה מוזמן להתקשר אליי" ותוך כדי דבריו הוא מלווה אותך לדלת ומוציא אותך החוצה במהרה.
אוסטין-
"תמיד היית כזה" אומר הפרופסור בקוצר רוח ופותח את דלת ביתו לרווחה ורומז לך להיכנס. אתה נכנס לחדר גדול ומבולגן במיוחד המלא במפות ותרשימים של פוקימונים שאף פעם לא ראית. "מכאן" הוא אומר ומוביל אותך לחדר נוסף ומוציא טופס קטן ועליו רשום שמך "כן אתה מאלה" הוא אומר ומחזיר את הדף למקום ושולף מהמגירה פוקדור אדום ונקי "אני חושב שזה יהיה ציוות נחמד" הוא אומר ומביא לך את הפוקדור. אתה לוקח את הפוקדור ובא לפנות לדרכך "רק רגע!" הוא קורא ורץ אחריך "אלה גם בשבילך. יש פה חמישה פוקדורים, ופוקידע משוכללת במיוחד! חוץ מזה שזו הפוקידע הכי חדישה כיום, היא גם טלפון, מאתרת חפצים ויש בתוכה מפה!" הוא אומר בגאווה ונוצרת אצלך המחשבה שהוא עזר בבנייתה.
"בכל מקרה בהצלחה בדרך! אם תצטרך משהו הטלפון שלי גם רשום שם" הוא אומר ונותן לך ללכת לדרכך.
אדם-
"אוי נות תשתוק כבר!" הוא אומר בזעם ופותח את הדלת בכוח. אתה נכנס לחדר גדול ומאוד מבולגן "למרות היחס אני נותן לך את הפוקימון הזה" הוא אומר ושולף פוקדור מהכיס וזורק לך אותו בכוח. אתה תופס את הפוקדור בקושי אבל מבסוט מהפוקימון הראשון שלך.
"יש פה גם חמישה פוקדורים ריקים ופוקידע מאוד משוכללת. תחקור אותה ותוכל לגלות המון פונקציות שימושיות עליה" הוא אומר בקצרה ומשלב את ידיו בכעס.
"בהצלחה!" הוא נוזף בזמן שהוא טורק אחריך את הדלת.
מיילין-
"אהה נכון"! הפרופסור אומר בחיוך חם ומכניס אותך לביתו "ידעתי שתבואי" הוא מלמל בזמן שהוא מוביל אותך בביתו המבולגן. את מקבלת קצת תחושת בחילה מכמות הבלגן, והאבק בכל מקום, הספרים המאובקים הפתוחים בכל מקום אפשרי, במפות הבלויות התלויות על הקירות או מהשרטוטים והתמונות הישנות של פוקימונים אגדיים. אחרי החדר המובלגן הוא מוביל אותך למשרדו, שהרבה יותר נקי ומסודר. "שמעתי מה שקרה והחלטתי לתת לך את הפוקימון הזה" הוא אומר "הם מאוד נדירים כיום, כמעט כל שושלת הפוקימונים האלה נכחדו מהמחוז. הוא יעזור לך המון בדרכך!" הוא אומר בחיוך ומגלגל אליך את הפוקדור. "קחי גם את אלה" נוסיף במהירות ומגיש לך חמישה פוקדורים חדשים ומכשיר קטן ומנצנץ "זאתי הפוקידע הכי חדשה שקיימת כיום. יש בתוכה גם מאתר חפצים, מפה וטלפון נייד! יש גם את הטלפון שלי, אם את צריכה משהו" הוא אומר בחום ומלווה אותך לדלת. "שיהיה לך המון בהצלחה" הוא אומר בחיוך וסוגר אחרייך את הדלת.
לן-
"בוא תרגע נערי" הוא אומר בנימת טון חמה המרגיעה אותך במעט "בוא תיכנס" הוא מוסיף בחיוך אבהי וכל תחושת הזעם שלך נעלמת קלות. הוא מכניס אותך לאגף המגורים של הבית. האזור גדול במיוחד ומלא בספריות גדושות בספרים ענקיים. פה ושם אתה מבחין במפות בלויות ושרטוטים של פוקימונים ענקיים שבחיים לא ראית או שמעת עליהם "אני זוכר שאחותך באה לפה. היא בקשה פוקימון מאוד לא צפוי בתור התחלתי" הוא אומר בטון נעים ומתחשב. הוא מוביל אותך למשרד חם ומוזג לך תה חם ומגיש לך כמה עוגיות, שאתה טורף בתאבון "אני חושב שהפוקימון הזה יעזור לך מאוד במסעך" הוא אומר ומגיש לך פוקדור אדום וגדול. אתה בולע את העוגיות ודוחף ברשלנות את הפוקדור לכיס ומתחיל לצאת מהחדר "רק רגע אדוני הצעיר," הוא אומר "שכחת לקחת גם את אלה" ומראה לך חמישה פוקדורים ופוקידע "אתה תצטרך גם אותם איתך" אומר ומחייך אליך חיוך חם "אם תזדקק למשהו, לכל דבר תתקשר אליי דרך הפוקידע ואני אראה במה אוכל לעזור לך" אתה מחייך ויוצא מהדלת בדרכך למסעך הגדול.
"וואו מעניין מה קרה לו בזמן האחרון, איזה עצבני!" נדהמתי ועזבתי את מבנה המעבדה, ירדתי במורד הכביש הראשי והבטתי בפוקדור שבידי, צועד לכיוון מגרש אימונים שומם למדי. השלכתי את הפוקדור בדרמתיות, כמו שתמיד חלמתי והתאמתי, וראיתי את האור הבוהק, המבשר לי על הפוקימון הקסום החבוי בו.אדם-
"אוי נות תשתוק כבר!" הוא אומר בזעם ופותח את הדלת בכוח. אתה נכנס לחדר גדול ומאוד מבולגן "למרות היחס אני נותן לך את הפוקימון הזה" הוא אומר ושולף פוקדור מהכיס וזורק לך אותו בכוח. אתה תופס את הפוקדור בקושי אבל מבסוט מהפוקימון הראשון שלך.
"יש פה גם חמישה פוקדורים ריקים ופוקידע מאוד משוכללת. תחקור אותה ותוכל לגלות המון פונקציות שימושיות עליה" הוא אומר בקצרה ומשלב את ידיו בכעס.
"בהצלחה!" הוא נוזף בזמן שהוא טורק אחריך את הדלת.
היה זה צ'ארמנדר.
"אוקיי! בדיוק לפוקימון כזה ציפיתי! מסתבר שהפרופ' לא עד כדי כך גיי!"
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)