Pokemon GO
עמוד 2 מתוך 19 ראשוןראשון 123412 ... אחרוןאחרון
מציג תוצאות 16 עד 30 מתוך 276
  1. student of Gakuen Alice
    תאריך הצטרפות: Aug 2010
    שם: אליס
    הודעות: 11,415
    #16
    [/b]התחלה לכולם:
    את/ה מקיץ/ה מוקדם בבוקר עירני/ת במיוחד מתוך התרגשות גדולה, זה היום בו את/ה אמור/ה לקבל את הפוקימון הראשון שלך ולצאת למסע. אחריי כל מה שעברת בחייך סוף-סוף זה קורה!
    את/ה מתארגן/ת ומתכונן/ת בקפידה ויוצא/ת מן הבית בשעה 10:00 בבוקר. הכפר טמוהי מעולם לא היה שקט כל כך... זה היה נורא מוזר, החום והלחוץ הקיציים לא התאימו לעונה זו של השנה, וגרמה לתחושה חשדניות אצלך. הנשימות שלך היו מואצות ומדודות, והלכת על שביל המרכזי שבין בתי הכפר שם חלק מקירות הבתים כבר מתקלפים מיושן.
    אהבת את האווירה בכפר טמוהי - את הירוק, את האנשים החביבים, את התלמידים והמורים בדרכם לבית הספר, ואת תכונה בכפר שכולם מכירים את כולם.
    מעל כל הנוף הפסטורלי, הבטת בתמיהה ב'אחוזת יורק'. האחוזה התנשאה לגובה עצום, מתנשאת מעל כל המבנים האחרים של הכפר פי כמה וכמה... עיתורי זהב היו תבועים על גגותיה וקירותיה הלבנים וחדשים תמיד, וחלונות עצומים וקהים שיקפו את אור השמש החזק. חומה של דשא גדולה וגזומה גידרה את מתחכם הבית, עצי דקל מונפים מתוך הגינה, דלת ענקית מעץ מהודרת ומעותרת כבדה ניצבה במרכזו של המבנה, ותהית/ה כיצד בכלל ניתן לפתוח אותה.
    לא היה איש בכל הכפר שידע למי שייכת האחוזה, אך היא תמיד הייתה שם, מבריקה, נוצצת ולא מתאימה לנוף. האחוזה קצת הפיכה ממחשבותיך את עניין השקט המלחיץ והריקנות בעיירה.
    חלפת על פני האחוזה באדישות, והמשכת בדרכך. תוך דקות בודדות, היית/ה בגינתו של פרופסור ארווין קספר, ניצבת מול דלת ברזל גדולה. דפקת על הדלת מספר פעמים, אך איש לא פתח...[/quote]


    ''זה מוזר'' אמלמל לעצמי ואדפוק עוד כמה פעמים.
    עם אף אחד לא יפתח לי אקיף את המעבדה ואציץ דרך החלונות לבירור עם יש מישהו בפנים
    עם לא יהיה שם אף אחד אלך חזרה הביתה ואשאל את הוריי עם הם יודעים איפה הפרופסור
    מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013




    הפוקימונים האהובים עליי:
    Spoiler ספוילר

  2. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jul 2009
    הודעות: 6,674
    #17
    ציטוט פורסם במקור על ידי NivX10 צפה בהודעה
    Sharpedo:
    הדבר מיד גורם לך לחשוב על נאודיל שנמצא שם בפנים, ביהירות ובפרעות אתה מכה וחובט ודוחף את הדלת שוב ושוב בכל הכוח. מכות חזקות ומהדהות נשמעות על הדלת הגדולה והמתחתית.
    בום ועוד בום ועוד אחד... אתה דוחף ומנסה לפרוץ את הדלתות, לעט לעט המנעולים מתעקמים ונשברים אתה מרגיש זאת עם הדחיפות, שהדלתות נפתחות לפנימה קצת.
    הקתף והחזה כואבים כבר, 'לנאודיל' אתה חושב לעצמך ולוקח תנופה ושוב דוחף בחזקה ובכל הכוח ומצליח לפרוץ ונופל פנימה.
    מסדרון ארוך מלא תמונות שחלק מהם שבורות על הרצפה השטיח האדום מלא כפלים ומכוסה אבק, עשן דליל מפוזר בכל המעבדה, ניתן לראות אך קשה לנשום.
    אתה יודע שאם הזמן גם הראות תאבד, מפתח אחד כמעט בקצה המסדרון אתה רואה שנפלט העשן...
    אתה רץ במהירות נכנס פנימה מבלי לחשוב, לפתע עם הכניסה אתה מרגיש מכה חזקה מאחורה ועף על הקיר.

    אספוג את הכאב ומתוך אינסטינקט אסתובב,אנסה לראות מול מי אני עומד ואהיה מוכן למכה שתבוא אליי,אנסה להפתיע את היריב עם אגרוף לסנטר ובהזדמנות שתהיה לי אבעט בו בבטן,תוך כדי שאני מנסה להתגונן כמה שאפשר.

  3. מנהל למופת! (לשעבר)
    תאריך הצטרפות: Jan 2009
    שם: פעם זה היה מגורים. היו ימים...
    הודעות: 4,286
    #18
    asuna:
    ''זה מוזר'' את מלמלת לעצמך ושוב נוקשת עוד כמה פעמים, הדבר מתחיל לעייף אותך קצת אז מתוך סקרנות את מתרחקת מפתח המעבדה ומתחילה להסתובב סביבה. לנסות ולהביט דרך חלונות.
    הווילונות החומים שיש בכל חלון כולם סגורים וסתירים לך את המתרחש בפנים בכל חדר, זה מעלה בך קצת תסכול ואת תוהה מה יכול להתרחש כאן... כי הריי ברור ששום דבר אינו כשורה.
    לפתע במזל ליד אחד החלונות את מבחינה במפתח כסף מנצנץ, ואת רואה שזהו מפתח לפתיחת החלון.
    פתאום רעשי יריה רבים מנפצים לגמריי חלון כ-15 מטרים מלידך (לא החלון שבו את עומדת, 2 ליד)

    Sharpedo:
    מתוך כל הלחץ שאתה נמצא בוא אתה מתפרע ומתעלם מכאב המכה, הזהות שמאחוריך מנסה לעקם לך את היד ולהצמיד אותך עם פניך לקיר אך אתה משתחרר ומצליח להשכיל אגרוף לסנטר של אותה זהות.
    למרבה ההפתעה נגלה אליך כי זהו הפרופסור"אאוץ'... דילן?!" הוא שואל בתמיהה תוך כדי שהוא משפשף את שפתו.

    .

  4. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jul 2009
    הודעות: 6,674
    #19
    ציטוט פורסם במקור על ידי NivX10 צפה בהודעה
    Sharpedo:
    מתוך כל הלחץ שאתה נמצא בוא אתה מתפרע ומתעלם מכאב המכה, הזהות שמאחוריך מנסה לעקם לך את היד ולהצמיד אותך עם פניך לקיר אך אתה משתחרר ומצליח להשכיל אגרוף לסנטר של אותה זהות.
    למרבה ההפתעה נגלה אליך כי זהו הפרופסור"אאוץ'... דילן?!" הוא שואל בתמיהה תוך כדי שהוא משפשף את שפתו.
    "אני מצטער פרופסור!" אגיד מתוך מבוכה, "אני חשבתי שאתה מישהו מסוכן..נתת לי מכה מקודם!" אסביר לפרופסור ואביט סביב,לא יכול לחכות לראות את נאודיל.

  5. מנהל למופת! (לשעבר)
    תאריך הצטרפות: Jan 2009
    שם: פעם זה היה מגורים. היו ימים...
    הודעות: 4,286
    #20
    Sharpedo:
    "אוי, אני מצטער פרופסור!" אתה אומר מבועט במבוכה. "אני חשבתי שאתה בחור מסוכן בגלל המכה מקדום" אתה מסביר הוא סותם לך את הפה עם ידו ואומר בתקיפות "זה בסדר דילן זה לא נורא, גם אני חשבתי עכשיו שמור על שקט ובוא אחריי אני אסביר הכל... תהנהן בראש אם אתה מבין"
    ואתה אכן מהנהן בראשך להסכמה, אתה בא איתו בדממה אתם נכנסים בשקט מכפפים על חדר ומסתתרים מתחת לשולחן בעל מפה ארוכה שמסתירה אתכם השקט בינך לבינו בחדר השקט מאפשר לך לשמוע את הסביבה, מדפים וספרים עפים לכל עבר, כדים קלים וכו' נשברים על רצפה, יריות פיצופים שנשמעים מחדרים אחרים, נשמע כאילו "הם" מחריבים את המעבדה!
    לפתע אתה רואה כמה צלליות מבאד למפה המסתירה אתכם ושומע קולות דיבור של אנשים. "חפשו גם כאן, קדימה! במרץ חייבים למצוא אותם!" צועקים האנשים, אתה מבין מה הם אך קולם יוצא מתוך מכשיר של איווט הקול ואינך מצליח לזהות מי או מהם.
    לפתע בין כל הרעש והבלאגן שאתה כולך לחוץ ורק מתפלל שיפסחו על השולחן הזה בהרס החדר שולף הפרופ' מאחורי גבו מזוודה.
    פתוח אותה ושם שלושה פוקדורים, הוא מיד נותן לך את הפוקדור של נאודיל ואומר "הינה שבתם זה לזה... דילן תיהיה מוכן!"
    הוא אומר ולפתע רימון הלם שנזקה למרכז החדר מנפץ דמרים רבים ומעיף מעליך את השולחן שמרוסק לרסיסים. החדר מלא עשן...
    ומולך שתי בחורים לבושי שחורים, ה-"D" על חולצתם מסגיר את העבודה שאלו שני חיילים של צוות דומינו:

    .

  6. student of Gakuen Alice
    תאריך הצטרפות: Aug 2010
    שם: אליס
    הודעות: 11,415
    #21
    [QUOTE=NivX10;1413491]asuna:
    ''זה מוזר'' את מלמלת לעצמך ושוב נוקשת עוד כמה פעמים, הדבר מתחיל לעייף אותך קצת אז מתוך סקרנות את מתרחקת מפתח המעבדה ומתחילה להסתובב סביבה. לנסות ולהביט דרך חלונות.
    הווילונות החומים שיש בכל חלון כולם סגורים וסתירים לך את המתרחש בפנים בכל חדר, זה מעלה בך קצת תסכול ואת תוהה מה יכול להתרחש כאן... כי הריי ברור ששום דבר אינו כשורה.
    לפתע במזל ליד אחד החלונות את מבחינה במפתח כסף מנצנץ, ואת רואה שזהו מפתח לפתיחת החלון.
    פתאום רעשי יריה רבים מנפצים לגמריי חלון כ-15 מטרים מלידך (לא החלון שבו את עומדת, 2 ליד)


    ''מה לעזאזל?!'' אחשוב בהפתעה ואקפוץ אחורנית.
    אתקדם בזהירות קדימה בדאגה לפוקימונים המסכנים ששרויים בפנים אני אציץ דרך החלון בתקווה שהפוקימונים ושהאנשים שבתוך המעבדה בסדר.
    מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013




    הפוקימונים האהובים עליי:
    Spoiler ספוילר

  7. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jul 2009
    הודעות: 6,674
    #22
    ציטוט פורסם במקור על ידי NivX10 צפה בהודעה
    Sharpedo:
    "אוי, אני מצטער פרופסור!" אתה אומר מבועט במבוכה. "אני חשבתי שאתה בחור מסוכן בגלל המכה מקדום" אתה מסביר הוא סותם לך את הפה עם ידו ואומר בתקיפות "זה בסדר דילן זה לא נורא, גם אני חשבתי עכשיו שמור על שקט ובוא אחריי אני אסביר הכל... תהנהן בראש אם אתה מבין"
    ואתה אכן מהנהן בראשך להסכמה, אתה בא איתו בדממה אתם נכנסים בשקט מכפפים על חדר ומסתתרים מתחת לשולחן בעל מפה ארוכה שמסתירה אתכם השקט בינך לבינו בחדר השקט מאפשר לך לשמוע את הסביבה, מדפים וספרים עפים לכל עבר, כדים קלים וכו' נשברים על רצפה, יריות פיצופים שנשמעים מחדרים אחרים, נשמע כאילו "הם" מחריבים את המעבדה!
    לפתע אתה רואה כמה צלליות מבאד למפה המסתירה אתכם ושומע קולות דיבור של אנשים. "חפשו גם כאן, קדימה! במרץ חייבים למצוא אותם!" צועקים האנשים, אתה מבין מה הם אך קולם יוצא מתוך מכשיר של איווט הקול ואינך מצליח לזהות מי או מהם.
    לפתע בין כל הרעש והבלאגן שאתה כולך לחוץ ורק מתפלל שיפסחו על השולחן הזה בהרס החדר שולף הפרופ' מאחורי גבו מזוודה.
    פתוח אותה ושם שלושה פוקדורים, הוא מיד נותן לך את הפוקדור של נאודיל ואומר "הינה שבתם זה לזה... דילן תיהיה מוכן!"
    הוא אומר ולפתע רימון הלם שנזקה למרכז החדר מנפץ דמרים רבים ומעיף מעליך את השולחן שמרוסק לרסיסים. החדר מלא עשן...
    ומולך שתי בחורים לבושי שחורים, ה-"D" על חולצתם מסגיר את העבודה שאלו שני חיילים של צוות דומינו:
    "פרופסור בוא נראה להם שאסור להתעסק איתנו!" אומר בנחישות ואשחרר את נאודיל, "נאודיל עמוד איתן! נבריח מכאן את המזיקים!" אומר לו בנחישות.

  8. מנהל למופת! (לשעבר)
    תאריך הצטרפות: Jan 2009
    שם: פעם זה היה מגורים. היו ימים...
    הודעות: 4,286
    #23
    asuna:
    חחחחח את יכולה להיכנס מאמוש יש לך מפתח לאחד החלונות. ברשותך אני מכניס אותך בשביל שהעלילה תתקדם XD
    -------------
    'וואט דה פאק?!' את חושבת לעצמך המומה, קופצת לאחור מן הבהלה שהכתה בך.
    מיד את לוקחת את המפתח שמצאת ופותחת את החלון שמולך, מחליטה בצעד אמיץ להתגנב פנימה ולהגיח משם אל עבר החדר בוא קרה הפיצוץ. את פותחת את סוגר החלון ומרימה אותו;
    מיד גל של עשן מלווה באבק יוצא החוצה ואת משתעלת אך ממשיכה פנימה... ספרייה על הרצפה ספרים שרופים מעט ומפוצרים עדנית שבורה ממנה נשפה אדמה וצמח נוי הכל הפוך על הרצפה.
    מיי מבחנות צבעוניים שפוחים על שולחן מתכת עקום עד מאוד... כל אלה תיאורים לחדר בוא את נמצאת.
    אתה מתגנבת בשקט מהחדר, העשן הכבד מסייע לך לקח שלא יראו אותך, אינך מבינה כלל מה מתרחש במקום הזה ואל אף האופי המחשיד של העיר מהבוקר לא תיארת שתגלי היום דבר שכזה.
    את מגיעה אל החדר ממנו חורר ביריות החלון, שם שרוע על הרצפה בחור צעיר לבוש בחלוק מעבדה.. אחד מעוזריו של הפרופסור והוא ללא רוח חיים! את קופאת מפחד וחושבת לעצמך 'היכן הפרופסור בכל הטירוף הזה ומי נמצא כאן???'
    העוזר ההרוג מלא בדם מכמה יריות שספג, בידו פוקדור.

    Sharpedo:
    "פרופסור בוא נראה להם שאסור להתעסק איתנו!" אתה אומר לו בנחישות והוא משיב ברצינות "הוצאת לי את המילים מהפה ילד".
    אתה משחרר את נאודיל החוצה והוא פורץ מיד. הוא מביט בך מחוייך ונראה כי זוכר אותך, אך אתה מבציר בו "נאודיל עמוד איתן! נבריח מכאן אותם!" והוא מיד עולה על המתרחש.
    הפוקדור שוב מאחור גבו מתוך חלוק המעבדה שולף פוקדור (כנראה שם החגורה שלו) וממנו מוציא פוקימון גבוה וצנום בעל שתי זוגות ידיים ואוזניים גדולות"שלום מורקומבט,אהיה מוכן לקרב"
    בנוסף שני החיילים שמולכם שולפים כל אחד את הפוקימון שלו:,!
    העשן המפוזר ברחבי המעבדה כבר נהיהי מעט יותר סמיך וקשה ליראות קצת.

    .

  9. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jun 2011
    שם: רועי
    הודעות: 1,176
    #24
    ציטוט פורסם במקור על ידי NivX10 צפה בהודעה
    התחלה לכולם:
    את/ה מקיץ/ה מוקדם בבוקר עירני/ת במיוחד מתוך התרגשות גדולה, זה היום בו את/ה אמור/ה לקבל את הפוקימון הראשון שלך ולצאת למסע. אחריי כל מה שעברת בחייך סוף-סוף זה קורה!
    את/ה מתארגן/ת ומתכונן/ת בקפידה ויוצא/ת מן הבית בשעה 10:00 בבוקר. הכפר טמוהי מעולם לא היה שקט כל כך... זה היה נורא מוזר, החום והלחוץ הקיציים לא התאימו לעונה זו של השנה, וגרמה לתחושה חשדניות אצלך. הנשימות שלך היו מואצות ומדודות, והלכת על שביל המרכזי שבין בתי הכפר שם חלק מקירות הבתים כבר מתקלפים מיושן.
    אהבת את האווירה בכפר טמוהי - את הירוק, את האנשים החביבים, את התלמידים והמורים בדרכם לבית הספר, ואת תכונה בכפר שכולם מכירים את כולם.
    מעל כל הנוף הפסטורלי, הבטת בתמיהה ב'אחוזת יורק'. האחוזה התנשאה לגובה עצום, מתנשאת מעל כל המבנים האחרים של הכפר פי כמה וכמה... עיתורי זהב היו תבועים על גגותיה וקירותיה הלבנים וחדשים תמיד, וחלונות עצומים וקהים שיקפו את אור השמש החזק. חומה של דשא גדולה וגזומה גידרה את מתחכם הבית, עצי דקל מונפים מתוך הגינה, דלת ענקית מעץ מהודרת ומעותרת כבדה ניצבה במרכזו של המבנה, ותהית/ה כיצד בכלל ניתן לפתוח אותה.
    לא היה איש בכל הכפר שידע למי שייכת האחוזה, אך היא תמיד הייתה שם, מבריקה, נוצצת ולא מתאימה לנוף. האחוזה קצת הפיכה ממחשבותיך את עניין השקט המלחיץ והריקנות בעיירה.
    חלפת על פני האחוזה באדישות, והמשכת בדרכך. תוך דקות בודדות, היית/ה בגינתו של פרופסור ארווין קספר, ניצבת מול דלת ברזל גדולה. דפקת על הדלת מספר פעמים, אך איש לא פתח...
    אדפוק שוב על הדלת לודא שאף אחד לא נמצא בפנים ואם אף אחד לא יפתח לי את הדלת אנסה להסתובב סביב הבית ואבדוק אם יש אור בחולון ובאמת משהו נמצא בפנים אוט שסתם מתעלמים ממני או לא שומעים
    תודה שקראתם
    רועי



    חזרתי מפרישה ארוכה
    מקווה להישאר

    <img src=http://www.myforum.co.il/image.php?type=sigpic&userid=18873&dateline=1385573516 border=0 alt= />

  10. מנהל למופת! (לשעבר)
    תאריך הצטרפות: Jan 2009
    שם: פעם זה היה מגורים. היו ימים...
    הודעות: 4,286
    #25
    Roronoa zoro:
    שוב אתה דופק על הדלת לוודא שבאמת אף אחד לא נמצא בפנים, בשעה כזאת אתה יודע בוודאות כי פרופסור קספר צריך להיות במעבדה כבר. אז שוב אתה דופק ואין כל ואין עונה...
    לפתע נשמע רעש פיצוץ אדיר ממרכב המבנה, חלונות מתנפצים ואחת מדלתות הכניסה מתועפפת לידך קליל כאילו הייתה כדור שנבעט. לא יאמן כמה מזה היה לך בדבר כי היית אל מול הדלת השמאלית ולא הימנית.
    עשן רב מתפזר מן הפתח שנוצר לך עכשיו וגם מן החלונות, צעקות לא ברורות נשמעות מבפנים.

    .

  11. student of Gakuen Alice
    תאריך הצטרפות: Aug 2010
    שם: אליס
    הודעות: 11,415
    #26
    אני פשוט יעשה העתק הדבק במקום צטט

    asuna:
    חחחחח את יכולה להיכנס מאמוש יש לך מפתח לאחד החלונות. ברשותך אני מכניס אותך בשביל שהעלילה תתקדם XD
    -------------
    'וואט דה פאק?!' את חושבת לעצמך המומה, קופצת לאחור מן הבהלה שהכתה בך.
    מיד את לוקחת את המפתח שמצאת ופותחת את החלון שמולך, מחליטה בצעד אמיץ להתגנב פנימה ולהגיח משם אל עבר החדר בוא קרה הפיצוץ. את פותחת את סוגר החלון ומרימה אותו;
    מיד גל של עשן מלווה באבק יוצא החוצה ואת משתעלת אך ממשיכה פנימה... ספרייה על הרצפה ספרים שרופים מעט ומפוצרים עדנית שבורה ממנה נשפה אדמה וצמח נוי הכל הפוך על הרצפה.
    מיי מבחנות צבעוניים שפוחים על שולחן מתכת עקום עד מאוד... כל אלה תיאורים לחדר בוא את נמצאת.
    אתה מתגנבת בשקט מהחדר, העשן הכבד מסייע לך לקח שלא יראו אותך, אינך מבינה כלל מה מתרחש במקום הזה ואל אף האופי המחשיד של העיר מהבוקר לא תיארת שתגלי היום דבר שכזה.
    את מגיעה אל החדר ממנו חורר ביריות החלון, שם שרוע על הרצפה בחור צעיר לבוש בחלוק מעבדה.. אחד מעוזריו של הפרופסור והוא ללא רוח חיים! את קופאת מפחד וחושבת לעצמך 'היכן הפרופסור בכל הטירוף הזה ומי נמצא כאן???'
    העוזר ההרוג מלא בדם מכמה יריות שספג, בידו פוקדור.

    ''אוי לא!'' אומר בזעזוע אני אתכופף אל העוזר ואומר ''תנוח במשכבך בשלום'' ואז אקח בעדינות את הפוקדור מידו.
    ''אני רק מקווה שהפוקימון שבפוקדור בסדר!'' אמלמל בדאגה ואוציא את הפוקימון בתקווה שיהיה חי.
    לאחר מכן אסרוק את המעבדה בחיפוש אחר הפרופסור
    מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013




    הפוקימונים האהובים עליי:
    Spoiler ספוילר

  12. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jun 2011
    שם: רועי
    הודעות: 1,176
    #27
    ציטוט פורסם במקור על ידי NivX10 צפה בהודעה
    Roronoa zoro:
    שוב אתה דופק על הדלת לוודא שבאמת אף אחד לא נמצא בפנים, בשעה כזאת אתה יודע בוודאות כי פרופסור קספר צריך להיות במעבדה כבר. אז שוב אתה דופק ואין כל ואין עונה...
    לפתע נשמע רעש פיצוץ אדיר ממרכב המבנה, חלונות מתנפצים ואחת מדלתות הכניסה מתועפפת לידך קליל כאילו הייתה כדור שנבעט. לא יאמן כמה מזה היה לך בדבר כי היית אל מול הדלת השמאלית ולא הימנית.
    עשן רב מתפזר מן הפתח שנוצר לך עכשיו וגם מן החלונות, צעקות לא ברורות נשמעות מבפנים.
    'מה לכל הרוחות?' אחשוב לעצמי ואציץ פנימה כדי לראות מה קורה בפנים ומה גרם לפיצוץ. לאט לאט אכנס לתוך המעבדה ואנסה לאתר את הפרופסור "פרופסור?" אשאל בקול חושש "אתה פה?"
    תודה שקראתם
    רועי



    חזרתי מפרישה ארוכה
    מקווה להישאר

    <img src=http://www.myforum.co.il/image.php?type=sigpic&userid=18873&dateline=1385573516 border=0 alt= />

  13. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jul 2009
    הודעות: 6,674
    #28
    ציטוט פורסם במקור על ידי NivX10 צפה בהודעה
    Sharpedo:
    "פרופסור בוא נראה להם שאסור להתעסק איתנו!" אתה אומר לו בנחישות והוא משיב ברצינות "הוצאת לי את המילים מהפה ילד".
    אתה משחרר את נאודיל החוצה והוא פורץ מיד. הוא מביט בך מחוייך ונראה כי זוכר אותך, אך אתה מבציר בו "נאודיל עמוד איתן! נבריח מכאן אותם!" והוא מיד עולה על המתרחש.
    הפוקדור שוב מאחור גבו מתוך חלוק המעבדה שולף פוקדור (כנראה שם החגורה שלו) וממנו מוציא פוקימון גבוה וצנום בעל שתי זוגות ידיים ואוזניים גדולות"שלום מורקומבט,אהיה מוכן לקרב"
    בנוסף שני החיילים שמולכם שולפים כל אחד את הפוקימון שלו:,!
    העשן המפוזר ברחבי המעבדה כבר נהיהי מעט יותר סמיך וקשה ליראות קצת.
    מהפלאפון אני לא רואה את הפייקים אז אני לא אגיד את השמות שלהם.

    "נאודיל קדימה! תשלח קרן שאיבה ותנסה לפגוע בה ביריביך! לאחר שהעשן יתבהר תשתמש במבט חודר! תשתדל להתחמק ממתקפות הנגד!" אדריך את נאודיל בנחישות

  14. מנהל למופת! (לשעבר)
    תאריך הצטרפות: Jan 2009
    שם: פעם זה היה מגורים. היו ימים...
    הודעות: 4,286
    #29
    Asuna:
    "אוי לא!!!" את ממלמלת באימה ואינך סובלת את המחזה הנורא הזה. "נוח על משכבך בשלום..." את לוחשת ברעד וסוגרת את עיניו.
    את הפוקדור שראית בידו את מרימה, מביטה סביב סתם ליתר ביטחון ואז מקווה שהפוקימון שבתוכו בסדר גם ולא מת גם הוא. את מוציאה אותו החוצה, קרן אור אדומה מתפשטת ומקבלת צורה שנראת דמויית כלבלב... כשהאור פוסק את רואה מולך שואל קטן ומופתע הוא אינו מבין מה מתרחש ואדיש למסביב אך כשהוא רואה אותך הוא מחייך!

    Roronoa zoro:
    'מה לכל הרוחות?' אתה תוהה לעצמך המום ממה שקרה למלוך כרגע. אם כל הפחד והבהלה הסקרנות מכרסמת בך כמובן ואתה מכסה את פיך מפני העשן ומכניס ראש אל תוך המעבדה. מקווה להבין יותר טוב מה קרה הרגע.
    "פרופסור? אתה כאן? הכל בסדר?" אתה שולח מספר שאלות אל המסדרון והקירות של המעבדה, מתקדם לאט לאט פנימה והעשן המרגיז מקשה על הראייה עד מאוד.
    ולפתע במקום לשמוע את קולו המוכר של פרופ' קספר אתה שומע צעקות מפחידות של "יש כאן אנשים! תפסו אותם! אסור שהשארו עדים!"
    מבלי ששמת לב התקדמת קצת יותר מידי ואת כבר לא רואה סימנים ליציאה החוצה, צעדים רבים נשמעים בנתיים.

    Sharpedo:
    זה בסדר, אחד מהם עטלף ואחד מהם עכביש. את הפוקימון של הפרופ' כבר תיארתי לך... ;)
    ------------
    אתה מבחין בפוקימונים ולא ממש מכיר אותם אך הפרופסור מסייע לך וכמומחה רציני ומנוסה מסביר לך על השניים הללו:
    ניבאט- הוא פוקימון העטלף הנשכן, ניבאטים חיים בעיקר במקומות חשוכים. הם עיוורים ולכו אינם יכולים לראות רגיל אלא משתמשים בסונר ובחוש השמיעה החד שלהם כדי להתמצא ולאתר במדויק כל דבר סביבם. לניבאטים ניבים חדים וצרים, כל נשיכה של הניבאטים על אויבהם סופגת אליהם מעט אנרגיה ממנו. לאחר נשיכת הניבאט המקום עלול להתקרר ולהתקשות לזמן מה.
    וובידי- הוא פוקימון העכביש הצעיר, וואבידי חיים במקומות מאובקים או לחים כמו מערות, מרתפים או מבנים נטושים. גופם שעיר ורגליים דביקות אך נעות בזריזות.
    לוואבידי יש כמות ערס בגוף המסוגלת להרוג כ-5 אנשים, בנוסף הם ידועים בקורים הדביקים שלהם שהם משאירים בכל מקום. המיוחד בקורים הם שהם יכולים ללכוד גם יריבים גדולים מגודל הוובידי.


    לאחר הצגת היריבים שלכם מוסיף הפרופסור "אוקיי עכשיו שאתה יודע עליהם מעט קדימה, אני אקח את וובידי, תקוף את ניבאט"
    אתה פוקד על נאודיל לתקוף את ניבאט בקרן שאיבה, אך לפקודת קולו המעוות של המאמן שלו הוא מתחמק מן השאיבה ומבאד לעשן ניבאט מחרף לעברך ומשתמש בדחיפה שגם אכן פוגעת ומעיפה את נאודיל אחורנית.
    העשן הסמיך לא מאפשר שימוש במבט חודר וזה לא עובד לכם.

    .

  15. student of Gakuen Alice
    תאריך הצטרפות: Aug 2010
    שם: אליס
    הודעות: 11,415
    #30
    ציטוט פורסם במקור על ידי NivX10 צפה בהודעה
    Asuna:
    "אוי לא!!!" את ממלמלת באימה ואינך סובלת את המחזה הנורא הזה. "נוח על משכבך בשלום..." את לוחשת ברעד וסוגרת את עיניו.
    את הפוקדור שראית בידו את מרימה, מביטה סביב סתם ליתר ביטחון ואז מקווה שהפוקימון שבתוכו בסדר גם ולא מת גם הוא. את מוציאה אותו החוצה, קרן אור אדומה מתפשטת ומקבלת צורה שנראת דמויית כלבלב... כשהאור פוסק את רואה מולך שואל קטן ומופתע הוא אינו מבין מה מתרחש ואדיש למסביב אך כשהוא רואה אותך הוא מחייך

    Sharpedo:
    זה בסדר, אחד מהם עטלף ואחד מהם עכביש. את הפוקימון של הפרופ' כבר תיארתי לך... ;)
    ------------
    אתה מבחין בפוקימונים ולא ממש מכיר אותם אך הפרופסור מסייע לך וכמומחה רציני ומנוסה מסביר לך על השניים הללו:
    ניבאט- הוא פוקימון העטלף הנשכן, ניבאטים חיים בעיקר במקומות חשוכים. הם עיוורים ולכו אינם יכולים לראות רגיל אלא משתמשים בסונר ובחוש השמיעה החד שלהם כדי להתמצא ולאתר במדויק כל דבר סביבם. לניבאטים ניבים חדים וצרים, כל נשיכה של הניבאטים על אויבהם סופגת אליהם מעט אנרגיה ממנו. לאחר נשיכת הניבאט המקום עלול להתקרר ולהתקשות לזמן מה.
    וובידי- הוא פוקימון העכביש הצעיר, וואבידי חיים במקומות מאובקים או לחים כמו מערות, מרתפים או מבנים נטושים. גופם שעיר ורגליים דביקות אך נעות בזריזות.
    לוואבידי יש כמות ערס בגוף המסוגלת להרוג כ-5 אנשים, בנוסף הם ידועים בקורים הדביקים שלהם שהם משאירים בכל מקום. המיוחד בקורים הם שהם יכולים ללכוד גם יריבים גדולים מגודל הוובידי.


    לאחר הצגת היריבים שלכם מוסיף הפרופסור "אוקיי עכשיו שאתה יודע עליהם מעט קדימה, אני אקח את וובידי, תקוף את ניבאט"
    אתה פוקד על נאודיל לתקוף את ניבאט בקרן שאיבה, אך לפקודת קולו המעוות של המאמן שלו הוא מתחמק מן השאיבה ומבאד לעשן ניבאט מחרף לעברך ומשתמש בדחיפה שגם אכן פוגעת ומעיפה את נאודיל אחורנית.
    העשן הסמיך לא מאפשר שימוש במבט חודר וזה לא עובד לכם.
    סורי שאני מצוטטת הכל אני באייפון. ״שלום חמוד״ אומר בחיוך למראה הפוקימון הבריא אני ארים אותו לידי כך שפרצופו יהיה מנןגד לגופה , אין שום צורך שיראה את הזוועה הזאת שהוא עדיין בידי אתליל להסתובב בשטח המעבדה במטרה לחקור את האזור עם לא אראה דבר חשוד אלך מיד לתחנת המשטרה
    מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013




    הפוקימונים האהובים עליי:
    Spoiler ספוילר

עמוד 2 מתוך 19 ראשוןראשון 123412 ... אחרוןאחרון

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •