נושא: פוקימון - מסע במחוז מלוטו! יש מקום פנוי, פרטים בהודעה 5

פורסם במקור על ידי NivX10

מייקל:
'מה קורה לה?!' אתה חושב מוטרד ומביט בה יושבת מתחבת ומפוחדת נורא, מלמלת "כך אותו ממני.. שונאת חרקים.. שונאת, שונאת!"
בנתיים אתה חוזר לקרב שלך ופוקד על רוקארל הגנת ברזל, הוא מתקשח בשנית ונעשה מבריק ומתכתי עוד יותר...
רוקארל דוחף את נסטווד ונשמע רקע פח חזק ומהדהד!
נסטווד נזרק לאחור אך עוד מנופף בכנפיו במהירות, רוקארל שולח חוט ששוב לוכד את נסטווד והוא מתחיל לסובב את נסטווד במטרה להטיחו בעץ!
נסטווד לפתע מתגבר על זה ומשתמש במתקפה מהירה, גורר איתו את רוקארל עד שהחוט מתנתק והגולם נופל על פניו!
ונוכל מכה חדה וחזקה בגבו של מתקפת כנף! (לא מעולף... שלא תגיד שלא הבנת)

איך לעזאזל הוא יכול להרים גולם שהקשיח את עצמו פעמיים חחחח XD

"רוקאל קדימה הקרב הזה בכיס שלך! תתייצב ותנסה את התוכנית שלנו עוד פעם! תתפוס את נסטוד בעזרת חוט ותקשור אותו סביב גזע של עץ! תקשיח את עצמיך עוד יותר ותדחף אותו הכי חזק שתוכל! אם הוא משיב במתקפת נגד תשיב בירי חוט והטחה בעץ!" אדריך את רוקאל בביטחון

פורסם במקור על ידי NivX10

[u][b]

רובי:
"אוקי מנדאק, אנחנו לא מוותרים!" אתה קורא בנחישותמאנדק השומע אותך מחייך ועומד יציב ומוכן מול מטרימיט המחייך באסרטיביות.
אתה מורה למאנדק להשתמש בבועות,מאנדק פותח את פיו הקטן שמשגר משם מטח בועות קטנות העפות בזריזות לכיוון מטרימיט, "אוקיי מטרימיט! השתמש בצוות כפול בכדי להתחמק ממטח הבועות!" קוראת קווין כשהיא מצביעה על מטח הבועות ההולך ומתקרב,מטרימיט מזיז את ידיו הקטנות ומתחיל להשתכפל לעשרה כפילים,הבועות לבסוף מגיעות ומפוצצות את הכפילים כשמטרימיט האמיתי מתחמק מהבועות במהירות,מאנדק מבחין בו ולא מוותר ושולח מטח בועות נוסף ופוגע במטרימיט האמיתי באופן ישיר.
"מטרימיט לא! קדימה אחיזת צבת בכדי לסיים את הקרב הזה!" קוראת קווין ומטרימיט מתאושש ורץ לכיוון מאנדק כשצבתותיו הקטנות מוכנות להתקפה,מאנדק מתכונן להשתמש בניקור והשניים מנהלים קרב צמוד מאוד,לאחר מספר פגיעות מאנדק נופל על הקרקע מעולף,בעוד מטרימיט שחטף כמה פגיעות ניקור נשאר עומד חזק ויציב.
"המאנדק שלך ממש חזק! זה קרב טוב!" מחמיאה לך קווין, "עבודה טובה מטרימיט" היא משבחת את הפוקימון שלה שמשיב לה בזימזום עליז.
מה תעשה?

"תודה" אומר לקווין בחיוך ואחזיר את מנדאק "היית נהדר" אוסיף בזמן שהקרן אור של הפוקדור מחזירה אותו פנימה.
"אוקי קידג'ט! התחל בנגיחת זן! ומיד אחרי זה דריכה!" אקרא בהתלהבות

רובי:
מודה לקווין בחיוך מאחזיר את מנדאק "היית נהדר" אתה ממלמל בזמן שקרן האור של הפוקדור מחזירה אותו פנימה.
"אוקי קידג'ט צא החוצה!" אתה קורה ומשחרר את הגדי הקטן, רוקע ברגליו ומחכה להתחיל!
"התחל בנגיחת זן! ומיד אחרי זה דריכה!" אתה פוקד עליו במרץ והוא מיד יוצא לעבודה, טוען את ההתקפה ורץ אל עבר מטרימייט!
"האנרגיה הכחולה מראשו זורחת כשהוא דוהר אל הטרמיט הקטן ואז קווין צועקת "טוב אם אפשר להתחמק, נתקוף... מטרימייט נשיכה עכשיו!"
ומטרימייט גם הוא מתקדם וצבטות הלסת הקטנה שלו בוהקות באור לבן, שתי המתקפות מתנגשות, קידגט נפגע ממש מעט ומעיף בעצמה את מטרימייט!
אתם לא מאבדים זמן ואתה מוציא את קידגט לדריכה, הוא דוהר אל מטרימייט ואז מרים את רגליו כמו סוס מתפרע.
ומוריד אותם על מטרימייט, הוא חוטף מכה אחת וקווין אומרת "מהר חפירה אתה חייב עכשיו!" והא מיד חופר בור למרות המכות שהוא חוטף!"
לפתע אם הדריכות אחת מרגליו של קידגט נופלות לבור!
מטרימייט יוצא מאחוריו בנתיים מושך בצוותותיו החדות ורץ אל קידגט מאחורה.

מייקל:
כוח רצון, זה כל מה שצריך!
-----
"רוקאל קדימה הקרב הזה בכיס שלך!" אתה קורא בבטחון מופרז... רוקארל שולח חוט שעובר את נסטווד, ואז מסובב אותו עם הטיית הגוף וקושר את נסטווד כמו לאסו, לאחד העצים!
נסטווד מנסה להשתחרר אך רוקארל מחזק זאת בעוד ועוד חוט.
ואז הוא בקפיצות איטיות וגדולות אל עבר נסטווד שבכל המרץ משתמש בניקור ומנסה לקרוע את החוטים הללו...
רוקארל מספיק להגיע ליפני שנסטווד משתחרר ומתנגש בוא בעצמה ומוחץ אותו על גזע העץ שאליו היה קשור, נסטווד מוטל על הקרקע!

פורסם במקור על ידי NivX10

מייקל:
כוח רצון, זה כל מה שצריך!
-----
"רוקאל קדימה הקרב הזה בכיס שלך!" אתה קורא בבטחון מופרז... רוקארל שולח חוט שעובר את נסטווד, ואז מסובב אותו עם הטיית הגוף וקושר את נסטווד כמו לאסו, לאחד העצים!
נסטווד מנסה להשתחרר אך רוקארל מחזק זאת בעוד ועוד חוט.
ואז הוא בקפיצות איטיות וגדולות אל עבר נסטווד שבכל המרץ משתמש בניקור ומנסה לקרוע את החוטים הללו...
רוקארל מספיק להגיע ליפני שנסטווד משתחרר ומתנגש בוא בעצמה ומוחץ אותו על גזע העץ שאליו היה קשור, נסטווד מוטל על הקרקע!

"רוקאל כל הכבוד!" אומר לו בחיוך וארוץ אליו ואחבק אותו, "תחזור לנוח" אומר לו ואחזיר אותו לפוכדור.
"ליסה מה קורה? החזרתי את רוקאל לפוכדור את יכולה להירגע" אומר לה

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
מודה לקווין בחיוך מאחזיר את מנדאק "היית נהדר" אתה ממלמל בזמן שקרן האור של הפוקדור מחזירה אותו פנימה.
"אוקי קידג'ט צא החוצה!" אתה קורה ומשחרר את הגדי הקטן, רוקע ברגליו ומחכה להתחיל!
"התחל בנגיחת זן! ומיד אחרי זה דריכה!" אתה פוקד עליו במרץ והוא מיד יוצא לעבודה, טוען את ההתקפה ורץ אל עבר מטרימייט!
"האנרגיה הכחולה מראשו זורחת כשהוא דוהר אל הטרמיט הקטן ואז קווין צועקת "טוב אם אפשר להתחמק, נתקוף... מטרימייט נשיכה עכשיו!"
ומטרימייט גם הוא מתקדם וצבטות הלסת הקטנה שלו בוהקות באור לבן, שתי המתקפות מתנגשות, קידגט נפגע ממש מעט ומעיף בעצמה את מטרימייט!
אתם לא מאבדים זמן ואתה מוציא את קידגט לדריכה, הוא דוהר אל מטרימייט ואז מרים את רגליו כמו סוס מתפרע.
ומוריד אותם על מטרימייט, הוא חוטף מכה אחת וקווין אומרת "מהר חפירה אתה חייב עכשיו!" והא מיד חופר בור למרות המכות שהוא חוטף!"
לפתע אם הדריכות אחת מרגליו של קידגט נופלות לבור!
מטרימייט יוצא מאחוריו בנתיים מושך בצוותותיו החדות ורץ אל קידגט מאחורה.

"קידג'ט נסה לשחרר את הרגל שלך במהירות!" אקרא בלחץ "תנסה להשתמש בהפלה כדי לקחת תנופה שתרים אותך ומיד אחרי זה הישתמש בנגיחת זן שוב!" אוסיף

רובי:
אתה מבוהל מאוד, קווין כבר בטוחה שזה בידיים שלה "קידגט נסה לשחרר את הרגל שלך, מהר!" אתה קורה בעוד מטרימייט מתקרב!
קידגט מתפרע, משתמש בהפלה, מנסה להשתחרר ולא מצליח...
"מטרימייט בוא נעזור להם..." אומרת קווין בחיוך זדוני "אחיזת צוות ואז העף אותו למעלה!" ומטרימייט תופס ברגליו האחרויות של קידגט.
ומשליח אותו הרחק, הנמלה הקטנה מרימה את הגדי שלך כאילו היה גפרור וזורקת אותו באוויר.
והוא נוחט על אחת העצים שבזירה ומתרסק עליו! (להזכירך הזירה היא יער אולי זה יעזור לך לנצל אותה)

מייקל:
"רוקאל כל הכבוד, תחזור לנוח" אתה אומר מרוצה ממנו ומחזיר אותו לפוקדור.
לאחר מכן אתה ממהר אל ליסה ושואל מוטרד "ליסה מה קורה?" ומניח יד על כתפה, מיד היא צועקת "לא! אל תגע בי!" ואת פורצת בבכי.
אתה מנסה להרגיע אותה והיא מספרת "אוף מייקל סליחה, אני כל-כך מצטערת. זה פשוט ש.. כשהייתי קטנה, עוד במחוז הואן, נתקפתי באמצע טיול משפחתי בידי נכיל בידרילים שהובילו אותי לברוח לתוך כן של אריאדוסים!"
ומוסיפה "הם עקצו אותי והכו אותי, ואני אלרגית לעקיצות... שכבתי שם חבולה וכמעט מתה ובמזל המשפחה שלי מצאה אותי!"
וממשיכה לבכות, אתה מחבק שוב ומרגיע אותה. הלילה יורד לאט לאט... וליסה מנגבת דמעותיה ואומרת "מייקל אנחנו לא קרובים לשום מקום, שנקים כאן מחנה?"

פורסם במקור על ידי NivX10

מייקל:
"רוקאל כל הכבוד, תחזור לנוח" אתה אומר מרוצה ממנו ומחזיר אותו לפוקדור.
לאחר מכן אתה ממהר אל ליסה ושואל מוטרד "ליסה מה קורה?" ומניח יד על כתפה, מיד היא צועקת "לא! אל תגע בי!" ואת פורצת בבכי.
אתה מנסה להרגיע אותה והיא מספרת "אוף מייקל סליחה, אני כל-כך מצטערת. זה פשוט ש.. כשהייתי קטנה, עוד במחוז הואן, נתקפתי באמצע טיול משפחתי בידי נכיל בידרילים שהובילו אותי לברוח לתוך כן של אריאדוסים!"
ומוסיפה "הם עקצו אותי והכו אותי, ואני אלרגית לעקיצות... שכבתי שם חבולה וכמעט מתה ובמזל המשפחה שלי מצאה אותי!"
וממשיכה לבכות, אתה מחבק שוב ומרגיע אותה. הלילה יורד לאט לאט... וליסה מנגבת דמעותיה ואומרת "מייקל אנחנו לא קרובים לשום מקום, שנקים כאן מחנה?"

"כן" אשיב לה ואעזור לה בהקמת המחנה, "נקווה שנגיע לעיר מחר" אומר לליסה

מייקל:
אתה מסכים איתה וחושב כבר להתחיל להקים את המחנה, אך לפתע היא אומרת "חכה רגע, עצור!"
בעודך מוציא ציוד מהתיק ולא מבין... "מה קרה?" אתה שואל.
היא מגיבה "יש לנו עוד קצת זמן בוא ונתקדם, עפ"י המפה שלי אמור להיות פיצול דרכים בהמשך... זה דבר שקובע, נעבור אותו ואז נקים מחנה"
לאחר מכן אתם באמת מגיעים לפיצול דרכים יש לכם אפשרויות:
לשביל הימני שממשיך ישר ומתפטל מידי פעם. "לפי המפה אנחנו ניכנס דרך שדות המראה של העיר לאניטרי" אומרת ליסה.
לשביל השמאלי שממשיך בצורה מישורית. "לפי המפה אנחנו ניכנס לליבו של היער, ונגיע ללאינטרי דרך הפארק של העיר."

פורסם במקור על ידי NivX10

מייקל:
אתה מסכים איתה וחושב כבר להתחיל להקים את המחנה, אך לפתע היא אומרת "חכה רגע, עצור!"
בעודך מוציא ציוד מהתיק ולא מבין... "מה קרה?" אתה שואל.
היא מגיבה "יש לנו עוד קצת זמן בוא ונתקדם, עפ"י המפה שלי אמור להיות פיצול דרכים בהמשך... זה דבר שקובע, נעבור אותו ואז נקים מחנה"
לאחר מכן אתם באמת מגיעים לפיצול דרכים יש לכם אפשרויות:
לשביל הימני שממשיך ישר ומתפטל מידי פעם. "לפי המפה אנחנו ניכנס דרך שדות המראה של העיר לאניטרי" אומרת ליסה.
לשביל השמאלי שממשיך בצורה מישורית. "לפי המפה אנחנו ניכנס לליבו של היער, ונגיע ללאינטרי דרך הפארק של העיר."

"אוקיי" אשיב לליסה ואחשוב לאיזו דרך נלך, "אני בוחר ימינה" אומר לפתע ואצביע לשביל הימני,אתחיל ללכת בו עם ליסה

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
אתה מבוהל מאוד, קווין כבר בטוחה שזה בידיים שלה "קידגט נסה לשחרר את הרגל שלך, מהר!" אתה קורה בעוד מטרימייט מתקרב!
קידגט מתפרע, משתמש בהפלה, מנסה להשתחרר ולא מצליח...
"מטרימייט בוא נעזור להם..." אומרת קווין בחיוך זדוני "אחיזת צוות ואז העף אותו למעלה!" ומטרימייט תופס ברגליו האחרויות של קידגט.
ומשליח אותו הרחק, הנמלה הקטנה מרימה את הגדי שלך כאילו היה גפרור וזורקת אותו באוויר.
והוא נוחט על אחת העצים שבזירה ומתרסק עליו! (להזכירך הזירה היא יער אולי זה יעזור לך לנצל אותה)

מה פרה יכולה לעזור לי ביער? >_>
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
"נו קידג'ט! תתקוף אותו כבר בנגיחת זן!" אצעק כבר בעצבים 'אולי זאת הייתה טעות ללכוד אותו' אחשוב במעט כעס

רובי:

ספוילר

כמו שאמרתי, אתה תוקף כמו רובוט וחוזר על הכל.. אני מבין שזה רק ההתחלה, אבל מצידי תדמיין שאתה מאמן כשרוני ומיוחד שעל ההתחלה הוא כבר סוס!
אני משתעמם, אתה לא מפסיק לבקש את הנגיחת זן הזאת ועוד בצורה הכי פשוטה שיש.
פשוט תקוף ותקוף כל הזמן... ונשים בצד את העובדה שעל חושי חלש על חרק.

--------------------
אתה מתחיל להתרגז על קידגט ודורש ממנו לתקוף בנגיחת זן פעם נוספת, מהרהר בליבך האם זה בכלל היה רעיון טוב לתפוס אותו מההתחלה...
קידגט שנמצא על העץ, רץ לאורך ענף גדול וכמו גדי אמיתי מחזיק בשיווי משקל הילעי.
הוא מזנק מלמעלה וצולל ונוגח בראשו של מטרימייט בעצמה רבה עם נגיחת זן, ממש כמו מטאור!
פיצוץ חזק נוצר ומטרמייט עף החרק, עשן ואבק מתפזיר באוויר.
אתה מחכה שהם יעברו ורואה את שתי הפוקימונים עומדים מתנשפים זה מול זה בחוסר מעש.

מייקל:
אתה חושב לעצמך קצת. מביט הייטב אל שתי הדרכים ולבסוף מחליט, אוקיי נלך ימינה!
"מעולה, לפי הפונווט שלי פוקימוני חרק הרבה פחות מצויים שם מבנטיב השמאלי" היא אומרת וחיוך של אושר עולה בפניה.
אתם מתקדמים ולאט לאט הנוף שראיתם עד עכשיו מתחלף... לפניכם שדות פתוחים של שיבולים, חמניות וכו' שמתבדרים ברוח הקרה של הלילה.
מחולקים ריבועים ריבועים של שטח.
מימין רכס סלעים ההרי תלול ומשמאל דרך הדרך חורשת דרך 001 שממנה אתם הולכים ומתרחקים.
כבר הופך להיות ממש חשוך. ואתם מתהלכים לכם בין השיבולים הגבוהים שמשתווים לגובהיכם!
"בוא נקים את האוהב כאן, בין כל השיחים לא יראו אותנו ולא יהיה חשש לסכנה בלילה!" היא אומרת רגועה.

פורסם במקור על ידי NivX10

מייקל:
אתה חושב לעצמך קצת. מביט הייטב אל שתי הדרכים ולבסוף מחליט, אוקיי נלך ימינה!
"מעולה, לפי הפונווט שלי פוקימוני חרק הרבה פחות מצויים שם מבנטיב השמאלי" היא אומרת וחיוך של אושר עולה בפניה.
אתם מתקדמים ולאט לאט הנוף שראיתם עד עכשיו מתחלף... לפניכם שדות פתוחים של שיבולים, חמניות וכו' שמתבדרים ברוח הקרה של הלילה.
מחולקים ריבועים ריבועים של שטח.
מימין רכס סלעים ההרי תלול ומשמאל דרך הדרך חורשת דרך 001 שממנה אתם הולכים ומתרחקים.
כבר הופך להיות ממש חשוך. ואתם מתהלכים לכם בין השיבולים הגבוהים שמשתווים לגובהיכם!
"בוא נקים את האוהב כאן, בין כל השיחים לא יראו אותנו ולא יהיה חשש לסכנה בלילה!" היא אומרת רגועה.

"אוקיי" אשיב לליסה, אחרי שנסיים להקים את המחנה, "ליסה מה דעתך לעשות סיור לילי?" אשאל אותה בחיוך ואשחרר את אינהוד, "נצטרך את כישרון הגישוש שלך כדי שלא נלך לאיבוד בחושך" אומר לו בחיוך ואלטף את ראשו בעודי מחכה לתשובתה של ליסה,אם היא מסכימה נלך שנינו,אם לא אלך לבד עם אינהוד

מייקל:
"בסדר גמור!" אתה מסכים עם ההצעה ושניכם מיד מתחילים בהקמת המחנה... אתם מקימים את האוהל ומסדרים בפנים את שקי השינה והציוד.
כשאתה בא להדליק אש היא אומר לך בתוקף "עצור, אנחנו סביב שדה של צמחייה גבוהה, לא רעיון טוב!" ומצחקקת.
היא מוציאה אששית מהתיק ומדליקה אותו ומניחה ליד האוהל "עכשיו זה מעולה" מוסיפה.
אתם מחליטים לצאת לסיבוב יחד... מסתובבים לכם בכיף, ליסה צמודה אליך, נראת קצת חוששת.
לפתע נשמע רחשים מן השיחים שלידכם, מסתכלים סביב, ימינה ושמאלה ולא רואים דבר...
"אולי זאת סתם הרוח, אומרת ליסה.." אתם מתקדמים ולאחר כמה דקות שוב שומעים את זה. אתה כבר מתחיל להתרגז!
כשלפתע פורצים מן השיחים שלושה פוקימונים, דביבונים בעליי מצנפת:

פורסם במקור על ידי NivX10

מייקל:
"בסדר גמור!" אתה מסכים עם ההצעה ושניכם מיד מתחילים בהקמת המחנה... אתם מקימים את האוהל ומסדרים בפנים את שקי השינה והציוד.
כשאתה בא להדליק אש היא אומר לך בתוקף "עצור, אנחנו סביב שדה של צמחייה גבוהה, לא רעיון טוב!" ומצחקקת.
היא מוציאה אששית מהתיק ומדליקה אותו ומניחה ליד האוהל "עכשיו זה מעולה" מוסיפה.
אתם מחליטים לצאת לסיבוב יחד... מסתובבים לכם בכיף, ליסה צמודה אליך, נראת קצת חוששת.
לפתע נשמע רחשים מן השיחים שלידכם, מסתכלים סביב, ימינה ושמאלה ולא רואים דבר...
"אולי זאת סתם הרוח, אומרת ליסה.." אתם מתקדמים ולאחר כמה דקות שוב שומעים את זה. אתה כבר מתחיל להתרגז!
כשלפתע פורצים מן השיחים שלושה פוקימונים, דביבונים בעליי מצנפת:

"מממ מעניין" אומר בעודי מביט בפוקימונים,אוציא את הפוקידע ואחפש עליהם מידע, "שלום לכם,הפרענו לכם?" אשאל אותם בחיוך

מייקל:
אתה מביט בהם בהתעניינות, מעולם לא ראית כאלה, מוציא את הפוקדע ובודק:
קרימינוק, הדביבון השובב. קרימינוק הם פוקימונים שנהנים לגנוב ולחטט בדברים ולעשות מעשי קונדס לעוברים ושבים.
בגלל ראיית הלילה החדה שלהם ויכולת ההתגנבות ההילעית שלהם הם פעילי לילה.
אתה פונה אליהם בנחמדות ושואל "שלום לכם, אנחנו מפריעים?" ואמצעי עונה "קרימ קרימינוק קרימ קרימ" ויחד הם מדברים זה עם זה.
נראה שאינהוד מתחיל לנהום הוא מבין מה הם אומרים וזה כנראה לא טוב!
הם מתקרבים בצעדים איטיים עד שאחד מהם קופץ ונושך לך את הרגל בכוח ובכאב חד, ואילו השניים האחרים מתנפלים על אינהוד ומתקוטטים עימו!