נושא: One Piece- Find The Treasure

פורסם במקור על ידי Brook

הנרוס ראיגן-
אתה מוציא את עין ימין שלך, אך לפני שהיא מספיקה להכנס ליער ריח מתוק מציף אותך, ריח מוכר.
לפתע אתה מרגיש משב רוח מהיר, שריטה מופיעה לך על הלחי השמאלית, העין המרחפת מבחינה בחץ מתעופף למרחק וצונח לתוך המים.
היער האפל מונע ממך לראות אם ישנו מישהו שם, נראה כי מי ששם מסווה את עצמו היטב.
העין הימנית שלך קולטת עוד עצם אשר טס במהירות לכיוונך, אתה מרגיש את הדם החם ניזל באיטיות מהשריטה בלחי שלך.

אני אומר בקול חזק " שיט, עין ימין שלי חזרי לגוף שלי במידית .אני מצווה עליך ". לאחר שעין ימין תחזור אלי, ארוץ במהירות לעבר כיון מחסה שבו לא יוכלו החצים לפגוע בי ואחשוב על תוכנית 'כדי שלא אשתמש בעין שלי, אחרת אני והיא יכולים להיפגע מחצים. נראה שהגיע הזמן להשתמש במיומנות החרב שלי'. אני מוציא את החרב שלי מהנדן שלה ואז תוקע אותה בחול ומסובב אותה, כך שתהיה סופת חול שתעיף את החצים.
בזמן הסופת חול אנסה להיכנס ליער ולזהות מי היורה חצים עליי.

הנרוס ראיגן-
העין חוזרת למקומה ואתה בורח לחפש מחסה, אתה לא מוצא מחסה.
אתה חש בכאב חד בגבך, ושולף ממנו חץ ספוג בדם.
אתה רץ לתוך היער, ריח מתוק ומשכר מבלבל את כל החושים שלך.

סאיטו טאדאשי-
אתה מנסה להתעלם מהצרעה, הריר ממשיך לנטוף עליך ואתה מתפתה להעיף מבט בעוקץ המאיים.
הצרעה משחררת ספק צווחה ספק זמזום מצמרר, אתה שומע את האוויר נחתך במהירות על ידי עצם זריז.
אתה מרגיש את העוקץ המפחיד והמלא בארס של הצרעה הענקית מתקרב יותר ויותר לגבך בזמן שאתה רץ.

פורסם במקור על ידי Brook

הנרוס ראיגן-
העין חוזרת למקומה ואתה בורח לחפש מחסה, אתה לא מוצא מחסה.
אתה חש בכאב חד בגבך, ושולף ממנו חץ ספוג בדם.
אתה רץ לתוך היער, ריח מתוק ומשכר מבלבל את כל החושים שלך.

'אוף עוד פעם הריח המוכר המעצבן הזה .הוא עוד יגרום לי למות ואפילו לא את הקו הגדול. אסור לי למות פה. אני לא ימות פה! '. אני לובש את הקפיצון שלי על הראש שלי ומתחת לקפוצ'ואן מסתיר את החרב שלי, שהאויב לא ידע שיש לי חרב מתחת לבגד שלי . אני אתחיל לרוץ במהירות ברחבי היער אחר הריח המתוק המוכר כדי לנטרל את הריח הזה ויתן לי להילחם בשקט נגד מי שתוקף אותי.

פורסם במקור על ידי Brook

סאיטו טאדאשי-
אתה מנסה להתעלם מהצרעה, הריר ממשיך לנטוף עליך ואתה מתפתה להעיף מבט בעוקץ המאיים.
הצרעה משחררת ספק צווחה ספק זמזום מצמרר, אתה שומע את האוויר נחתך במהירות על ידי עצם זריז.
אתה מרגיש את העוקץ המפחיד והמלא בארס של הצרעה הענקית מתקרב יותר ויותר לגבך בזמן שאתה רץ.

"באמת שאין לי סבלנות לשטויות שלך עכשיו.." אני אומר לצרעה הזאת ומששיך לרוץ עוד כמה מטרים.
אני מסתובב אל כיוון הצרעה ומתחמק לצד לפני שהיא תפגע בי, תופס את העוקץ שלה בחוזקה עם שתי הידיים ואז תוקע אותה בתוך האדמה.

פורסם במקור על ידי Brook

מי שבינתיים התקבל:
שקד, ליאור, מור

התחלה:
אתם מאלתרים סירה קטנה מחומרים אשר מצאתם באי הקודם שהייתם בו, ומתחילים להפליג קדימה.
לאחר כמה שעות, אתם מרגישים שהסירה עומדת להתפרק, בדיוק כאשר אתם מגיעים לאי.
"האי שוגאבורוסאמו, הגעתי אליך" אתם ממלמלים לעצמכם, ופתאום הספינה מתחילה לרעוד, אתם חוששים מנפילה לתוך המים.
הסירה מתנפצת על סלעים ואתם מתגלגלים על החוף, מולכם משתרע יער רחב ידיים.
***שוגאבורוסאמו - Shugāburossamu***

אני מגיב מהאייפון ועד חמישי אני לא אוכל להגיב הרב כבר הסברתי לך למה#####{###{{{{{{{{{{{{{{{/////--"מצויין, סוף סוף״ אמלמל ואפסע בזהירות ובחשדנות רבה אל תוך היער בעודי אוחז בפיגיונותיי. ׳אין לי זמן מיותר לבזבז׳ אחשוב לעצמי ואחפש אחר חומרים לרפסודה.

קאמיג'ו טומה-
תשנה את השם בטופס ל"קאמיג'ו טומה"
---
אתה נכנס ליער בחיפוש אחר חומרים לרפסודה, ריח מתוק משכר מציף את אפך.
היער מורכב מהמון עצים עבותים, חומר כתמתם נוזל עליהם.
הריח שוב מציף את אפך, מה תעשה?

סאיטו טאדאשי-
אתה תוקע בהצלחה את העוקץ של הצרעה באדמה, אך היא מצליחה לשלוף אותו משם במהירות תוך הרבה התנערויות.
היא שועטת שוב לכיוונך, אתה מתכוכף בשנייה האחרונה, העוקץ שלה רק קורע את החלק העליון של שרוול החולצה שלך, לא משהו שלא תוכל לתפור.
הריח המשכר מערבל את מחשבותיך ומציף את ראשך עם ההתכופפות החדה.

הנרוס ראיגן-
אתה שם את הקפוצ'ון על הראש ורץ בבהלה, חצים טסים בעקבותיך, אחרי מרחק מה הם מפסיקים.
אתה מתקרב לעץ כדי להתחבא, והריח מתחזק, חומר כתום וסמיך נוזל עליו.

פורסם במקור על ידי Brook

קאמיג'ו טומה-
תשנה את השם בטופס ל"קאמיג'ו טומה"
---
אתה נכנס ליער בחיפוש אחר חומרים לרפסודה, ריח מתוק משכר מציף את אפך.
היער מורכב מהמון עצים עבותים, חומר כתמתם נוזל עליהם.
הריח שוב מציף את אפך, מה תעשה?

שיניתי
~~~
"לעזאזל מה זה הריח הזה..." אמלמל ואמשיך להלך ביער בעודי סורק את הסביבה.
'אני חייב למצוא את המקור לריח ולחסל אותו שכן הוא יסיח את דעתי ויפריע לי' אחשוב לעצמי ואחפש את מקור הריח ומיד לאחר מכן אזכר בחומר הכתום הנוזל מעצים, 'יכול להיות שזה הוא המקור לריח' אחשוב לעצמי ואתקרב אל אחד העצים בזהירות בעודי מנסה להריח את החומר הכתמתם אם כי בזהירות רבה, אם זהו אכן הריח ששיכר אותי אם אשאף אותו יותר מדי אני עלול אפילו להתעלף.
אם זהו אינו המקור אמשיך בחיפושיי אחר מקור הריח.

פורסם במקור על ידי Brook

סאיטו טאדאשי-
אתה תוקע בהצלחה את העוקץ של הצרעה באדמה, אך היא מצליחה לשלוף אותו משם במהירות תוך הרבה התנערויות.
היא שועטת שוב לכיוונך, אתה מתכוכף בשנייה האחרונה, העוקץ שלה רק קורע את החלק העליון של שרוול החולצה שלך, לא משהו שלא תוכל לתפור.
הריח המשכר מערבל את מחשבותיך ומציף את ראשך עם ההתכופפות החדה.

'וואו, מאוד קשה לי להמשיך עם הריח הזה כאן..' אני חושב ומנסה לסתום את האף, מתחיל לחפש מה יכול להיות המקור לריח.
אני נזהר מהצרעה בזמן שאני מחפש, במקרה והיא תוקפת שוב אני מנסה להתחמק ממנה ואז לתת לה בעיטה שתעיף אותה אל הקרקע.

פורסם במקור על ידי Brook

קאמיג'ו טומה-

הנרוס ראיגן-
אתה שם את הקפוצ'ון על הראש ורץ בבהלה, חצים טסים בעקבותיך, אחרי מרחק מה הם מפסיקים.
אתה מתקרב לעץ כדי להתחבא, והריח מתחזק, חומר כתום וסמיך נוזל עליו.

אני צועק בקול רם שאולי גם האויב ישמע אותי " איכסה, מה זה החומר הכתום הזה שנוזל עלי?! ". אני אקח כמה צעדים אחורה מן העץ ולאחר מכן אומר " עין ימין שלי צאי, תרחפי מעל העץ ותבדקי מה זה החומר הכותם הזה שנזל עלי מן העץ ". בזמן שהעין תהיה מחוץ לגופו, אותי את חרבי מהקפוצ'ון והתכון למתקפת פתע ל האויב למקרה הצורך.

אני מתנצל שהתגובות יהיו קצרות בזמן הקרוב, אני צריך לחזור לעצמי [מבחינת ניהול מ"תים] ולאט לאט להאריך את התגובות.
כמו כן יש לי מבחן במתמטיקה בקרוב וייתכן שיהיו ימים שלא אוכל להגיב בהם, אני אשתדל לפחות תגובה ביום.

סאיטו טאדאשי-
אתה מתחיל לחפש את המקור לריח, הצרעה מזמזמת מאחוריך.
אתה מתחיל לרוץ, היא דולקת בעקבותיך, מזמזמת בעצבנות, בעוד אתה מסתובב אליה ומתחיל ללכת בזהירות אחורנית.
אתה נופל משורש שבלט מהאדמה ולא שמת לב אליו כי התרכזת בצרעה, הראש שלך נחבט בעץ.
נוזל סמיך וכתמתם נוזל על פניך, הריח מתחזק ככל שהוא מתקרב לאפך.
הנוזל נכנס לפיך, לפני שאתה שם לב מה קורה, הוא נדבק ללשונך ואז נבלע לתוך גרונך, אתה מזהה את הטעם הזה- זה דבש.
אתה שומע זמזום עצבני, שמתחזק ומתחזק, אתה מרים את הראש כשעוקץ הצרעה במרחק סנטימטרים ספורים מהבטן שלך.

הנרוס ראיגן-
החומר הזה נראה לך מוכר, אתה מחליט לטעום אותו ושולח אליו את ידך.
היד שלך נטבלת היטב בחומר, הוא סמיך ודביק, ואתה מלקק אותו ומתענג מהטעם.
הטעם הזה מתוק, הוא מוכר לך, אתה מזהה את זה- זה דבש, והדבש הכי טעים שטעמת.
חצים ננעצים בעץ סביב ראשך בצורה שאם היית זז באותה רגע, לא היה לך ראש.

קאמיג'ו טומה-
אתה מתקרב אל אחד מהעצים ומריח את החומר הסמיך.
הריח חזק מאוד, בלי לחשוב אתה מושיט אצבע אל החומר הכתום.
החומר נמרח על האצבע שלך עם המגע הקטן ביותר, הוא ממש דביק.
'זה המקור לריח' אתה שומע קול בתוך ראשך 'זה המקור'.
אתה מוצץ את האצבע, טעם מתוק, מוכר מתחכך בלשונך, אתה מזהה את הטעם הזה- זה דבש.

פורסם במקור על ידי Brook

אני מתנצל שהתגובות יהיו קצרות בזמן הקרוב, אני צריך לחזור לעצמי [מבחינת ניהול מ"תים] ולאט לאט להאריך את התגובות.
כמו כן יש לי מבחן במתמטיקה בקרוב וייתכן שיהיו ימים שלא אוכל להגיב בהם, אני אשתדל לפחות תגובה ביום.


קאמיג'ו טומה-
אתה מתקרב אל אחד מהעצים ומריח את החומר הסמיך.
הריח חזק מאוד, בלי לחשוב אתה מושיט אצבע אל החומר הכתום.
החומר נמרח על האצבע שלך עם המגע הקטן ביותר, הוא ממש דביק.
'זה המקור לריח' אתה שומע קול בתוך ראשך 'זה המקור'.
אתה מוצץ את האצבע, טעם מתוק, מוכר מתחכך בלשונך, אתה מזהה את הטעם הזה- זה דבש.

"מוזר...ממתי דבש נוטף על עצים?" אמלמל.
"רק רגע!" אקרא ואתרחק במהירות מן העץ, 'אם יש דבש על העץ הזה ועל שאר העצים סביר להניח שהם מלאים בכוורות, אם ההשערה שלי נכונה, יש פה מספר עצום של דבורים מה שעלול להיות קטלני' אחשוב לעצמי ואסרוק את העצים בזהירות באחר כוורות.
אם ישנן כוורות סביר להניח שהן המקור לדבש ובכך אחסל אותם במהירות, אם אין אנשום לרווחה ואמשיך לחפש אחר חומרים לרפסודה.

פורסם במקור על ידי Brook

אני מתנצל שהתגובות יהיו קצרות בזמן הקרוב, אני צריך לחזור לעצמי [מבחינת ניהול מ"תים] ולאט לאט להאריך את התגובות.
כמו כן יש לי מבחן במתמטיקה בקרוב וייתכן שיהיו ימים שלא אוכל להגיב בהם, אני אשתדל לפחות תגובה ביום.

סאיטו טאדאשי-
אתה מתחיל לחפש את המקור לריח, הצרעה מזמזמת מאחוריך.
אתה מתחיל לרוץ, היא דולקת בעקבותיך, מזמזמת בעצבנות, בעוד אתה מסתובב אליה ומתחיל ללכת בזהירות אחורנית.
אתה נופל משורש שבלט מהאדמה ולא שמת לב אליו כי התרכזת בצרעה, הראש שלך נחבט בעץ.
נוזל סמיך וכתמתם נוזל על פניך, הריח מתחזק ככל שהוא מתקרב לאפך.
הנוזל נכנס לפיך, לפני שאתה שם לב מה קורה, הוא נדבק ללשונך ואז נבלע לתוך גרונך, אתה מזהה את הטעם הזה- זה דבש.
אתה שומע זמזום עצבני, שמתחזק ומתחזק, אתה מרים את הראש כשעוקץ הצרעה במרחק סנטימטרים ספורים מהבטן שלך.

ממתי דבש מגיע מעצים חח
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
'זה כל מה שזה היה, דבש?!' אני חושב ומתעצבן על עצמי לפי שאני מרים את הראש.
"תעזבי אותי כבר!!" אני צועק על הצרעה ותופס אותה עם שתי הידיים שלפני שהיא תגע בי.
אני קם כשהצרעה עוד בידיים שלי ואז תוקע אותה באדמה שוב.
"זאת הפעם האחרונה.." אני אומר די בשקט ובועט בה חזק כל עוד היא תקועה שם.

פורסם במקור על ידי Brook

[B][COLOR=red]
סאיטו טאדאשי-
אתה מתחיל לחפש את המקור לריח, הצרעה מזמזמת מאחוריך.
אתה מתחיל לרוץ, היא דולקת בעקבותיך, מזמזמת בעצבנות, בעוד אתה מסתובב אליה ומתחיל ללכת בזהירות אחורנית.
אתה נופל משורש שבלט מהאדמה ולא שמת לב אליו כי התרכזת בצרעה, הראש שלך נחבט בעץ.
נוזל סמיך וכתמתם נוזל על פניך, הריח מתחזק ככל שהוא מתקרב לאפך.
הנוזל נכנס לפיך, לפני שאתה שם לב מה קורה, הוא נדבק ללשונך ואז נבלע לתוך גרונך, אתה מזהה את הטעם הזה- זה דבש.
אתה שומע זמזום עצבני, שמתחזק ומתחזק, אתה מרים את הראש כשעוקץ הצרעה במרחק סנטימטרים ספורים מהבטן שלך.

הנרוס ראיגן-
החומר הזה נראה לך מוכר, אתה מחליט לטעום אותו ושולח אליו את ידך.
היד שלך נטבלת היטב בחומר, הוא סמיך ודביק, ואתה מלקק אותו ומתענג מהטעם.
הטעם הזה מתוק, הוא מוכר לך, אתה מזהה את זה- זה דבש, והדבש הכי טעים שטעמת.
חצים ננעצים בעץ סביב ראשך בצורה שאם היית זז באותה רגע, לא היה לך ראש.

" יאמי, איזה מזל שמצאתי אוכל באי המוזר הזה ". אני אמשיך לקק את הדבש מן העץ, למקרה שלא אצליח לשיג לי אוכל כשאהיה על האי הזה.
לאחר שאגמור לקק את הדבש, אוצי את החצים מן העץ ואשדמור לי אותם. אני חושב לעצמי'כדי שאטפס ע העץ כדי לראות מי האויב שלי '. אני אטפס על העץ עד צמרת העץ ואראה מי האויב שלי.

הנרוס ראיגן-
אתה ממשיך ללקק את הדבש מהעץ, כמעט ולא מסוגל להפסיק.
חץ ננעץ בגבך, אתה מרגיש את הכאב כשהוא צורב בבשרך, ואת הדם החם הנוזל.
אתה מסתובב, מולך עומדת חבורה גדולה של אנשים עוטי ברדס.
כולם מכוונים אליך קשתות ורובים, אדם אחד צועד כמה צעדים לכיוונך.
"מי אתה ומה מעשיך כאן?" הוא אומר בקול עמוק, הוא מחזיק סכין טבחים גדול בצורה מאיימת.

סאיטו טאדאשי-
אתה מתעצבן על זה שהחומר היה דבש, ומושיט את ידייך כדי לתפוס את הצרעה.
הידיים שלך מחליקות ממנה במגע איתה, אך אתה מספיק להתגלגל הצידה בשנייה האחרונה לפני הפיכתך לשיפוד אנושי.
הצרעה מסתערת שוב, הפעם אתה מוכן לקראתה, אתה תופס את העוקץ שלה ונועץ אותו בעוצמה באדמה.
אתה בועט בה חזק עד שהיא דוממת, הצרעה מתה.
אתה ממשיך בדרכך ונכנס עמוק יותר לתוך היער, שעת הצהריים מגיעה, והבטן שלך מתחילה לקרקר.

קאמיג'ו טומה-
אתה נושם לרווחה כאשר אתה מגלה שאין כוורות בסביבתך, ולפתע נופל לך האסימון-
אתה לא יודע מה המרחק בין האי הזה לאי הבא, ומה מצב הים, במידה והוא סוער או שורץ מפלצות, תהיה לך בעייתיות עם הרפסודה.
אתה שומע נהמה עצבנית מתוך השיחים הקרובים, עיניים אדומות מפחידות מציצות משם.
אתה שומע שאגה, זאב בגודל עצום קופץ עליך, ומרתק אותך לאדמה.