נושא: בעקבות האלים- עודכן פרטים על האיוונט!

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ניל~
קרט מתחיל לצחוק מדבריך "אתה אפילו לא מבין את עוצמת המפקדות שלי. לא רק שהיית כבר מובס, רוב הסיכויים שהן היו שוחטות אותך כבר מזמן!" הוא פולט ומתגלגל מצחוק. בינתיים, נאזלף מקשיח את עורו ואז זוהר באדום והוא חוטף את כל עוצמת האגרוף קרח של מדיצ'אם וכפיליו. "בילבול!" קורא קרט מחניק עוד צוחק ומדיצ'אם מתחיל לזהור בכוחל בהיר, אתה מעלה גיחוך ואז קולט שהוא לא השתמש בזה על הפוקימון שלך.
בעזרת כוחותיו, הוא מרים עשרות אבנים וענפים גדולים והום נשלחים ישירות על נאוזלף, והוא נקבר תחת ערמת הפסולת.

"נוזליף! תנסה להחזיק עוד מעט את ההתמדה מעט, תנסה לקפוץ מחוץ לפסולת ואז תשלח את ההתמדה ישירות לעברו של מדיצאם "

פלינט~
בחורות זה עם מסובך חחח
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה ותמי מתחילים ללכת ביער הסבוך, ובזמן שאתה מחבק ומפגין אהבה לאזוריל המחייך אליך בחיבה כנה. אחרי כשעתיים, אתה מריח ריח של אוכל. אתה מתייעץ את תמי ושניכם מחליטים ללכת לבדוק את מקור הריח. אחרי כמחצית השעה, שכבר מתחיל להחשיך, אתם מגלים בקטה קטנה הבנויה מעץ ומעלת טחב. תמי עולה במדרגות, בצעד בטוח ודופקת בדלת. אתה מגיע אליה בדיוק שהדלת נפתחת. בדלת עומדת בחורה גבוהה, לערך בשנות ה-20 והיא נראית מעט מופתעת "שלום" היא אומרת ומסתכלת עליכם "אתם צריכים משהו?" שואלת ומרימה גבה.



אוסטין~
"כנראה הייתי צריכה לומר את זה מראש. שמי פיבי דה-טוקסיק. אני נכדתו של קוגה, מנהיג מכון הרעל של קנטו!" היא אומרת וקולה נהיה רציני "אני למדתי מסבי את כל הטכניקות שלו ואת הידע הנרחב שלו! ואני מאמנת מספר אחת באימון פוקימוני רעל בקנטו, ג'וטו, הואן וסינו!" היא קוראת ובכל מחוז מרימה את אצבעה "אני יודעת כל טריק שאפשר ללמד פוקימון מסוג רעל, ואני יודעת בדיוק כיצד לגבור על כל יריב!" היא מוסיפה ברצינות.
בינתיים בידריל טסה אחרי ספינראק המותח ארבעה חוטים לבנים בין שני עצים גבוהים וישרים ונעמד על אחד מהם, הגובה מכולם ומחכה לבידריל אשר עפה לעברו כשמחטיה זוהרים בעור ירוק מחריד, אבל שניות לפני שהיא פוגעת בו, ספינראק שולח חוט נוסף על עת רחוק, והוא מתנדנד על החוט עד שהוא מגיע לעץ השני, ואילו בידריל מסתבכת בחוטים
"לא!" צועקת פיבי "בידריל חיתוך!" היא קוראת במהירות, אבל לפני שבידריל מצליחה לזוז היא נפגעת ממטר של קוצים סגולים הפוגעים בגופה.
בידריל נופלת על האדמה מעולפת.
"מה? לא!" קוראת פיבי ונופלת על ברכיה והיא מתחילה לבכות בכי מר.



ניל~
מתוך ערמת הפסולת מתחילה תנועה קטנה, ומשם קופץ נוזלף, טעון לגמרי מוכן לשחרר את העצמה שאגר. "הבזק!" קורא קרט במהירות ועיניו של מדיצ'אם מתחילות לזהור, והבזק של אור חזק ובוהק נור באיזור, מאיר על צללי היער. נאוזליף, בעודו משחרר את המתקפה, אינו מבחין שהוא פוגע בטעות בשיח במקום במדיצ'אם, המסתער עליו על אגרוף קרח נוסף.
"באמת, נפלתי על צל חלש" אומר קרט בשחצנות "בוא נחסל אותו! אגרוף אש!" הוא קורא ומדיצ'אם מסתער על נאוזליף כשידו מתחילה להעלות אש ועשן.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

סטיל~
אתה מודה לפרופסור ומשחרר את הפוקימון שלך מהפוקדור. לפניך עומדת, שינקס קטנה וחמודה אשר מייללת קלות כשהיא רואה אותך ואז היא מתחילה להתחכך ברגלך כמו חתול.
אתה מחייך ומציג את עצמך בפניה, והיא מייללת בסיפוק. אתה בודק במפה של הפוקידע שלך, ומתחיל ללכת בקו ישר ליציאה מהעיר. אחרי כרבע שעה, אתה מוצא את עצמך עומד בשביל ארוך, מוקף בשדות ענקיים אשר מתפרסים עד האופק. עד מהרה, אתה מבחין בתנועה לצד הדרך. אתה מתקרב ורוא פוקימון חום, בעל זנב ארוך .
"סנטרט!" הוא קורא בקול עליז ושמח.

סטיק*
-------------------
אני נושם את האוויר הצח , אוויר המסע והניצחון שלי! ' קדימה אחותי זה בשבילך ' אני אומר לעצמי בלב כשאני מסתכל על סנטרט החמוד שעומד על זנבו ואני אומר לעצמי ' איך אפשר לפגוע בפוקימון כזה קטן ומסכן!? זה לאימונים בלבד.' אני מוציא את שינקס ומורה עליה לתקוף ואני מוצא את עצמי במצב מביך שאני לא יודע מה שינקס יודע לעשות , אני פותח את הפוקידע ורואה את מתקפותיה ' אני מביך את עצמי מזל שאף אחד לא מסתכל ' .
" צאי שינקס תתקפי בניב קרח ותיזהרי לא להרוג את הפוקימון החמוד הזה בטעות " כשאני מהרהר לעצמי בלב ' WTF? למה שינקס בת? '

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ניל~
מתוך ערמת הפסולת מתחילה תנועה קטנה, ומשם קופץ נוזלף, טעון לגמרי מוכן לשחרר את העצמה שאגר. "הבזק!" קורא קרט במהירות ועיניו של מדיצ'אם מתחילות לזהור, והבזק של אור חזק ובוהק נור באיזור, מאיר על צללי היער. נאוזליף, בעודו משחרר את המתקפה, אינו מבחין שהוא פוגע בטעות בשיח במקום במדיצ'אם, המסתער עליו על אגרוף קרח נוסף.
"באמת, נפלתי על צל חלש" אומר קרט בשחצנות "בוא נחסל אותו! אגרוף אש!" הוא קורא ומדיצ'אם מסתער על נאוזליף כשידו מתחילה להעלות אש ועשן.

"נוזלף השתמש בנקמה לפני שהוא פוגע בך אחר כך עוור אותו בעזרת עלי טהר לעיניו ולבסוף סיים את זה בעזרת כוח הטבע!"

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

פלינט~
בחורות זה עם מסובך חחח
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה ותמי מתחילים ללכת ביער הסבוך, ובזמן שאתה מחבק ומפגין אהבה לאזוריל המחייך אליך בחיבה כנה. אחרי כשעתיים, אתה מריח ריח של אוכל. אתה מתייעץ את תמי ושניכם מחליטים ללכת לבדוק את מקור הריח. אחרי כמחצית השעה, שכבר מתחיל להחשיך, אתם מגלים בקטה קטנה הבנויה מעץ ומעלת טחב. תמי עולה במדרגות, בצעד בטוח ודופקת בדלת. אתה מגיע אליה בדיוק שהדלת נפתחת. בדלת עומדת בחורה גבוהה, לערך בשנות ה-20 והיא נראית מעט מופתעת "שלום" היא אומרת ומסתכלת עליכם "אתם צריכים משהו?" שואלת ומרימה גבה.

"תוכלי אולי לומר לנו עוד כמה זמן ייקח להגיע לעיר הבאה?" אשאל את האישה במהירות,אביט בתמי במבט לא מובן,אחרי שתענה לי אתן לתמי לדבר,אולי היא רוצה לשאול אותה משהו אחר, "את יודעת אולי אם יש מקום לישון ביער? כי אני מניח שלא נגיע היום לעיר,בטוח נצטרך מקום לישון" אומר לבחורה בחיוך
אם השיחה תסתיים,נמשיך ללכת

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אוסטין~
"כנראה הייתי צריכה לומר את זה מראש. שמי פיבי דה-טוקסיק. אני נכדתו של קוגה, מנהיג מכון הרעל של קנטו!" היא אומרת וקולה נהיה רציני "אני למדתי מסבי את כל הטכניקות שלו ואת הידע הנרחב שלו! ואני מאמנת מספר אחת באימון פוקימוני רעל בקנטו, ג'וטו, הואן וסינו!" היא קוראת ובכל מחוז מרימה את אצבעה "אני יודעת כל טריק שאפשר ללמד פוקימון מסוג רעל, ואני יודעת בדיוק כיצד לגבור על כל יריב!" היא מוסיפה ברצינות.
בינתיים בידריל טסה אחרי ספינראק המותח ארבעה חוטים לבנים בין שני עצים גבוהים וישרים ונעמד על אחד מהם, הגובה מכולם ומחכה לבידריל אשר עפה לעברו כשמחטיה זוהרים בעור ירוק מחריד, אבל שניות לפני שהיא פוגעת בו, ספינראק שולח חוט נוסף על עת רחוק, והוא מתנדנד על החוט עד שהוא מגיע לעץ השני, ואילו בידריל מסתבכת בחוטים
"לא!" צועקת פיבי "בידריל חיתוך!" היא קוראת במהירות, אבל לפני שבידריל מצליחה לזוז היא נפגעת ממטר של קוצים סגולים הפוגעים בגופה.
בידריל נופלת על האדמה מעולפת.
"מה? לא!" קוראת פיבי ונופלת על ברכיה והיא מתחילה לבכות בכי מר.

"או כןןןן!!! מעולה ספינראק אתה משהו מיוחד!" אצעק בהתלהבות ולרגע אשכח מפיבי, ארים את ספינראק באוויר ואחבק אותו.
לאחר מכן בהצתה קצת מאוחרת ארוץ אל פיבי, אתכופף אליה ואשלח בעדינות יד למחות את הדמעות מפניה.
"היי, זה לא נורא... היית מדהימה שם! חוץ מיזה... יותר יפה לך חיוך!" ואקרוץ לה.
ואז בשביל לעודד אותה אוסיף "הנכדה של קוגה דה-טוקסיק המפורסם?! ווואוו מדהים בטח להיות הנכדה שלו... ספינראק הוא פוקימון רעל, אולי תוכלי ללמד אותי כמה טריקים לקראת המכון?"

סטיק~
סטיק, סטיל, ראש כרוב~ הכל אותו דבר 3:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שינקס קופצת על סנטרט ופותחת את פיה. פיה מתחיל לזהור באור תכול וכפור מתחיל לפרוח מפיה, והיא נושכת את סטנרט הקטן בצד גופו, ומפילה אותו על האדמה. סנטרט מתמתח על זנבו וקופץ, כמו קפיץ, על שינקס, וציפורניו מתחילות לזהור באור לבן, והוא שורט אותה בפניה.



ניל~
נאזליף התשוש, מתחיל לזהור בשחור כהה והוא מתחיל לרטוט וגל של אנרגיה שחורה מתפרצת ממנו ומעיפה את מדיצ'אם לאחור, משספת את גופו ויוצרת חתך עמוק בבטנו. נאוזליף, לא מהסס לרגע ומזיז את עלה ראשו, ועשרות עלים ירוקים וחדים למראה עפים לעברו של מדיצ'אם וחותכים את פניו ואת עיניו.
"מדיצ'אם אנחנו לא מפסידים לצל עלוב! הבחנה ואז אגרוף קרח!" קורא קרט, ועיניו של מדיצ'אם זוהרות בירוק כהיר, והוא קופץ מעל כוח הטבע של נאוזלף, והוא מהאוורי טוען אגרוף קרח ועף לעברו של נאוזלף וחובט בו ומטיח אותו בעצמה אדירה על גזע עץ, חצי מעולף. לפתע, גופו של נאוזלף מתחיל לזהור באור ירקרק בהיר אשר נהפך לזהוב, ואז נאוזלף קם על רגליו בריא ושלם.
נאוזלף למד סינתזה!




פלינט~
"ובכן" היא אומרת במבטא דרומי כבר "העיר נמצאת כיומיים הליכה בקצב מהיר בהמשך השביל הזה" היא אומרת ויוצאת מהדלת ומצביעה על שביל ארוך ומפותל. " 'תם יכולים להישאר כאן הלילה. לא כדאי להסתובב ביער הזה בחושך" היא מוסיפה בחיוך "שמי מרתה!" היא מציגה את עצמה בחיוך "וואו זה ממש נחמד מצידך!" אומרת תמי בחיוך ומציגה את עצמה ואותך "בואו, כנסו!" אומרת מרתה בחיוך ופותחת את דלתה לרווחה.
אתה נכנס לחדר גדול המשמש כסלון ומטבח. אתה מבחין בעוד שני חדרים גדולים למדי בהמשך המסדרון. "אני 'צטערת שמבולגן. אני לא 'גילה לאורחים בזמן האחרון" היא אומרת ומפנה משולחן מלא רישומים ומפות ומניחה אותם בזהירות על שרפרף בצד החדר.
"אז מה אתם מאמנים?" היא שואלת בחיוך ומנקה את השולחן ומוציאה כמה צלחות בשביל לאכול.




אוסטין~
ספינראק מאושר ברמות מניצחונו על בידריל והוא קופץ כמו משוגע באוויר. פיבי מסתכלת עליך ומבטה עצוב וכאוב "אני בושה וחרפה!" היא מייללת "עליי לזנוח את הכל והתחנן לסליחתו של סבי!" היא אומרת ומתחילה לקום מנגבת את הדמעות ומתחילה ללכת בלבול מצד לצד. "איני ראויה להיות נכדתו של קוגה, ובהחלט לא ללמד את סודותיו של נינג'ת הרעל המפורסם!" היא אומרת ומחניקה יללה וממשיכה לבכות.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

[b]
פלינט~
"ובכן" היא אומרת במבטא דרומי כבר "העיר נמצאת כיומיים הליכה בקצב מהיר בהמשך השביל הזה" היא אומרת ויוצאת מהדלת ומצביעה על שביל ארוך ומפותל. " 'תם יכולים להישאר כאן הלילה. לא כדאי להסתובב ביער הזה בחושך" היא מוסיפה בחיוך "שמי מרתה!" היא מציגה את עצמה בחיוך "וואו זה ממש נחמד מצידך!" אומרת תמי בחיוך ומציגה את עצמה ואותך "בואו, כנסו!" אומרת מרתה בחיוך ופותחת את דלתה לרווחה.
אתה נכנס לחדר גדול המשמש כסלון ומטבח. אתה מבחין בעוד שני חדרים גדולים למדי בהמשך המסדרון. "אני 'צטערת שמבולגן. אני לא 'גילה לאורחים בזמן האחרון" היא אומרת ומפנה משולחן מלא רישומים ומפות ומניחה אותם בזהירות על שרפרף בצד החדר.
"אז מה אתם מאמנים?" היא שואלת בחיוך ומנקה את השולחן ומוציאה כמה צלחות בשביל לאכול.

"כן,תמי מאמנת מנוסה" אשיב למרתה ואקרוץ לתמי, "אני מאמן מתחיל,השגתי את התג הראשון שלי ועכשיו אני בדרכי להשיג את השני" אומר לה בחיוך ואעזור לה לארגן את השולחן, "ומה את עושה? את גרה כאן לבד?" אשאל את מרתה בהתעניינות רבה

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ניל~
נאזליף התשוש, מתחיל לזהור בשחור כהה והוא מתחיל לרטוט וגל של אנרגיה שחורה מתפרצת ממנו ומעיפה את מדיצ'אם לאחור, משספת את גופו ויוצרת חתך עמוק בבטנו. נאוזליף, לא מהסס לרגע ומזיז את עלה ראשו, ועשרות עלים ירוקים וחדים למראה עפים לעברו של מדיצ'אם וחותכים את פניו ואת עיניו.
"מדיצ'אם אנחנו לא מפסידים לצל עלוב! הבחנה ואז אגרוף קרח!" קורא קרט, ועיניו של מדיצ'אם זוהרות בירוק כהיר, והוא קופץ מעל כוח הטבע של נאוזלף, והוא מהאוורי טוען אגרוף קרח ועף לעברו של נאוזלף וחובט בו ומטיח אותו בעצמה אדירה על גזע עץ, חצי מעולף. לפתע, גופו של נאוזלף מתחיל לזהור באור ירקרק בהיר אשר נהפך לזהוב, ואז נאוזלף קם על רגליו בריא ושלם.
נאוזלף למד סינתזה!

'מעולה'אחשוב לעצמי.
"נאוזלף השתמש בעלי טהר לעברו של מדיצ'אם ישר אחרי זה עבור נקמה "

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

אוסטין~
ספינראק מאושר ברמות מניצחונו על בידריל והוא קופץ כמו משוגע באוויר. פיבי מסתכלת עליך ומבטה עצוב וכאוב "אני בושה וחרפה!" היא מייללת "עליי לזנוח את הכל והתחנן לסליחתו של סבי!" היא אומרת ומתחילה לקום מנגבת את הדמעות ומתחילה ללכת בלבול מצד לצד. "איני ראויה להיות נכדתו של קוגה, ובהחלט לא ללמד את סודותיו של נינג'ת הרעל המפורסם!" היא אומרת ומחניקה יללה וממשיכה לבכות.

לא התייחסת לכל פעולה שעשיתי בעדכון שעבר... לא לשמחה בהתחלה, לא לניחום המרגש, ולא להצעה שאולי תעזור לי.
חחח אז אני פשוט אמחזר אותו XD
-------------
אתקרב אל פיבי ואשלח בעדינות יד למחות את הדמעות מפניה.
"היי, זה לא נורא... היית מדהימה שם! חוץ מיזה... יותר יפה לך חיוך!" ואקרוץ לה.
ואוסיף גם לשאול "מה בדיוק הסיפור עם סביך?! אני מאוד סקרן לדעת"
ואז בשביל לעודד אותה אגיד "הנכדה של קוגה דה-טוקסיק המפורסם... ועוד אם איך שנלחמת... את בטוח מומחית. ספינראק הוא פוקימון רעל, אולי תוכלי ללמד אותי כמה טריקים לקראת המכון?"

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

סטיק~
סטיק, סטיל, ראש כרוב~ הכל אותו דבר 3:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שינקס קופצת על סנטרט ופותחת את פיה. פיה מתחיל לזהור באור תכול וכפור מתחיל לפרוח מפיה, והיא נושכת את סטנרט הקטן בצד גופו, ומפילה אותו על האדמה. סנטרט מתמתח על זנבו וקופץ, כמו קפיץ, על שינקס, וציפורניו מתחילות לזהור באור לבן, והוא שורט אותה בפניה.

' סנטרט קשוח אה? ' , אוקיי שינקס תתחילי לטעון אנרגיה ואם סנטרט תנסה לקפוץ עליך תתחמקי ובסוף תני את כל מה שטענת !

3>
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
סנדשרו מהנהן ומנסה לחקות את את נאמל, והוא קופץ באוויר וצולל לאדמה, אבל הדבר הכי הזוי קורא, סנדשרו נתקע כשישבנו תקוע מחוץ לאדמה. סנדשרו מזיז את רגליו בפראיותומייק עוזר לך לשלוף אותו החוצה.
"שוב" אומר מייקל וסנדשרו מנסה שוב ונתקע קצת יותר מאחורי ישבנו ורץ זנבו מבצבץ החוצה.
"האממ מעניין מה הבעיה שלו" אומר מייקל ומשפשף את סנטרו."יכול להיות שהוא עוד לא מוכן ללמוד מתקפה נוספת?" שואל מייקל אותך.

''אני יודע מה יכול להועיל לו ללמוד את המתקפה, בוא נילחם נגד נאמל, מה אתה עומר סנדשרו?'' אשאל אותו, אחר כך אביט במייקל ואשאל אותו ''לא אכפת לך נכון?.'

פלינט~
"ת'אמת עכשיו שאני רואה אותך, את באמת מוכרת לי" אומרת מרתה לעברה של תמי "את הפסדת מול אן באלתז'ר מהאליט פור לא?" היא שואלת את תמי, שפרצופה הופך בשנייה לגוון של עגבנייה והיא מלמלת משהו בשקט לעצמה ומשפילה את מבטה ומשחקת עם אצבעותיה בפראות "כ.. כן" היא ממשיכה למלמל. אתה בינתיים עוזר למרתה לסדר את השולחן בחיוך והיא מוזגת לכולכם נזיד בשר חם ומבהיל ופורסת לחם חם ושחור.
"טוב,, בעקרון אני הייתי עיתונאית מקולמביה היום" מתחילה וטובלת פרוסת לחם שמנמנה בנזיד ודוחפת אותה לפיה וממשיכה כשפיה מלא "נשלחתי לכאן, לסקר שמועה שישנו ביער פוקימון אגדי. ובוכן, אני עדיין כאן. כבר שש שנים אני מחפשת ומלקטת כל מידע שיש על היער הזה!" היא אומרת "אפשר להגיד שאני עכשי חוקרת את היער הענק הזה! שש שנים אני פה, ועדיין אני מתבלבלת פה. כל יום אני מוצאת אזור חדר שטרם ראיתי!" היא אומרת ובולעת את האוכל מפיה "פעם לקח לי כמעט שבוע חצי לחזור לכאן!" היא אומרת בצחוק פראי. "אני ב'אמת רוצה כבר לגלות מה הפוקימון הזה!" היא אומרת בהתלהבות ועינייה בוהקות באש.




ניל~
"מהר התמדה!" קורא קרט במהירות והפוקימון שלו זוהר באור לבן ובהיר, כנוזלאף משסף אותו עם עלים חדים כסכינים. מדיצ'אם נופל על רגליו, אבל זוהר באור לבן ובהיר. נוזלאף לא ממען ומתחיל לזהור באור שחור וכהה והוא משחרר אנרגיה שחורה המעיפה את את מדיצ'אם על האדמה, חצי מעולף. בכוחותיו האחרונים הוא מרים את ידיו ואנרגיה אדומה מתפרצת בכוח ופוגעים בנוזלאף בחוזקה.
שני הפוקימונים מתעלפים.
קרט מעות את פני בזעם ומחזיר את מדיצ'אם שלו לפוקדור ושולח במהירות פוקדור חדש. מתוכו יוצא פוקימון דמוי ציפור, אבל משהו בן מזכיר לך יותר טוטאם אינדיאני .
לפני שאתה מספיק לזוז, קסטו, נעלם באוויר, ולפתע דקירה חזקה בגבך, אתה מרגיש משהו חם זולג במורד גבך. אתה נופל על ברכיך, מדמם.
"צל עלוב שכמותך, בקרוב כולכם תיעלמו ואז הנהורים נשלוט בכל!" הוא צועק ועיניו משתגעות בחוריהן.
הוא מסתכל עליך ומלקק את שפתו העליונה. "אבל, אני מוכן לתת לך צ'אנס, אם אתה מעוניין" הוא אומר בחיוך זדוני ויורד לקומתך ממש צמוד אליך "רוצה לשמוע?"




אוסטין~
אני לא התעלמתי מכלום~ פיבי התעלמה D:
ויאללה טוס להגיב אצלך! :@
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פיבי מרימה את ראשך וחיוך קלוש נמתח על פיה "אתה חושב?" היא אומרת בין יבבה ליבבה ומנגבת את דמעותיה.
"סבי, הוא מנהיג מכון הרעל בקנטו. הוא למד את האומנות הזאת, מסבו שלמד מסבו. זאת שרשרת ארוכה מאוד של מאמני רעל. האומנות הזאת משלבת בה מספר אומניות לחימה ולימודים סודיים של תורת הנינג'ות. סבי, סרב לתת לי ללמוד את התורה של הנינג'ות והוא שלח אותי למסע כדי להוכיח את עצמי כמאמנת רעל. הוא גם אמר לי לא לחזור עד שהוא יקרא לי" היא מוסיפה ונראית מעט ממורמרת "לא הייתי בבית בקרוב לשנה וחצי. הסתובבתי בכל המחוזות, וניצחתי כל מאמן, מנהיג וחבר באליט פור! אבל סבי עדיין לא תקשר איתי. גם כנלחמתי מולו וניצחתי, הוא אמר לי שעליי להמשיך קדימה" היא מוסיפה ומנערת את שיער הזהוב. "אבל אני באמת מעריכה את זה שאתה ככה מעודד אותי! אשמח לעזור לך" היא מוסיפה חיוך וקדה קידה עמוקה "מה אתה רוצה שאעזור לך?" היא שואלת בחיוך כנה.



סטיק~
טעינה זה מעלה את המתקפה שלה רק אם היא משתמשת במתקפה חשמלית אח"כ שכרגע אין לה~
ומעלה לה את ההגנה המיוחדת~
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שינקס קופצת באוויר, וניצוצות צהובים מתחילים לזהור סביבה ואז הם נספגים בתוכה. סנטרט מנסה שוב לרוט אותה, אבל היא מתחמקת הצידה בקלות ואז מסתערת בדחיפה חזקה לעברו ומפילה את סנטרט על האדמה הקשה. סנטרט מתכדרר ככדור ואז מותח את זנבו ומנתר בדיוק מולו של שינקס ושורט את צד גופה שוב.




אדם~
"לא, זה בסדר!" אומר מייקל בחיוך ומסמן לנאמל להתקרב אל סנדשרו. "בוא נחיל עם משהו קל השתמש בגחלת!" קורא מייקל ונאמל פותח את פיו ועשרות כדוריות אש זעירות מסתובבות ביופי מושלם באוויר, עד שהן פוגעות בבטנו של סנדשרו, ומגלגלות אותו אחורה.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

פלינט~
"ת'אמת עכשיו שאני רואה אותך, את באמת מוכרת לי" אומרת מרתה לעברה של תמי "את הפסדת מול אן באלתז'ר מהאליט פור לא?" היא שואלת את תמי, שפרצופה הופך בשנייה לגוון של עגבנייה והיא מלמלת משהו בשקט לעצמה ומשפילה את מבטה ומשחקת עם אצבעותיה בפראות "כ.. כן" היא ממשיכה למלמל. אתה בינתיים עוזר למרתה לסדר את השולחן בחיוך והיא מוזגת לכולכם נזיד בשר חם ומבהיל ופורסת לחם חם ושחור.
"טוב,, בעקרון אני הייתי עיתונאית מקולמביה היום" מתחילה וטובלת פרוסת לחם שמנמנה בנזיד ודוחפת אותה לפיה וממשיכה כשפיה מלא "נשלחתי לכאן, לסקר שמועה שישנו ביער פוקימון אגדי. ובוכן, אני עדיין כאן. כבר שש שנים אני מחפשת ומלקטת כל מידע שיש על היער הזה!" היא אומרת "אפשר להגיד שאני עכשי חוקרת את היער הענק הזה! שש שנים אני פה, ועדיין אני מתבלבלת פה. כל יום אני מוצאת אזור חדר שטרם ראיתי!" היא אומרת ובולעת את האוכל מפיה "פעם לקח לי כמעט שבוע חצי לחזור לכאן!" היא אומרת בצחוק פראי. "אני ב'אמת רוצה כבר לגלות מה הפוקימון הזה!" היא אומרת בהתלהבות ועינייה בוהקות באש.

"מעניין מאוד!" אומר לה בקול מתעניין, "מה את יודעת על היער הזה? או על ההמשך שלנו מכאן? יש מקומות מעניינים או פוקימונים שנוכל למצוא מחר בבוקר?" אשאל אותה בהתעניינות בעודי אוכל מהנזיד, "אכפת לך אם גם הפוקימונים שלי יאכלו איתנו? יש לי אוכל בשבילם אני פשוט צריך למזוג להם" אשאל אותה בחיוך בעודי מאכיל את אזוריל באוכל פוקימונים מהתיק שלי.

פורסם במקור על ידי Ritsuka kun

ניל~
"מהר התמדה!" קורא קרט במהירות והפוקימון שלו זוהר באור לבן ובהיר, כנוזלאף משסף אותו עם עלים חדים כסכינים. מדיצ'אם נופל על רגליו, אבל זוהר באור לבן ובהיר. נוזלאף לא ממען ומתחיל לזהור באור שחור וכהה והוא משחרר אנרגיה שחורה המעיפה את את מדיצ'אם על האדמה, חצי מעולף. בכוחותיו האחרונים הוא מרים את ידיו ואנרגיה אדומה מתפרצת בכוח ופוגעים בנוזלאף בחוזקה.
שני הפוקימונים מתעלפים.
קרט מעות את פני בזעם ומחזיר את מדיצ'אם שלו לפוקדור ושולח במהירות פוקדור חדש. מתוכו יוצא פוקימון דמוי ציפור, אבל משהו בן מזכיר לך יותר טוטאם אינדיאני .
לפני שאתה מספיק לזוז, קסטו, נעלם באוויר, ולפתע דקירה חזקה בגבך, אתה מרגיש משהו חם זולג במורד גבך. אתה נופל על ברכיך, מדמם.
"צל עלוב שכמותך, בקרוב כולכם תיעלמו ואז הנהורים נשלוט בכל!" הוא צועק ועיניו משתגעות בחוריהן.
הוא מסתכל עליך ומלקק את שפתו העליונה. "אבל, אני מוכן לתת לך צ'אנס, אם אתה מעוניין" הוא אומר בחיוך זדוני ויורד לקומתך ממש צמוד אליך "רוצה לשמוע?"

"דבר"אומר ואנסה מבלי שהוא שם לב להגיע לאחד מהפוכדורים שבחגורה, "צא"אומר בשקט ואזרוק את הפוכדור.