נושא: מסע בעקבות הגאווה(סיפור)

רק בדף הראשון
מתי הפרק הבא?

אמ..........................או בצהריים או בערב
אבל כנראה היום 3:

אני יודעת העלתי מאתר אחר את התמונה^^
הוא יהיה עוד .................................................. ......................... שעתיים-שלוש כזה

פרק 6-דמעות של שמחה

ספוילר

הלילה כבר ירד והגשם לא הוסיף למצב רוח הטוב, אני וג'סי מצאנו מערה נטושה וחמימה להסתתר בא, נכון שהיינו בעומק המערה והיה חמים אך עדיין היה לי קר, טיפות מים ניתזו על פניי בכל רגע, אבל לא התלוננתי אני חייב להיות אמיץ, בשביל רנדי והלכתי לישון.
בבוקר הגשם המשיך, היה קודר כל כך בחוץ, אך ג'סי הכריח אותי לקום ולהתחיל ללכת.
הלכנו משהו כמו שלוש שעות בערך, היינו ספוגי מים והגשם המשיך לרדת כאילו הוא עושה לנו דווקא, היינו על גבעה, ראיתי את העיר ג'ובילייף נפרשת מתחתיי, ג'סי צדק היא באמת הייתה גדולה יותר מדורון, הרבה יותר גדולה, ולמרות מזג האוויר עדיין היו מיליוני אנשים ברחובות, מלמעלה רק ראיתי עיגולים צבעוניים מהלכים וג'סי הסביר לי שאלו מטריות, מכשיר של בני אנוש שמגונן עליהם מהגשם.
נכנסנו לעיר, ראיתי את השתקפותי בשלולית והצטמררתי, נראיתי כמו כדור פרווה רטוב מהלך, כל הפרווה שלי הייתה הפוכה, לא ראיתי כאן פוקימוני רחוב אני משער שהם מצאו לעצמם מקומות מסתור ברחבי העיר.
בקושי ראיתי משהו, הגשם טשטש את ראייתי וגם הייתי עייף, ביקשתי מג'סי לדבר כל הזמן בכדי שאדע שהוא לידי, הבטתי בו וחייכתי, חשבתי שיש לו מזל שהוא כבר לא איווי והוא בעל פרווה קצרה, הגשם שיטח את אוזניו אך פרוותו נצצה למגע טיפות המים הלוואי שהייתי יפה כל כך כמו ג'סי... אני מקווה להתפתח למשהו יפה, אחרי הכל איווים הם פוקימונים שיכולים להתפתח לשבע צורות שונות, חוץ מג'סי אף פעם לא ראיתי איווי מפותח רק שמעתי עליהם, את השמות..., לפתע מישהו הרים אות ג'סי, צרחתי.
זה היה כל כך פתאומי, רגע אחד דיברתי עם ג'סי ורגע אחר כך בת אנוש הרימה אותו לידיה, היא לא נראתה כמו גורי האדם, היא נראתה מבוגרת, בעלת חוכמת חיים.
היה לה שיער אפור אסוף בגולגול רפוי, פניה היו מלאות קמטים אך עיני השקד שלה שידרו רק כוונות טובות ובכל זאת פחדתי, שקלתי עם להתקיל אותה שלפתע מישהו הרים גם אותי מאחור.
ניסיתי להאבק אבל אחיזת בן האנוש הייתה חזקה מידי, הוא היה דומה קצת לאישה, גם הוא נראה מבוגר בעל שיער שיבה לבן, קמטים ועיניים שמראות כוונות טובות.
הם לקחו אותי ואת ג'סי לבית שלהם, נורא נלחצתי שהם הניחו אותי על שולחן בעל כיסוי פרחוני כבר, את ג'סי הניחה האישה על שולחן אחר, שני בני האנוש שלפו משהו שנראה כמו שתי חתיכות בד לבנות וגדולות ועטפו בהן את גופינו ושפשפו, נלחצתי מה רצה בן האנוש הזה ממני? ומה רצתה בת האנוש מג'סי?
שהוא סוף סוף הפסיק לשפשף במרץ את גופי הבנתי, הם רק ייבשו אותנו, למרות שאני חייב לומר שנראיתי כמו כדור צמר מהלך, והפעם בגרסא גרוע יותר.
הם הביטו בנו ואנחנו הבטנו בהם ''ג'סי מה לעשות?'' שאלתי בחשש.
ג'סי רק סימן לי לסתום ולראות מה הם הולכים לעשות, האישה נעלמה לרגע במקום אחר בבית וחזרה עם שתי קערות מלאות באוכל!
גרגירים, מאכלי שלא זיהיתי ועוד המון דברים, היא הגישה לג'סי צלחת מלאה בזה וגם לי.
אני וג'סי אכלנו בתאבון, אפשר לומר שהקיבה שלנו גרמה לנו לבטוח באנשים האלה מעט יותר מידי.
שסיימנו לאכול סימנו לנו זוג האנשים לעקוב אחריהם, הם הובילו אותנו לחדר רחב ידיים בוא ישבו מול האח המון פוקימונים, כמעט התעלפתי שראיתי אותה ''רנדי!'' צרחתי.
היא הייתה כאשר גבה מופנה אליי, זה היה כאילו בהילוך איטי כאשר היא הסתובבה עם פניי אליי, בהינו זה בזה מספר דקות, לראשה היה מוצמד כוכב, הוא נראה כמו פרח בצורת כוכב או משהו.
רגע אחרי היא התנפלה עליי בחיבוקים ואני השבתי לה חיבוקים אוהבים גם כן.
''מה את עושה כאן?! איך הגעת לכאן?!'' התחלתי להתיז שאלות, היו לי עוד המון בראשי.
רנדי הייתה נרגשת ''אני.. אני כל כך שמחה לראות אותך אתה לא מבין מה עברתי!'' היא אמרה בהתרגשות.
''אהמ לא תכיר לי את הגברת?'' שאל לפתע ג'סי מאחוריי, הסמקתי.
''אמ..כן רנדי זה ג'סי הוא עזר לי למצא אותך, ג'סי זאת רנדי הסקיטי שדיברתי עלייה'' מלמלתי.
''נעים להכיר אותך'' אמר ג'סי לחייך, ''גם אותך'' אמרה רנדי חזרה, ''אני מבינה שאתם מכירים'' אמר לפתע קול רועד ורך, זאת הייתה האישה הזקנה ממקודם, זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי אותה.
רנדי סיפרה לי כל מה שקרה מאז שנפרדנו, דור המאמן ההוא שלכד אותה החליט שהיא חלשה מידי בשבילו ושחרר אותה, היא הייתה שמחה בהתחלה אך נראה כי גשמים עזים הכו את העיר לעיתים קרובים והיא נקלעה לסערה לפני כמה ימים, וזוג האנשים האלו שמסתבר ששמם מר וגבת נלסון הצילו אותה וטיפלו בא מאז.
זוג הזקנים התלחשו, אני חושב שראיתי זיק של רשעות בעיניהם, והייתה לי הרגשה רעה מאוד, הייתי צריך להיזהר יותר אינטואיציה של פוקימון לעולם לא מטעה.
זוג הזקנים הובילו אותי, את ג'סי, ואתה רנדי אל מרתף הבית שלהם, הם הראו לנו חדר גדול ומדהים, הוא היה מלא בפוקימונים מזויפים, פוקימונים עשויי צמר, בד ואפילו זכוכית וחול, ההבעה של כל הפוקימונים הייתה עצובה, כאילו הם בוכים, אבל שיערתי שזה רק תחביב משונה.
אבל זאת הייתה מלכודת, בזמן שהבטנו המומים בחדר התגנבו הזוג מאחוריי שלושתינו וקשרו שלשלאות לצווארינו.
את הקצה השני הם חיברו לטבעות אשר היו על הקיר, נלכדנו.
ניסיתי לצאת מזה, אבל השלשלאות היו חזקות מידי, גם ג'סי ורנדי לא הצליחו להתחמק.
הזוג הכניסו לחדר מכונה, אדים יצאו ממנה ''תכירו את יוצר הבובות, כל פוקימון שמכניסים הנה הופך לבובה, את הבובות כל שנה אנחנו שורפים ואז אוספים פוקימונים חדשים שנראים לנו יפים בתור בובות, את אפר הבובות אנחנו קוברים בחצר בכדי להבטיח תבואה טובה''
''אתם מטורפים!'' צעקתי אבל כמובן שהם לא הבינו מילה.
''ונתחיל איתך'' הם אמרו ולקחו את השרשרת של ג'סי, הם משכו בשרשרת בחוזקה וגררו את ג'סי, הוא ניסה להאבק אבל לא הצליח, ''ג'סי!!!!!'' צרחתי ודמעות עלו בעייני, ''זה לא קורה, זה פשוט לא קורה!'' מלמלתי.
''וכמובן שנוריד את זה'' הם אמרו והסירו את המטפחת שעל עיניה של ג'סי, הפנים של ג'סי היו מוזרות, עם המטפחת היה נראה כי יש לה עיניים אדומות... אבל בלעדיה הן נראו כחולות! כחול ים עמוק ועדין, אבל לא היה זמן נוכל לדבר על זה אחר כך.
הם הניחו את ג'סי על מסוע, אני ורנדי לא הצלחנו להשתחרר, ולא לתקוף איכשהו השלשלאות האלו מנעו מאיתנו לתקוף.
ג'סי נעלמה במעמקי המכונה ''לא!!'' צרחתי כאשר מצידה השני של המכונה יצאה בובת פרווה של אמבריאון, פניו היו עדינות, כמעט בחיוך, הוא כנראה רצה שלא נדאג לו ושנדע שהכל בסדר.
''ועכשיו אלייך חמודה'' אמר הזקן ושחרר את רנדי מהקיר, לא יכולתי לצפות, הזעקות והדמעות של רנדי נחרטו במוחי, וגם אני התחלתי לבכות ולצרוח, ''רנדי!! רנדי!!!'' צרחתי בזעקות קורעות לב כאשר מצידה השני של המכונה יצאה בובת פרווה בצורת סקיטי, פנייה של הבובה היו תקועים באמצע מילה, ודמעות ירדו מעיניה, זיהיתי את תנועת הפה, המילה הייתה ''ג'ייס..''.
''טוב אותך חמוד נשמור לסוף בוא נשרוף כמה בובות ביינתים'' אמרה האישה הזקנה.
''לא! לא!'' צעקתי בחוזקה.
אבל זה לא עזר, נהר של בובות התקרב למכבש, אזור לוהט מלא באש, הנה הבובה של ג'סי, היא מתקרבת לקצה המכבש, והנה היא נופלת, עשן דקיק עלה מהמכונה לאחר שריפתה את ג'סי וצרחתי צרחות מלאות יגון ועצב, רנדי היא הבאה הבתור, היא התקרבה למכבש, עדיין קפואה באותה המילה, באותה הבעה עם אותם דמעות קפואות על פניה, עוד רגע היא נופלת, עוד רגע כל המסע הזה יהיה לשווא, עוד רגע רנדי תמות, כמו שג'סי מת, כמו ש..
ואז התעוררתי ''ג'ייס, ג'ייס הגשם הפסיק בוא נמשיך ללכת, אתה צרחת כל הלילה היה לך סיוט?'' אמר הקול המוכר של ג'סי, פקחתי עיניים מטושטשות מדמעות, היינו במערה, ג'סי הביט בי בתימהה, דמעות אושר דלגו על עיניי וקפצתי על ג'סי ''ג'סי! אתה לא מבין איזה סיוט נורא היה לי!'' וכך שכבתי בחיקו המרגיע של ג'סי וסיפרתי לו את כל הסיפור, הוא הבין והרגיע ויצאנו להמשיך את דרכינו.
~סוף הפילר הראשון~

פורסם במקור על ידי אריאל116

פרק אדיר!
לא הבנתי, זה כאילו הצצה לעתיד?
אבל ג'סי מת!

זה היה בסה"כ חלום, סיוט. זה היה פילר, פרק שלא תורם לעלילה ולא יוזכר בהמשך.

איזה פוקימון מסכן.
רק בן שנה וחולם כאלה דברים.
ת'אמת איכשהו ידעתי שזה חלום

Xd
מן הסתם בחיים אני לא ייתן לג'סי למות;)
אולי כן
ואולי לא
אבל אני יכולה לומר שצפויות לכם הפתעות בנוגע לג'סי ;)

אני אומר שהוא גם איווי זוהר ושהוא האבא האמיתי של ג'ייס

אני מבטלת כאן ועכשיו את התאוריה שלך ואתה תבין למה בפרקים הבאים ;)
אני יכולה לתת רק אבל רק רמז אחד-
(בלבןן)------------->משחק מילים

לא הבנתי אבל בכל זאת מתי הפרק הבא
(מ"ת)

אמ.....כנראה בערב

(אני בדיוק הרגע גמרתי לכתוב את התחרות הרביעית אני עכשיו מפרסמת ובערב החמישית והאחרונה עם המשכיםd: )

פורסם במקור על ידי Wendy

אני מבטלת כאן ועכשיו את התאוריה שלך ואתה תבין למה בפרקים הבאים ;)
אני יכולה לתת רק אבל רק רמז אחד-
(בלבןן)------------->משחק מילים

ג'סי זה כמעט אותם אותיות כמו ג'ייס. אני אומר שג'סי הוא הדוד של ג'ייס שעזב בגיל צעיר והחליטו לקרוא לג'ייס על שמו.

Wtf?!
וואי יש לכם חתיכת דמיון פרועxddddd
נו טוב אני לא יהרוס לך את הפנטזיה
זה אולי האמת ואולי אתה בכלל לא קרוב ;)