נושא: מסע בעקבות הגאווה(סיפור)

טנקס

מתי הפרק הבא?

אומממממממממממממממ אוממממממממממ אוממממ אשתדל כמה שיותר מהר אבל נראה^^
מי יודע אולי ההיום;)

אוף עדיין אין פרק חדש.
אולי יהיה היום.

היי חברה פרק חדש בקרוב^^

יש

היי כולם! פתחתי עוד סיפור (זה לא נסגר אני ממשיכה את שניהם)
http://www.myforum.co.il/showthread.php?t=51640

מתי פרק חדש?

סליחה אתם מוכנים לקרוא חוקים חוקים?!

הפרק כמעט גמור נשאר לי בערך חצי עמוד אני פשוט טיפה במחסום כתיבה, אני מנסה להחליט איך למשוך אתה העלילה
סליחה שאני גורמת לכם לחכות

שום צורך לבקש סליחה! קורה שמתעכבים. אין שום תועלת לבוא ולדרוש בצורה כזאת...

חח זה בסדר אני ישתדל לעבוד על זה שוב יותר מאוחר פשוט קצת נתקעתי בבלוק

פרק 11-פרררר

ספוילר

''אני בא לי!'' צעקתי אל לי בידיעה שכל מה שהוא שמע זה ''איווי!'', הוא הביט בי וחייך.
גלגלתי עיניים, אויש גורי אנוש.
''רנדי, ג'סי אתן באות?'' שאלתי בשעמום ''רק רגע!'' הן השיבו במהרה 'אוף כמה זמן לוקח להתלבש?!' חשבתי בעצבנות, עברה חצי שעה מאז שהן נכנסו אל בין השיחים.
ואז הן יצאו.
הפרווה שלהן הייתה חלקה כל כך, הן הדיפו ריח רענן ולבשו.. רגע! לפני שהלב שלי מתפוצץ אולי כדאי שאני אחזור לאיך שהכל התחיל.
אז הכל התחיל לפני שבוע שעוד היינו בדרכים.
''אח!'' נשמעה זעקה, אני וג'סי הסתובבנו, רנדי זעקה בכאב לאחר שדרכה על אבן ועיקמה את רגלה- הרגל לא נראתה טוב- אני לא בטוח שזאת הצורה בא רגל אמורה להיות, למיטב זכרוני כף הרגל של רנדי פנתה קדימה לפני מספר דקות ועכשיו היא פונה לגמרי אחורה.
''זה כואב!'' ייללה רנדי ''אל תדאגי רנדי הכל יהיה בסדר!'' השיבה ג'סי מעט בלחץ.
את שאר היום העבירה רנדי בקיפוץ על שלוש רגליים ויללות כאב, אני וג'סי העברנו את שאר היום בסחיבת רנדי בתורות (אני חייב להודות, היא כבדה יותר משהיא נראית. נק' לעצמי: לומר לרנדי בעדינות שהיא זקוקה לדיאטה).
השמש כבר עמדה לשקוע, ג'סי ואני היינו מותשים מסחיבת רנדי.
רנדי המשיכה ליילל בגלל רגלה ולא היה לנו מחסה.
וכמובן שדווקא באותו הרגע המזל ''המדהים'' שלי נכנס לפעולה בצורת ברד.
גושי קרח גדולים בגודל גרגר אורן נפלו מהשמיים וביניהן טיפות גשם רבות ''תודה רבה מזל'' אמרתי לעצמי בציניות בעודי מנסה להגן על עצמי מהברד.
''הנה מערה!'' צרחה ג'סי מבעד לגשם, רצנו אחריה (רצנו=אני רץ כאשר רנדי על גבי=ריצת סלוו מושן).
נכנסנו למערה, היא הייתה חמימה אבל קצת חשוכה.
כולנו התיישבנו ספוגי מים ומלאי שריטות מהברד.
''כולם בסדר?'' שאלה רנדי מעט בדאגה, הנהנו.
אני חושב שיש איזה פתח מצידו האחר של המערה כי כל הזמן הרגשתי משבי רוח חמימים (וגם קצת מסריחים עם יורשה לי לומר) בגבי.
''טוב אני לא רואה שהברד הולך להיגמר בקרוב, בואו נישאר כאן ללילה אוקיי?'' הציעה ג'סי, הסכמנו והלכנו לישון.
''פפ. ההפפפ. ההפפפ. ההפפ. ההפפ'' כל הלילה משבי הרוח בגבי לא הפסיקו ואני חושב שהם רק התחזקו.
''פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ פפפפפררררר'' נשמע לפתע קול דק וסירחון ענק עלה באפי.
''מה....? אויי איכס ג'סי!'' אמרתי חצי ישן ''מה..?'' היא השיבה עדיין ישנה ''איכס.. מסריח, באמת ג'ייס..'' מילמלה רנדי.
''סליחה'' נשמע לחישה מאחורינו, כאילו שפכו עלינו כוס מים הסתובבנו בקפיצה מבועתים לחלוטין.
מאחורינו עמדו חבורת פוקימונים מכורבלים בצבעי סגול וצבע גוף.
זנבם היה מונח לאורך גופם ונעצר כמעט לפני סוף הראש, ראשם היה מעט מוזר- לחייהם השעירות בלטו החוצה ואפם המשופם ריחרח את האוויר ''אה... ריחו של הטבע'' אמר הגדול שבניהם.
''אמ..מי אתם?'' שאלה רנדי ''אנחנו סקאנטק'' ענו החבורה.
''זה הבית שלנו, מה אתם עושים כאן?'' שאל סקאנטק די קטן ''אנחנו מצטערים שפרצנו הנה פשוט הגשם תפס אותנו ולא היה היכן להסתתר'' התנצלנו.
''זה בסדר אתם מוזמנים להישאר'' אמרה סקאנטק נקבה אחת בשם ריין.
כל הלילה לא ישנתי, אני לא יודע מה עם ג'סי ורנדי אבל אני לא מסוגל לישון עם שמעית ''פררררר...'' דק או גס כל דקה ואחריו גל ענק של סירחון.
בבוקר הגשם הפסיק, נפרדנו בהנחת רווחה מהחבורה ונשמנו את האוויר הצח ''ריחו של הטבע אה?'' אמרה רנדי וצחקנו.
''שש! אתם שומעים את זה?!'' שאלה לפתע ג'סי בלחץ והניע את אוזניה קדימה ולאחור בלחץ.
''....אז לכדתם אותם?'' נשמע קול מוכר ''כן, הם שלנו עכשיו '' השיב עוד קול מוכר ביותר.
''הפוקימונים האלו הם המפתח שלנו לשליטה בעולם!'' אמר הקול השני וציחקק 'רק רגע.. הקולות האלה.. האנשים ממקודם! מה זה היה? צוות משהו..' חשבתי במוחי מנסה להיזכר.
''אז איזה סוגי פוקימונים הייתם צריכים?'' שאל שוב הקול הראשון ''כל מיני, בעיקר איווי וקרוביו'' השיב הקול.
''איווי..וקרוביו.?'' מילמלתי והבטתי על ג'סי.
''אז כמה חסרים לכם?'' שאל שוב הקול הראשון ''שלושה-ארבעה כבר לכדנו יותר משמונים'' השיב הקול.
''שמונים..איווים..'' חזרה אחריו ג'סי מבועתת.
''הצילו! הצילו!'' נשמעו קולות ואחריהם ''פררררר'' דקים וצרים, מיד האוויר התמלא סירחון.
חבורת הסקאנטק אשר אירחה אותנו ממקודם הייתה כלואה ברשת ונגררה אל עבר מכונית ענקית בצבע שחור וגג בצבע בז'.
''נוכל להשתמש גם באלה!'' אמרו קולות לא מוכרים ''מצאתם עוד?! זה נהדר, גם הם כמו האיווים יוכלו להיות מועילים'' אמר הקול המוכר ממקודם.
''חייבים לעשות משהו'' אמרה רנדי בפחד ''אתם צודקות.. אבל מה?'' נשאלה השאלה.