נושא: הארי פוטר: והדרקון הסקוטי השחור! אין מקום.

פורסם במקור על ידי May Chan

[B][COLOR="Pink"]

רון פרופר, מתן-
אייס עשה כבקשתך, וחזר כמעט מיד עם פיסת בד שחור וענק, מקלות ארוכים, ושלושה פטישים.
"הנה," חזר מתנשם, והניח את החפצים שהביא לידך.
"ווינגראדיום לאביוסה!" אמרת בקול, אך דבר לא קרה. נזכרת כדי שלעשות זאת תצטרך שרביט.
(סליחה על התגובה הקצרה, אני פשוט חייבת ללכת מהר)

"אה נכון , צריך שרביט." אמרתי , "טוב , נבנה זירה שנוכל לעוף בה ." אני אומר ולוקח את הדברים לחצרו של אייס , "נבנה פה את הזירה , הקירות שבחצר שלך יגרמו שלא יראו אותנו מהצד , והבד יגרום שלא יראו אותנו מלמעלה." אני אומר ולוקח סולם , עולה למעלה , בונה "תקרה" מהבד , מצמיד את זה לקירות עם המקלות ומכניס את המקלות לקיר עם פטיש , ואז יורד למטה ובוחן עם אנחנו יכולים לטוס , אם אנחנו יכולים אז אני אומר לאייס שאפשר כבר לטוס קצת , ואני מזהיר אותו שלא יצא מהבד , אם אי אפשר אז אומר לאייס שאי אפשר , ושנצטרך למצוא תעסוקה אחרת .

פורסם במקור על ידי May Chan

אנדרו רייל, רועי -
http://up356.siz.co.il/up3/u5uomzdtnzkd.jpg הנה XD
~~
"ממ.. כן, פשוט ריגלתי אחריכם עד שיגיע הרגע המתאים לספר לכם שאתם קוסמים, אך נראה שמנהל
בית הספר בא לכאן בכבודו ובעצמו," אמרה האישת-חתול באנחה.
"בכל מקרה.." האישת-חתול צחקקה צחוק גבוה, "סליחה," היא אמרה בחיוך מתנצל.
"ואני לא ילדה! אני בת 26, גם אם אני לא נראת..כל כך." היא אמרה והשתעלה.
"בכל מקרה. " אמר מנהל בית הספר, בהתעלמות מוחלטת של הנערת-חתול, "התסכימו לבוא לבית הספר? הכסף, המזון, הבגדים, את כל זה נוכל להשיג לכם, עם תצטרפו. בנוסף לכך, אני בטוח שהחוויה של הוגוורטס לעולם לא תישכח מזכרונכם, ותפגשו בדברים מדהימים," הוא אמר, "ואולי גם תדעו קצת
יותר, על עברכם." הוסיף, קצת יותר בלחש.

עדיין מופתע מההשתנות של מק אל האשה הזאת אגיד למנהל בית הפר הדימיוני לקוסמים "אני צריך רגע עם ברי בסדר?" ואז בלי לחכות לתשובה אקח אותו הצידה ואדבר איתו ביחידות "מה אתה חושב, מה נראה לך כל הסיפור הזה על קוסמים ודברים כאלה" אומר ואז אקח הפסקה קצרה "ועל מק..." אוסיף כמעט בלחישה 'הוא היה חבר' אחשוב לעצמי בעצב "אולי פשוט נברח" אציע בפתאומיות ואחכה לתגובתו של ברי

לוק קאסטלאן, עומר -
אתה? רייבנקלו? מ-מה פתאום!! Xd

~~~~~
"כן, כמובן, לוקי שלי," אמרה לך אימך, תוך כדי ששטפה את הכלים בעזרת נפנוף שרביט פשוט.
"אנחנו אדבר איתם עכשיו," אמרה וחייכה, ושלפה ממדף העץ הגבוה שקית עם אבקה ירוקה, ופזרה
אותה על האח שלכם, האש בערה בירוק אזמרגד, והיא הכניסה את ראשה.
"ביתו של ברנדן!" אמרה בקול יציב וברור, ומיד התגלה ביתו של ברנדן באש.
"שלום, אלכסנדר, איזבל!" אמרה אימך להוריו של ברנדן, " בני הצעיר תהה עם נוכל לצאת לסמטת
דיאגון ביחד כדי שילדכם החביב יוכל לקנות את חפציו ביחד עם לוק?" שאלה בחיוך.
"בוודאי!" אמר אלכסנדר, אביו של ברנדן. "אין לנו בעיה. אתם יוצאים עכשיו?"
"אני חושבת שכן, עוד שעה, בערך," אמרה אמך.
"אוקיי, אז אני אביא לברנדן כמה אוניות ונצא לקנות." אמרה אמו בחיוך חמים ונחמד.
"נהדר!" אמרת אתה וברנדן ביחד, ושמחתם. אמך חייך, וייצאה מן האח.

גם אני אוהב אותך
~~~~~~
"אז, ברנדן." אגש אליו. "מה אתה חושב שהולך לקרות השנה?" אשאל אותו.
"אני די בטוח שזה הולך להיות הדבר הכי טוב בעולם, קווידיץ', בנות, כישופים.. " אומר ואביט במבט מזוגג לתקרה.
"מטה משל עצמי. ספרים לעצמי, גלימה.." ארחיב. "אני הופך להיות פאקינג בהוגוורטס."
אביט עליו, מחכה לתשובתו. ממה שגארן ולוקס סיפרו לי, זה המקום הכי מדהים עלי אדמות. טוב, השנה הם התחילו לדבר על הוגסמיד, אולי זה משהו הרבה יותר טוב.