שם פרטי:מור
אנימה/מנגה:בפרק העדכני של המנגה ושל האנימה
תבחר האיזה קצב אתה רוצה שהמשחק יהיה
שם במשחק:טומה קאמיג'ו(Toma Kamijo)
אולי "קאמיג'ו טומה"? ביפנית שמות משפחה לפני שמות פרטיים
גיל במשחק:17
תיאור מראה:טומה הוא נער בעל גובה מעט נמוך יחסית מן הממוצע גופו אמנם לא צנום אך רזה למדי, שיערו הארוך והפרוע בצבע בלונדיני. הוא לובש מה שנראה כמעיל חום ומעופש לאורך כל גופו, בידיו שני פגיונים חדים למראה ובבטנו נמצאת חגורה אשר "חוצה" את המעיל לשניים ואליה מחובר נרתיק שם בדרך כלל שם טומה את פגיונותיו.
*אם לא הבנת תיאור הדמות מבוסס על ת'ורפין מוינלנד סאגה:
התמונה לא פועלת, עוד לא התחלתי עם המנגה הזאת [כשאסיים כמה דברים אז אני אתחיל איתה]
תיאור תכונות:טומה הוא בדרך כלל נער שקט ורגוע כל עוד הוא לא מעוצבן ונותן לחמימות המוח שלו להשתלט עליו, כשדבר כזה קורה טומה הופך לתוקפני ואלים למדי, ממש כאילו נמצא בתוכו שד שרק מחכה לפרוץ החוצה ולהראות את הצד האלים והאגרסיבי שלו לעומת הנער השקט, האדיש והרגוע למראה כשמסתכלים עליו ממבט ראשון.
טומה בדרך כלל
לא ימנע מקרבות מיותרים, לפחות לא טומה חמום המוח, אם זה נשמע עד עכשיו כאילו יש 2 סוגים שלו אז זה בדיוק ככה כפי שהסברתי כבר למעלה, אותו טומה האגרסיבי יחפש את הקרב וירצח בלי לחשוב פעמיים אפילו אם כי מול אנשים חזקים למדי זה יפגע בו מאוד.
טומה הרגוע לעומת זאת אמנם לא ימנע מקרבות מיותרים אך בהחלט ינהג בחוכמה ובמחשבה צלולה בקרב שלא כמו כשהוא מתעצבן ופשוט תוקף ללא מחשבה.
הסיבה לכך שטומה בעצם סובל מסוג של "פיצול אישיות" אפשר להגיד היא עקב מקרה מחריד שקרה לו בעברו, בנוסף לכך טומה שונא פיראטים, הוא בדרך כלל יעדיף להיות כמה שיותר בודד ומאמין שאין דבר כזה חברים(*לפחות לא יאמין בתחילת המשחק, אני ישתדל ואף אשמח לזרום אם כל מה שתעביר על הדמות הזה אפילו אם זה יהיה שינוי דרסטי(די רמיזה כאן XD ) שישנה את האישיות שלו בהדרגה כי יש לה המון פוטנציאל).
רקע:
אז מאיפה להתחיל?....כנראה שמהתחלה....
שמי הוא קאמיג'ו טומה, נולדתי על אי מסויים כלשהו בים המערבי, אפילו את שם האי אני לא זוכר אחרי אותו אירוע מחריד לפני שמונה שנים, אבל סיכמנו על זה שנתחיל מההתחלה אז כנראה שאצטרך לספר לכם גם על התקופות הטובות והקצרות למדי בחיי. חייתי חיים רגילים, גרתי עם אבי, את אמי לא זכיתי להכיר כי היא מתה בלידתי אך באיזשהו מקום זה לא הפריע לי יותר מדי כל עוד היה לי את אבא שלי, הוא היה אדם מדהים, פיראט לשעבר שחזר לחיות חיים רגילים בכדי לגדל את בנו בזמן שנולד(הכוונה אליי כמובן). גדלנו ביחד אני ואבי וחיינו חיים רגילים למדי של אנשים ממוצעים. אבי תמיד סיפר לי על התקופות שלו כפיראט הצוות שלו היה נקרא:Samuel's pirates על שמו, הקפטן, סמואל קאמיג'ו
כמו שרשמתי למעלה, כנראה השם הפוך, הערצתי את אבא שלי, הוא סיפר לי על מותו של גולד D רוג'ר ובאותו זמן הייתה בי תשוקה עצומה לצאת לים ולמצוא את הוואן פיס, אני בטוח שלכל אחד ואחד מכם היה תרגע הזה...נו אתם יודעים...כשאתם רוצים משהו כל כך חזק, כל כך חזק עד שהבטן מתהפכת כמעט מרוב אושר רק מעצם המחשבה על זה שיש לך סיכוי להשיג אותו, אפילו אם זה הסיכוי הכי קטן בעולם!, ככה הרגשתי כשאבי סיפר לי על הוואן פיס.
למרות מה שאומרים על כל הפיראטים, שאנשים מפחדים מהם, שהם בדרך כלל נוהגים לשדוד ולבזוז עיירות בהם הם עוגנים, למרות זאת, למרות הכל, אבי לא היה כזה. אבי היה אדם טוב לב אשר כל אנשי הכפר הקטן שלנו אהבו, אדם חייכן בעל שיער חום וארוך אשר הגיע עד כתפיו, שכל מה שחיפש אפילו כתקופתו כפיראט היה רק לשפר ולעזור.
כן, נשמעים כמו חיים מצויינים ושגרתיים? אז זהו שלא.
אותו אסון התחיל כשהייתי בן 9, אני לא אשכח את היום הזה לעולם. זאת הייתה שעת ערב ואבא שלי ניגש אליי, הוא היה נראה די לחוץ ומיוזע, "טומה, תצא להביא לי כיכר לחם מן השוק!" הוא אמר, יעדיו אשר תפסו את כתפיי רעדו. "אבל היום קניתי לחם אבא" אמרתי אך מיד לאחר מכן אבי השפיל מבטו וחיבק אותי בחוזקה הוא עזב אותי ונעץ מבט בעיניי החומות, "אז פשוט תרוץ, אל תפסיק עד שתגיע אל גריי, המוכר מן השוק תגיד לו שאני שלחתי אותך, אתה כבר תדע מה לעשות משם!" הוא צעק עליי בחוזקה. אני הנהנתי בראשי ועשיתי כדבריו, פתחתי את הדלת והתחלתי לרוץ, רצתי ורצתי ללא הפסקה ולא הסתכלתי לאחור אפילו פעם אחת עד ש...."שמעת את זה? יש שמועות שהשיצ'יבוקאי דופלאמינגו בכבודו ובעצמו הגיע לעיר!" אמר אחד האנשים, "אמרו לי שהוא נראה הולך לכיוון ביתו של סמואל" השיב לו האחר.
דופלאמינגו, שמעתי עליו עוד לפני אך ששאלתי את אבא עליו הוא הזעיף פנים ומיהר לשנות נושא שיחה.
באותו רגע הבנתי שמשהו מוזר, ידעתי שאבא שלי בסכנה!, אפילו שלא יכולתי לעזור, אפילו שזה היה המעשה המטומטם בעולם!, הייתי חייב, שיניתי את הכיוון ופצחתי בריצה הכי מהר שיכולתי אל עבר ביתי.
פתחתי את הדלת, אל מול אבי עמד אדם בעל מעיל נוצות ורוד, שיער בלונדיני ומשקפי שמש.
"מה זה הפרצוף הזה סמואל....אינך שמח לראותי?" הוא מלמל בקול מציק במיוחד אל מול פניו המודאגות של אבי, נראה היה שאותו אדם אינו שם לב אליי בכלל.
"הג'וקר..., מה יש לך לחפש כאן?" מלמל אבי בדאגה. "אותך סמואל, אני רוצה שתחזור לעבוד תחתיי" אמר האדם אשר כונה הג'וקר בקול נבזי והתקדם עוד צעד אל עבר אבי.
"בחיים לא!" קרא אבי. האדם המוזר חייך חיוך נבזי, כאילו חיכה שיגיד זאת, "אתה אומר שבחיים לא...אם כך..." הוא אמר, "מה עם חיי בנך?" הוא אמר, רק אז אבי הפנה את מבטו והזדעזע לראותי שם, הוא ניגש לתפוס אותי אך ה'ג'וקר' הרים אותי משיערותיי במהירות.
השתנקתי מכאבים, הוא תפס בי כל כך חזק שהתחלתי לבכות, "אמרתי לך לברוח!!!" קרא אבי ונטרף על דעתו.
"בבקשה, דופלאמינגו, אני יעשה הכל רק תעזוב את הבן שלי" התחנן אבי.
לא האמנתי למה ששמעתי באותו רגע, אותו אדם המכונה הג'וקר, אותו אדם נבזה שאיים כעת אל אבי, הוא השיצ'יבוקאי דופלאמינגו!.
"אם כך...." חייך דופלאמינגו, "תצעד שתי צעדים קדימה" הוא אמר ואבי התקדם שתי צעדים כלפיו ללא היסוס אך אז....קרה הנורא מכל:
קול חיתוך פילח את האוויר, דופלאמינגו הזיז את אחת מאצבועתיו ובשנייה אחת התיז את ראשו של אבי מן המקום.
נדהמתי, לא יכולתי להוציא ולא מילה אחת, דופלאמינגו זרק אותי על הרצפה והחלתי לפרוץ בבכי, ממש כמו תינוק קטן.
"אני אהרוג אותך!!" קראתי בזעם ותפסתי את שני פגיונותיו של אבי ורצתי לעברו במהירות אך הוא בעט אותי בחוזקה כל כך רבה שעפתי כמה מטרים ממנו, נראה היה שהוא בכלל לא התאמץ.
"חתיכת חולדה קטנה...איך אתה מעז לאיים עליי בכלל, אתה מזכיר את אביך כשעבד אצלי" מלמל דופלאמינגו.
קמתי במהירות, "אבא שלי בחיים לא היה עובד בשביל אחד כמוך!!" צעקתי בזעם ורצתי אליו אך הוא בעט אותי שוב.
"זאת האמת ילדון" הוא מלמל, "הוא היה פיראט רב עוצמה אך מכיוון שהיה עקשן ונמנע מקרבות ומשפיכות דם, הוא היה לי לנטל" אמר דופלאמינגו והתקרב אליי.
"אך מהכבוד המינימלי שנשאר אליו אני אתן לך את ההזדמנות לנקום בי, צא אל הים ילד, תמצא את הוואן פיס, וכשתהיה מספיק חזק תלחם נגדי" הוא אמר ומיד לאחר מכן הגיש לי פרי מוזר, צבעו סגול, הוא היה די מחוספס וריחו מסריח.
"תאכל!!" הוא קרא לפתע בקול מאיים, אל אף שהפרי היה מסריח במיוחד, אני פחדתי, אכלתי את כל כולו.
"מצויין ילד!!" הוא קרא בחיוך נבזי ומיד לאחר מכן בעט בפניי, הכל הפך מסוחרר פתאום, ראיתי מטושטש, כל מה ששמעתי הוא את קולו של הג'וקר או דופלאמינגו למעשה צוחק ואומר, "נתראה בעתיד ילד".
כשקמתי מצאתי את עצמי במיטת ביתי כשלידי עומד מוכר השוק גריי ומשפיל את מבטו בעצב.
הבטתי על גופי כולו היה מכוסה תחבושות.
"גריי, איזה מזל שאתה כאן, היא לי סיוט נוראי, אני חייב לראות את אבא שלי ולספר לו על ז..." ניסיתי לסיים את משפטי ולקום אך גריי מנע ממני, הוא הביט בי בדמעות חנוקות, "זה לא היה חלום טומה" הוא אמר בקושי.
נשברתי, הרגשתי כאילו שברו את הלב שלי למיליון רסיסים.
ב8 השנים הללו גריי גידל אותי, אני כבר לא הייתי אותו אדם, הפכתי לאדם מופנם ורגוע אך כאשר הייתי נכלא לקטטות הייתי מתפרע, סוג של פיצול אישיות.
הפרי שדופלאמינגו נתן לי התגלה כפרי השטן seki seki nu mi פרי שמאפשר בעצם לשגר\להעיף עצמים ממקום למקום דרך שערים שהם סוג של פורטל.
בגיל 17 יצאתי לים עם סירה קטנה שהעניק לי גריי ו2 פגיונים שהיו שייכים בעבר לאבי.
אבל החלום שלי כבר לא היה אותו חלום, הוואן פיס כבר לא עניין אותי, לפחות לא במשמעות של למצוא אותו ולהפוך למלך הפיראטים, אלא למצוא אותו להיות בעל עוצמה מספיק גדולה בשביל סיבה אחת:נקמה, נקמה באדם שרצח את אבי:
הג'וקר דופלאמינגו.
אני מבקש שלא תוותר על החלום של מציאת הוואן פיס, כי את דופלמינגו אתם תפגשו במשחק.
מומחיות:אפשר להגיד סייף למרות שזה לא ממש סייף, שימוש בפגיונים.
בדאך כלל זריז למדי בקרבות ומשתמש בהטעיות דרך הפרי שלו(יפורט בפרי ובכמה מתקפות).
שם הצוות:Revenge Pirates
כמה מתקפות:
Shadow dagger(פגיון צל)-טומה מטיל את אחד מהפגיונים שלו כלפי היריב אך בעצם פותח 2 שערים אחד לאיפה שהפגיון נזרק מאחורי היריב, כשהפיגיון עובר בשער הראשון הוא בעצם מגיע לשני ותופס את היריב לא מוכן, בדרך כלל טומה מכוון את השער השני ממנו הפגיון יוצא אל הרקה של היריב בכדי להרוג אותו במהירות.
(תעלול)Taunt-כאשר היריב ניגש לתקוף את טומה, טומה פותח שתי שערים, אחד לאזור שאליו מכוון היריב את מתקפתו, ואחד כלפי אזור כלשהו של היריב כך כשאם למשל היריב ייגש לפגוע בטומה וטומה כיוון את השער השני לפניו, כל עוד היריב יפגע בשער הראשון הוא יפגע בעצם בפניו.
Daggers trap(מלכודת פגיונים)-שוב טומה פותח שתי שערים כאשר היריב ניגש לתקוף אותו כלפי טומה ואחד מעל היריב, כשהיריב עומד לפגוע בטומה, טומה זורק את הפיגיונים אל מעל ראשו של היריב ומשתגר אל תוך השער הראשון כך שהוא מגיע בעצם דרך השער הראשון אל השני שנמצא מעל ראשו של היריב, משם הוא תופס את הפגיונות ומשסע בהם את ראשו של היריב במתקפת פתע שבא מעליו.
הערות, הארות, פנטומימה של קוף וירק משומר:השקעתי בטופס כמו שלא השקעתי באף טופס אחר ככה שאני באמת מקווה להתקבל =] ד"א אם אתקבל אשמח שתעזור להעביר על הדמות שינוי טוב בהדרגה כי זאת דמות עם פוטנציאל נהדר =]
טופס פרי:
שם הפרי:seki seki nu mi
מקור השם:סיקי משמעותו שער ביפנית
סוג הפרי:פרמסיה
מראה:פרי סגול ומחוספס אשר מדיף ריח מסריח למדי.
כוחו של הפרי:כוחו של הפרי הוא בעצם ליצור פורטל, שערים בין מימדיים כשכאשר הוא נכנס אליהם עצם כלשהו הוא יוצא מן השער האחר, במקרה שטומה פתח רק שער אחד העצם שנכנס אליו ישאר שם עד שהשער יפוג(כדקה) או שיפתח שער אחר ומשם הוא יצא.
חולשות:מים|הטווח בין השערים מוגבל לצורה הגיונית, זאת אומרת שטומה אינו יכול כאשר הוא נמצא בים המערבי לפתוח שער בים המזרחי, המקום בו טומה רוצה לפתוח את השער צריך להיות מוגבל לטווח ראייתו|יש זמן מסויים בו השערים יכולים להישאר פתוחים והוא כדקה, כשעוברת דקה מאז פתיחת שער כלשהו השער נעלם|טומה ששליטתו בפרי היא בינונית מינוס, יכול לפתוח רק 2 שערים, הוא שמע איפשהו שאם שולטים טוב בפרי אפשר לפתוח 3 שערים מה שיכול להוביל לתוצאה מדהימה אם כי לא ידוע מה קורה כשנפתחים 3 שערים.
הערות:אין
הבעיה עם הפרי היא שהוא טוב, אבל הוא דומה מדי לפירות אחרים, אחד מהם זה פרי שאני משתמש בו במשחק [וזאת אחת הדמויות היחידות שאני לא מוותר עליהן, כי זאת האהובה עליי] שזה בעצם פרי השתגרות [הפרי הראשון שפרסמתי ב"אתם ממציאים פירות שטן!"] והוא גם ממש דומה לפרי של ההוא מהCP9 שיכול לפתוח דלתות בכל מקום.. אני יותר ממוכן לעזור לך למצוא פרי אחר כי בסך הכל הטופס מעולה וראית שאין לי הרבה הערות.. אם אתה רוצה פרי שיותר בסגנון של הפרי הזה אז אפשר פרי שכל דבר שהדמות זורקת חוזרת אל היד שלה כמו בומרנג [ואז זה לא יהרוס לך את ההתקפות עם הפגיון] או עוד פרי שיאפשר לך את זה הוא הפרי הנדוש של "סופר מהירות", שאתה וכל דבר שאתה זורק ינועו במהירות משולשת מהמהירות הממוצעת. אם אתה רוצה פרי בסגנון אחר יש לי המון הצעות, אבל בסך הכל טופס מעולה D: