נושא: מסע בעקבות הגאווה(סיפור)

אתה תראה בהמשך איך זה מתקשר

קראתי את כל הפרקים,אחלה סיפור
נקווה שהוא ימשיך להיות סיפור אחלה.

חח תודה

כל שישי פרק

היי כולם בכוונה קטעתי את הפרק באמצע, מי שיפתור את החידה(תבינו לאיזה חידה התכוונתי שתסיימו לקרא את הפרק, יש שתיים אז החידה האחרונה) יקבל פרס בדמות השתתפות בסיפור לא מבטיחה עם דמות רעה\טובה פוקימון\בן אדם
תשובות בה''פ בלבד
פרק 13 חלק א' מבצר החידות

ספוילר

הגעתי לדלת בעודי מנסה למחוק את צרחות חבריי מראשי.
הדלת נראתה מרשימה פי אלף ממה שנראתה שהייתי רחוק ממנה, היא הייתה עשוייה כסף טהור והתנשאה לגובה של כארבעה מטרים, יש לי הרגשה כי היא נועדה לכניסת ענקים.
על הדלת נראו עיטורי זהב פירחוניים ומוזרים נראו בהם פוקימונים זועקים ומכשירים זוועתיים שמעולם לא ראיתי וחוששני שאני לא רוצה לראות.

מזווית ראשי ראיתי חלון בעל מסגרת זהובה ודקה אשר הושאר פתוח, כנראה בכדי לאוורר.
נכנסתי דרכו במהירות וכאשר הסתכלתי לאחור היה נראה כי כל ההמולה שקטה והסדר הושב על כנו, מסתבר שבקרוב מאוד יהיה תורי לעשות ''קצת'' בלאגן.
הבטתי קדימה.

עמדתי באולם כניסה מרווח בעל רצפת-שטיח אדומה ודלפק קבלה בצידו, מאחוריי הדלפק עמדה אישה בעלת שיער סגול קצוץ ועיניים מימיות כחולות לבושה במדי דיילת ורדרדים ''שלום, שיהיה לך יום טוב'' היא אמרה בכל פעם שמישהו חלף על פניה בין עם זה שומר זעוף בלבוש שחור לבין ילד או ילדה קטנה שאינני יודע כלל מה הם עושים שם.

מאחוריי הדלפק, ממש בקצה אולם הכניסה עמוס כיסאות הישיבה וההמתנה ראיתי שתי דלתות ברזל צמודות מקובעות אחת ליד השנייה, שמתי לב שכאשר אנשים נכנסים אליה הם לוחצים על כפתור בצד הדלתות וכעבור מספר שניות הדלתות נפתחות.
חיכיתי כשעה עד שהאולם היה נראה לי ריק כולל המזכירה אשר נכנסה לחדר עם הכיתוב ''חדר עובדים (מטבח)''.

הכפתור לא היה גבוהה מידי ולכן רצתי במהירות וקפצתי גבוהה, לחצתי עם אפי על הכפתור אשר החל לזהור באור צהבהב.
לא עברו מספר שניות והדלתות נפתחו, מאחוריי ראיתי כי האישה בעלת השיער הוורוד חוזרת עם כוס מעלה אדים, לא היססתי וקפצתי פנימה.
הדלתות נסגרו.

החלתי ללכת אך לזוועתי גיליתי כי הנני סגור באין ארבע קירות ורק לוח יחיד בעל מספר כפתורים מוזרים ובלוטים יתר על המידה נראה באופק.

נורה קטנה ומפיצת אור נדלקה אי שם במעלה החדר וסוף סוף יכולתי לראות כראוי על הכפתורים סודרו המספרים אחד עד תשע, לחצתי על הספרה תשע בתקווה להגיע כמה שיותר גבוהה אך צפצוף מוזר הגיעה מהקיר שלצידי, כאשר הבטתי לקיר ראיתי את הדבר הבא:
''סנכהלי צחל אדלב משהנו''
לא הבנתי מה משמעות המילים המוזרות הללו, הן הזכירו לי דברים אך בנוסף גם היו שונים.
''זה חייב להיות רמז לפתיחת החדר! בטח כמו מין.. מבחן זיהוי לאנשים שעובדים פה וזה הרמז שלהם לפתירת החידה'' חשבתי לעצמי בקול.

'אבל מה משמעות המילים האלה...?' חשבתי לעצמי כבר מעט בייאוש.
לאחר כתקופת זמן שנראתה כנצח צפצף קול כלשהו מהחדר ''שלוש שעות לסיום פתירת האנגרמה לפני השמדה מיידית'' זוג צינורות שחורים וחלקים שלא נראו מזמינים צצו לפתע מהקירות.
''רק..רגע.. אנגרמה! כמובן זאת אנגרמה!'' צעקתי בקול ובאושר.

הבטתי במילים ''הם בטח מסמנות על איזה כפתור ללחוץ'' מילמלתי -הפעם בשקט.
*עם בא לכם לפתור את האנגרמה לפני שאתם ממשיכים לקרא תהנו*
''אוקיי תתרכז ג'ייס! אנגרמה זה בעצם משפט שהחליפו באותיו בין המילים, פשוט צריך לשנות את סדר האותיות כמו שהיה באנגרמה בספר האחרון של איווי פוטר שהשם של איוודמורט היה אנגרמה'' אמרתי לעצמי תוך כדי היזכרות בסדרת הספרים האהובה עליי, איווי פוטר תמיד היה הדמות האהובה עליו הכי אהבתי את הקטע שהוא נרשם לאיווגוורסט.

''אוקיי המילה הראשונה היא –סנכהלי-'' אמרתי בהחלטיות ''אולי עם אחליף בין הס' לל'... תצא לי התחלה של מילה ''ל'' אולי עם אני ישים אחרי הל' ה' וכ' יצא לי אמ... להכ? לא.. אין כזאת מילה'' חשבתי לעצמי בייאוש.

''רק רגע!'' עלה לפתע רעיון במוחי ''עם אני יהפוך את האות ל' וישאיר אותה ואז אני יחליף בין כ' לנ'... כן! פתרתי זה לכניסה!! המילה הראשונה היא ''לכניסה'' אני לא מאמין שפתרתי את זה!'' שאגתי בשמחה.
''שעתיים וחצי להשמדה מיידית'' זמזמם החדר ''אוייש תסתום*-*'' מילמלתי.
'מילה אחת מתוך ארבע פתרתי, אוכל לפתור את השאר בלי שום בעיה'.
''אוקיי לכניסה צחל... זה כבר די פשוט צריך לקרא את זה הפוך מל עד צ, זה יותא לכניסה לחץ'' אמרתי בחיוך.

''שתיים נותרו אדלב משהנו.. הם כתובים באותה שורה אז יש לי הרגשה שצריך לפתור אותם יחד...'' מילמלתי לעצמי.

''אדלב=דלבא, אלדב, בלדא, לבדא... שום דבר לא הולך אולי.. דאלב..אומ.. רק רגע! דלאב עם מחליפים את הל בב' יוצא אמ..דאבל! כן זה חייב להיות זה! והמילה האחרונה היא בטח מספר.
''מספר עם האות ש'..לא אחד, שתיים באופציות, שלוש באופציות, לא ארבע, לא חמש, שש באופציות, שבע באופציות,שמונה באופציות ותשע באופציות.''
סיננתי שני מספרים חמש אותיות.

''רק רגע! שמונה! זה חייב להיות שמונה לכניסה לחץ דאבל שמונה!'' אמרתי כמעט בצעקה.
''עשרים ואחת דקות להשמדה מיידית'' אמר הקול הנשי ''סתמי כבר! את לא רואה ששומחים לאיד פה?!'' צעקתי ברוגז ''סליחה'' אמר הקול, השתתקתי ''אוקיי...........מקום מספר אחד בדברים הכי מוזרים שקרו לי'' מילמלתי לעצמי.

לחצתי במהירות עם אפי בקפיצות כשל בלרינה פעמיים על הספרה שמונה ולמזלי הדלתות נפתחו ''מזל טוב נתראה בפעם הבאה חייל'' אמר הקול ''כן בטח.....'' מילמלתי.

הפעם נפרש מולי מסדרון אשר נראה כאילו יכול היה להיות שייך לכל בית בעולם הוא היה בעל רצפות שיש לבנות וקירות חלקים, כניסות לחדרים נראו מכל עבר, כמו כל בית רגיל חוץ מן העובדה שליד כל חדר ניצב שומר חמוש ומקל מלחיץ, שכל כמה סנטימטר היה חור קטן בקיר וממנו הציץ חוד חץ וכמובן איך אפשר לשכוח את האורות המקווקוים האדומים אשר בלטו כסורגי כלוב ומילאו את חלל החלק הקדמי של האזור, פוקימון רגיל היה תועה ונכנס היישר אל הקווים אבל לא אני, בעיקר לא אחרי שראיתי מה שקרה לכדור האבק ההוא.

''..חכה רגע! אתה רץ מהר מידי'' נשמע קול ילדותי וילד קטנטן בעל שיער חום ועיניים כחולות רץ בחיוך מאחד החדרים וישר מאחוריו רצה ילדה בעלת אותם תווי פנים עם שיער חום קלוע בשתי צמות ולבושה בשמלה ורדרדה.
''לא תתפסי אותי!'' צחק הילד ''כן אני כן!' אמרה הילדה וחסמה את דרכו ''הי הי הי'' צחק הילד משאחותו תפסה אותו.

כאשר שני הילדים חזרו מתנשמים לחדר ממנו הם יצאו שמתי לב כי לשניהם עין אחת זהובה ועין אחת כסופה.

''הם כל כך תאומים..''מילמלתי לעצמי, ''אוקיי ג'ייס פוקוס! יש עוד דלת ברזל בקצה המסדרון השאלה היא איך אני מגיעה לשם...'' חשבתי.
''אההה! הא הא הא'' נשמעו לפתע צעקות בכי, הקול דמה לקולותיהם של זוג הילדים, כל השומרים רצו בבהלה אל תוך החדר, קרני הלייזר והחצים נסוגו והילדים בוכים נלקחו מיד מחוץ למסדרון ''הכל בסדר?'' שאלה אישה בבגדי מנקה אשר באה במהירות ''הם נפלו אבל יהיו בסדר'' מילמל אחד מאנשי הביטחון ''שהאדון לא ישמע על זה..'' מילמלה האישה בלחץ.

''ל'משנה תודה ילדים'' מילמלתי לנוכח המסדרון הריק ונטול הסכנות, רצתי במהירות ונכנסתי דרך הדלתות.

הן מיד נסגרו ונורה נדלקה ''אתם לא רציניים!'' צעקתי שראיתי את הקיר ''כן אנחנו כן, שעתיים להשמדה מיידיתd='' נשמע שוב הקול ''אוקיי....זה הדבר הכי מוזר שקרה לי בחיים'' מילמלתי.
על הקיר נחשף כיתוב מייגע נוסף ושוב כפתורים מעצבנים עם ספרות
מע צרבוכנ לכהסנ חלץ לשוש מיפעם לע שחמ ודוע ימעפים לע שש

תמונת הפרק:

ספוילר

ג'ייס בחדר הראשון

של חידה שתיים
עם ברצונך להיכנס לחץ שלוש פעמים על חמש ועוד פעמיים על שש.
פרק יפה והאנגרמה הייתה ממש פשוטה.

פרק טוב
אהבתי את הקטע של התגובות "כן אנחנו כן"
ואוו זה קרע אותי

חח תודה
ואכן היא הייתה פשוטה
זכית בעוד כמה פרקים תאה את עצמך

יש! באמת פרק ממש מצחיק

חחח תתכונן

רמז לפרקים הבאים:

מעניין אם זה אני

Maybe

אבל יותר בא לי להיות פוקימון

לא תמיד מקבלים מה שרוצים מה שיוצא אני מרוצה ומי אמר שזה אתהxdddddddddd

נראה לי שזה הרשע שהוא יפגוש עוד מעט

נראה בקרוב