נושא: פוקימון - סכנות במחוז האמורי (אין מקום!)

פורסם במקור על ידי NivX10

Gallade123:
אתה מחניק את צעקתך ממש עם היד בפה שנייה ליפני שאתה פולט אותה בבהלה רבה ומעיר את כל המון העטלפים!
'הם לא מזיקים... הם לא מזיקים, הם רק פוקימונים. לא אפגע בהם והם לא יפגעו בי' אתה מדקלם בליבך בפחד ומנסה להאמין למה שאתה חוזר ואומר.
אתה מסמן לספארקזל לבוא אחורה, ואתה צועד בצעדים שקטים וגדולים. לאחר שאתה מתרחק מספיק חזרה למחנה שהקמת בפתח המערה אתה מפעיל את הפוקדע:
באטנפ|Batnap - פוקימון העטלף הישנוני. באטנפים חיים בתוך מערות חשוכות ולחות, בכוחים, באיזורי חורבות ובתים נטושים ועליות גג חמימות ומוזנחות.
אוהבים מאוד איזורים שקטים, יש להם בועת נזלת תמידית היות והם פוקימון ישנוני שמרבה לישון המון!
הם עצלים וניזונים מחרקים או בשר של חיות שהצליחו להתקיף כלהקה. קשה מאוד מאוד להעיר אותם משנתם הם יכולים לישון ברציפות ימים שלמים.
לאחר שהפוקדע מסיים את דבריו ונכבה אתה אוסף את הציוד שפרקת מכבה את המדורה.
והולך לפרוק אותם בעוד מערה כמה מטרים קדימה.
מכין מחדש שוב את המכנה, מדליק שוב מדורה מאותם חומרים ויוצא לסייר במערה... ולהפתעתך גם במערה הזאת ישנם באטנפים. סביר להניח שבכל המערות באיזור הזה.
אתה צריך לבחור בין להשלים עם העובדה שאתה הולך לבלות לילה בקרבתם או לחפש לעצמך מקום אחר לישון בו. כבר ממש חשוך בחוץ.

'אם הפוקידע אמר שהם יכולים לישון ימים שלמים, אני חושב שאני אצליח לשרוד איתם לילה אחד.' אני חושב בשמחה. אני מחזיר את ספארקזל לפוקדור, פורש את השק שינה על הרצפה של המערה, ומנסה להירדם למרות שהנוכחות של כל הפוקימונים קצת מפריעה לי.

Gallade123:
אחריי שאתה מבין שאין לך יותר מידי לאן ללכת בשעה כזאת מאוחרת ובתשישות שכזאת. אתה מתנחם בדבריו של הפוקדע ומקווה שדווקא הלילה הם לא התעוררו.
נכנס לשק השינה הקטן וישן נעים וחמים לצד המדורה החמימה, מחזיר את ספארקזל ומנסה להירדם. מעט לחץ וחששות מטרידים אותך היות וכמה מטרים אל תוך המערה שוכנים מאות עטלפים...
אך השעה כבר עושה את שלה ואתה נרדמם לבסוף!
למחרת בבוקר אור הזריחה החזק מאיר אותך, להפתעך האש עדיין דולקת, קטנה במיוחד אך הינה דולקת.
עם קצת חול ודריכות רגליים אתה מכבה אותה. מוציא בקבוק מים מהתיק שוטף בעזרתו פנים ומצחצח שיניים. נמתח ומזיזי את השרירים מעט והינה אתה מוכן ליום החדש.
הבאטנפים עדיין ישנים בפנים, אתה אוסף את הציוד שלך ורואה אחד שישן לבד מחוץ למערה תלוי הפוך על ענף...

Sheldon Cooper:
סבבה לגמרי
---------
"כן בוודאי! ואני גם אנצח שם!" אתה אומר נחוש מקמץ אגרוף ומניף ידך לאות ניצחון. "מממ... ביטחון מרשים ילד אבל אל תחשוב שאני אקל עלייך שם!" ושניכם צוחקים.
לאחר מכן אתה מברך את בארקינדל שלך על שלמד גחלת, אתה יודע כמה זה היה לו נחוץ ומודה שוב לאדוארד שמקבל את התודה בצניעות.
"אז..." אתה אומר לאדוארד שפוקח עיניו לרווחה למשמע דבריך "לאן אתה מתכוון ללכת מכאן?"
והוא משיב "כרגע פני מועדות אל הכפר אנופולה שאחר הגשר הקשתות הענק" (תביט במפה, עיר מספר 6).
אתה מתבונן במפה ונכון לעכשיו זה על הדרך שלך! יש לכם שלושה מקומות לעבור בהם עד שתגיעו לגשר!

פורסם במקור על ידי NivX10

Gallade123:
אחריי שאתה מבין שאין לך יותר מידי לאן ללכת בשעה כזאת מאוחרת ובתשישות שכזאת. אתה מתנחם בדבריו של הפוקדע ומקווה שדווקא הלילה הם לא התעוררו.
נכנס לשק השינה הקטן וישן נעים וחמים לצד המדורה החמימה, מחזיר את ספארקזל ומנסה להירדם. מעט לחץ וחששות מטרידים אותך היות וכמה מטרים אל תוך המערה שוכנים מאות עטלפים...
אך השעה כבר עושה את שלה ואתה נרדמם לבסוף!
למחרת בבוקר אור הזריחה החזק מאיר אותך, להפתעך האש עדיין דולקת, קטנה במיוחד אך הינה דולקת.
עם קצת חול ודריכות רגליים אתה מכבה אותה. מוציא בקבוק מים מהתיק שוטף בעזרתו פנים ומצחצח שיניים. נמתח ומזיזי את השרירים מעט והינה אתה מוכן ליום החדש.
הבאטנפים עדיין ישנים בפנים, אתה אוסף את הציוד שלך ורואה אחד שישן לבד מחוץ למערה תלוי הפוך על ענף...

'מסכן. מעניין למה הוא ישן לבדו...' אני מהרהר. אני מחליט לעזוב אותו בשקט ולא להפריע לו, ואני ממשיך בדרך.

Gallade123:
"מסכן. הוא ישן כל הלילה לבדו... למה?" אתה מהרהר לעצמך ברחמים על הבאטנפ הרדום. אך אתה בוחר שלא לעשות מאומה (כלומר כלום).
אתה ממשיך בדרך כשאתה רואה לפתע פוקימון צהבהב, בעל גבות סבוחות ועבות המסתירות את עיניו, מראה כוחני מאוד. הוא מטופף על חזהו ונוהם!
אתה מתקופף כדי לא לעורר את צומת ליבו, ומבחין שהמצד משקיף עליו עוד נער קטן וסקרן בעל מראה מסודר ומטופח.
הילדון פשוט מסתתר שם מאחורי שיח, מביט בפוקימון בהתלהבות ומסריט אותו במצלמת ווידאו קטנה שהוא מחזיק.

פורסם במקור על ידי NivX10

Gallade123:
"מסכן. הוא ישן כל הלילה לבדו... למה?" אתה מהרהר לעצמך ברחמים על הבאטנפ הרדום. אך אתה בוחר שלא לעשות מאומה (כלומר כלום).
אתה ממשיך בדרך כשאתה רואה לפתע פוקימון צהבהב, בעל גבות סבוחות ועבות המסתירות את עיניו, מראה כוחני מאוד. הוא מטופף על חזהו ונוהם!
אתה מתקופף כדי לא לעורר את צומת ליבו, ומבחין שהמצד משקיף עליו עוד נער קטן וסקרן בעל מראה מסודר ומטופח.
הילדון פשוט מסתתר שם מאחורי שיח, מביט בפוקימון בהתלהבות ומסריט אותו במצלמת ווידאו קטנה שהוא מחזיק.

סליחה על התגובות הקצרות, אני מהפלאפון
--------------------------------------
'פוקימון מוזר.' אני אחשוב לעצמי ואסרוק אותו בפוקידע.
אחרי זה אני אתקרב אל הילד ואגע לו בזהירות בכתף כדי לא להבהיל אותו. "מה אתה עושה?" אני אשאל אותו בסקרנות.

Sharpedo:
מה אתה חושב במשחקים שלי הכל וורוד? חלק מהאנשים בעולם בורחים מקושי באמצעות עישון. אז גם אצלי
-----------------
אתה פוקח את עיניך באיטיות, בסבל ממש, העיניים שלך כואבות... אתה תופס את הראש ומשפשפ את העיין, מנגב את הריר מהלחי כי ממש נשפחת.
אתה חושב על כל מה שעברת בלילה 'מה?! איך הוא מעז להעיר אותי?! אחריי כל מה שעשיתי במשך הלילה בשביל המאנייק הזה?!?!' אתה שואל את עצמך כועס והמום.
"תגיד אתה חולה? אתה לא זוכר כלום מאתמול?" אתה מנסה לשאול בנימה של כעס המעורבבת יחד עם תשישות נוראית ופיהוק מעוייף.
הוא מביט בך אוחז את הסיגריה בפיו ואומר "את האמת? חח לא, אני זוכר שהיינו אצל מישהי נורא יפה ומהרגע שנכנסנו התנגדת לישון שם. אז אניח שפשוט הלכנו לישון כאן בחוץ בגלל הנינג'וסים שלך, שמעע... ישנתי חזק!"
ואז עוד יותר מטיף לו כשהוא מעשן והוא מגיב "אה כן... אני מעשן, עזוב זה סיפור ארוך, תהליך ממש"
ואתה שלרגע קטנצ'יק שוכח את הכעס שלך עליו הוא אומר "טוב יאללה! בוא נזוז מוקדם עכשיו ונוכל להתקדם בלי הפרעות לפחות בשעות הראשונות של הבוקר ונהנה ממזג אוויר נהדר!"

Gallade123:
בסדר אחי, זה דברים שקורים אני לא כועס או משהו...
----------------
הינך מרים גבה וחושב 'איזה פוקימון מוזר...' ומיד פותח את הפוקדע:
אונינו|Onino - פוקימון המתאבק. אונינו הוא פוקימון המזכיר קצת בהליכה שלו ובשפת גופו וביכולת ההישרדות שלו בטבע את הניאנדרטל. הם הפוקימונים היחידים שיודעים להצית אש מחיכוך אבנים. הם חיים בעיקר באיזורים בהם יש מערות ואוהבים ציור בהם. יש להם המון המון כוח בידיים ושרירי גופם מפותחים מאוד. קרב איתם עלול להיות קשה ומסובך במיוחד. סוג: לחימה.
לאחר מכן אתה מתקרב בשקט מכופף על ברכיך אל הילד, נוגע בכתפו אך הוא נבהל וכמעט מפיל את המצלמה. אונינו מרגיש ברעש ורץ מן המקום, ממש כמו גורילה הולך על האגרופים מסתלק משם... "אררר... לא שוב!" הוא חובט בראשו מבואס. אתה מתנצל.
"זה בסדר פשוט, כבר כמה ימים שאני עוקב אחריו, הוא יהיה שלי!" ואז הוא מוסיף בייאוש "רק שאני לא יודע איך לתפוס אותו, אין לי פוקדורים או פוקימונים לעשות זאת... אני קטן ואני רוצה שהוא יהיה הפוקימון הראשון שלי!"

Sheldon Cooper:
אתה מרוצה ממה שהוא אומר ומציע לו להמשיך איתך בדרך לבנתיים והוא אומר "אוקיי מצויין, אני מניח שאתה הולך לכפר ראמיה לא? כן, אז זה הכיוון שלי!"
לאחר מכן אתה אם הוא כבר התמודד שם והוא מהנהן בראשו הוא מוציא מהתיק הקטן שלו גאה ומרוצה מכסנית תגים אופנתית ויוקרתית ובה שלושה תגים!
אתה מתפעל והוא אומר "אני מגיע מהכפר סוקון, והחלטתי שיותר הגיוני שקודם כל אסיים את החלק דרומי במחוז, שזה בסה"כ שני מכונים ואז אפנה לחלקים הדרומיים והצפוניים. אולי אפילו אעשה טיול קצרצר במערבי" ואתה מקשיב לו הקשבה מלאה, הוא קריזמטי מאוד ונחמד הוא פשוט שואב אותך לשיחה איתו.
'שלוש תגים, הוא בטח חייב להיות חזק ומיומן כבר בתור מאמן' אתה חושב לעצמך בהתלהבות.
לאחר כמה שעות של הליכה הלילה מתחיל לרדת.

פורסם במקור על ידי NivX10

Sharpedo:

Gallade123:
בסדר אחי, זה דברים שקורים אני לא כועס או משהו...
----------------
הינך מרים גבה וחושב 'איזה פוקימון מוזר...' ומיד פותח את הפוקדע:
אונינו|Onino - פוקימון המתאבק. אונינו הוא פוקימון המזכיר קצת בהליכה שלו ובשפת גופו וביכולת ההישרדות שלו בטבע את הניאנדרטל. הם הפוקימונים היחידים שיודעים להצית אש מחיכוך אבנים. הם חיים בעיקר באיזורים בהם יש מערות ואוהבים ציור בהם. יש להם המון המון כוח בידיים ושרירי גופם מפותחים מאוד. קרב איתם עלול להיות קשה ומסובך במיוחד. סוג: לחימה.
לאחר מכן אתה מתקרב בשקט מכופף על ברכיך אל הילד, נוגע בכתפו אך הוא נבהל וכמעט מפיל את המצלמה. אונינו מרגיש ברעש ורץ מן המקום, ממש כמו גורילה הולך על האגרופים מסתלק משם... "אררר... לא שוב!" הוא חובט בראשו מבואס. אתה מתנצל.
"זה בסדר פשוט, כבר כמה ימים שאני עוקב אחריו, הוא יהיה שלי!" ואז הוא מוסיף בייאוש "רק שאני לא יודע איך לתפוס אותו, אין לי פוקדורים או פוקימונים לעשות זאת... אני קטן ואני רוצה שהוא יהיה הפוקימון הראשון שלי!"

"אתה יודע מה? אולי בזה אני אוכל לעזור לך." אני אומר לילד. "אני אשאיל לך את אחד מהפוקימונים שלי, וכשנמצא את האונינו, אני אתה תלחם נגדו בעזרת הפוקימון שלי. אם אתה תנצח בקרב, אני אתן לך את אחד מהפוקדורים שלי כדי שתנסה לתפוס אותו. אבל לפני הכל, בא נמצא את הפוקימון הזה!" אני מציע לו וגורר אותו לעבר הדרך שבה הלך האונינו.

פורסם במקור על ידי NivX10

Sharpedo:
מה אתה חושב במשחקים שלי הכל וורוד? חלק מהאנשים בעולם בורחים מקושי באמצעות עישון. אז גם אצלי
-----------------
אתה פוקח את עיניך באיטיות, בסבל ממש, העיניים שלך כואבות... אתה תופס את הראש ומשפשפ את העיין, מנגב את הריר מהלחי כי ממש נשפחת.
אתה חושב על כל מה שעברת בלילה 'מה?! איך הוא מעז להעיר אותי?! אחריי כל מה שעשיתי במשך הלילה בשביל המאנייק הזה?!?!' אתה שואל את עצמך כועס והמום.
"תגיד אתה חולה? אתה לא זוכר כלום מאתמול?" אתה מנסה לשאול בנימה של כעס המעורבבת יחד עם תשישות נוראית ופיהוק מעוייף.
הוא מביט בך אוחז את הסיגריה בפיו ואומר "את האמת? חח לא, אני זוכר שהיינו אצל מישהי נורא יפה ומהרגע שנכנסנו התנגדת לישון שם. אז אניח שפשוט הלכנו לישון כאן בחוץ בגלל הנינג'וסים שלך, שמעע... ישנתי חזק!"
ואז עוד יותר מטיף לו כשהוא מעשן והוא מגיב "אה כן... אני מעשן, עזוב זה סיפור ארוך, תהליך ממש"
ואתה שלרגע קטנצ'יק שוכח את הכעס שלך עליו הוא אומר "טוב יאללה! בוא נזוז מוקדם עכשיו ונוכל להתקדם בלי הפרעות לפחות בשעות הראשונות של הבוקר ונהנה ממזג אוויר נהדר!"

בגלל זה המשחק של יצירתי מאוד.
"רודני...בבקשה,תיתן לי לישון עוד שעה אחת לפחות..אתה לא תאמין אם אני אספר לך מה קרה אתמול בלילה אני ישנתי רק שעתיים בודדות" אומר לו בקול תשוש ועייף, "בינתיים תסרוק את השטח או שתתאמן את הפוקימונים שלך" אומר לו ,אם הוא ירצה לשמוע מה קרה אנסה לספר לו בקצרה.

Sharpedo:
אתה מביט ברודני, אתה ממש ממורמר וכעוס "רודני... בבקשה ממך, תתין לי לישון שעה אחת נוספת, שעה אחת! אם אני אספר לך את מה שקרה בלילה לא תאמין לי. אבל ישנתי בסה"כ שעתיים!"
והוא מרים גבה ומשיב "רק שעתיים?! למה? אבל.. מה, איך?" שואל שובו ושוב ולבסוף אומר "אוקיי אבל תיהיה חייב לי הסבר!"
"אני בנתיים אלך לי להסתובב פה באיזור... לילה טוב. או יותר נכון בוקר טוב"
אתה מודה לו זורק את התיק על עץ גורר את עצמך בדשא לשים את הראש על התיק. נרדם ולאחר שעתיים וקצת שעור מתעורר. עדיין עייף אבל הרבה פחות.
אתה מביט ברודני שיושב ולצידו פוקימון קטן אפור ומתכתי דמוי גדי.

Sheldon Cooper:
אתה מביט בשמיים כמה שניות ואז שניכם אומרים יחד "בוא נחפש מקום ללילה!" ומתחילים לצחקק מהמקריות שבדבר.
אתה מיד נעצרים ליד שטח דשא דיי גדול בעל גזע של עץ קרוט במרכזו וכמה עצים ושיחים מסביב...
אתה מתארגנים מיד ומכינים את המחנה ללילה, קורעים וגוזמים שם שטח דשא עגול וקטן את היסוד, מגדרים אותו באבנים ועליו מקימים מדורה (לא על הדשא בשביל לא להבעיר את היער)
מרימים אוהל שיש לאדוארד ופורסים שמיכה ושקי שינה. מוציאים בקבוק מים אוכל ושימורים והכל מוכן. ככה עוברות שעות הלילה עד שמגיע השעה 22:00.
אדוארד אומר שהוא פונה לישון וכך גם אתה עושה... שעה אחת בלבד עוברת ולפתע אתם שומעים רעש, יללה ארוכה!
אינכם מתייחסים, זה לגיטימי לשעה הזאת, אך לפתע האש בחוץ דואכת במהירות קטלנית, אתם רואים זאת דרך בד האוכל הדק והיללה נשמעת כקרובה יותר הפעם!

Gallade123:
"אולי אני אוכל לעזור לך!" אתה מציע לו והוא שואל בסקרנות "איך???" אתה מסביר לו את הרעיון שלך והוא לוחץ את ידך במרץ רב, ממש מנער אותה ואומר לך אסיר תודה "וואווו.. תודה ענקית, אתה גדול, אין לך מושג כמה אתה משמח אותי! כל הכבוד לך! נער טוב לב!" עד שאתה מבקש חדל.
אתם הולכים לחפש את אונינו ולאחר כבין 20 ל-25 דקות אתם מוצאים אותו יושב וזולל פירות קטנים משיח. הוא עם הגב אליכם.

פורסם במקור על ידי NivX10

Gallade123:[/B]
"אולי אני אוכל לעזור לך!" אתה מציע לו והוא שואל בסקרנות "איך???" אתה מסביר לו את הרעיון שלך והוא לוחץ את ידך במרץ רב, ממש מנער אותה ואומר לך אסיר תודה "וואווו.. תודה ענקית, אתה גדול, אין לך מושג כמה אתה משמח אותי! כל הכבוד לך! נער טוב לב!" עד שאתה מבקש חדל.
אתם הולכים לחפש את אונינו ולאחר כבין 20 ל-25 דקות אתם מוצאים אותו יושב וזולל פירות קטנים משיח. הוא עם הגב אליכם.

ממש אהבתי את הקטע הזה. נחמד להיות מישהו שמדריך איך להילחם בקרב במקום להיות מי שמודרך.
--------------------------------------------------
"זה בסדר, זה בסדר, תרגע..." אני אומר לו במבוכה כאשר הוא לוחץ לי את היד.
אחרי שאנחנו מוצאים את האונינו, אני מתחיל להדריך אותו. "אמרת שעדיין לא הספקת להתנסות בקרב פוקימונים, נכון? אני אנסה להסביר לך. בעקרון, קרב פוקימונים הוא דבר מאוד פשוט. אתה צועק לפוקימון שלך מתקפה, והוא מבצע אותה. זה הדבר היחיד שצריך ללמוד. כל השאר תלוי בך. בביטחון שלך, בקשר שלך עם הפוקימון, בניסיון שלך ובעיקר ביצירתיות." אני מסביר לו. "זה סוויפי." אני אומר ונותן לו את הפוקדור של סוויפי. "סוויפי הוא פוקימון מעופף, מה שנותן לו יתרון על אונינו, שהוא סוג לחימה. המתקפות שלו הם אס אווירי, ניקור, התגרות וכוח סבל. אתה לא חייב פשוט לצעוק את המתקפות, אתה יכול להשתמש במוח שלך וביצירתיות שלך בקרב. סוויפי הוא פוקימון נהדר, הוא היה איתי כבר הרבה זמן והוא אף פעם לא אכזב אותי." אני מוסיף כדי לא להדאיג אותו. "עכשיו קח את הפוקדור של סוויפי, ותעשה חיים. אני אעמוד בצד ואדריך אותך במקרה של בעיה. אם תצליח לעלף את אונינו, אני אתן לך פוקדור כדי לתפוס אותו." אני מסיים ונותן לו את הפוקדור של סוויפי.

פורסם במקור על ידי NivX10

Sharpedo:
אתה מביט ברודני, אתה ממש ממורמר וכעוס "רודני... בבקשה ממך, תתין לי לישון שעה אחת נוספת, שעה אחת! אם אני אספר לך את מה שקרה בלילה לא תאמין לי. אבל ישנתי בסה"כ שעתיים!"
והוא מרים גבה ומשיב "רק שעתיים?! למה? אבל.. מה, איך?" שואל שובו ושוב ולבסוף אומר "אוקיי אבל תיהיה חייב לי הסבר!"
"אני בנתיים אלך לי להסתובב פה באיזור... לילה טוב. או יותר נכון בוקר טוב"
אתה מודה לו זורק את התיק על עץ גורר את עצמך בדשא לשים את הראש על התיק. נרדם ולאחר שעתיים וקצת שעור מתעורר. עדיין עייף אבל הרבה פחות.
אתה מביט ברודני שיושב ולצידו פוקימון קטן אפור ומתכתי דמוי גדי.
[B]

איך אתה אוהב את הפוקימון הזה חחחחח אתה יודע שיש התפתחות חדשה לאיווי?

אביט בפוקימון החדש בעניין, "יפה לך רודני תפסת פוקימון בזמן שישנתי?" אשאל אותו בעניין,אחכה שיענה לי ואז אקום,אתארגן מעט ואז אגיד לו, "קדימה,בוא לא נבזבז זמן ונמשיך בדרך".