נושא: פוקימון - מסע במחוז מלוטו! יש מקום פנוי, פרטים בהודעה 5

החלטתי על הרשומים!!!
הייתה החלטה באמת באמת קשה... אך הרשומים הם:

Sharpedo - רקע אדיר! אחד הטובים שראיתי! אפילו שהוא היה קצת חופר... מה גם שבתור שחקן ששיחק במשחק שלי בעבר אני יודע שאתה תותח... בהצלחה יאח.
אתה מתחיל עם: אינהוד.

Risuka Kun - רקע מעולה, שחקן יצירתי ומעניין... ננצל כאן טובות הנאה בשביל שתחזיר לי טובות במשחק שלך XP
קיבלתי!
אתה מתחיל עם: פרילזארד.

Amitlv - אני יודע כמה שרצית להתקבל, הבאת רקע מושקע ואני יתן לך ניסיון לשחק מקווה שתשקיע בתגובות כראוי... סומך עליך, בהצלחה רבה!
אתה מתחיל עם: פינבור.

The Sir - רקע מעולה, שחקן מעניין צפיתי בתגובות שלך ואתה נראה מבטיח... רומה האגדי.. מה יש להגיד?!
אתה מתחיל עם: לייטל.

- בהצלחה לכולם -
מתחילים מחר בשעה 12:30 בצהריים!!!

התחלה: (מצטער מראש על השגיאות אם יש)
השעה היא 12:43 בצהריים, הספינה למחוז מלוטו יוצאת באחד ואיתה גם הכרטיס שלכם וההזמדנות להתחיל את המסע.
בעוד אתם חושבים על זה בלי הפסק אתם מתכוננים במהירות שיא ורצים ומנסים לחשוב על איך להגיע במהירות האפשרית לנמל עירכם...
ולבסוף מלמלים פתגם שאבא תמיד נהג לומר "כשמוניות ומכוניות מבזבזות זמן נחוץ... הכי מהר זה לרוץ!"
וכך אתם עושים, במהירות שיא שלכם אתם מתחילים לרוץ את כל הדרך לנמל, מלמלים כל הדרך על החלום והמטרה שלכם וזה מה שממשיך להניע אתכם צעד אחר צעד בריצה הלא נגמרת הזאת...
לאחר כמה זמן אתם כבר רואים את הנמל ומגיעים מיד השעה היא 12:56.
הלחץ הוא היסטרי, מסתכלים על כל הספינות המרובות השוק הומה האנשים שמקשה לעבור ושומעים צעקותים של כל הספנים שקוראים קריאה אחרונה לעלות.
הלוך וחזור אתם מתרוצצים מצד לצד מחפשים את הספינה ולבסוף בדופן של ספינה אחת גדולה ומפוארת כתוב מלוטו!
מאושרים מאיי פעם אתם, מגישים את הכרטיס ומזנקים לסיפון, עם שייט הספינה והרוח בשיער של ההתחלה החדשה את מפליגים.
במשך כמה ימים שאתם נופשים על הספינה וכל יום מחדש מתרגשים מהעובדה שאתם הולכים להתחיל את המסע שלכם במחוז מרשים כל-כך!
לאחר שייט של ארבעה ימים ושלושה לילות אתם מגיעים, הסירה עוגנת ונותנת ספינה ארוכה.. בין כל האנשים אתם מדלגים ונדחפים רק להגיע מהר אל הפרופסור.
ואז אתם נתקלים בהתקהלות של אנשים ובין ראשיהם הפרופסור נועם.
לאחר מכן הוא מחלק את הפוקדורים וכמה דקות שנראות כמו נצח מגיע טורכם!

פורסם במקור על ידי NivX10

התחלה: (מצטער מראש על השגיאות אם יש)
השעה היא 12:43 בצהריים, הספינה למחוז מלוטו יוצאת באחד ואיתה גם הכרטיס שלכם וההזמדנות להתחיל את המסע.
בעוד אתם חושבים על זה בלי הפסק אתם מתכוננים במהירות שיא ורצים ומנסים לחשוב על איך להגיע במהירות האפשרית לנמל עירכם...
ולבסוף מלמלים פתגם שאבא תמיד נהג לומר "כשמוניות ומכוניות מבזבזות זמן נחוץ... הכי מהר זה לרוץ!"
וכך אתם עושים, במהירות שיא שלכם אתם מתחילים לרוץ את כל הדרך לנמל, מלמלים כל הדרך על החלום והמטרה שלכם וזה מה שממשיך להניע אתכם צעד אחר צעד בריצה הלא נגמרת הזאת...
לאחר כמה זמן אתם כבר רואים את הנמל ומגיעים מיד השעה היא 12:56.
הלחץ הוא היסטרי, מסתכלים על כל הספינות המרובות השוק הומה האנשים שמקשה לעבור ושומעים צעקותים של כל הספנים שקוראים קריאה אחרונה לעלות.
הלוך וחזור אתם מתרוצצים מצד לצד מחפשים את הספינה ולבסוף בדופן של ספינה אחת גדולה ומפוארת כתוב מלוטו!
מאושרים מאיי פעם אתם, מגישים את הכרטיס ומזנקים לסיפון, עם שייט הספינה והרוח בשיער של ההתחלה החדשה את מפליגים.
במשך כמה ימים שאתם נופשים על הספינה וכל יום מחדש מתרגשים מהעובדה שאתם הולכים להתחיל את המסע שלכם במחוז מרשים כל-כך!
לאחר שייט של ארבעה ימים ושלושה לילות אתם מגיעים, הסירה עוגנת ונותנת ספינה ארוכה.. בין כל האנשים אתם מדלגים ונדחפים רק להגיע מהר אל הפרופסור.
ואז אתם נתקלים בהתקהלות של אנשים ובין ראשיהם הפרופסור נועם.
לאחר מכן הוא מחלק את הפוקדורים וכמה דקות שנראות כמו נצח מגיע טורכם!

'סוף סוף' אחשוב לעצמי בחיוך ואתקרב לפרופסור"אני רוצה את פרילזארד!" אומר לו בהתרגשות ואחכה שיתן לי את הפוקימון שלי.

רובי:
נרגש מאוד מהמעמד אתה אומר "אני רוצה את פרילזארד!" הוא מביט בך בחיוך ואומר "רק רגע..."
ליד הפרופסור יש מכונה גדולה שקשה להתעלם ממנה ועליה 4 כפתורים בצבעי ירוק, כתום, כחול וצהוב..
הוא לוחץ על הכתום, המכונה משמיעה רעש מבהיל, פולטת עננת עשן לבן קטנה ומתגלגל אלי מצינור שמחובר אליה פוקדור אדום יפה ובוהק!
"זה הפוקימון, מקווה שתהנו זה מזה נערי.." ומוסיף בשנינות "הוא איך להגיד... חם מזג!" ומתחיל לצחוק אך הסיגירה שבפה חונקת אותו במהרה והופכת את הצחוק לשיעול.
אתה לוקח את הפוקדור ומתקדם לך, שוכח בכלל שפרט לפרילזארד, תיק עם כסף ומחסנית תגים אין לך כלום...
הולך ברחבי העיר הציורית והנחמדה הזאת ולפתע נשמעת קריאה מאחור!
נער גבוה בעל שיער חום ועיניים כחולות רץ לעברך וקורא לך לעצור .

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
נרגש מאוד מהמעמד אתה אומר "אני רוצה את פרילזארד!" הוא מביט בך בחיוך ואומר "רק רגע..."
ליד הפרופסור יש מכונה גדולה שקשה להתעלם ממנה ועליה 4 כפתורים בצבעי ירוק, כתום, כחול וצהוב..
הוא לוחץ על הכתום, המכונה משמיעה רעש מבהיל, פולטת עננת עשן לבן קטנה ומתגלגל אלי מצינור שמחובר אליה פוקדור אדום יפה ובוהק!
"זה הפוקימון, מקווה שתהנו זה מזה נערי.." ומוסיף בשנינות "הוא איך להגיד... חם מזג!" ומתחיל לצחוק אך הסיגירה שבפה חונקת אותו במהרה והופכת את הצחוק לשיעול.
אתה לוקח את הפוקדור ומתקדם לך, שוכח בכלל שפרט לפרילזארד, תיק עם כסף ומחסנית תגים אין לך כלום...
הולך ברחבי העיר הציורית והנחמדה הזאת ולפתע נשמעת קריאה מאחור!
נער גבוה בעל שיער חום ועיניים כחולות רץ לעברך וקורא לך לעצור .

"כן?" אשאל ואסתכל על הנער ואנסה להיות כמה שיותר נחמד 3:

רובי:
הוא מחייך חיוך קטן ואז נעצר ולוקח אוויר מבלי לדבר במשך כמה שניות... אתה מרים גבה ולא מבין ממש מה הייתה המטרה בכל העניין.
ושואל שנית "כן?" הוא מביט בך ואומר "שכחת את הציוד שלך, הלכת משם נורא מהר!"
והוא מגיש לך את כל הציוד: 5 פוקדורים ריקים, פוקדע, ופוקיגיר שישמש אותך כפלאפון, וכמפה ממוחשבת ומשכוללת.
לפתע אתה מבין מעבר לכתפו של בחור ששם על הרצפה מטייל קופיף קטן, משחק עם זנבו הארוך ומקפץ לעצמו בצחוק ובגיל.

פורסם במקור על ידי NivX10

התחלה: (מצטער מראש על השגיאות אם יש)
השעה היא 12:43 בצהריים, הספינה למחוז מלוטו יוצאת באחד ואיתה גם הכרטיס שלכם וההזמדנות להתחיל את המסע.
בעוד אתם חושבים על זה בלי הפסק אתם מתכוננים במהירות שיא ורצים ומנסים לחשוב על איך להגיע במהירות האפשרית לנמל עירכם...
ולבסוף מלמלים פתגם שאבא תמיד נהג לומר "כשמוניות ומכוניות מבזבזות זמן נחוץ... הכי מהר זה לרוץ!"
וכך אתם עושים, במהירות שיא שלכם אתם מתחילים לרוץ את כל הדרך לנמל, מלמלים כל הדרך על החלום והמטרה שלכם וזה מה שממשיך להניע אתכם צעד אחר צעד בריצה הלא נגמרת הזאת...
לאחר כמה זמן אתם כבר רואים את הנמל ומגיעים מיד השעה היא 12:56.
הלחץ הוא היסטרי, מסתכלים על כל הספינות המרובות השוק הומה האנשים שמקשה לעבור ושומעים צעקותים של כל הספנים שקוראים קריאה אחרונה לעלות.
הלוך וחזור אתם מתרוצצים מצד לצד מחפשים את הספינה ולבסוף בדופן של ספינה אחת גדולה ומפוארת כתוב מלוטו!
מאושרים מאיי פעם אתם, מגישים את הכרטיס ומזנקים לסיפון, עם שייט הספינה והרוח בשיער של ההתחלה החדשה את מפליגים.
במשך כמה ימים שאתם נופשים על הספינה וכל יום מחדש מתרגשים מהעובדה שאתם הולכים להתחיל את המסע שלכם במחוז מרשים כל-כך!
לאחר שייט של ארבעה ימים ושלושה לילות אתם מגיעים, הסירה עוגנת ונותנת ספינה ארוכה.. בין כל האנשים אתם מדלגים ונדחפים רק להגיע מהר אל הפרופסור.
ואז אתם נתקלים בהתקהלות של אנשים ובין ראשיהם הפרופסור נועם.
לאחר מכן הוא מחלק את הפוקדורים וכמה דקות שנראות כמו נצח מגיע טורכם!

"מוכן טובי?" אשאל את עכברוש המחמד שלי "בוא נעשה את זה" אגיד ואלך לפרופסור "שלום לך אישי הטוב" אגיד ואסתי את זה שהתגנבתי לספינה ולא באמת קניתי כרטיס "ברצוני לקבל את פינבור ואת כל הדברים הנלבים עליו" אגיד

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
הוא מחייך חיוך קטן ואז נעצר ולוקח אוויר מבלי לדבר במשך כמה שניות... אתה מרים גבה ולא מבין ממש מה הייתה המטרה בכל העניין.
ושואל שנית "כן?" הוא מביט בך ואומר "שכחת את הציוד שלך, הלכת משם נורא מהר!"
והוא מגיש לך את כל הציוד: 5 פוקדורים ריקים, פוקדע, ופוקיגיר שישמש אותך כפלאפון, וכמפה ממוחשבת ומשכוללת.
לפתע אתה מבין מעבר לכתפו של בחור ששם על הרצפה מטייל קופיף קטן, משחק עם זנבו הארוך ומקפץ לעצמו בצחוק ובגיל.

"וואו איזה חמוד" אומר לפוקימון המשונה של הבחור ואז אקח ממנו את הדברים "תודה!" אומר לו. "שמי רובי" אוסיף בחיוך.

פורסם במקור על ידי NivX10

התחלה: (מצטער מראש על השגיאות אם יש)
השעה היא 12:43 בצהריים, הספינה למחוז מלוטו יוצאת באחד ואיתה גם הכרטיס שלכם וההזמדנות להתחיל את המסע.
בעוד אתם חושבים על זה בלי הפסק אתם מתכוננים במהירות שיא ורצים ומנסים לחשוב על איך להגיע במהירות האפשרית לנמל עירכם...
ולבסוף מלמלים פתגם שאבא תמיד נהג לומר "כשמוניות ומכוניות מבזבזות זמן נחוץ... הכי מהר זה לרוץ!"
וכך אתם עושים, במהירות שיא שלכם אתם מתחילים לרוץ את כל הדרך לנמל, מלמלים כל הדרך על החלום והמטרה שלכם וזה מה שממשיך להניע אתכם צעד אחר צעד בריצה הלא נגמרת הזאת...
לאחר כמה זמן אתם כבר רואים את הנמל ומגיעים מיד השעה היא 12:56.
הלחץ הוא היסטרי, מסתכלים על כל הספינות המרובות השוק הומה האנשים שמקשה לעבור ושומעים צעקותים של כל הספנים שקוראים קריאה אחרונה לעלות.
הלוך וחזור אתם מתרוצצים מצד לצד מחפשים את הספינה ולבסוף בדופן של ספינה אחת גדולה ומפוארת כתוב מלוטו!
מאושרים מאיי פעם אתם, מגישים את הכרטיס ומזנקים לסיפון, עם שייט הספינה והרוח בשיער של ההתחלה החדשה את מפליגים.
במשך כמה ימים שאתם נופשים על הספינה וכל יום מחדש מתרגשים מהעובדה שאתם הולכים להתחיל את המסע שלכם במחוז מרשים כל-כך!
לאחר שייט של ארבעה ימים ושלושה לילות אתם מגיעים, הסירה עוגנת ונותנת ספינה ארוכה.. בין כל האנשים אתם מדלגים ונדחפים רק להגיע מהר אל הפרופסור.
ואז אתם נתקלים בהתקהלות של אנשים ובין ראשיהם הפרופסור נועם.
לאחר מכן הוא מחלק את הפוקדורים וכמה דקות שנראות כמו נצח מגיע טורכם!

"סופסוף" אומר בזמן שאתקדם לכיוונו של הפרופסור עם חיוך מאוזן לאוזן על פני, בזמן שהוא יביא לי את הפוכדור אחשוב קצת בעצב על טומאס שנשאר לבד בפישרסיטי וביחד איתו גם הוט-הוט הפוקימון הראשון שלי.

רובי:
הינך מתפעל מהקופיף הקטן...פותח את הפוקדע ובודק:
מסקייפ, פוקימון הקוף במסכה. הוא חיי בדרך כלל ביערות טרופיים בעליי עצי פירות, המסכה של הפניו של מסקייפ משנה את תוי פניה ע"פי ריגשותיו של מסקייפ.
לאחר מכן נכבה מיד... אתה מודה לבחור על הדברים שהביא איתו ואף מציין את שמך, מבלי לחשוש הוא שולח יד ללחוץ את ידך ואומר "לונדון!" בחיוך קורן.
לאחר מכן הוא שואל באיזה פוקימון בחרת ואתה מספר לו... הוא נראה מתעניין ומשיב "פרילזארד... בחירה מעולה! יעזור לך מאוד במכון הראשון!"

רומה:
"סוף סוף!" אתה נאנח והולך צעד או שתיים נוספים אל הפרופסור. הוא מחייך בזיו פניו המקומט, עם סיגריה בפיו.
ואומר בבטחון ובעליזות "נו בחורי מה בשבילך?" אתה משיב לו מיד שתרצה בלייטל והוא עונה "לייטל... לייטל תקבל!"
הוא פונה אל מכונה גדולה מאחוריו לוחץ על כפתור צהוב, היא משמיעה רעש מחריד ומגלגלת עליך פוקדור אדום ונוצץ מתוך צינור.
לאחר מכן אתה מקבל גם את שאר הציוד: מחסנית תגים, פוקדע של פוקימוני המחוז, פוקיגיר וחמישה פוקדורים ריקים.

לן:
אחי בקשר לשגיאות הכתיב, תרשום כל עדכון ליפני זה בוורד.. יש שגיאות שאני לא מבין כמו מזה "אסתי"
-------------
"מוכן טובי?!" אתה שואל את העכברוש הקטן שאלה רטורית והוא מגרגר בחיוך.
אתה מדבר עם הפרופסור ומבקש ממנו את פינבור הוא מחייך ואומר "פינבור מה... חוויה מלאת הרפקתאות מצפה לך עם פוקימון שכזה!" ותופח לך על השכם... עשן הסיגריה של הפרופסור קצת חונק אותך אך אתה מתעלם.
הוא מוציא ממכונה גדולה שנמצאת מאחוריו פוקדור יפה אדום וגדול.
ומוסיף לך את כל הציוד.

לן:
אחי בקשר לשגיאות הכתיב, תרשום כל עדכון ליפני זה בוורד.. יש שגיאות שאני לא מבין כמו מזה "אסתי"
-------------
"מוכן טובי?!" אתה שואל את העכברוש הקטן שאלה רטורית והוא מגרגר בחיוך.
אתה מדבר עם הפרופסור ומבקש ממנו את פינבור הוא מחייך ואומר "פינבור מה... חוויה מלאת הרפקתאות מצפה לך עם פוקימון שכזה!" ותופח לך על השכם... עשן הסיגריה של הפרופסור קצת חונק אותך אך אתה מתעלם.
הוא מוציא ממכונה גדולה שנמצאת מאחוריו פוקדור יפה אדום וגדול.
ומוסיף לך את כל הציוד.

התכבנתי להסתרתי ואנכנו נפגוש אחד את השני או שכל אחד בעולם משלו?
-------------------------------------------------------------------------------------------------
"אתה בטוח שזה הכל?" אשאל את המעשן הכפייתי "טוב אז שלום שלום ואל תבוא לי בחלום" אגיד ואלך לי לדרכי "טובי רוצה ללכת קצת או להישאר בכיס?" אשאל את טובי

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
הינך מתפעל מהקופיף הקטן...פותח את הפוקדע ובודק:
מסקייפ, פוקימון הקוף במסכה. הוא חיי בדרך כלל ביערות טרופיים בעליי עצי פירות, המסכה של הפניו של מסקייפ משנה את תוי פניה ע"פי ריגשותיו של מסקייפ.
לאחר מכן נכבה מיד... אתה מודה לבחור על הדברים שהביא איתו ואף מציין את שמך, מבלי לחשוש הוא שולח יד ללחוץ את ידך ואומר "לונדון!" בחיוך קורן.
לאחר מכן הוא שואל באיזה פוקימון בחרת ואתה מספר לו... הוא נראה מתעניין ומשיב "פרילזארד... בחירה מעולה! יעזור לך מאוד במכון הראשון!"

"תודה, לונדון!" אומר לו בחיוך "נראה לי, באמת כדי שאני אפגוש את הממזר" אומר בצחוק ואשחרר את הפוקימון שלי מהפוקדור לראות איך הוא. כשהוא יצא אני אציג את עצמי אליו בחיוך

לן:
לא יודע לא החלטתי עדיין... עוד נראה.
----------------
אתה מגיב לפרופסור במעט מרמור והוא מביט בך זועף... אבל אתה הולך לדרכך.
אתה שואל את טובי אם ירצה לצאת החוצה מהכיס, הוא מחייך ומזנק מיד מהכיס... תחילה זה נראה לך מצחיק אבל טובי הנרגש מתחיל לברוח לך!
ונכנס לתוך סמטאות העיר!

מייקל:
"שלום פרופ' אוליבר" אתה קורא נרגש ואילו הוא בטוח בעצמו מעשן ומחייך עליך כאילו ראה אלפי מאמנים במהלך שנותיו (מה שנכון)
"שלום נערי, אין צורך להתבייש אני מבין את ההתרגשות.. פעם ראשונה שאתה יוצא למסע!" הוא מסיר דאגה מליבך.
עוד ליפני שאתה פותח את פיך לבקש את הפוקימון הוא מביט בך מבט חטוף ואומר "חח.. אינהוד נכון?" ופולט את עשן הסיגריה.
אתה מופתע מהנהן בראשך והוא הולך ומביא לך אותו, את הפוקדור שלו יחד עם עוד 5 אחרים ריקים, פוקדע, פוקיגיר ומחסנית תגים.

רובי:
טיימינג משהו..
------
אתה מודה ללונדון שנית, ומתחיל לחשוב שהגיע הזמן להיכרות עם ההתחלתי שלך.. אתה מוציא אותו החוצה אור חזק בוקע מהפוקדור.
לאחר מכן אתה רואה את פרילזארד, מנער את ראשו ומביט בך ובלונדון.
אתה מציג את עצמך בחביבות ואומר "היי פרילזארד אני רובי ג'יילס, ואני יהיה המאמן שלך מעתה ואלך.."
הוא מטה את ראשו הצידה ואינו נראה כי מבין... -.-
"חחח הוא התרגל" מעודד אותך לונדון, לאחר מכן פרילזארד נוהם ורותן, הוא רץ אל מסקייפ ומתחיל להתקוטט עימו!

לן:
לא יודע לא החלטתי עדיין... עוד נראה.
----------------
אתה מגיב לפרופסור במעט מרמור והוא מביט בך זועף... אבל אתה הולך לדרכך.
אתה שואל את טובי אם ירצה לצאת החוצה מהכיס, הוא מחייך ומזנק מיד מהכיס... תחילה זה נראה לך מצחיק אבל טובי הנרגש מתחיל לברוח לך!
ונכנס לתוך סמטאות העיר!

"טובי!!!" אצעק בכל ליבי ואתחיל לרוץ אחריו "על תעשה לי את זה!" אמשיך לצעוק "אתה היחידי שיש לי!" אצעק וארדוף אחריו 'קדימה' אחשוב לעצמי ' אל תיתן לו להעלם'