
פורסם במקור על ידי
Ritsuka kun
ניל ופלינט~
פלינט מחבק את תמי המסתכלת בניל במלא אכזבה ותסכול "דאגתי לך" היא אומרת ומשפילה את מבטה "תודה שעזרת לי פלינט" היא אומרת בחיוך ומלטפת את לחיו של פלינט בחיוך.
בינתיים קול צועק כמו משוגע, לנוכח בגידתו של ניל והוא עומד איתן כנגד הלהביור של מונפרו, אשר מדליק את רגליו של קול "זה לא הסוף שלי" הוא אומר וצחוקו מתגבר "ובהחלט לא סופם של הצללים! כל עוד יש טוב בעולם, יש גם אותנו!" הוא צועק בזמן שגופו מתלקח והוא פולט קריאת כאב חזקה. קלפרי של ניל, קופצת באוויר, וזוהרת באור לבן ובהיר והיא מחדירה בעצמה אדירה את אגרופה דרך בטנו של קול, נופל על המיטה, בה שוכבת גופתה של מרתה. הוא גונח מכאב, והאש שעל בגדיו, מתחילה להדליק את המיטה והיא מתחילה לשרוף אותו ואת מרתה.
"בואו!" קוראת תמי ותופסת בשניכם ומוציאה אתכם החוצה, בדיוק כשכל הבקתה מתחילה להעלות אש חזקה. ושלושתכם עומדים ומסתכלים על הבקתה הנשרפת במהירות אדירה. אחרי מספר שניות, קריאות הכאב של מייטנה וקרודאנט אשר נשרפים בעודם חיים נשמעת, ומשתתקת לאט לאט.
ועד מהרה, הבקתה מתקלה בלהבות עד שתמי משחררת את מיטי שלה, אשר מכבה את השריפה בעזרת אקדח מים ענק.
"מסכנה מרתה" אומרת תמי ונפלת על האדמה הקשה ומתחילה לבכות בכי מר וחזק.