אדם:
חחחח.. ווואיי איזה בושות, אני בחיים לא רושם כאלה ובמשחקים של אחרים מעיר למי שרושם לי ככה!
אבל אני סולח לעצמי ספציפית הפעם. הגבתי בלי חשק Xd
-----------------
אתה ממשיך אל העיר, בכל כמה צעדים אתה כבר מתחיל לראות הכל בברור, בין סופות החול עיר עם חומת אבנים דיי נמוכה אז יפה ושערים עלייהם כתוב באחז "סטון" ובשני "וויל" והבנת שסוף סוף הגעת, סטון-וויל!
האנשים שאתה רואה בעיקר שחומים, סוחרים. יש שם שום מצרכים בו מזון תבלינים ולבוש.
עיר דיי עממית, לפתע אתה מבחין במרכז הפוקימונים. כמובן שאתה נכנס אליו ומגיש את הפוקימונים שלך לירפוי.
"שלום לך בחור צעיר, וברוכה הבאה למרכז העיר סטון-וויל"
אתה מבקש ממנה לקחת את הפוקימונים שלך ושם את שלושת הפוקדור על מגש כסף גדול והיא אומרת "אני מחוייבת לידע אותך קודם כל, יש לנו כאן מכונת החלפות שם תוכל להחליף עם האנשים שעומדים לידה פוקימונים, שם אלו הפלאפונים הציבוריים תוכל לקבל שלוש אסימונים ראשונים חינם"
"ומכאן" ומצביעה לך על יציאה אחורית "יש שני זירות ראווה בהם מאמנים נלחמים זה בזה ומתאמנים, תהנה!"
היא מרפאה את הפוקימונים שלך ומחזירה לך אותם.
יש לך את האפשרויות אותם הגישה לך, כבר ערב והמכון סגור. תצטרך לסחור חדר במרכז ללילה ולהליחם רק מחר.
מה תעשה?
--------------------
הפעם יש תוכן, תוכל להזכיר חדר, תוכל ללכת לשוק לרכוש כמה דברים, תוכל ללכת לחנות שיש בכל עיר, ויש לךלדבר עם הפרופסור משפחה וכו'.. מכונת החלפות זירות ראווה. מספיק חמודי?