נושא: One Piece- Find The Treasure

פורסם במקור על ידי Brook

[b]
קאמיג'ו טומה-
אתה נושם לרווחה כאשר אתה מגלה שאין כוורות בסביבתך, ולפתע נופל לך האסימון-
אתה לא יודע מה המרחק בין האי הזה לאי הבא, ומה מצב הים, במידה והוא סוער או שורץ מפלצות, תהיה לך בעייתיות עם הרפסודה.
אתה שומע נהמה עצבנית מתוך השיחים הקרובים, עיניים אדומות מפחידות מציצות משם.
אתה שומע שאגה, זאב בגודל עצום קופץ עליך, ומרתק אותך לאדמה.

אחייך חיוך זעיר ואף על פי אני מרותק לאדמה לא אשאר מודאג.
"היי כלבלבון, מה דעתך על ארוחת צהרים..." אמלמל ואפתח מעליו שני שערים אחד ממש סנטימטרים ספורים מעל גבו ועוד אחד שיהיה קרוב אליי.
"מה יש לנו בתפריט אתה שואל?" אומר לו ואחייך חיוך נבזי בעודי מכין אחד מפגיונותיי.
"צלעות זאב" אומר ובמהירות אזרוק את הפגיון שהכנתי אל תוך הפורטל הקרוב אליי כך שיפגע בגבו של הזאב.

קאמיג'ו טומה-
אתה פותח שני פורטלים, אחד לידך ואחד מעל הזאב.
כאשר אתה מוציא את הסכין הזאב נוהם, הוא נשען על ידך בחוזקה וטפריו פוצעים אותך.
ככה בלי לזוז הרבה, אתה והזאב נאבקים כמה דקות, אתה מנסה לקרב את היד לפורטל, הזאב מנסה לא לאפשר לך.
אתה דוחף את הזאב בכוח, לרגע החלק הקדמי שלו באוויר, אתה מנצל את ההזדמנות ומשליך את הסכין לפורטל.
הזאב מתגלגל אחורנית, עדיין מהתנופה של הדחיפה שלך והסכין ננעץ סטימטרים ספורים מהרגל הימנית שלך.
הזאב מסתער עליך, פוער את פיו לרווחה במטרה לנשוך את פרצופך ושורט בחוזקה אותך ואת האדמה עם רגליו בתנופה לנשיכה.

פורסם במקור על ידי Brook

הנרוס ראיגן-
אתה ממשיך ללקק את הדבש מהעץ, כמעט ולא מסוגל להפסיק.
חץ ננעץ בגבך, אתה מרגיש את הכאב כשהוא צורב בבשרך, ואת הדם החם הנוזל.
אתה מסתובב, מולך עומדת חבורה גדולה של אנשים עוטי ברדס.
כולם מכוונים אליך קשתות ורובים, אדם אחד צועד כמה צעדים לכיוונך.
"מי אתה ומה מעשיך כאן?" הוא אומר בקול עמוק, הוא מחזיק סכין טבחים גדול בצורה מאיימת.

'הולי פאק, הגעתי לשבט של קנבילים אולי?! '. אני חושב לעצמי בלבב שלי ואז אראה פרצוץ קצת לחוץ כשאתחיל לדבר אל האיש שהלך לכיוני ואומר לו " הי תירגע קודם כל , אין צורך להשתמש באלימות נגדי. אני במקרה באתי להאי הזה מסיבה כולשהאית והגעתי לעץ הזה בגלל שהרחתי ריח טוב. אני לא מנסה להרוג אותם משהו כזה.
תוכל להגיד לי בבקשה איפה אני? מי אתם ?".
בזמן שאדבר אנסה להוציא את החץ מהגבה שלי.

פורסם במקור על ידי Brook

קאמיג'ו טומה-
אתה פותח שני פורטלים, אחד לידך ואחד מעל הזאב.
כאשר אתה מוציא את הסכין הזאב נוהם, הוא נשען על ידך בחוזקה וטפריו פוצעים אותך.
ככה בלי לזוז הרבה, אתה והזאב נאבקים כמה דקות, אתה מנסה לקרב את היד לפורטל, הזאב מנסה לא לאפשר לך.
אתה דוחף את הזאב בכוח, לרגע החלק הקדמי שלו באוויר, אתה מנצל את ההזדמנות ומשליך את הסכין לפורטל.
הזאב מתגלגל אחורנית, עדיין מהתנופה של הדחיפה שלך והסכין ננעץ סטימטרים ספורים מהרגל הימנית שלך.
הזאב מסתער עליך, פוער את פיו לרווחה במטרה לנשוך את פרצופך ושורט בחוזקה אותך ואת האדמה עם רגליו בתנופה לנשיכה.

"לא רע קטנצ'יק....לא רע בכלל" אמלמל ואתפוס את הפגיון שנחת סנטימטרים ספורים ממני.
'זה יהיה סיכון לעשות את זה אבל זו הדרך היחידה' אחשוב לעצמי פשוט אחכה שניות מועטות, שניות מועטות עד לרגע שבו הזאב יחליט שהוא הולך לנשוך אותי ופיו יפתח בצורה המקסימלית.
כשזה יקרה אני אנסה אחתוך את פיו דרך הלחיים שלו בכל עוצמתי עם הפגיון.

בא לי לאמץ את שיטת המחזור של אביב ]=
למישו בא לשה"ם לי? באמת שאני מת לשחק במשחק הזה וכל פעם שאני בא להגיב כאן אני מתבאס תחת שאני לא שחקן <<

המשכים קצרים, הרגע כתבתי טופס ארוך אעש [ליאור מוזמן להעיד] למ"ת בפורום אחר ואין לי כוח, אבל בכל זאת אני רוצה להתקדם. אז אני מתנצל מראש.

הנרוס ראיגן-
אתה שולף את החץ מהגב שלך, הדם מפסיק לנזול כעבור זמן מה.
"אנחנו ציידים" האיש עם סכין הטבחים עונה ונועץ אותה בעץ לידו "אנחנו כאן, כדי לצוד אותך".
כל האנשים מרימים אליך את הקשתות, דורכים אותן עם חצים ומוכנים לירות.

קאמיג'ו טומה-
אתה חותך את לחיי הזאב בתזמון המדוייק, הזאב נוהם עליך בעצבנות.
הוא מקרב את ראשו את פניך, מיילל יללה בזעם ורץ לדרכו צולע, הוא נעלם ביער מותיר אחריו שלוליות דם.

פורסם במקור על ידי Brook

בא לי לאמץ את שיטת המחזור של אביב ]=
למישו בא לשה"ם לי? באמת שאני מת לשחק במשחק הזה וכל פעם שאני בא להגיב כאן אני מתבאס תחת שאני לא שחקן <<

המשכים קצרים, הרגע כתבתי טופס ארוך אעש [ליאור מוזמן להעיד] למ"ת בפורום אחר ואין לי כוח, אבל בכל זאת אני רוצה להתקדם. אז אני מתנצל מראש.

הנרוס ראיגן-
אתה שולף את החץ מהגב שלך, הדם מפסיק לנזול כעבור זמן מה.
"אנחנו ציידים" האיש עם סכין הטבחים עונה ונועץ אותה בעץ לידו "אנחנו כאן, כדי לצוד אותך".
כל האנשים מרימים אליך את הקשתות, דורכים אותן עם חצים ומוכנים לירות.
.

למה אתה לא מגיב אצלי?
--------
אני אומר " אה " עם פרצוף של חכמולג מעצבן כזה, לאחר זאת אמשיך לדבר אל הציידים " אני מבין אתם ציידים. שמעתם שקנבליזם זה לא טוב, הבשר שלי לא טעים בכלל, הוא חרא בשר. אפילו אני לא היתי אוכל אותו. מה דעתכם שנעשה עסקה אני יצוד לכ אוכל- יש לי כיורים מעולים שיעזרו לי בהשגת האוכל בשבילכם. בתמורה שאשיג לכם אוכל, אתם לא תהרגו אותי, עסק ?".

הנרוס ראיגן-
"קניבליזם?" הם מתפקעים מצחוק "אנחנו צדים אותך כי אתה פיראט, לא בשביל אוכל".
"טוב נו גם בשביל פתיון לדובים.." ממלמל אחד מהציידים בשקט.
הצייד עם סכין הטבחים שולף אותו מהעץ ורק בכיוונך מכוון לראשך, אתה יודע שעוד כמה שניות לא יהיה לך ראש.

פורסם במקור על ידי Brook

סאיטו טאדאשי-
אתה מתעצבן על זה שהחומר היה דבש, ומושיט את ידייך כדי לתפוס את הצרעה.
הידיים שלך מחליקות ממנה במגע איתה, אך אתה מספיק להתגלגל הצידה בשנייה האחרונה לפני הפיכתך לשיפוד אנושי.
הצרעה מסתערת שוב, הפעם אתה מוכן לקראתה, אתה תופס את העוקץ שלה ונועץ אותו בעוצמה באדמה.
אתה בועט בה חזק עד שהיא דוממת, הצרעה מתה.
אתה ממשיך בדרכך ונכנס עמוק יותר לתוך היער, שעת הצהריים מגיעה, והבטן שלך מתחילה לקרקר.

'אוי.. אני מתחיל להיות רעב.. מעניין אם יש משהו על האי הזה שאני יוכל לאכול..' אני חושב וממשיך להתקדם.
'אולי איזו חיה?' אני חושב ומנסה למצוא משהו כזה, פורש ללקק דבש אם אני לא מוצא.

סאיטו טאדאשי-
אתה שוקל אם לאכול חיה ומתחיל לחפש, בתוך השיחים, על העצים, אך כעבור חצי שעה אתה מתייאש.
אתה מתחיל ללקק דבש מהעץ, לאט לאט הרעב שלך נרגע, אך לא נגמר.
נמאס לך מהטעם המתוק של הדבש ואתה מתיישב למרגלות העץ, עדיין קצת רעב, אבל הרבה פחות ממקודם.
אתה שומע זמזום עצבני מוכר, אבל הפעם הוא הרבה יותר גדול, להקת דבורים מסתערת לעברך עם עוקץ שלוף.

פורסם במקור על ידי Brook

[b]

קאמיג'ו טומה-
אתה חותך את לחיי הזאב בתזמון המדוייק, הזאב נוהם עליך בעצבנות.
הוא מקרב את ראשו את פניך, מיילל יללה בזעם ורץ לדרכו צולע, הוא נעלם ביער מותיר אחריו שלוליות דם.

אאנח מעט ואנשום לרווחה בעודי קם על רגליי אך לאחר מכן אעקוב אחר שלוליות הדם האלו, אפילו שדבר כזה הוא מסוכן זה עדיף על להתקדם באקראיות ביער.

פורסם במקור על ידי Brook

סאיטו טאדאשי-
אתה שוקל אם לאכול חיה ומתחיל לחפש, בתוך השיחים, על העצים, אך כעבור חצי שעה אתה מתייאש.
אתה מתחיל ללקק דבש מהעץ, לאט לאט הרעב שלך נרגע, אך לא נגמר.
נמאס לך מהטעם המתוק של הדבש ואתה מתיישב למרגלות העץ, עדיין קצת רעב, אבל הרבה פחות ממקודם.
אתה שומע זמזום עצבני מוכר, אבל הפעם הוא הרבה יותר גדול, להקת דבורים מסתערת לעברך עם עוקץ שלוף.

"אווו, זה לא טוב.. אם הם יבואו לפה אולי אני באמת אצטרך להלחם בהם.." אני אומר לעצמי בקול וקם.
"אין לי כוח לזה, אני עדיין רעב!" אני צועק אל עבר הדבורים ואז מתחיל לרוץ בכיוון מסוים כדי להתחמק מהן.
במידה ואחת מתקרבת יותר מדי, אני אתן לה פליקים בטוסיק.

פורסם במקור על ידי Brook

הנרוס ראיגן-
"קניבליזם?" הם מתפקעים מצחוק "אנחנו צדים אותך כי אתה פיראט, לא בשביל אוכל".
"טוב נו גם בשביל פתיון לדובים.." ממלמל אחד מהציידים בשקט.
הצייד עם סכין הטבחים שולף אותו מהעץ ורק בכיוונך מכוון לראשך, אתה יודע שעוד כמה שניות לא יהיה לך ראש.

אני צועק בקול רם לצייד עם הסכין טבחים" מצטער, חפש מישהו אחר להרוג. אני לא מוכן למות לפני שאגשם את חלומי, למצוא את הוואן פיס. טוב נראה שאתם לא משאירים לי ברירה. לא רציתי לפגוע באף אחד מכן, כנראה שאצטרך לעשות זאת כדי שתעזבו אותי בשקט". אני קופץ גבוה תוך כדי שאני שולף את חרבי לכייון העץ שמולי וצועק " הפתעת מכת נחש הראש". אנסה לגרום בעזרת מתקפה זו לפגוע בעץ ולגרום לו ליפול על הציים ושיתן לי זמן לברוח.