ראיתי את הנערה יוצאת מהתא שלי, אך לא לפני שראיתי נצנוץ קטן של דמעות בעיניה. אחרי שהיא הלכה סגרתי את דלת התא והתיישבתי על ה"מיטה" שלי, וחיכיתי לארוחה, או ליום המחרת, שם אראה את אבא שלי, אחרי כל כך הרבה זמן...
נרדמתי, ובחלומות שלי כל הזמן ראיתי את אבא שלי, איש גבוה ומוצק, לובש בגדים מוזהבים, אך חסר פנים. ראיתי אותו דוחה אותי, כמו שפחדתי כל הזמן...
התעוררתי לקול השומר שאמר: "קום כבר, אסיר! המושל מגיע, אתה חייב לכבד אותו!" קמתי מהר מהמיטה ויצאתי בעקבותיו. הוא הוביל אותי למה שנראה כמו חצר הסוהר, ובכניסה הייתה תהלוכה.
~~~~~~
מישהו גולדיאני רוצה להיות בתהלוכה ולהמשיך את התגובה שלי?