נושא: פוקימון - סכנות במחוז האמורי (אין מקום!)

פורסם במקור על ידי NivX10

Gallade123:
אין לך מה להתנצל זה בסדר. הקרבות עכשיו עוד קלים חכה בהמשך אחריי שתעברו את המכון הראשון אני אתחיל לסבך אתכם! אני מידי פעם אתן טיפים של מהלכים זה יתרום לכם להרחבת היצירתיות גם להמשך וגם למשחקים אחרים.
-----------------------
אתה ממשיך להידהם מהפוקימון הקטן, הוא קשוח מאוד. אתה פשוט מחליט שהוא חייב להיות שלך.
אתה מבקש מספארקזל לתקוף אותו במכת ברק ולסיים את הקרב ליפני שסוויפי אוסף את עצמו מהדשא. סוויפי בכל זאת מצליח לקום ובשנייה האחרונה מתחמק!
והנה הוא שוב מראה מהיר יוצאת דופן למרות העייפות והמכות הקשות שספג מצליח להתמחק גם מהדחיפה שביקשת מספארקזל לעשות ותוקף את ראשו בניקור שוב ושוב.
אך לפתע... מתעלף!!!
העייפות סיימה אותו, המכות החזקות שספג ורגישותו למכות ברק בעקבות היותו פוקימון מסוג מעופף התגברו עליו בסופו של דבר. אבל הוא באמת היה איתן ועמיד.
אתה זורק עליו פוקדור, כולך במתח. טיפות זיעה נוטפות מהמצח מרוב לחץ... הפוקדור מתנדנד שוב ושוב ושניות הופכות לנצח...
עד שלבסוף הוא נעצר! תפסת את סוויפי!

יופי, אני באמת צריך הרחבה של היצירתיות.
-----------------------------------------
אני נושם לרווחה. 'זה היה קרב קשה. הסוויפי הזה היה ממש קשוח. אני חושב שהוא עומד להיות תוספת מעולה לשישיה שלי.' אני חושב בשמחה.
"ספארקזל, היית מעולה. עכשיו אתה יכול לנוח קצת." אני אומר, מחזיר אותו לפוקדור, וממשיך בדרך.

פורסם במקור על ידי NivX10

Gallade123:
Sharpedo:[/B]
אז בוא וואטסאפ! התגעגעתי! ואל תתמעמע בוא נתקדם אני גומר לך את זה, נמאס מהערפדית הזאת! אגב אני משנה את מקל ההליכה לעיפרון, זה חד יותר.
---------
'וואוו...זאת ההזדמנות!' אתה חושב לעצמך מתמוסס מאושר בתוכך, אבן נגולה מלבך. אתה מסיט את מבטך מהתיק מיד שלא תראה חלילה את העיפרון המחודד.
אתה בהליכה מהירה אל התיק מתכופף ומביט בכדור הצל עושה תנועות משונות עם הידיים כאילו מנסה לחשב אותו והיא צוחקת "מוחעחעחע... ילד אומלל, הפסדת מה לא ברור?"
וספקטרוס יורה את כדור הצל העצום הזה, הוא טוען צל לילה עם עיניו ויורה אותו על הכדור שהולך וגדל מהקרן והערפדית מתפוצצת מצחוק.
אתה קורא לנאודיל לקפוץ הצידה ונאודיל ממש בנס מתחיל לרוץ ומזנק ומתחמק ממש ברגע האחרון, הכדור מתסק ומפוצץ את הרצפה שובר בלטות ויוצר שקע גדול ומהומה רבה.
"מההה!?!?!?! אין זה יתכן איך הוא הצליח?!?!?!" היא אינה מאמינה, אתה שולף את העיפרון רץ אליה תוך כדי שאתה אומר "יש ניסים בחיים!"
נאודיל שואב מספקטרוס אנרגיה וזה משפיע ומחליש גם את הערפדית שלו יכולה לזוז ואתה נועץ את העיפרון בכל כוח ידך היישר בחזה שלה!
"לאאאאאאאאאאאאאא!!!" היא צועקת וכולה מתעוות, היא מתחילה לתמוסס ולתפזר ברוח כל הבית והטירה מתחילים לקרוס ולהתמוטט!
רודני עוד מעולף, נאודיל בצד השני! מצב קטלני!

גם אני התגעגעתי! אני מחר הזמנתי טכנאי ואני מקבל את הפלאפון מתיקון מחר כי נשבר לו המסך,אני אשלח לך הודעה מחר.

"אוי לא!" אומר בבהלה ובלחץ רב, אנסה שהלחץ לא ישתלט עליי ואחזיר את נאודיל במהירות לפוכדור בלי להכביר במילים ואתחיל לסחוב את רודני ואת תיקו בכל כוחי כמה שיותר מהר מחוץ לבניין, אוודא שהתיק שלי וכל הדברים נמצאים אצלי.

Gallade123:
בכיף... אני כאן לעזור!
----------
לאחר שאתה תופס את סוויפי אבן יורדת לך מן הלב. אתה חושב לעצמך 'זה היה חתיכת קרב. הסוויפי הזה היה ממש קשוח, הוא יהיה תוספת מעולה לצוות שלי!' וזה מעלה בך חיוך.
"היית מעולה, תנוח" אתה מריע לספארקזל שמחייך אליך בחזרה ומחזיר אותו למנוחה בפוקדור.
לאחר מכן אתה ממשיך ללכת, ההליכה הפעם נוחה.. אתה מתקדם הרבה, השעות עוברות...
כשלפתע צעד אחד שלך מפיל אותך, רגל שלך נכנסה לתוך בור! אתה נאבק ומושך אותה החוצה, מביט סביב והכל בורות באיזות, בורות מחילות סימני חפירה... תוהו ובוהו מישהו או משהו החריבו את חלקת היער הזו!
לפתע אתה שומע בהמשך הדרך מעט צעקות מוזרות, צעקות של הנאה "וווייפייי.. אייייהאא.."

Sharpedo:
"אוי לא אוי לא אוי לא!" אתה ממלמל לחוץ מאוד בחרדה נוראית, זאת תוך כדי שאתה פועל נורא מהר, אתה מחזיר את נאודיל ביד אחת לפוקדור.
מוודא ברפרוף שכל הדברים שלך אצלך וטס להרים את רודני, קירות רועדות התקרה מתמוטטת, הבלטות תחתיך נפערות ונשברות...
אתה קופץ מעל קרע גדול בקרקע מדל באין האבנים שנערמו זה על זה.. משתדל להתחמק מכל מה שנופל, שנייה ליפני שאתה מגיע לרודני נופלת לפניך נברשת ענקית (נברשת=מנורת קנים גדולה) בנס גדול ניצלת מהימחצות!!!
אתה מגיע אל רודני שם את התיק שלו בפה שלך מחוסר מקום וסוחב אותו על הגב. אתה רץ איתו על היציאה אך באיטיות כי הוא מכביד עליך.
לפתע המפה שלך מתעופפת מהתיק ועפה לה לאחור... בלי המפה איך תנווט? אבל מצד שני המקום הולך להתמוטט לגמריי בכל שנייה שעוברת. ורודני שעליך מכביד.

Sheldon Cooper:
אז אני לא אכריח אותך לצטט... רק קרא היטב את העדכון ליפני שאתה מגיב. שתוכל לצטט כמו בנאדם עשה זאת .
-------------------
"מצויין בארקידנל! אני חושב שלמדת זאת!" אתה מריע לו והוא נובח בשמחה בקולו הצייצני והחמוד. אך אתם לא נחים כרגע.
"בסדר בארקינדל בצע את זה שוב! הפעם תוסיף עוד קצת כוח!" אתה פוקד עליו בעידוד... הוא שוב מנסה והפעם זה יוצא אפילו יותר טוב.
סילנון מתקשה יותר לספוג את המכה הזו מהמטח הקודם, אדוארד מוסיף "קדימה נסו רק עוד פעם אחת ניתן לכם לנוח, סילנון את מדהימה עד עכשיו התגוננות שוב פעם!"

פורסם במקור על ידי NivX10

Gallade123:
בכיף... אני כאן לעזור!
----------
לאחר שאתה תופס את סוויפי אבן יורדת לך מן הלב. אתה חושב לעצמך 'זה היה חתיכת קרב. הסוויפי הזה היה ממש קשוח, הוא יהיה תוספת מעולה לצוות שלי!' וזה מעלה בך חיוך.
"היית מעולה, תנוח" אתה מריע לספארקזל שמחייך אליך בחזרה ומחזיר אותו למנוחה בפוקדור.
לאחר מכן אתה ממשיך ללכת, ההליכה הפעם נוחה.. אתה מתקדם הרבה, השעות עוברות...
כשלפתע צעד אחד שלך מפיל אותך, רגל שלך נכנסה לתוך בור! אתה נאבק ומושך אותה החוצה, מביט סביב והכל בורות באיזות, בורות מחילות סימני חפירה... תוהו ובוהו מישהו או משהו החריבו את חלקת היער הזו!
לפתע אתה שומע בהמשך הדרך מעט צעקות מוזרות, צעקות של הנאה "וווייפייי..

"אאוץ׳!" אני קורא בכעס ברגע שהרגל שלי נתקעת בבור, ואז פתאום שם לב לכל הבורות שמסביבי. 'מי עשה את כל הבורות האלה? אני תוהה, ופתאום אני שומע את הצעקות. 'אלה בטח האנשים שעשו את כל הבורות האלה!' אני חושב בכעס ורץ לכיוון הקול.

פורסם במקור על ידי NivX10

Gallade123:
Sharpedo:
"אוי לא אוי לא אוי לא!" אתה ממלמל לחוץ מאוד בחרדה נוראית, זאת תוך כדי שאתה פועל נורא מהר, אתה מחזיר את נאודיל ביד אחת לפוקדור.
מוודא ברפרוף שכל הדברים שלך אצלך וטס להרים את רודני, קירות רועדות התקרה מתמוטטת, הבלטות תחתיך נפערות ונשברות...
אתה קופץ מעל קרע גדול בקרקע מדל באין האבנים שנערמו זה על זה.. משתדל להתחמק מכל מה שנופל, שנייה ליפני שאתה מגיע לרודני נופלת לפניך נברשת ענקית (נברשת=מנורת קנים גדולה) בנס גדול ניצלת מהימחצות!!!
אתה מגיע אל רודני שם את התיק שלו בפה שלך מחוסר מקום וסוחב אותו על הגב. אתה רץ איתו על היציאה אך באיטיות כי הוא מכביד עליך.
לפתע המפה שלך מתעופפת מהתיק ועפה לה לאחור... בלי המפה איך תנווט? אבל מצד שני המקום הולך להתמוטט לגמריי בכל שנייה שעוברת. ורודני שעליך מכביד.
[B]

בלי לבזבז זמן ארוץ בכל כוחי למפה,אתכופף וארים אותה ואחר כך ארוץ על נפשי בכל הכוח שנשאר לי.

פורסם במקור על ידי NivX10

הודעות לכולם:
ה שלו במשחק.[/COLOR][/SIZE][/LIST]

Sharpedo:
חחח בעיקרון הייתי עכשיו צריך להרוג אותך, אבל עוד מוקדם מידי בשבילך לסיים את המשחק P:
------------------
המפה חשובה לך מידי, אתה לא הולך לוותר עליה. מיד בכל המרץ אתה רץ אל המפה, כשהציוד שלך ושל רודני עליך יחד עם רודני בעצמו שמחוסר הכרה.
אך לפתע רעידות חזקות בקרקע וסלע ועמוד תווח סגלגל משיש נופל מול פניך וחוסם את דרכך להגיע למפה, בכעס ואכזבה ופחד מאין כמוהו אתה רץ החוצה!
שואט קדימה בכל המהירות, אתה רואה זדקים מתחילים להיפתח רבים ורבים יותר כל הקיר בוא נמצאת הדלת שכבר מזמן הרוסה (אין דלת כבר)
אתה ממהר עוד טיפה ומזנק החוצה ממש בדקה ה-90 שנייה לפני שמתרסק הקיר, ושניכם נופלים על הרצפה.
אך למרות המכות והשפשופים אתה קם, זה לא נגמר אתה גורר בכוח את רודני בחולצתו מתרחק כמה מטרים שרק תצליח עד שאינך יכול עוד.
11 מטרים בלבד הפרידו בינכם לבין האחוזה הגדולה שמול אינכם התרסקה לה! ניצלת בנס!

אני מבפלאפון בתגובה הבאה אני אוסיף את המשוב. "עברנו את זה..." אמלמל בשקט,אניח את רודני במקום בטוח,אשכב מתחת לעץ,אניח את הדברים ואנסה להירדם.

Sharpedo:
אתה מתנשם בכבדות, אלפי תחושות אתה מרגיש יחד:
אתה מחוייך, שמחה שהצלחת להינצל ולהציל גם את רודני, חרדה נוראית ממה שקרה פה עכשיו, עצבות כי הלכה לך המפה...
אך יותר מהכל עייפות, אתה תשוש ועייף בצורה בילתי רגילה! אתה מרים את רודני על הכתפיים שוב יחד עם כל הציעוד ממשיך לצעוד איתו אל עבר עץ גדול, זורק מעליך היות ואתה חסר כוחות את רודני ואת הציוד של שניכם.
ואתה נרדם שפוך מעייפות על הדשא הרך!
לצערך הרב מה שלא ידעת, זה שהלילה שלך כמעט ונגמר באותו הזמן... לאחר שעה וחצי זרחה השמש, השעה הייתה אז 6:00.
ולפתע בשעה 7:00 רודני מעיר אותך, הוא היה מעולף ומכוון שלא נגרם לו בסוף שום נזק, הוא ישן היטב.
הוא קם מתמתח, מצחצח שיניים ושותף פניו אם בקבוק מים בעודך עדיין ישן, מכין לעצמו קפה ופרוסה עם חמאה ויושב לעשן סיגריה מול הזריחה.
לאחר בערך 20 דקות הוא מעיר אותך! אתה שישנת שעתיים וחצי בלבד מתעורר עייף במיוחד וסחוט מאנרגיה...
"קום תתארגן, צריך לזוז..." הוא אומר, כאילו שכח את הטירוף שקרה בלילה שעבר. או שבעצם לא זכר...

על המשחק:
1. האם אתה נהנה להיות חלק בוא? אתה חושב שהוא משחק ברמה גבוהה? - ברור. מכל המשחקים שהשתתפתי בהם, אפשר להרגיש שהמ"ת הזה הוא ברמה אחת מעל כולם (אפילו שרק עכשיו הצטרפתי)
2. האם אתה מרגיש שמשהו חסר לך במשחק? (מבחינת התנהלות) - ממש לא.
3. יש משהו שקיים כבר במשחק שלדעתך כדי לשנות? - לדעתי לא.
4. המשחק מבוסס על פייקים ב-100% תרצה שאשלב בו פוקימונים רישמיים בנוסף? כלומר גם שאינם פייקים. - לי זה נחמד שכל הפוקימונים הם פייקים, לדעתי זה יותר מעניין. אבל כמובן אם יותר קל לך לשלב גם פוקימונים רשמיים, אז אין לי בעיה.

עליי:
1. איך אני בתור שה"ם? האם אני שה"ם טוב? שה"ם הוגן? מתייחס יפה? - אני לא יכול לשפוט כי אני די חדש במשחק, אבל ממה שראיתי עד עכשיו, גם לתגובות שלי וגם לתגובות של אחרים, אתה מנסה להיות כמה שיותר הוגן כלפי כולם. ואני לא חושב שיהיה מצב שבו אני אכעס אליך בגלל שקרה לי משהו רע במשחק כי אתה מיד תאזן את זה בעזרת משהו טוב אחר (אני מצטער שזה לא כל כך מובן...).
2. מה אתה חושב על ההתנהלות שלי בתור שהם במשחק? (מבחינת תגובות, התפקוד שלי וכו'...) - תגובות - 10\10. התגובות מלאות בתוכן מעניין, גם אם הם מספרות דברים פשוטים כמו לפגוש פוקימון פראי או לעצור לנוח. ממש כיף לי לקרוא את התגובות שלך. בקשר לתפקוד, כמובן שהייתי שמח אם היית מגיב יותר, אבל ברור שאתה לא חייב אם אין לך זמן.
3. יש לך עצות לשיפור מניסיונך? (כי הריי כולכם הינם, או הייתם שה"מים בעבר, ודיי מוצלחים עם יורשה לי לאמר) - חחח ניסיון... אני בסך הכל שה"מ מתחיל. והדבר היחיד שיש לי להגיד על המ"ת הזה הוא שאני מקווה מאוד להגיע לרבע מהאיכות שלו.
סליחה אם התגובות לא הועילו, אני פשוט די מתחיל בכל הקטע הזה של מ"תים, ואני לא חושב שאני יכול לשפוט את שלך. אולי משתמשים יותר וותיקים יכולים למצוא בו את הדברים שצריך לשפר.

פורסם במקור על ידי NivX10

[COLOR=Red][U][B][SIZE=4]
Gallade123:
אז לאחר מה שדיברנו אני משנה לך את העלילה כרגע, מצטער על העצלנות ! זה יתחיל מהרגע בוא תפסת את סוויפי.
------------------
לאחר שאתה תופס את סוויפי אבן יורדת לך מן הלב. אתה חושב לעצמך 'זה היה חתיכת קרב. הסוויפי הזה היה ממש קשוח, הוא יהיה תוספת מעולה לצוות שלי!' וזה מעלה בך חיוך.
"היית מעולה, תנוח" אתה מריע לספארקזל שמחייך אליך בחזרה ומחזיר אותו למנוחה בפוקדור. לאחר מכן אתה ממשיך ללכת, ההליכה הפעם נוחה.. אתה מתקדם הרבה, השעות עוברות...
כבר מתחיל להחשיך (יש לך ציוד מחנאות), תצטרך לחנות ללילה בדרך, שינה לבד בדרכים בפעם הראשונה שלך. אתה מפחד אך עם זאת נרגש מאוד!
האיזור בוא אתה נמצא הוא איזור עם לא מעט עצים אך לא יותר מידי, דשא דיי גבוה ואתה על גבעה, רכסי הרים כמה עשרות מטרים (כ-20 דקות הליכה ממך) מימין שם יש מערות וזה יכול להיות טוב אם ירד גשם.

'נראה לי שעדיף למצוא מערה ללילה, חוץ מזה שהמערה תגן עלי מגשם היא יכולה להגן עליי מפוקימונים פראיים שמסתובבים באזור. אני רק מקווה שבתוך המערה אין שום פוקימון פראי.' אני מחליט. אני מוציא את ספארקזל מהפוקדור למקרה שיהיה פוקימון מסוכן בתוך המערה, ומתחיל לצעוד לעברה.

Gallade123:

ספוילר

תודה רבה על המשוב, אני חושב שאתה שיש לך כישרון, אתה חדש במשחקי חת"ם ולדעתי אתה מוצלח מאוד! אני עם המשחק הראשון שלי הגעתי ל-1307 תגובות!!! אל תזלזל בעצמך גם אם אתה חדש... ואל תפחד להגיד כל דבר שעולה לך בראש

--------------------
ידיך על המותנים, משקיף ומביט סביב, מהגבעה שעליה אתה נמצא שליו ורואים הכל... קל לחשוב.
לישון על גבעה נראלך מסוכן מידי לכן אתה מחליט לבזבז עוד מעט זמן עד רדת החשכה ולהזדרז אל רכס ההרים. אתה צועד לשם צעדים מהירים אך לא ריצה.
החשכה מגיעה לפני שאתה הגעת ואתה זקוק לקצת אור אתה מוציא את ספארקזל. ספארקזל 'מלדיק את עיגולי החשמל שעל לחייו ומספק לך אור!
אתה קורע תוך כדי ההליעה כמה זרדים יבשים, ענפים, קליפות עץ ועלים... ויחד עם נייר טואלט שהיה לך בתיק יוצר ערימה מכובדת למדורה.
ספארקזל מצית את זה אמצעות מכת ברק, אתה מקים את האוהל ופורק את הציוד הכבד בתוך המערה...
יחד עם ספארקזל אתה בודק אל תוך המערה מה יש בה, ואתה רואה שלסופה אתה מגיע מהר והיא לא עמוקה. שם אתה רואה בפנים בפנים עשרות ואולי מאות פוקימוני עטלף
שלכולם משותפת בועת נזלת מן העף כשהם ישנים!
הם ישנים עמוק, לא הערת אותם.

פורסם במקור על ידי NivX10

Gallade123:

ספוילר

תודה רבה על המשוב, אני חושב שאתה שיש לך כישרון, אתה חדש במשחקי חת"ם ולדעתי אתה מוצלח מאוד! אני עם המשחק הראשון שלי הגעתי ל-1307 תגובות!!! אל תזלזל בעצמך גם אם אתה חדש... ואל תפחד להגיד כל דבר שעולה לך בראש

--------------------
ידיך על המותנים, משקיף ומביט סביב, מהגבעה שעליה אתה נמצא שליו ורואים הכל... קל לחשוב.
לישון על גבעה נראלך מסוכן מידי לכן אתה מחליט לבזבז עוד מעט זמן עד רדת החשכה ולהזדרז אל רכס ההרים. אתה צועד לשם צעדים מהירים אך לא ריצה.
החשכה מגיעה לפני שאתה הגעת ואתה זקוק לקצת אור אתה מוציא את ספארקזל. ספארקזל 'מלדיק את עיגולי החשמל שעל לחייו ומספק לך אור!
אתה קורע תוך כדי ההליעה כמה זרדים יבשים, ענפים, קליפות עץ ועלים... ויחד עם נייר טואלט שהיה לך בתיק יוצר ערימה מכובדת למדורה.
ספארקזל מצית את זה אמצעות מכת ברק, אתה מקים את האוהל ופורק את הציוד הכבד בתוך המערה...
יחד עם ספארקזל אתה בודק אל תוך המערה מה יש בה, ואתה רואה שלסופה אתה מגיע מהר והיא לא עמוקה. שם אתה רואה בפנים בפנים עשרות ואולי מאות פוקימוני עטלף
שלכולם משותפת בועת נזלת מן העף כשהם ישנים!
הם ישנים עמוק, לא הערת אותם.

תודה
ואני לא מתחרט על הדברים שאמרתי, לדעתי לא צריך לשפר עוד דברים במ"ת הזה.
---------------------------------------------------
אני בקושי מחניק צעקה שכבר עלתה לי בגרון, ומרגיע את עצמי. 'הם לא מזיקים, הם רק פוקימונים. אם אני לא אפגע בהם הם לא יפגעו בי.' אני נרגע למרות שאני לא בטוח במה שאני חושב. "בוא, ספארקזל. אני חושב שכדאי שנמצא מערה אחרת. אני מקווה ששאר המערות לא מלאות בפוקימונים." אני לוחש אל ספארקזל. אני יוצא מהמערה, וכאני מספיק רחוק בשביל לא להעיר אותם, אני בודק את הפוקימונים בפוקידע. אחרי שאני בודק אותם בפוקידע, אני יוצא עם ספארקזל ומחפש מערה אחרת.

Gallade123:
אתה מחניק את צעקתך ממש עם היד בפה שנייה ליפני שאתה פולט אותה בבהלה רבה ומעיר את כל המון העטלפים!
'הם לא מזיקים... הם לא מזיקים, הם רק פוקימונים. לא אפגע בהם והם לא יפגעו בי' אתה מדקלם בליבך בפחד ומנסה להאמין למה שאתה חוזר ואומר.
אתה מסמן לספארקזל לבוא אחורה, ואתה צועד בצעדים שקטים וגדולים. לאחר שאתה מתרחק מספיק חזרה למחנה שהקמת בפתח המערה אתה מפעיל את הפוקדע:
באטנפ|Batnap - פוקימון העטלף הישנוני. באטנפים חיים בתוך מערות חשוכות ולחות, בכוחים, באיזורי חורבות ובתים נטושים ועליות גג חמימות ומוזנחות.
אוהבים מאוד איזורים שקטים, יש להם בועת נזלת תמידית היות והם פוקימון ישנוני שמרבה לישון המון!
הם עצלים וניזונים מחרקים או בשר של חיות שהצליחו להתקיף כלהקה. קשה מאוד מאוד להעיר אותם משנתם הם יכולים לישון ברציפות ימים שלמים.
לאחר שהפוקדע מסיים את דבריו ונכבה אתה אוסף את הציוד שפרקת מכבה את המדורה.
והולך לפרוק אותם בעוד מערה כמה מטרים קדימה.
מכין מחדש שוב את המכנה, מדליק שוב מדורה מאותם חומרים ויוצא לסייר במערה... ולהפתעתך גם במערה הזאת ישנם באטנפים. סביר להניח שבכל המערות באיזור הזה.
אתה צריך לבחור בין להשלים עם העובדה שאתה הולך לבלות לילה בקרבתם או לחפש לעצמך מקום אחר לישון בו. כבר ממש חשוך בחוץ.

פורסם במקור על ידי NivX10

Sharpedo:
אתה מתנשם בכבדות, אלפי תחושות אתה מרגיש יחד:
אתה מחוייך, שמחה שהצלחת להינצל ולהציל גם את רודני, חרדה נוראית ממה שקרה פה עכשיו, עצבות כי הלכה לך המפה...
אך יותר מהכל עייפות, אתה תשוש ועייף בצורה בילתי רגילה! אתה מרים את רודני על הכתפיים שוב יחד עם כל הציעוד ממשיך לצעוד איתו אל עבר עץ גדול, זורק מעליך היות ואתה חסר כוחות את רודני ואת הציוד של שניכם.
ואתה נרדם שפוך מעייפות על הדשא הרך!
לצערך הרב מה שלא ידעת, זה שהלילה שלך כמעט ונגמר באותו הזמן... לאחר שעה וחצי זרחה השמש, השעה הייתה אז 6:00.
ולפתע בשעה 7:00 רודני מעיר אותך, הוא היה מעולף ומכוון שלא נגרם לו בסוף שום נזק, הוא ישן היטב.
הוא קם מתמתח, מצחצח שיניים ושותף פניו אם בקבוק מים בעודך עדיין ישן, מכין לעצמו קפה ופרוסה עם חמאה ויושב לעשן סיגריה מול הזריחה.
לאחר בערך 20 דקות הוא מעיר אותך! אתה שישנת שעתיים וחצי בלבד מתעורר עייף במיוחד וסחוט מאנרגיה...
"קום תתארגן, צריך לזוז..." הוא אומר, כאילו שכח את הטירוף שקרה בלילה שעבר. או שבעצם לא זכר...

הוא מעשן?! יצירתי!

אפקח את עיני באיטיות,אני עוד לא מעכל שפגשתי יצור שמספרים עליו רק בסיפורי אימה,אפקח את העיניים ואביט במבט רציני מאוד ברודני, "תגיד לי אתה חולה?! אתה לא זוכר כלום מאתמול?!" אומר לו בהלם, "אתה מעשן?!" אוסיף בכעס.


הנה המשוב:
★שאלון משוב על המשחק ועליי★
על המשחק:
1. האם אתה נהנה להיות חלק בוא? אתה חושב שהוא משחק ברמה גבוהה?
כן אני מאוד נהנה להיות חלק ממנו,אתה שה"ם יצירתי מאוד ויש לך רעיונות מעולים.

2. האם אתה מרגיש שמשהו חסר לך במשחק? (מבחינת התנהלות)
לא,לא חסר משהו מיוחד,כפי שאתה יודע אני מחכה שנגיע לנקודה שעצרנו אצל השה"ם הקודם,אז אני אתחיל באמת לא להנות,אני נהנה בלי שום קשר אבל אתה מבין למה אני מתכוון.

3. יש משהו שקיים כבר במשחק שלדעתך כדי לשנות?
לא שעולה לי לראש,אם אני אחשוב על משהו אני אגיד לך.

4. המשחק מבוסס על פייקים ב-100% תרצה שאשלב בו פוקימונים רישמיים בנוסף? כלומר גם שאינם פייקים.
זה יכול להיות מעניין,אבל המחוז שבו אנחנו מדברים הוא פוקימונים שהם לא רשמיים ולכן זה יוצר יותר עניין,לא כולם ידעו למה הפייקים יתפתחו ואיזה סוגים התווספו אליהם,וככה השחקנים לא נהיים מקובעים על פוקימונים מוסימים כמו לוקאריו,סלאמנס וכדומה.

עליי:
1. איך אני בתור שה"ם? האם אני שה"ם טוב? שה"ם הוגן? מתייחס יפה?
שה"ם מצוין! אתה יצירתי מאוד ואתה מביא רעיונות חדשים למשחקים,מי לעזאזל היה חושב לערב במשחק סיפור משיעורי ספרות? אחד השה"מים הטובים שאני מכיר!
2. מה אתה חושב על ההתנהלות שלי בתור שהם במשחק? (מבחינת תגובות, התפקוד שלי וכו'...)
יש לך כתיבה יפה מאוד,אתה מרבה להיות פעיל ואתה מפרט ומדגיש דברים חשובים,שאפו.

3. יש לך עצות לשיפור מניסיונך? (כי הריי כולכם הינם, או הייתם שה"מים בעבר, ודיי מוצלחים עם יורשה לי לאמר)
אני לא כל כך נזכר באילו עצות אני יכול להציע לך,אם תהיה לי עצה אני אדאג לומר לך,ותודה

שאלה אחת לשלומי|Sharpedo:
שלומי אתה ליוות אותי בתור שחקן ואפילו שה"ם שותף בכל אחד מהמשחקים שלי מהמשחק הראשון ועד לזה הנוכחי. הפכנו בעקבות זה לחברים מאוד טובים.

1. אתה חושב שחל שיפור ברמה שלי בתור שה"ם או דווקא הידרדרות? כי כזכור לך בוודאי המשחק הראשון שלי היה המוצלח ביותר!

כן,אתה צודק בהחלט,המשחק הראשון והצוות הנוסטלגי שלי שכלל את טריקו,טורקול,סקורופי ועוד היה המשחק הטוב ביותר שלך! ממש ממש נהניתי שם ומאוד התבאסתי שהחלטית לסגור אותו,אני לא חושב שהשתנתה הצורה של הכתיבה כי גם שם על פי הזיכרון אתה היית יצירתי מאוד,אבל היום אני שם לב שהיצירתיות שלך עלתה רמה,אתה משלב במשחק שלך הרבה דברים שלא נראה לי שהיית משלב אז,אין כל כך הבדל כי בשניהם אתה היית שה"ם מעולה.