כינוי בפורום: Amitlv
שם במשחק: ג'וני סמיפ
גיל: 15
תמונה:
רקע: היי אני ג'וני, והיום תגלו את הסיפור שלי. יש לי שני הורים מקסימים, לפחות כך מעידים על כך. אספר לכם גם שילדותי הייתה קשה, הרבה התעללויות; פיזיות ומילוליות. הייתי חסר חברים ולכן פיתחתי שנאה לכל דבר אנושי, הייתי מתבודד ביער במשך ימים שלמים. זה היה המקום היחיד שנותן לי שלווה. אני לא יודע למה אולי בגלל אהבתי לפוקמוני עשב, קרח, ואופל שהיו שם בשפע. בגיל 10 ברחתי מביתי אשר היה במחוז רוקט ליער. בזמן הזה, לא ידעתי שמות של מקומות ולכן קראתי לו יער השלווה. אני לימדתי את עצמי לקרוא ולכתוב, שוחחתי עם פוקימונים למרות שלא ידעתי מה הם עונים לי בחזרה, גדלתי איתם ואכלתי איתם. הפוקימונים היו המשפחה שלי. יום אחד שמעתי ביער שני דמויות מדברות ולא הבנתי הרבה ממה שהם אמרו, אבל שמעתי שהם דיברו על אדם אחד בשם מרקוס שהחליט לבוא ליער ולהרוס אותו. לאחר מספר ימים זה קרה, מכונה ענקית הגיעה להרוס את היער היקר שלי. לקחתי החלטה. נעמדתי מול המכונה של מרקוס, מוכן לכל תרחיש. ואז הוא אמר לי "אני עקבתי אחריך מספר שנים, אני יודע אליך הכל, ג'וני ולכן אתה תהיה הבן טיפוחים שלי". ברגע שהוא סיים את דבריו, הרגשתי צמרמורת בכל גופי, אבל לא מפחד, אלא מאושר. עניתי לו בחיוב ומאז אני גדל אצלו. למדתי במעבדות של הפרופסורים הכי מוכשרים שיש, התאמנתי אצל המאמנים החזקים ביותר, וגם למדתי להתחבר עם הפוקימונים עד כדי כך שהם מבינים מה אני רוצה מהם אפילו מבלי להגיד כלום. לאחר 5 שנים, ביום הולדתי ה15, מרקוס בא אלי ואמר לי: "קח, זו מתנה לתחילת המסע שלך, יש לך את כל הכלים שצריך ואפילו יותר, בהצלחה". פתחתי את הקופסה והיה שם צ'יקוריטה קטנה. "היא מהיער שגדלת בו, היא הבת של המגניום שגידלה אותך. מהיום ג'וני", הוא אמר, "אתה חבר בצוות רוקט".
צד: צוות רוקט
פוקימון התחלתי: צ'יקוריטה
פוקימונים:
שותף/שותפה: שותפה אבל גם עם סיפור מעניין לא משעמם
חפצים: 5 :פוקדורים, פוקידע, חכה טובה, אוכל לכל המסע, 5000$, מכשיר קשר לצוות
תגים:-לא לגעת-
משימות:
בקשות/הערות: הייתי רוצה פוקימון קרח ואופל
וגם התכלה שונה כי ההתכלה שרשמת לא הגיונית עצלי