Sheldon Cooper:
"ת-ת-תודה רבה פרופסור!" אתה פולט מפיך מאושר מתמיד ומאחל לו החלמה מהירה. אתם נפרדים לשלום יוצא בהליכות זהירות מהאיזור ההרוס הזה.
כשאר אתה מרגיש שאתה כבר מספיק רחוק ומשחורר אתה מתחיל לרוץ לאורך הכפר, לכיוון הדרך הבאה אל העיר ראמיה, חדור מוטיבציה ולהט בכל הנוגע לעתידך!
אתה ממשיך לרוץ עד שלפניך נוף מדהים ביופיו שקוטע את הריצה שלך ועוצר אותך להסתכל עליו:
עשרות גבעות קרובות ורחוקות, רחסי הרים מימין ומשמאל, שדות חלקיים רבים דשה פראי וארוך פרחים שמעולם לא ראית, אלפי עצים כל אחד בעל יחודיות קטנה משלו...
לאחר כמה דקות שאתה בוהה בדרך אתה מבית במפה והעיר ראמיה אמורה להיות צפון מזרח לכפר טמוהי ממנו אתה בא. וכך אתה הולך.
נעזר במפה ובתחושת הבטן אתה מתקדם לך כשלפתע נופל עליך מן אחד העצים נופל לך על הראש משהו קשה וכואב!!!
זה היה בלוט, אבל אתה מביט בו ורואה כמה הוא מוזר, הוא ממש גדול והוא מתנוענע על הרצפה...
לפתע בוקע מתוכו זחל כתום-ירקרק מפהק כי הרגע קם משנתו

. (להתשמש בפוקדע)