נושא: Word Life בשליטה הערב הארוע של הwwe מאני דה בנק כנסו לנוד

פורסם במקור על ידי LordAbizi

לא... פרשתי כי כבר שנאתי להכנס לפורום כי ידעתי שיחכו לי משחקי תפקידים. כל הזמן המצאתי סיבה אחרת למה אין לי זמן להכנס לפורום, והבנתי שאם זו ההתנהלות שלי אין לי באמת סיבה להמשיך לנהל כאן.

אבל אמרת שאין לך רגשות, אז איך שנאת?

פורסם במקור על ידי Salamander

א' כבר שנה לא קראו לי עומר פוטר
ב' אתה תינוקוץ בעצמך
ג' אנשים שאתם לא...
ד' אנשים שאתם מכירים מהמחשב
ה' אתה לא תשים חתול בדרגה יותר גבוהה ממני [המבין יבין,זה מתייחס לקטע של ה'אתם חסרי חיים']

חח, יא גנב בדיחות! הוא גם שם חיידק מעליך...

פורסם במקור על ידי Salamander

מצד אחד אין לי חיים,מצד שני אני חי וקיים,אז מה זה אומר?שאני זומבי?

אין לך מה לעשות חוץ מלהידבק למחשב ולחשוב שאתה כזה גדול

חיידק זה חד תאי,הוא לא נכלל בתור 'בעל חיים' ואיזה בדיחה גנבתי?

אייל - אתה צודק, לא כולם פה נגדך אחי

גיל הלא מגעיל - אחד הקטעים החזקים שהיו כאן \:

פורסם במקור על ידי Spider Man!

אין לך מה לעשות חוץ מלהידבק למחשב ולחשוב שאתה כזה גדול

לא...אני לא נדבק למחשב,אני נדבק לכיסא ויושב מול המחשב,ואני לא חושב שאני גדול,בכלל לא

בוקר טוב

זה הפרק שהכי השקעתי בו בסיפור שלי ):
עכשיו קראתי אותו מההתחלה XD

פורסם במקור על ידי Spider Man

הנה הוא הגיע

פרק שישי- המטבע של ג'ייסון

ספוילר

זה היה מגוחך. לפי מה שהבנתי, ההבטחה של פייפר, לא ממש קיימה את עצמה.
"יודעת לאן את הולכת, אה?" אמרתי לה והבטתי סביבי, "איפה אנחנו עכשיו?!" שאלתי בכעס. עמדנו בין עצים ירוקים גבוהים כגורדי שחקים, והתחסנו בשכבת עלים עבה עד לברכיים. הם לגמרי איבדו כיוון מהמחנה או מכל דבר, אבל פייפר, שכנראה עוד לא התייאשה, סרקה את העצים במטרה לראות משהו. " איפה את חושבת שהנחל נמצא?", שאלתי אותה. בהיכרות עם הנחל, שהגעתי לשם כשהראיתי לפייפר את כישורי השחייה שלי בסיור, הוא היה קטלני, אבל אולי רק כי נוכחתי לגלות שלא ידעתי לשחות.

בסופו של דבר, הם הגענו לנחל וחצו אותו בסירה שהייתה מוטלת לידו.
"הסירה הזאת משמשת לבני ארס לחצות את הנחל," הסבירה לו פייפר.
"למה? מה יש שם..?"
"את זה אתה תראה בהמשך.."
"כל היום אומרים לי את זה!" התאנחתי בביאוס, "לפחות תגידי לי למה בני ארס צריכים להגיע לשם.."
פייפר התאנחה ופניה נפלו "תראה רמו.. על בני ארס הוטלה משימה די גדולה בקיץ שעבר ו-"
"את לא האדם שצריך לספר לי.." השלמתי את המשפט שלה בשעמום, "כן, ניחשתי את זה.."

אחרי שחצינו את הנחל הגענו לדרך ללא מוצא, צוק גיר בגובה שנראה כמו ארבעים מטר גובה- כמו בלוק שחוסם את דרכם.
"נו יופי, מבוי סתום.. עכשיו נצטרך לח-"
"זה לא מבוי סתום!" התפרצה פייפר למשפט ומלמלה משהו לעצמה שנראה כמו הוי, תלמידים חדשים..
היא מיששה גוש גבשושי בכיס שלה, והוציאה בקבוקון קטן ובו לשון אש ארוכה.
"היא דולקת מעצמה?" שאלתי והתקרבתי לחטוף את זה מידה של פייפר, אבל היא הגיבה מהר ופתחה את הפקק.
היא מילמלה עוד משהו לעצמה בהיאנחות והצמידה את הבקבוקון אל קיר הגיר שלפניה.
דבר לא קרה. הכל נשאר דומם לחלוטין.
"נו, צריך להגיד לליאו לחדש את הבקבוקון-.." היא הביטה על הקיר ועצרה את המשפט שלה.
קיר הגיר החל להעלות עשן, קווים של אש התפשטו מהבקבוקון ברחישה עליו כמו אבק שריפה, עד שיצרו דלת זוהרת על פני האבן. ניצוץ קטן בישר על כך שהדלת נפתחה.
"יש! זה עבד!" התגאתה פייפר בעצמה והובילה את שנינו לתוך צוק הגיר הענקי.
מתוך המבנה נשמעו מלמולים ולחשושים רבים, אך כמעט כולם נפסקו שפייפר הכניסה אותי. הוא הביט בהם. אנשים בעלי פטישים וכלי עבודה הציצו עליו מתוך מכונות מוזרות שרמו לא ראה כמותם מעולם.
"בני הפייסטוס.." לחשה פייפר, "הם בדיוק עובדים על.. טוב, אתה תשמע הכל עכשיו."
רמו הביט על בני הפייסטוס פעם נוספת, הפעם לא רבים החזירו לי מבטים, הם שקעו שוב פעם בעבודה שלהם.
הבטתי על המקום המוזר הזה, היו בו אינספור שולחנות עליהם נמצאים חפצים משונים, שבני הפייסטוס עבדו בהם. המקום היה ענקי, כמו אולם ענקי. שורות של דלתות בגודל חניות מקורות לאורך כל קיר, ושביל מדרגות שנעלם באיזשהי פינה למעלה. בכל מקום היו מכונות משונות, וגם כלי נשק למיניהם. לעמלה עמדה כרזה גדולה שאותה ראיתי בבירור, היה רשום עליה בונקר 9. משום מה הצלחתי לקרוא את הכתוב בלי בעיה. נפל לי האסימון, היא הייתה ביוונית.
נזכרתי בסיור, פייפר אמרה משהו על זה, אנחנו בנויים ליוונית בדם שלנו.. שאלה אחת עלתה למחשבות שלי פתאום.
'מי היה הפייסטוס..?' התאמצתי בניסיון להיזכר, 'אל ה... מה?'.
"הכבשן.." אמר בשיעמום קול מאחורי.
צמרמורת עברה בגבי. הבטתי לאחור, וראיתי ילד מביט עליי בשובבות. "זה מה שחשבת לעצמך, נכון?" הוא אמר בנימה משועשעת "אני מכיר את המבט של המחשבה הזאת.." הוא הוסיף.
"אוי, ליאו.. זה- אממ.. אתה יודע, רמו. הוא הגיע.."
העיניים של ילד נפערו.
ביום הזה זה קרה כבר כמה פעמים, כך שלא התרגש מזה.
ליאו היה בעל שיער פרוע ומתולתל ואוזניים בולטות וחדות. הוא חייך אליי חיוך פתאומי, חיוך שובב...

היינו בחוץ, אחרי כל ההסברים על הנשק המיוחד שיש לי. החזקתי אותו ביד רועדת. הדבר הזה, שכביכול היה מיועד לי מבעוד מועד, היה לא נראה כמו אלא סתם מטבע זהוב וקטן, בעל ציור של יוליוס קיסר.
ליאו הזהיר אותי לא להשתמש בו כרגע, רק לכלי נשק קטנים, כדי שלא יהפוך לבלתי ניתן לשליטה. למרות ההפרעות קשב שלי, הצלחתי לקלוט משהו מההסבר של ליאו. "המטבע הזה הוא זהב קיסרי, הוא חושל במקדש יופיטר על גבעת הקפיטולין ברומא –"
"היי!" עצרתי אותו, "יופיטר זה לא אל רומאי..?"
פייפר גילגלה עיניים, "יופי גאון, איך קלטת שהוא אל רומאי אחרי שאמרנו שהוא נמצא ברומא.."
ליאו לא הקשיב לה, הוא פשוט סיפר לי עליהם, הוא הסביר לי על הקשר בין האלים היוונים הרומיים, ועל מחנה החצויים הרומי.
"אה? יש גם מחנה חצויים רומי? ושם נמצא.. פרסי." פלטתי.
פייפר השתתקה, ליאו הביט עליי בתדהמה. גם אני לא הבנתי מה אמרתי, מי זה פרסי בכלל?

שאר האימון הלך די בסדר, ליאו לימד אותי איך להשתמש במטבע,הוא לימד אותי איך לאחוז נכון לפני שינוי המטבע, ובסוף השיעור הצלחתי להפוך את המטבע לסכין...
ליאו לא הוציא מילה על הפליטה המוזרה שלי, פייפר ברחה, בטח לספר לכירון, ואני? לי אין מושג איך להגיב.

בסוף האימון, ליאו חזר איתי ביחד למחנה.
"איפה פייפר?" שאלתי אותו.
"בטח לספר לכירון.. אם היא לא נאבדה קודם.." הוא צחק.
כשהבטתי עליו, נאנחתי. הייתי חייב לשאול אותו על פרסי, ובכלל, למה אני ראש ביתן ארס, ולמה אני מקבל את המטבע הזה..
"תגיד," הצלחתי לשאול, "למה הפכתי לראש ביתן ארס?"
ליאו משך בכתפיו ולא אמר כלום למשך דקה שלמה, אבל לבסוף פתח את פיו, "רמו.. אתה בעצם, הנבחר."
דממה שררה במקום.
"נבחר? נבחר למה..?"
"למטבע הזה.."
"למה? ומה מיוחד בו?"
"תקשיב רמו... נער, בשם ג'ייסון, הוא היה החבר של פייפר, ואני-אני הייתי החבר הכי טוב שלו.." הוא התחיל לספר, "אוף, הנע-הנער הזה.. סוג של הוריש לך אותה."
שאלה ברורה עברה בראש שלי, "למה?"
"הוא לא היה יכול לקבל אותה, היא התחזקה, אף אחד יודע למה.. היא יכולה עכשיו להפוך לכל כלי נשק שתרצה, פעם היא יכלה להשתנות לסוגים בודדים.."
"ג'ייסון פה, עכשיו?"
"במחנה החצויים? הוא היה. הוא ועוד מישהי, הם יצאו. יצאו למסע חיפושים."
היה לי ברור מה זה מסע חיפושים, לא הייתי צריך לשאול
ליאו המשיך, "הסיבה שאתה ראש ביתן ארס.. היא כי הנשק הזה היה יכול להיות רק אצל ראשי ביתן.. כירון אומר שהמטבע רוצה להיות בידי כבוד.. למרות שהמטבע לא התנגד או משהו שאחרים החזיקו אותו.." הוא נשם ועצר לכמה רגעים, ואז המשיך, "ידענו למי המטבע רוצה להיות שייך, לביתן ארס, בגלל היותם הבנים של אל הקרב.. אז בתקווה שזה יעבוד-"
"נתתם את זה לקלאריס.." השלמתי את ליאו, "אבל למה אני הנבחר?"
"טוב, העברנו לקלאריס את המטבע, אבל הוא לא עבד כמו שציפינו.. עליו נחרטו מילים ביוונית.. "הבא"... בגלל זה חיכינו לבא שיבוא, זה אתה.."
עכשיו הבנתי הכל.. בגלל זה קלאריס התנהגה אליי כזה יפה..
פתאום רקיעות הרגליים של ליאו דעכו. ואז גם שלי, מצאתי את עצמי מול מישהו.
בלי לדעת מה אני עושה, פלטתי, "זה- זה..רוח סערה!"

פורסם במקור על ידי Spider Man!

אין לך מה לעשות חוץ מלהידבק למחשב ולחשוב שאתה כזה גדול

עדיין יש לו חיים. ואם כבר למישהו כאן אין מה לעשות חוץ מלהידבק למחשב 24 שעות ברצף ולהעליב אנשים שהוא לא מכיר במחשב זה אתה, מר 'חסר חיים נוב חרא ואידיוט שהוא בעצם חתלתול נכוער ומסריח בלי עיניים ובלי רגל אחת שחיברו לראש שלו בן אדם גמד ואידיוט!'
דרך אגב, את ה 'נוב חרא ואידיוט שהוא בעצם חתלתול נכוער ומסריח בלי עיניים ובלי רגל אחת שחיברו לראש שלו בן אדם גמד ואידיוט!' העתקתי ממה שכתבת על אסטבן חימנז ואמרת שכל מי שסוגד לו הוא בדיוק כמוהו.

פורסם במקור על ידי Demacia

בוקר טוב

בוקר טוב
שמע התחלתי לשחק league of legends יש לך אולי טיפים לתת לי
התחלתי רק היום ואני לא משו חחח

פורסם במקור על ידי X-Drake

אייל - אתה צודק, לא כולם פה נגדך אחי

גיל הלא מגעיל - אחד הקטעים החזקים שהיו כאן \:

תודה. נמאס לי כבר לרצות אותם,אם הם מחפשים לריב יאכלו את הזין שלהם(סקסטייל מרשה קללות)

פורסם במקור על ידי Spider Man!

תודה. נמאס לי כבר לרצות אותם,אם הם מחפשים לריב יאכלו את הזין שלהם(סקסטייל מרשה קללות)

טוב האמת שהוא לא אבל זה כיף XD
יעני, הוא מרשה לדבר על סקס וסמים כל עוד זה לא פוגע באחרים חח

אז.. כמה פעמים עשיתם אנאלי? XD
סתם סתם

מי מחפש לריב!אתה התחלת את כל זה!אני כולה צחקתי עם מה ש'בוויזל שולט' [לא יודע כבר מי זה מי] ואתה ישר בוכה!

פורסם במקור על ידי Salamander

חיידק זה חד תאי,הוא לא נכלל בתור 'בעל חיים' ואיזה בדיחה גנבתי?

אבל יש לו חיים. גנבת את הבדיחה של 'אם אנחנו חסרי חיים, אז זה אומר שזה ממקם בעלי חיים מעלינו' מהפרק של אינטרנט במחוץ לחוק.

נכון מגל D:
יאוו איך אני מתלהב שהוא חסום

אייל הייתי מציע לעזוב תנוד הזה קצת, אני עזבתי ותראה איזה פלאים ואוש[חוץ מהכמה שבירות שלי שצריתי לומר משהו לגבי פוקי' והניסיון שלי לעזור לך עכשיו]