נושא: Pokemon - The ultimate journey חזר! הרשמה סגורה!

פורסם במקור על ידי NivX10

[U]

עומר:
סינדקוויל שוכב על גבו בעוד פרסיאן מתקרב אליו מחכה לתגובה שלך, אתה פוקד מסך עשן וסינדקוויל פולט אחד ברגע האחרון בדיוק לפיו של פרסיאן, ששואף אותו נחנק ומשתעל.
פרסיאן נחמק ומתנשם בכבדות וסינדקוויל קם על רגליו ויורה סחרור אש חזק במיוחד!
פרסיאן נשרף ומתגלגל על הדשא... נראה שהוא לא זז, סינדקוויל צוהל מאושר כשלפתע פרסיאן קם ומכה אותו בעצמה! הוא השתמש בהתחזות (Fake Out) סינדקוויל עף ופוגע עם ראשו בגזע עץ.
הזעזוע מעלף אותו.
אתה המום, קומבי עדיין מעולפת בפוקדור ואין לך מה לעשות, פרסיאן בתעווה רבה מתקרב אל סינדקוויל ורוצה לטרוף אותו.... "לאאא!!" אתה צועק.
לפתע מן השיחים פורצת נערה כפרית, בלונדינית בעלת כובע וצמות רכובה על טאורוס.
הוא נוגח בפרסיאן ואז משתמש עליו בדריכה, ופרסיאן מתעלף מיד! הילדה הזאת מרימה את סינדקוויל, מלטפת אותו ויורדת מטאורוס העצבני שרוקע ברגליו ונושף ברוגז... "כך חבריקו!" היא נותנת לך את סינקוויל.
פריסאן מעולף ליד טאורוס...
מה תעשה?

"אממ תודה" אומר ואחזיק את סינדקוייל בידי ואלטף את ראשו ואשפיל את מבטי 'החלטה שגויה' אחשוב לעצמי ואתרגז על עצמי על מהלך פזיזי כזה שלהלחם בפוקימון כל כך חזק בלי תגבורת.
"שמי רובי" אומר לה בהיסוס "אכפת לך אם אני.." אשאל ועם ראשי אסמן את פרסיאן ואשלוף פוקדור ואמתין לתשובתה.

אדם:
צ'ארמנדר מתכונן, הוא מוכן ומזומן ללמוד את ההתקפה ולהתחזק. אתה מרוצה מכך שצ'ארמנדר כל-כך להוט להיות חזק.
צ'ארמנדר וצ'ארמיליון עומדים זה ליד זה, כל אחד מול גזע עץ משלו.
קולינס פותח פיו ומסביר "אוקיי, זנב ברזל היא מתקפת מתכת, זנב הפוקימון הופך קשה וחזק כמו אלת בזרל ומכה ביריב בכובד ובכוח"
"בשביל לשלוט בהתקפה צריך תחילה ריכוז מלא, צריך למקד אנרגיה בזנב, ולמקד את ישויות האדמה התמונים בכל פוקימון. בכל פוקימון יש ישיויות של כל סוג. בגלל זה פוקימונים מסוגים מסויימים יכולים ללמוד מתקפות שאינן מסוגם המקורי כלל!"
"מתכת היא אדימה שעברה איבודים ותהליכי שינוי וריכוז... ברגע שאתה מרכז אותם בראש וממקד אנרגיה בזנב... יוצא לך..." ואז לפתע צ'ארמיליון שלו רץ אל הגזע כמטרה ומכה בעצמה בגזע העץ הענק שרוטט כולו!
ואומר "זנב ברזל מוצלח!" ומסדר את משקפיו מרוצה.
ואז הוא מביט בך ובצ'ארמנדר ושואל "נו? נסו, קדימה"
מה תעשה?

דילן:
"אתם כן עושים רע!" אתה משיב אל הנער ואל חבריו. ואז מוסיף לאיים עליו "ואני מבטיח לך שאם תיגע עוד פעם בפיפלאפ אתה תצטער על זה!"
הנער למשמע כל זה משיב אליך בצעקה רוגזת "אינך מתבייש?! עלוב אחד, גיבור על גדולים ממך... פיפלאפ תוקף אותנו בעל-קולי אך שאני נוגע בו זה אסור?! מי אתה חושב את עצמך?!"
בנתיים פאצ'יריסו מבצע טעינה קצרה, קצרה מידי, פיפלאפ שולח על קולי אך זאת קורה במקום להתחמק והוא חוטף פגיעה ישירה מהברק!"
הוא מתחשמל ונחבל היטב אך הוא יוצא לפקודתך בחבטה, פצ'יריסו מתחמק ומגיב במתקפה מהירה מעיף את פיפלאפ שלך ממנו.
"עוד תלמד שפצ'ירסו שלי הוא פוקימון חזק אל אף המראה המתוק, בכל מקרה אנחנו בסה"כ רוצים להראות למדריך שלנו שתפסנו אותם ולזכות בתג המערב!"
מה תעשה?

רובי:
אתה מודה לה ומגרד בראשך במבוכה, מלטף את סינדקוויל ומחבק אותו חזק חזק! פחדת עליו כל-כך לרגעים... אתה כועס על עצמך ומאוכזב מאוד.
"דיי דיי... אין טעם שתיהיה כה מיוסר, זה עבר והכל בסדר! רק תחשוב על הפוקימון שלך ליפני שאתה חושב על אחר, בפעם הבאה!" אומרת הילדה.
לאחר מכן אתה מביט בפרסיאן החזק ששוכב על הדשא מעולף ושואל את הילדה "תגידי... אם לא אפכת לך אפשר ש.." ומפנה אליו פוקדור והיא מיד מבינה.
"שמי מיילי קודם כל, ודבר שני זה אם תרצה אז בבקשה, לא אתפוס פוקימון נבזי כמו פרסיאן, לא הסגנון שלי" היא אומרת.
אתה זורק עליו פוקדור והוא לאחר כמה נדנודים נתפס מיד. יש לך פרסיאן!
"אוקיי מזל טוב לך וכל זה... תרצה אולי שאקח אותך לרפא את הפוקימון? אני גרה כאן בבקטה בלב הדרך, ואמא שלי תוכל לעזור!" היא מציעה.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי NivX10

[COLOR=Orange][U][B]
דילן:
"אתם כן עושים רע!" אתה משיב אל הנער ואל חבריו. ואז מוסיף לאיים עליו "ואני מבטיח לך שאם תיגע עוד פעם בפיפלאפ אתה תצטער על זה!"
הנער למשמע כל זה משיב אליך בצעקה רוגזת "אינך מתבייש?! עלוב אחד, גיבור על גדולים ממך... פיפלאפ תוקף אותנו בעל-קולי אך שאני נוגע בו זה אסור?! מי אתה חושב את עצמך?!"
בנתיים פאצ'יריסו מבצע טעינה קצרה, קצרה מידי, פיפלאפ שולח על קולי אך זאת קורה במקום להתחמק והוא חוטף פגיעה ישירה מהברק!"
הוא מתחשמל ונחבל היטב אך הוא יוצא לפקודתך בחבטה, פצ'יריסו מתחמק ומגיב במתקפה מהירה מעיף את פיפלאפ שלך ממנו.
"עוד תלמד שפצ'ירסו שלי הוא פוקימון חזק אל אף המראה המתוק, בכל מקרה אנחנו בסה"כ רוצים להראות למדריך שלנו שתפסנו אותם ולזכות בתג המערב!"
מה תעשה?
[COLOR=DarkOrchid]

"אתה לא קולט? מצאתי את אחד מההופיפים שתפסתם לבד ודואג..הוא חיפש את חבריו! ואתם תפסתם אותם! תשחררו אותם! לא לוכדים פוקימונים ברשתות!" אומר לילד ברוגז רב.
אחשוב מעט מה לעשות,אחשוב על רעיון, "אוקיי פיפלאפ! תרוץ לפארצ'יריסו! ותשתמש בניקור! הוא יחשוב שאתה מנסה לתקוף אותו ויתחמק! עכשיו כשתהיה קרוב לרשת הלכידה תשתמש בעל קולי שוב! והפעם תתאמץ שיקבלו הלם לכמה רגעים! בזמן תנקר את הרשת ותשחרר את ההופיפים!" אדריך את פיפלאפ בביטחון

פורסם במקור על ידי NivX10

[COLOR=Orange][U][B]

רובי:
אתה מודה לה ומגרד בראשך במבוכה, מלטף את סינדקוויל ומחבק אותו חזק חזק! פחדת עליו כל-כך לרגעים... אתה כועס על עצמך ומאוכזב מאוד.
"דיי דיי... אין טעם שתיהיה כה מיוסר, זה עבר והכל בסדר! רק תחשוב על הפוקימון שלך ליפני שאתה חושב על אחר, בפעם הבאה!" אומרת הילדה.
לאחר מכן אתה מביט בפרסיאן החזק ששוכב על הדשא מעולף ושואל את הילדה "תגידי... אם לא אפכת לך אפשר ש.." ומפנה אליו פוקדור והיא מיד מבינה.
"שמי מיילי קודם כל, ודבר שני זה אם תרצה אז בבקשה, לא אתפוס פוקימון נבזי כמו פרסיאן, לא הסגנון שלי" היא אומרת.
אתה זורק עליו פוקדור והוא לאחר כמה נדנודים נתפס מיד. יש לך פרסיאן!
"אוקיי מזל טוב לך וכל זה... תרצה אולי שאקח אותך לרפא את הפוקימון? אני גרה כאן בבקטה בלב הדרך, ואמא שלי תוכל לעזור!" היא מציעה.
מה תעשה?

אני מאוהב בפרסיאן D:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אממ" אומר בהיסוס "תודה מיילי" אומר בחיוך ואחזיר את סינדקוויל לפוקדור שלו וארים את הפוקדור של פרסיאן. "האמת, אני ממש אוהב את הפוקימון הזה. לאבא שלי היה אחד. והוא אחד מהתותחים ברגע שלומדים להשתמש בו" אומר לה, במעט נימת שחצנות, שתעלם במהירות ואז אשפיל את ראשי ואלך איתה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שכחת את הציפורני צל

רובי:
"אממ.." אתה מהסס אך מודה לה בסופו של דבר ומסכים, אתה מחזיר את שתי הפוקימונים שלך לתיק. בהמהלך ההליכה כשהיא רכובה על טאורוס שצועד לצידך.
אתה מנסה לשנות מעט את דעתה ומספר לה על הפרסיאן של אבא שלך, היא משיבה בחיוך "מממ... לא יודעת, ההתרשמות שלי היא אחרת"
ואז עוצרת את טאורוס וקופצת ממנו היא מסתובבת אליך את גבה פותחת את השלייקס שעל החזה שלה, מפשילה אותם ומרימה את החולצה הלבנה שמתחת באיטיות.
גבה ומבנה גופה היו יפים חלקה ובהירה, ואז כשהיא מגיעה אל האמצע אתה רואה צלקת מאמצא הגב וכמה עד העורף, של שריטה גדולה וישנה שהחזיה הורודה-לבנה שלה מסתירה קצת..
"רואה... ולפרסיאן ההיא הייתה כלבת, רואה כבר את ההשלכות בראשך?" שואלת בציניות בעוד היא מתלבשת בחזרה.
אתה נבוך מעט ומיד היא מפיגה זאת בצחוק ואומרת במין סלאנג בוקרים שכזה "וואיי תשמע... היית שם יותר לחוץ מחתול ארוך זנב בחדר מלא כיסאות נדנדה!"
ומביאה לך מן אגרוף ידידותי בכתף. לאחר 10 דקות אתם מגיעים לביתה, בית גדולה מאוד... נכנס אליה הביתה ומיד אימא שואלת מה קרה?
היא מסבירה לה ואמא שלה לוקחת את שלושת הפוקדורים שלך ומתחילה במלאכה.
ובנתיים אתה מתיישב עם מיילי לכוס קפה "מה שמך לא אמרת בחור?" היא אומרת ושותה.
מה תעשה?

דילן:
"אתה לא קולט? מצאתי את אחד מההופיפים שתפסתם לבד ודואג..הוא חיפש את חבריו! ואתם תפסתם אותם! תשחררו אותם! לא לוכדים פוקימונים ברשתות!" אתה מסביר לילד עצבני כולך.
הוא משיב לך שוב "למה אתה מתערב בכלל אינך יודע מה באמת מתרחש, אנחנו בסה"כ מראים אותם למדריך והם משוחררים, אין לנו מה לעשות בהם!"
בנתיים אתה שולח את פיפלאפ עם ניקור, מחייך לעצמך ומוכן להטעיה, פצ'יריסו מתחמק בדיוק כמו שציפית שיקרה ופיפלאפ פונה אל הילדים ומשתמש שוב בעל-קולי"
"דיי תפסיק עם זה!!!" צועקים עליך הילדים ומחבקים כולם בגדר אנושית את הרשת בסבל רב, לא נותנים לפיפלאפ להתקרב ולפתוח את הרשת, דוחפים אותו ומגנים בגופם.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי NivX10

[COLOR=DarkOrchid][U][B]
דילן:
"אתה לא קולט? מצאתי את אחד מההופיפים שתפסתם לבד ודואג..הוא חיפש את חבריו! ואתם תפסתם אותם! תשחררו אותם! לא לוכדים פוקימונים ברשתות!" אתה מסביר לילד עצבני כולך.
הוא משיב לך שוב "למה אתה מתערב בכלל אינך יודע מה באמת מתרחש, אנחנו בסה"כ מראים אותם למדריך והם משוחררים, אין לנו מה לעשות בהם!"
בנתיים אתה שולח את פיפלאפ עם ניקור, מחייך לעצמך ומוכן להטעיה, פצ'יריסו מתחמק בדיוק כמו שציפית שיקרה ופיפלאפ פונה אל הילדים ומשתמש שוב בעל-קולי"
"דיי תפסיק עם זה!!!" צועקים עליך הילדים ומחבקים כולם בגדר אנושית את הרשת בסבל רב, לא נותנים לפיפלאפ להתקרב ולפתוח את הרשת, דוחפים אותו ומגנים בגופם.
מה תעשה?

"פיפלאפ חדל!" אקרא לפתע ואתקרב לפיפלאפ וילדים, "בטוח שאתם לא עושים איתם כלום? אני רוצה לראות בעצמי שאתם משחררים אותם!" אומר להם בתקיפות, "אני בא איתכם!" אומר לפתע, "חשבתי שאתם רוצים לעשות להם משהו רע..בכל מקרה אני רוצה לראות שאתם מראים את ההופיפים למדריך ואז משחררים אותם!" אומר להם,אהיה קרוב לפיפלאפ במקרה ויקרה משהו

פורסם במקור על ידי NivX10

רובי:
"אממ.." אתה מהסס אך מודה לה בסופו של דבר ומסכים, אתה מחזיר את שתי הפוקימונים שלך לתיק. בהמהלך ההליכה כשהיא רכובה על טאורוס שצועד לצידך.
אתה מנסה לשנות מעט את דעתה ומספר לה על הפרסיאן של אבא שלך, היא משיבה בחיוך "מממ... לא יודעת, ההתרשמות שלי היא אחרת"
ואז עוצרת את טאורוס וקופצת ממנו היא מסתובבת אליך את גבה פותחת את השלייקס שעל החזה שלה, מפשילה אותם ומרימה את החולצה הלבנה שמתחת באיטיות.
גבה ומבנה גופה היו יפים חלקה ובהירה, ואז כשהיא מגיעה אל האמצע אתה רואה צלקת מאמצא הגב וכמה עד העורף, של שריטה גדולה וישנה שהחזיה הורודה-לבנה שלה מסתירה קצת..
"רואה... ולפרסיאן ההיא הייתה כלבת, רואה כבר את ההשלכות בראשך?" שואלת בציניות בעוד היא מתלבשת בחזרה.
אתה נבוך מעט ומיד היא מפיגה זאת בצחוק ואומרת במין סלאנג בוקרים שכזה "וואיי תשמע... היית שם יותר לחוץ מחתול ארוך זנב בחדר מלא כיסאות נדנדה!"
ומביאה לך מן אגרוף ידידותי בכתף. לאחר 10 דקות אתם מגיעים לביתה, בית גדולה מאוד... נכנס אליה הביתה ומיד אימא שואלת מה קרה?
היא מסבירה לה ואמא שלה לוקחת את שלושת הפוקדורים שלך ומתחילה במלאכה.
ובנתיים אתה מתיישב עם מיילי לכוס קפה "מה שמך לא אמרת בחור?" היא אומרת ושותה.
מה תעשה?
[/B]

אמרתי לה כבר XD
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"רובי. רובי גיילס" אומר לה באיטיות ואלגום מהקפה. "תודה רבה על הכל" אומר לשתיהן ואחזור לשתיקה.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

ג'ו-
"שלום לך אישי הטוב!" אתה משיב לו בהתרגשות ולוחץ את כף ידו הגדולה.
"אה וכמעט שכחתי... ג'ו מקלארנס מהעיר סאנרייז" אתה מוסיף, "יפה יפה!" הוא משיב לך בחיוך רחב, "הייתי שם לפני כמה ימים...עיר מקסימה!" הוא מוסיף בקול ידידותי.
"מה מעשיך כאן כל-כך קרוב לסאנרייז?" אתה שואל אותו, הוא מביט בך ומצחקק מעט, "מה מעשיי? הלכתי לקרחת יער די רחוקה כדי לחזות במחזה מרהיב של עשרות הופיפים וסקיפלומים מעופפים להם בנדידה אל ההרים הרחוקים! מחזה מקסים ביותר!" אלבוס מספר לך בהתרגשות כאילו הוא רואה את זה עכשיו!.
"בכל אופן,אני בדרך לחבר שלי שגר בסטון וויל אז אם אתה רוצה ללכת איתי אתה יותר ממוזמן!" אלבוס אומר ומרים מעט את מקל הטיולים שלו,מביט בך בחיוך ומחכה לתשובה.
מה תעשה?

"זה נשמע לי מצויין אשמח להתלוות אליך!" אומר לו בחיוך. במהלך ההליכה אשאל אותו מספר שאלות כמו בן כמה הוא, מאיפה הוא במקור ומהו? מאמן? מתאם? מגדל... סתם?
ככה אנסה להתחבר אליו ואשיב בפתיחות על עצמי במידה וישאל דבר מה.

עומר-
"רובי. רובי גיילס" אתה אומר למיילי באיטיות.
אתה מודע למיילי על הכל וממשיך ללגום מהקפה החם והמרענן.
"רובי אה?" היא אומרת בקול מעט מצחיק, "אז רובי גיילס! אתה מאמן? מתאם? כי אם אתה רוצה...ברגע שאמא שלי תחזיר את הפוקימונים שלך אשמח לקרב איתך! אלא אם כן אתה מפחד..." אומרת מיילי בביטחון תוך כדי שהיא לוגמת לגימה גדולה מן הקפה שלה.
מה תעשה?

ג'ו-
"זה נשמע לי מצויין אשמח להתלוות אליך!" אתה אומר לו בחיוך, הוא מחייך ומזמין אותך להתחיל ללכת.
אתה שואל את אלבוס שאלות בסיסיות כמו בן כמה הוא ומאיפה הוא, הוא צוחק בקול מתגלגל,עוצר ומוריד את תיקו,משם הוא לוקח סנוויץ' חביתה ומציע לך, "כך זה טעים,אני הכנתי הבוקר" אומר לך ומגיש לך סנוויץ',מתוך נימוס אתה לוקח ממנו את הסנוויץ ומתחיל לאכול,הסנוויץ' קצת קר אך טעים מאוד!.
אתם ממשיכים ללכת ואלבוס מתחיל לדבר, "אני בן 42,ובמקור אני מתגורר ליד האקדמיה לפוקימונים באקווה" מסביר אלבוס, "באתי לכאן בכדי לטייל מעט,לשאוף אוויר ולנוח מהעבודה,למרות שאני מאוד אוהב אותה! אני מדריך טיולים! טיולים הם חלק מאוד גדול מחיי" הוא אומר בהתלהבות,אתה מצליח להרגיש את הכיף והאושר שהטיולים גורמים לו.
"רוצה שאספר לך סיפור על אחד המסעות שלי? הם מעניינים!" שואל אותך אלבוס בהתעניינות בזמן שלוקח ביס גדול מסנוויץ' החביתה שלו.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי NivX10

[COLOR=Plum]וונדי:[SPOILER]תשמעי, את משתמשת

אביב:
"זה נפלא. גם אני מאמן, למרות שיש דברים בעולמו של המתאם שמרתקים אותי... אני אוהב את הריגוש של הקרבות... לא אהיה מוכן לעשות הכל בשביל להיות מאסטר... ולא כל פוקימון חזק שאראה" אתה מספר לו על עצמך ועל הגישה שלך.
הוא נראה כי הוא מתעניין מאוד, ואומר בתגובה "אתה בחור מסקרן אתה יודע..." ואתה מרגיש מוחמא.
לאחר מכן הוא שואל איזה פוקימונים יש לך ואתה מספר לו על טריקו ופרס אך משיב שכרגע הם נחים בפוקדור וזה לא הזמן לראות אותם.
לאחר שתיקה קצרה הוא מכה בברכיו ואומר "אוקיי... שנזוז?"
מה תעשה?

מה תעשה?

"כן, הפוקימונים שלך צריכים לקבל טיפול," אומר ואמשיך איתו לעבר העיר הקרובה. אבחר שלא לשוחח איתו עמוקות מכך, הרי זה בן אדם שעוד זר לי.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

ג'ו-
"זה נשמע לי מצויין אשמח להתלוות אליך!" אתה אומר לו בחיוך, הוא מחייך ומזמין אותך להתחיל ללכת.
אתה שואל את אלבוס שאלות בסיסיות כמו בן כמה הוא ומאיפה הוא, הוא צוחק בקול מתגלגל,עוצר ומוריד את תיקו,משם הוא לוקח סנוויץ' חביתה ומציע לך, "כך זה טעים,אני הכנתי הבוקר" אומר לך ומגיש לך סנוויץ',מתוך נימוס אתה לוקח ממנו את הסנוויץ ומתחיל לאכול,הסנוויץ' קצת קר אך טעים מאוד!.
אתם ממשיכים ללכת ואלבוס מתחיל לדבר, "אני בן 42,ובמקור אני מתגורר ליד האקדמיה לפוקימונים באקווה" מסביר אלבוס, "באתי לכאן בכדי לטייל מעט,לשאוף אוויר ולנוח מהעבודה,למרות שאני מאוד אוהב אותה! אני מדריך טיולים! טיולים הם חלק מאוד גדול מחיי" הוא אומר בהתלהבות,אתה מצליח להרגיש את הכיף והאושר שהטיולים גורמים לו.
"רוצה שאספר לך סיפור על אחד המסעות שלי? הם מעניינים!" שואל אותך אלבוס בהתעניינות בזמן שלוקח ביס גדול מסנוויץ' החביתה שלו.
מה תעשה?

"כן אני אשמח לשמוע אלבוס!" אומר בחיוך ואז אקח ביס מהכריך בעקבות התעוררות התיאבון שהוא עשה לי. ואף אחמיא לו על הכריך "מעולה! מה לעזזל שמת בחביתה הזו?"
ואתקדם תוך כדי.

אביב:

עדכון מניב XD

אתה מהנהן בראשך ומסכים איתו ואתם ממשיכים ללכת לכם בדרך, השיחה לא ממש זורמת, בעיקר בגללך שבוחר לשתוק.
אתה בשלך והוא עם אוזניות משחק בפלאפון במשחק "ירוק עלה".
לפתע אתם מבחינים בבידריל אחד, נראה שברגע שהוא רואה אתכם הוא נעצר ומחכך את שתי חודי ידיו! הוא תוקפני, כנראה אחד מאלה שרדפו אחריכם קודם!
מה תעשה?

ג'ו-
"כן אני אשמח לשמוע אלבוס!" אתה אומר לו בחיוך נוגס ביס גדול בכריך הטעים של אלבוס, "מעולה! מה לעזזל שמת בחביתה הזו?" אתה שואל אותו, הוא צוחק עוד פעם בקול מצחיק ומביט בך, "קצת עשבי תיבול,וכמה תבלינים! בנוסף לאהבתי הגדולה לטיולים אני גם אוהב לבשל! בגלל זה אני נראה כמו אורסארינג! חחחחחחחח" הוא מתחיל לצחוק על עצמו ואוחז בבטנו, אתה צוחק מעט וממשיך לאכול בהנאה.
"אוקיי אז ככה! לפני כמה שנים לקחתי קבוצת מטיילים לטיול בנהר גדול שנמצא באקווה! זאת הייתה קבוצת סטודנטים שהייתה צריכה לעשות עבודת חקר על המערכת הביולוגית של האגם,אז לקחתי אותם איתי על סירה גדולה!" הוא מתחיל לספר ואתה משיב במלוא אוזן, "בתחילת השייט הסברתי להם על יחסי הגומלין בין הפוקימונים השונים,המזון שהם אוכלים ועל תהליכי הרבייה שלהם,אחרי חצי שעה של הסברים שלי בעיקר וכמה שאלות של הסטודנטים לפתע אחד מהם מצביע על צללית בתוך המים, הסתובבתי והבטתי בצללית,היא הייתה גדולה מאוד! ופתאום קפץ מהנהר מנטיין גדול! גדול מאוד! כולנו נבהלנו נורא והתכופפנו,הבטתי במנטיין שהיה נראה לכוד,היה מוזר לראות מנטיינים בסביבה כזאת כי הם בדרך כלל חיים בים ובאוקיינוסים! לכן בלילה של אותו יום התגנבתי לנהר וחיפשתי את מנטיין! ולקחו לי כמה ימים עד שמצאתי אותו! הבאתי לו אוכל ודאגתי לו! סנפירו הימני היה מעט פצוע אז טיפלתי בו והבאתי לו תרופות עד שהבריא! ולאט לאט התחברנו מאוד! היה לנו קשר של מאמן ופוקימון!" הוא מסביר לך בהתרגשות מעט, "רציתי לעשות את המעשה הנכון ולהחזיר את מנטיין חזרה לים,וכעבור יומיים של הליכה ביחד עם מנטיין לכל אורך הנהר החזרתי אותו לים, מרחוק ראיתי את הקבוצה שלו מחפשת אותו והוא קרא להם בקריאות שהכל בסדר,הוא הסתובב אליי וחייך,רציתי להביא לו מזכרת אך לא היה לי משהו שהייתי יכול להביא לו...והוא עזב! שחה הרחק עם הלהקה שלו! נופפתי לו לשלום והוא קפץ במים בשמחה בכך שחזר למשפחתו! ומאז לא ראיתי אותו יותר! אני מאוד מתגעגע..אני זוכר את פניו! אפילו אם תשים כאן 10 מנטיינים אני אדע מי הוא המנטיין שהכרתי! כמובן שאדע גם בגלל גודלו אך אני זוכר גם את פניו!" הוא מספר לך בקול שמח ומתרגש ולוקח ביס גדול מסנווץ' החביתה שלו.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Sharpedo

ג'ו-
"כן אני אשמח לשמוע אלבוס!" אתה אומר לו בחיוך נוגס ביס גדול בכריך הטעים של אלבוס, "מעולה! מה לעזזל שמת בחביתה הזו?" אתה שואל אותו, הוא צוחק עוד פעם בקול מצחיק ומביט בך, "קצת עשבי תיבול,וכמה תבלינים! בנוסף לאהבתי הגדולה לטיולים אני גם אוהב לבשל! בגלל זה אני נראה כמו אורסארינג! חחחחחחחח" הוא מתחיל לצחוק על עצמו ואוחז בבטנו, אתה צוחק מעט וממשיך לאכול בהנאה.
"אוקיי אז ככה! לפני כמה שנים לקחתי קבוצת מטיילים לטיול בנהר גדול שנמצא באקווה! זאת הייתה קבוצת סטודנטים שהייתה צריכה לעשות עבודת חקר על המערכת הביולוגית של האגם,אז לקחתי אותם איתי על סירה גדולה!" הוא מתחיל לספר ואתה משיב במלוא אוזן, "בתחילת השייט הסברתי להם על יחסי הגומלין בין הפוקימונים השונים,המזון שהם אוכלים ועל תהליכי הרבייה שלהם,אחרי חצי שעה של הסברים שלי בעיקר וכמה שאלות של הסטודנטים לפתע אחד מהם מצביע על צללית בתוך המים, הסתובבתי והבטתי בצללית,היא הייתה גדולה מאוד! ופתאום קפץ מהנהר מנטיין גדול! גדול מאוד! כולנו נבהלנו נורא והתכופפנו,הבטתי במנטיין שהיה נראה לכוד,היה מוזר לראות מנטיינים בסביבה כזאת כי הם בדרך כלל חיים בים ובאוקיינוסים! לכן בלילה של אותו יום התגנבתי לנהר וחיפשתי את מנטיין! ולקחו לי כמה ימים עד שמצאתי אותו! הבאתי לו אוכל ודאגתי לו! ולאט לאט התחברנו מאוד! היה לנו קשר של מאמן ופוקימון!" הוא מסביר לך בהתרגשות מעט, "רציתי לעשות את המעשה הנכון ולהחזיר את מנטיין חזרה לים,וכעבור יומיים של הליכה ביחד עם מנטיין לכל אורך הנהר החזרתי אותו לים, מרחוק ראיתי את הקבוצה שלו מחפשת אותו והוא קרא להם בקריאות שהכל בסדר,הוא הסתובב אליי וחייך,רציתי להביא לו מזכרת אך לא היה לי משהו שהייתי יכול להביא לו...והוא עזב! שחה הרחק עם הלהקה שלו! נופפתי לו לשלום והוא קפץ במים בשמחה בכך שחזר למשפחתו! ומאז לא ראיתי אותו יותר! אני מאוד מתגעגע..אני זוכר את פניו! אפילו אם תשים כאן 10 מנטיינים אני אדע מי הוא המנטיין שהכרתי! כמובן שאדע גם בגלל גודלו אך אני זוכר גם את פניו!" הוא מספר לך בקול שמח ומתרגש ולוקח ביס גדול מסנווץ' החביתה שלו.
מה תעשה?

"כל הכבוד, לעשות את המעשה הנכון אל אף הוויתור שאתה לוקח בתור מאמן ומפסיד פוקימון לעצמך הוא מעשה דגול!" אומר לו בחיוך בכדי לנסות ולעודד אותו.
ולאחר מכן אמשיך בדרך...

דילן:
אתה מקשיב לדביו ופוסק את מעשיך. "פיפלאפ חדל!" אתה קורא אל פיפלאפ והוא עוצר ומביט בך בתמיהה. אתה מתקרב אליהם ומרים את פיפלאפ בידך.
הנער אומר לך עצבני "יופי סוף-סוף קיבלת שכל!" ואתה משיב "בטוח שאתם לא עושים איתם כלום? אני רוצה לראות בעצמי שאתם משחררים אותם!" והוא מבלי פחד עונה לך "אין לי עניין בהם כלל, בוודאי שנשחרר אותם למה שצופה יזיק לפוקימונים, אני נראה לך כמו גנב?! אני בן 13 למען השם!"
את תוקף "אני בא איתכם!" והוא מבלי להתבונן בך אומר "אם אתה רוצה.." ומחזיר את פצ'יריסו שלו.
אתה הולך אחירהם בשקט, אף אחד מיכם לא מדבר, הרבה מתיחות באוויר. לאחר מכן אתם מגיעים לאיזור ביער עם ספסלים, כמה בתי עץ והמדריך שיושב שם.
הם מראים לו את ההופיפים והוא מריע להם, הם משחררים את כולם מהרשת ומנופפים להם לשלום, ההופיפ שעזרת לו ניגש עליך ומודה לך ומביא נשיקה לפיפלאפ, מסתבר שזו הייתה נקבה!
לאחר מכן אתה מתחיל ללכת שלפתע קורא לך הילד "היי נודניק, בוא נסיים את מה שהתחלנו!" וקורץ לך.
ואז מוציא פוקדור אחד בכל יד ודורש ממך לבחור.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי NivX10;1378285

[U

דילן:[/U]
אתה מקשיב לדביו ופוסק את מעשיך. "פיפלאפ חדל!" אתה קורא אל פיפלאפ והוא עוצר ומביט בך בתמיהה. אתה מתקרב אליהם ומרים את פיפלאפ בידך.
הנער אומר לך עצבני "יופי סוף-סוף קיבלת שכל!" ואתה משיב "בטוח שאתם לא עושים איתם כלום? אני רוצה לראות בעצמי שאתם משחררים אותם!" והוא מבלי פחד עונה לך "אין לי עניין בהם כלל, בוודאי שנשחרר אותם למה שצופה יזיק לפוקימונים, אני נראה לך כמו גנב?! אני בן 13 למען השם!"
את תוקף "אני בא איתכם!" והוא מבלי להתבונן בך אומר "אם אתה רוצה.." ומחזיר את פצ'יריסו שלו.
אתה הולך אחירהם בשקט, אף אחד מיכם לא מדבר, הרבה מתיחות באוויר. לאחר מכן אתם מגיעים לאיזור ביער עם ספסלים, כמה בתי עץ והמדריך שיושב שם.
הם מראים לו את ההופיפים והוא מריע להם, הם משחררים את כולם מהרשת ומנופפים להם לשלום, ההופיפ שעזרת לו ניגש עליך ומודה לך ומביא נשיקה לפיפלאפ, מסתבר שזו הייתה נקבה!
לאחר מכן אתה מתחיל ללכת שלפתע קורא לך הילד "היי נודניק, בוא נסיים את מה שהתחלנו!" וקורץ לך.
ואז מוציא פוקדור אחד בכל יד ודורש ממך לבחור.
מה תעשה?

"נודניק? אני יותר בוגר ממך תשמור על נימוסים!" אומר לו ברצינות, "צד ימין" אומר לו בנחישות ואצביע על הפוכדור עודי מלטף את ראשו של פיפלאפ בחיבה

ג'ו-
"כל הכבוד, לעשות את המעשה הנכון אל אף הוויתור שאתה לוקח בתור מאמן ומפסיד פוקימון לעצמך הוא מעשה דגול!" אתה אומר לו בניסיון לעודד אותו, "כן..אני יודע שעשיתי את המעשה הנכון! אבל אני מתגעגע למנטיין,ואני מקווה שתהיה לי הזדמנות לראות אותו שוב!" אומר לך אלבוס, "ואני מגדל,אני מאוד אוהב לגדל פוקימונים מילדות לבגרות אבל למרות זאת אני גם אוהב מעט להילחם בקרבות,יש לי מנהג שאחרי כל קרב אני נותן אוכל לפוקימון המפסיד ודואג שלא ייפגע יותר מדי" מוסיף אלבוס,אתם ממשיכים ללכת,סיימתם לאכול את הסנוויצ'ים ולאחר הליכה של 20 דקות אתם מבחינים ברעש גדול מהשיחים, "אני רואה שיש שם כמה פוקימונים! תרצה אולי להילחם ביחד איתי בקרב כפול?" שואל אותך אלבוס בחיוך.
מה תעשה?

פורסם במקור על ידי Sharpedo

ג'ו-
"כל הכבוד, לעשות את המעשה הנכון אל אף הוויתור שאתה לוקח בתור מאמן ומפסיד פוקימון לעצמך הוא מעשה דגול!" אתה אומר לו בניסיון לעודד אותו, "כן..אני יודע שעשיתי את המעשה הנכון! אבל אני מתגעגע למנטיין,ואני מקווה שתהיה לי הזדמנות לראות אותו שוב!" אומר לך אלבוס, "ואני מגדל,אני מאוד אוהב לגדל פוקימונים מילדות לבגרות אבל למרות זאת אני גם אוהב מעט להילחם בקרבות,יש לי מנהג שאחרי כל קרב אני נותן אוכל לפוקימון המפסיד ודואג שלא ייפגע יותר מדי" מוסיף אלבוס,אתם ממשיכים ללכת,סיימתם לאכול את הסנוויצ'ים ולאחר הליכה של 20 דקות אתם מבחינים ברעש גדול מהשיחים, "אני רואה שיש שם כמה פוקימונים! תרצה אולי להילחם ביחד איתי בקרב כפול?" שואל אותך אלבוס בחיוך.
מה תעשה?

"אני יותר מאשמח ידידי!" אשיב לבקשתו ואוציא את טוטודייל החוצה. אבקש מטוטודייל "טוטודייל הישאר צמוד אליי בנתיים" ואחכה שאלבוס יוציא את זה שלו.
ואז אומר לאלבוס "ב-3, נפרוץ אליהם מהשיחים! מוכן?" אספור ונצא.

דילן:
אתה מתרגז ומשיב לו "נודניק? אני יותר בוגר ממך אז תשמור על נימוס!" והוא ומשיב לך בבטחון "זה שקראתי לך נודניק לא אומר שאני לא מנומס, אתה פשוט נודניק!"
אתה בוחר בצד ימין והוא אומר "אוקיי, אז נסיים מה שהתחלנו, פאצ'יריסו אני בוחר בך" הוא קורא וזורק את הפוקדור של פאצ'יריסו.
הוא שוב יוצא החוצה ופוקד מיד על הסנאי הלבן "השתמש בטעינה עד שהוא יתחיל בהתקפה משלו, ואז רוץ אליו מצד לצד ותקוף בניב רעם!"
מה תעשה?