נושא: פוקימון - סכנות במחוז האמורי (אין מקום!)

★מפת המחוז + מפרט ערים★

1. הכפר טמוהי: הכפר ההתחלתי שלכם. שם תקבלו את הפוקימון הראשון מהפרופסור. זהו בין ‏הכפרים יותר קטנים במחוז, אולם יש בו אחוזה ענקית של אדם עשיר ומסתורי שהחליט לבנות את ‏ביתו שם. את האחוזה ניתן לראות כמעט מכל מקום בכפר בשל גודלה ופארה.‏
2. הכפר ראמיה: זהו הכפר הקטן ביותר במחוז. כפר קטן שבו עוסקים רוב רובם של האנשים בחקלאות. ‏בכפר נמצא המכון הראשון.‏
3. העיר אומוש: העיר נמאת על פסגת ההר הגבוה ביותר במחוז. הפסגה תמיד מושלגת, והרבה ‏תיירים נוהרים לשם על מנת לגלוש ולנפוש בהרים. בעיר נמצא המכון השני.‏
4. העיר סוקון: עיר קטנה יחסית, אך מעניינת. מלבד המכון השלישי, אחד ממרכזי ‏הקרבות והתחרויות הגדולים בעולם נמצאים בו, ועשרות מאמנים באים אליו כדי להתאמן לקראת ליגת ‏הפוקימונים. בעיר ישנו גם נמל קטן, ממנו אפשר להשכיר סירות.
5. העיירה סאנרופ: עיירת נופש מוכרת וידועה בכל העולם. במקום חופים מרהיבים, וחנויות אקזוטיות ‏עם פריטים אותם לא ניתן למצוא בשום מקום. בעיר נמצא המכון הרביעי.‏ ‏
6. הכפר אנופולה: כפר חביב בו נמצא המכון החמישי. כמו כן, ישנו בית מקדש עתיק לכבוד שלושה ‏פוקימונים אגדיים, שעל פי האגדה מגנים על מחוז האמורי ועל התושבים שבו.‏
7. העיר דו-יורק: העיר העשירה ביותר במחוז. למרות שבעיר אין מכון פוקימונים, היא ידועה בבית הספר ‏הגדול למאמנים. המקום עשוי מאוד לעזור לאלו הרוצים ללמד את הפוקימונים שלהם מתקפות חדשות, ‏טקטיקות לחימה, וכן לימודים פורמאליים אחרים.‏
8. העיר מאסיפי: עיר קטנה ורגועה השוכנת לצד אגם גדול ויפהפה, בכפר נמצא המכון השישי.
9. הכפר לאו-גאי: בנוסף למכון הפוקימונים השביעי, העיר כוללת בתוכה את המרכז לתעופה. במקטם ‏ניתן לשכור פוקימון מעופף שייקח אתכם למקומות שונים במחוז.‏ ‏
10. העיר ג'וג'ין: עיר הנמצאת בסמוך להר געש כבוי, באחד המקומות הצחיחים ביותר במחוז. בעיר ‏נמצא מכון הפוקימונים השמיני. זו עיר הקרובה ביותר לליגה, ולכן תמצאו שם בדרך כלל הרבה ‏מאמני פוקימונים חזקים המתכוננים לקראת התחרות הגדולה.‏
11. עיר וולטינה: העיר וולטינה. העיר נבנתה במיוחד בשביל תחרויות הליגה, ולכן ניתן להיכנס ‏אליה אך ורק אם השגתם את שמונה התגים של המחוז.

★החנות והקניון★

כאן יפורטו לכם המוצרים המוצאים בחנויות ובקניונים, את השם של כל פריט ומה מכירו.
במידה ויש פריט שלא מוכר לכם, כשתגיעו לחנות פשוט תשאלו את המוכר מה עושה הפריט המסויים והוא יסביר לכם תמציתית.

מוצרים לקנייה:

ספוילר

- פוקדור פשוט (50$)
- פוקדור מתקדם (100$)
- תרופה (50$)
- סופר תרופה (75$)
- נוגדן הרעלות למינהן (100$)
- חבל מטפסים (100$)
- ממתק נדיר (200$)
- משתף ניסיון (300$)
- חכה ישנה (50$)
מיוחדים לקניון:
- אולטרה פוקדור (150$)
- אפריקונים (100$)
- בובת משחק (25$)
- שורש אנרגיה (40$)
- מחיה (350$)
- אבן ירח (250$)
- אבן שמש (250$)
- אבן אש (250$)
- אבן רעם (250$)
- אבן מים (250$)
- אבן עלה (250$)
- אבן מלך (250$)
- אבן שחר (250$)
- אבן זוהר (250$)
- אבן אופל (250$)
- מעיל מתכת (300$)
- פוקוביות (150$)
- חכה טובה (150$)
- חכה מקצוענית (300$)
- אופני פעלולים (500$)
- אופני הרים (600$)

★השגת כסף★

במשחק כדי לקנות מוצרים, מצרכים וכל השאר תצטרכו כמובן כסף... ואת האמת לא מעט!
אז הינה לכם הדרכים בהן ניתן להשיג אותו:

• נצחון מאמן מהמכון הראשון עד הרביעי יזכה אתכם ב-350$.
• ניצחון מאמון מהמכון החמישי עד האחרון יזכה אתכם ב-450$.
• סיום משימה תזכה אתכם ב-250$.
• סיום איוונט יזכה אתכם בסכום כסף שבין 100$-200$. (הכסף באיוונט הוא לא העיקר)

שם בפורום:asuna
שם השחקן/נית: לולו (lulu)
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: לולו נולדה למשפחה ממוצעת לחלוטין וגדלה יחד עם תאומה-מרקו.
מרקו ולולו נראו זהים לחלוטין חוץ משללולו היה שיער ארוך ולמרקו שיער קצר.
יום אחד כאשר יצאו מארקו ולולו לשחק בפארק שבכפר יחד עם חברם -בנו של ראלף מיסטיקו המפורסם.
לולו, מרקו וחברם החליטו ללכת רגע לשתות אך שחזרו מצאו את ראלף מיסטיקו שוכב על הקרקע חסר רוח חיים על גופתו הונח דיגלון קטן עם הכיתוב ''צוות דומינו'' חברם של לולו ומרקו החל מיד לפרוץ בבכי רם, לבה של לולו נשבר ובאותו יום החליטה כי תעשה הכל בשביל לעצור את חברי צוות דומינו ושהיא תשיג את הנקמה אליה ציפתה זמן כה רב.
פוקימון התחלתי:בארקינדל
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון ושתייה, מחסנית תגים, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות: בא לי שוקו-_-

פורסם במקור על ידי asuna

שם בפורום:asuna
שם השחקן/נית: לולו (lulu)
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: לולו נולדה למשפחה ממוצעת לחלוטין וגדלה יחד עם תאומה-מרקו.
מרקו ולולו נראו זהים לחלוטין חוץ משללולו היה שיער ארוך ולמרקו שיער קצר.
יום אחד כאשר יצאו מארקו ולולו לשחק בפארק שבכפר יחד עם חברם -בנו של ראלף מיסטיקו המפורסם.
לולו, מרקו וחברם החליטו ללכת רגע לשתות אך שחזרו מצאו את ראלף מיסטיקו שוכב על הקרקע חסר רוח חיים על גופתו הונח דיגלון קטן עם הכיתוב ''צוות דומינו'' חברם של לולו ומרקו החל מיד לפרוץ בבכי רם, לבה של לולו נשבר ובאותו יום החליטה כי תעשה הכל בשביל לעצור את חברי צוות דומינו ושהיא תשיג את הנקמה אליה ציפתה זמן כה רב.
פוקימון התחלתי:בארקינדל
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון ושתייה, מחסנית תגים, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות: בא לי שוקו-_-

התקבלת, בהצלחה לך

שם בפורום:
שם השחקן/נית: אנדי לייט ג'וניור
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: אנדי נולד בעיר דו - יורק אבל בגיל 3 הוא עבר אם משפחתו לכפר טמוהי מכיוון הוריו פחדו כי 20 אנשים מהרחוב שהם גרו בו נרצחו. ההורים שלו היו מדענים כך שהיה להם קל מאוד להסתגל הטמוהי כי ביקשו לעבוד אצל הפרופסור. הם התחילו לעבוד שם וזה ממש שימח את אנדי כי בדו - יורק כמעט ולא ראה פוקימונים וכאן יכל כל יום לבוא למעבדה ולפגוש אותם. כך יצא שכל יום היה רואה איך ילדים יוצאים למעסם וגם הוא מאוד רצה. יום אחד הוא טייל בעיר ליד המעבדה ופתאום הוא ראה שחלון המעבדה מנופץ. הוא רץ פנימה ולקח את הפוקדור היחיד שנשאר שנשאר ורץ החוצה לחפש את השודד. הוא מצא עקבות ברורים ועקב אחריהם ואז ראה את השודד והוציא את הפוקימון מהפוכדור. זה היה נאודיל. הם נלחמו בשודד והחזירו את כל מה שגנב. מאותו יום היה פתוח שרצה נאודיל
פוקימון התחלתי: נאודיל
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון ושתייה, מחסנית תגים, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות:[/COLOR]

טופס הרשמה:
שם בפורום:roronoa zoro
שם השחקן/נית:אנדרו רייל
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: אנדרו נולד למשפחה רגילה. אביו ואימ היו מדענים נחשבים אבל עבודתם לא הביאה יותר מידי כסף למשפחה. הם עבדו ביחד עם עוד חוקרים כדי לאסוף מידע על פוקימונים במחוז החדש. יום אחד כשאנדרו היה בן 10 הוריו יצאו לעבודה בבוקר ולא חזרו. מודאג הוא פתח את הטלויזיה וראה שקרה פיגוע במקום עבודתם של הוריו כל מי שהיה שם באותו רגע נעלם או נהרג. לפתע אנדרו שמע את צילצול פעמון הדלת וכשפתח עמד לפניו שוטר שהודיע לו ששני הוריו נכחו בפיגוע אבל גופתם לא נמצאה. כלומר, הם נעלמו. השוטר הוסיף משהו על צוות דומינו ואנדרו הבין שהם קנראה אחראיים על הפיגוע. מאז אנדרו רוצה לנקום בצוות דומינו ולגלות מה קרה להוריו.
פוקימון התחלתי:ספרקזל(לומרות שהייתי רוצה את נאדיל אבל הוא תפוס)
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון ושתייה, מחסנית תגים, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות:-

טופס הרשמה:
שם בפורום: sharpedo
שם השחקן/נית: דילן
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: דלין נולד וחי בכפר הקטן טמוהי למשפחה חמה בעלת שלושה ילדים.
לדילן ישנה אחות גדולה בשם לוסי,גדולה ממנו בארבע שנים,מאמנת חרוצה ושקדנית ומאוד אמיצה,אף מכשול לא יעצור אותה מלהשיג את המטרה שלה,דילן זוכר שהיה צעיר איך אחותו יצאה למסע ומאז רק ניצחה וניצחה ופילסה את דרכה אל הליגה.
לדילן יש גם אח קטן ושמו קולינס,קולינס הוא ילד ביישן שלא מבטא את עצמו בדרך כלל ותמיד נמצא בחיק אימו האוהבת,דילן גדול מקולינס בשנתיים.
אבי המשפחה,סם,הוא מפקד הבכיר של מפקדה קטנה של חילוץ והצלת פוקימונים הנמצאת בכפר מהוטי,לאבא של דילן יש כבר מספר רב של הצלות של פוקימונים וחילוצים ממצבים שונים ומסובכים,ועל כן כל הכפר מכיר את אביו ומשבח אותו על מעשיו,אימו של דילן,רוזה,עובדת בחנות הנמצאת בעיר כקופאית.
ודילן היה ילד טוב,שאהב את הטבע ואת הפוקימונים והיה מקשיב בחריצות לדבריו של אביו על הצלות הפוקימונים ובנוסף היה מסביר לו על פוקימונים בכלליות.
כל המשפחה ציפתה בכיליון עיניים להשתתפות של לוסי בליגה,הכל היה מוכן,צוות הפוקימונים שלה היה ערוך ומתוקתק לאחר אימונים קשים ורבים ולוסי אפילו קנתה בגדים מיוחדים! עד שצוות דומינו בא באחד הלילות בחשאי והרס את אזור הליגה! במזל הגיעו כוחות המשטרה וההצלה והצליחו להבריח אותם,אך עדיין האבידה הייתה גדולה.
לוסי הייתה שבורה..היא והפוקימונים שלה כל כך ציפו לקרבות שהם לא ידעו מה לעשות.
לאחר אירוע הטרור הזה לוסי חזרה הביתה..קולינס הביט בה והבין,אף על פי גילו הקטן,שאחותו במצב לא טוב בכלל.
כעבור שלושה ימים מאז שלוסי חזרה פרצה בלילה שריפה גדולה פרצה ביער הסמוך! אבא של דילן היה המפקד שהדריך את צוותי ההצלה בכדי לכבות את האש ולפנות את הפצועים,אך מעשה זה לא היה למטרת פגיעה באנשים,אלא בפוקימונים...
דילן שכב במיטתו והיה חייב לדעת במה מדובר,היה רעש כל כך חזק שגם לישון לא היה אפשר,כשבא לקום לפתע אחותו פתחה את הדלת ואמרה, "בוא",כאילו היא ידעה מה הוא מתכוון לעשות.
שניהם הלכו,התחמקו מהשומרים וראו את הקטסטרופה מול עיניהם..
היער שליד הכפר טמוהי התגאה בשמורת היער היפה שלו,ובה קבוצה גדולה של ראזורוויל אשר הייתה מתנהגת כלהקה וגידלה צאצאים.
המראה היה זוועתי,גופות של של נאודילים ואלביבדורים היו שרועות על הקרקע בחוסר תזוזה,ואף היו שני גופות של ראזורווילים גדולים ומסריחים מעשן ואש שכבו על הקרקע,לידם ישבו שלושה אלביבדורים וייבבו בשקט.."אני לא מאמינה.." מילמה לוסי למראה המחריד ודמעות החלו לזלוג מעיניה, סם ראה את ילדיו ורץ אליהם,פניו מבשרי רעות.."מלהקה מרשימה של 30 פרטים נשארו רק 9...זה פשוט לא ייאמן,המזל הוא שרוב הראזורווילים שנלחמו מול הפושעים שרדו..אבל זה המזל היחיד..מכמות מכובדת של של 8 ראזורווילים נשארו רק 6..מכמות של 12 אלביבדורים נשארו רק שלושה וכל הנאודילים נהרגו..."הוא אמר בקול מר ששמר בתוכו כאב גדול..אחת מגאוותיו הגדולות של הכפר נמחצה בלילה אחד..דילן הסתובב סביב,הביט בגופות המתות אשר הראזורווילים ששרדו יושבים לצידם ומתייפחים,דילן הגיע לקבוצה גדולה של נאודילים מחוסרי הכרה..הוא הביט בעצב כשלפתע..נאודיל קטנטן התחיל להזיז את רגלו הימנית מעט ועינו הקטנטנה נפגשה עם עינו של דילן שהרים אותו ולקח אותו לאביו ולאחותו ולקחו את אותו נאודיל לטיפול.
אחרי שבוע מאותו לילה נוראי הנאודיל שרד..והגיע זמנו של דילן לצאת למסע.
"הוא לא מפסיק לחפש אותך.."אמר אביו,דילן הלך ללהקה ביער וראה את אותו נאודיל,כשהנאודיל ראה אותו,הוא מיד רץ וקיפץ לידו,הראזורוולים חייכו וסימנו לדילן שהוא יכול ללכת עם נאודיל.
"אני אקח את נאודיל לפרופסור..לבדיקות אחרונות ואם הוא יהיה בריא לחלוטין,הוא יוכל לצאת איתך למסע" אמר אביו.
דילן חיכה יומיים עד שהפרופסור הודיע שנאודיל כשיר לצאת למסע!
ובכך,דילן יצא לפרוספור כדי לקחת את נאודיל ולהתחיל את המסע הראשון שלהם,במטרה להיות חזקים מספיק בשביל לנקום שניהם על האובדן הרב שחוו.
פוקימון התחלתי: נאודיל
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון ושתייה, מחסנית תגים, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות:

פורסם במקור על ידי chopper

שם בפורום:
שם השחקן/נית: אנדי לייט ג'וניור
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: אנדי נולד בעיר דו - יורק אבל בגיל 3 הוא עבר אם משפחתו לכפר טמוהי מכיוון הוריו פחדו כי 20 אנשים מהרחוב שהם גרו בו נרצחו. ההורים שלו היו מדענים כך שהיה להם קל מאוד להסתגל הטמוהי כי ביקשו לעבוד אצל הפרופסור. הם התחילו לעבוד שם וזה ממש שימח את אנדי כי בדו - יורק כמעט ולא ראה פוקימונים וכאן יכל כל יום לבוא למעבדה ולפגוש אותם. כך יצא שכל יום היה רואה איך ילדים יוצאים למעסם וגם הוא מאוד רצה. יום אחד הוא טייל בעיר ליד המעבדה ופתאום הוא ראה שחלון המעבדה מנופץ. הוא רץ פנימה ולקח את הפוקדור היחיד שנשאר שנשאר ורץ החוצה לחפש את השודד. הוא מצא עקבות ברורים ועקב אחריהם ואז ראה את השודד והוציא את הפוקימון מהפוכדור. זה היה נאודיל. הם נלחמו בשודד והחזירו את כל מה שגנב. מאותו יום היה פתוח שרצה נאודיל
פוקימון התחלתי: נאודיל
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון ושתייה, מחסנית תגים, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות:[/color]

הרקע נחמד ויפה אבל יש פה עוד מישהו שביקש נאודיל שהרשים אותי יותר, אז מצטער אך לא התקבלת :/
בהצלחה משחקים אחרים

פורסם במקור על ידי Roronoa zoro

טופס הרשמה:
שם בפורום:roronoa zoro
שם השחקן/נית:אנדרו רייל
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: אנדרו נולד למשפחה רגילה. אביו ואימ היו מדענים נחשבים אבל עבודתם לא הביאה יותר מידי כסף למשפחה. הם עבדו ביחד עם עוד חוקרים כדי לאסוף מידע על פוקימונים במחוז החדש. יום אחד כשאנדרו היה בן 10 הוריו יצאו לעבודה בבוקר ולא חזרו. מודאג הוא פתח את הטלויזיה וראה שקרה פיגוע במקום עבודתם של הוריו כל מי שהיה שם באותו רגע נעלם או נהרג. לפתע אנדרו שמע את צילצול פעמון הדלת וכשפתח עמד לפניו שוטר שהודיע לו ששני הוריו נכחו בפיגוע אבל גופתם לא נמצאה. כלומר, הם נעלמו. השוטר הוסיף משהו על צוות דומינו ואנדרו הבין שהם קנראה אחראיים על הפיגוע. מאז אנדרו רוצה לנקום בצוות דומינו ולגלות מה קרה להוריו.
פוקימון התחלתי:ספרקזל(לומרות שהייתי רוצה את נאדיל אבל הוא תפוס)
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון ושתייה, מחסנית תגים, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות:-

הרקע יפה, לא ארוך מידי, לעניין... אתה מנסה בכל משחק שפתחתי להתקבל וזה שאתה לא מתייאש מגיע לך צ'אנס.
אני בכל זאת ארשום אותך עם ספארקזל, כי מישהו פה שביקש את נאודיל הפציץ כהוגן!
התקבלת אחי.

פורסם במקור על ידי Sharpedo

טופס הרשמה:
שם בפורום: sharpedo
שם השחקן/נית: דילן
תיאור/ספרייט:
רקע אישי: דלין נולד וחי בכפר הקטן טמוהי למשפחה חמה בעלת שלושה ילדים.
לדילן ישנה אחות גדולה בשם לוסי,גדולה ממנו בארבע שנים,מאמנת חרוצה ושקדנית ומאוד אמיצה,אף מכשול לא יעצור אותה מלהשיג את המטרה שלה,דילן זוכר שהיה צעיר איך אחותו יצאה למסע ומאז רק ניצחה וניצחה ופילסה את דרכה אל הליגה.
לדילן יש גם אח קטן ושמו קולינס,קולינס הוא ילד ביישן שלא מבטא את עצמו בדרך כלל ותמיד נמצא בחיק אימו האוהבת,דילן גדול מקולינס בשנתיים.
אבי המשפחה,סם,הוא מפקד הבכיר של מפקדה קטנה של חילוץ והצלת פוקימונים הנמצאת בכפר מהוטי,לאבא של דילן יש כבר מספר רב של הצלות של פוקימונים וחילוצים ממצבים שונים ומסובכים,ועל כן כל הכפר מכיר את אביו ומשבח אותו על מעשיו,אימו של דילן,רוזה,עובדת בחנות הנמצאת בעיר כקופאית.
ודילן היה ילד טוב,שאהב את הטבע ואת הפוקימונים והיה מקשיב בחריצות לדבריו של אביו על הצלות הפוקימונים ובנוסף היה מסביר לו על פוקימונים בכלליות.
כל המשפחה ציפתה בכיליון עיניים להשתתפות של לוסי בליגה,הכל היה מוכן,צוות הפוקימונים שלה היה ערוך ומתוקתק לאחר אימונים קשים ורבים ולוסי אפילו קנתה בגדים מיוחדים! עד שצוות דומינו בא באחד הלילות בחשאי והרס את אזור הליגה! במזל הגיעו כוחות המשטרה וההצלה והצליחו להבריח אותם,אך עדיין האבידה הייתה גדולה.
לוסי הייתה שבורה..היא והפוקימונים שלה כל כך ציפו לקרבות שהם לא ידעו מה לעשות.
לאחר אירוע הטרור הזה לוסי חזרה הביתה..קולינס הביט בה והבין,אף על פי גילו הקטן,שאחותו במצב לא טוב בכלל.
כעבור שלושה ימים מאז שלוסי חזרה פרצה בלילה שריפה גדולה פרצה ביער הסמוך! אבא של דילן היה המפקד שהדריך את צוותי ההצלה בכדי לכבות את האש ולפנות את הפצועים,אך מעשה זה לא היה למטרת פגיעה באנשים,אלא בפוקימונים...
דילן שכב במיטתו והיה חייב לדעת במה מדובר,היה רעש כל כך חזק שגם לישון לא היה אפשר,כשבא לקום לפתע אחותו פתחה את הדלת ואמרה, "בוא",כאילו היא ידעה מה הוא מתכוון לעשות.
שניהם הלכו,התחמקו מהשומרים וראו את הקטסטרופה מול עיניהם..
היער שליד הכפר טמוהי התגאה בשמורת היער היפה שלו,ובה קבוצה גדולה של ראזורוויל אשר הייתה מתנהגת כלהקה וגידלה צאצאים.
המראה היה זוועתי,גופות של של נאודילים ואלביבדורים היו שרועות על הקרקע בחוסר תזוזה,ואף היו שני גופות של ראזורווילים גדולים ומסריחים מעשן ואש שכבו על הקרקע,לידם ישבו שלושה אלביבדורים וייבבו בשקט.."אני לא מאמינה.." מילמה לוסי למראה המחריד ודמעות החלו לזלוג מעיניה, סם ראה את ילדיו ורץ אליהם,פניו מבשרי רעות.."מלהקה מרשימה של 30 פרטים נשארו רק 9...זה פשוט לא ייאמן,המזל הוא שרוב הראזורווילים שנלחמו מול הפושעים שרדו..אבל זה המזל היחיד..מכמות מכובדת של של 8 ראזורווילים נשארו רק 6..מכמות של 12 אלביבדורים נשארו רק שלושה וכל הנאודילים נהרגו..."הוא אמר בקול מר ששמר בתוכו כאב גדול..אחת מגאוותיו הגדולות של הכפר נמחצה בלילה אחד..דילן הסתובב סביב,הביט בגופות המתות אשר הראזורווילים ששרדו יושבים לצידם ומתייפחים,דילן הגיע לקבוצה גדולה של נאודילים מחוסרי הכרה..הוא הביט בעצב כשלפתע..נאודיל קטנטן התחיל להזיז את רגלו הימנית מעט ועינו הקטנטנה נפגשה עם עינו של דילן שהרים אותו ולקח אותו לאביו ולאחותו ולקחו את אותו נאודיל לטיפול.
אחרי שבוע מאותו לילה נוראי הנאודיל שרד..והגיע זמנו של דילן לצאת למסע.
"הוא לא מפסיק לחפש אותך.."אמר אביו,דילן הלך ללהקה ביער וראה את אותו נאודיל,כשהנאודיל ראה אותו,הוא מיד רץ וקיפץ לידו,הראזורוולים חייכו וסימנו לדילן שהוא יכול ללכת עם נאודיל.
"אני אקח את נאודיל לפרופסור..לבדיקות אחרונות ואם הוא יהיה בריא לחלוטין,הוא יוכל לצאת איתך למסע" אמר אביו.
דילן חיכה יומיים עד שהפרופסור הודיע שנאודיל כשיר לצאת למסע!
ובכך,דילן יצא לפרוספור כדי לקחת את נאודיל ולהתחיל את המסע הראשון שלהם,במטרה להיות חזקים מספיק בשביל לנקום שניהם על האובדן הרב שחוו.
פוקימון התחלתי: נאודיל
אצל הפרופ': -לא לגעת-
חפצים: פוקדורים(X5), תיק למסע, פוקדע, מזון ושתייה, מחסנית תגים, מפת האיזור.
כסף: 1000$.
הערות/בקשות:

וואווווו... רקע מדהים, באמת שכן. אהבתי את הרעיון, מושקע מפורט... עושה רושם של שחקן רציני!
התקבלת אחי.

התחלה לכולם:
את/ה מקיץ/ה מוקדם בבוקר עירני/ת במיוחד מתוך התרגשות גדולה, זה היום בו את/ה אמור/ה לקבל את הפוקימון הראשון שלך ולצאת למסע. אחריי כל מה שעברת בחייך סוף-סוף זה קורה!
את/ה מתארגן/ת ומתכונן/ת בקפידה ויוצא/ת מן הבית בשעה 10:00 בבוקר. הכפר טמוהי מעולם לא היה שקט כל כך... זה היה נורא מוזר, החום והלחוץ הקיציים לא התאימו לעונה זו של השנה, וגרמה לתחושה חשדניות אצלך. הנשימות שלך היו מואצות ומדודות, והלכת על שביל המרכזי שבין בתי הכפר שם חלק מקירות הבתים כבר מתקלפים מיושן.
אהבת את האווירה בכפר טמוהי - את הירוק, את האנשים החביבים, את התלמידים והמורים בדרכם לבית הספר, ואת תכונה בכפר שכולם מכירים את כולם.
מעל כל הנוף הפסטורלי, הבטת בתמיהה ב'אחוזת יורק'. האחוזה התנשאה לגובה עצום, מתנשאת מעל כל המבנים האחרים של הכפר פי כמה וכמה... עיתורי זהב היו תבועים על גגותיה וקירותיה הלבנים וחדשים תמיד, וחלונות עצומים וקהים שיקפו את אור השמש החזק. חומה של דשא גדולה וגזומה גידרה את מתחכם הבית, עצי דקל מונפים מתוך הגינה, דלת ענקית מעץ מהודרת ומעותרת כבדה ניצבה במרכזו של המבנה, ותהית/ה כיצד בכלל ניתן לפתוח אותה.
לא היה איש בכל הכפר שידע למי שייכת האחוזה, אך היא תמיד הייתה שם, מבריקה, נוצצת ולא מתאימה לנוף. האחוזה קצת הפיכה ממחשבותיך את עניין השקט המלחיץ והריקנות בעיירה.
חלפת על פני האחוזה באדישות, והמשכת בדרכך. תוך דקות בודדות, היית/ה בגינתו של פרופסור ארווין קספר, ניצבת מול דלת ברזל גדולה. דפקת על הדלת מספר פעמים, אך איש לא פתח...

פורסם במקור על ידי NivX10

התחלה לכולם:
את/ה מקיץ/ה מוקדם בבוקר עירני/ת במיוחד מתוך התרגשות גדולה, זה היום בו את/ה אמור/ה לקבל את הפוקימון הראשון שלך ולצאת למסע. אחריי כל מה שעברת בחייך סוף-סוף זה קורה!
את/ה מתארגן/ת ומתכונן/ת בקפידה ויוצא/ת מן הבית בשעה 10:00 בבוקר. הכפר טמוהי מעולם לא היה שקט כל כך... זה היה נורא מוזר, החום והלחוץ הקיציים לא התאימו לעונה זו של השנה, וגרמה לתחושה חשדניות אצלך. הנשימות שלך היו מואצות ומדודות, והלכת על שביל המרכזי שבין בתי הכפר שם חלק מקירות הבתים כבר מתקלפים מיושן.
אהבת את האווירה בכפר טמוהי - את הירוק, את האנשים החביבים, את התלמידים והמורים בדרכם לבית הספר, ואת תכונה בכפר שכולם מכירים את כולם.
מעל כל הנוף הפסטורלי, הבטת בתמיהה ב'אחוזת יורק'. האחוזה התנשאה לגובה עצום, מתנשאת מעל כל המבנים האחרים של הכפר פי כמה וכמה... עיתורי זהב היו תבועים על גגותיה וקירותיה הלבנים וחדשים תמיד, וחלונות עצומים וקהים שיקפו את אור השמש החזק. חומה של דשא גדולה וגזומה גידרה את מתחכם הבית, עצי דקל מונפים מתוך הגינה, דלת ענקית מעץ מהודרת ומעותרת כבדה ניצבה במרכזו של המבנה, ותהית/ה כיצד בכלל ניתן לפתוח אותה.
לא היה איש בכל הכפר שידע למי שייכת האחוזה, אך היא תמיד הייתה שם, מבריקה, נוצצת ולא מתאימה לנוף. האחוזה קצת הפיכה ממחשבותיך את עניין השקט המלחיץ והריקנות בעיירה.
חלפת על פני האחוזה באדישות, והמשכת בדרכך. תוך דקות בודדות, היית/ה בגינתו של פרופסור ארווין קספר, ניצבת מול דלת ברזל גדולה. דפקת על הדלת מספר פעמים, אך איש לא פתח...

"כנראה הוא לא שמע..." אמלמל ואדפוק עוד כמה פעמים בתקווה שמישהו ישמע.

sharpedo:
"הממ... כנראה הוא לא שמע" אתה מניח ופשוט דופק שוב... ושוב... ושוב מגביר את הדפיקות בכל אחת מ-4 הפעמים ועדיין אין תשובה. כאן אתה כבר מתחיל לחשוד מעט.
השעה כבר 10:00 והפרופסור היה אמור להיות שם ליפני שעתיים, לפתע אתה חושב לעצמך שכדאי לך לבדוק מסביב, המעבדה היא יחסית גדולה ואולי יש בה עוד פתח.
אתה יורד את שתי המדרגות הקטנות מפתח המעבדה ומתכוון לפסוע אל מאחוריה שלפתע מתוך המעבדה נשמע רעש פיצוץ אדיר!
אתה על הרצפה מכסה את ראשך מאינסטיקנט, מערובה והחלונות עולה עשן שחור. מבוהל ומתוח במיוחד אתה מחליט שאתה חייב לדחוף ולפרוץ את הדלת בכוח.

פורסם במקור על ידי NivX10

sharpedo:
"הממ... כנראה הוא לא שמע" אתה מניח ופשוט דופק שוב... ושוב... ושוב מגביר את הדפיקות בכל אחת מ-4 הפעמים ועדיין אין תשובה. כאן אתה כבר מתחיל לחשוד מעט.
השעה כבר 10:00 והפרופסור היה אמור להיות שם ליפני שעתיים, לפתע אתה חושב לעצמך שכדאי לך לבדוק מסביב, המעבדה היא יחסית גדולה ואולי יש בה עוד פתח.
אתה יורד את שתי המדרגות הקטנות מפתח המעבדה ומתכוון לפסוע אל מאחוריה שלפתע מתוך המעבדה נשמע רעש פיצוץ אדיר!
אתה על הרצפה מכסה את ראשך מאינסטיקנט, מערובה והחלונות עולה עשן שחור. מבוהל ומתוח במיוחד אתה מחליט שאתה חייב לדחוף ולפרוץ את הדלת בכוח.

"נאודיל.." אמלמל בפחד ואנסה בכל כוחי לפרוץ את הדלת,אם לא אצליח אשתמש במקלות או באבנים שנמצאים לידי בכדי להכות בדלת כדי שתיפתח

Sharpedo:
הדבר מיד גורם לך לחשוב על נאודיל שנמצא שם בפנים, ביהירות ובפרעות אתה מכה וחובט ודוחף את הדלת שוב ושוב בכל הכוח. מכות חזקות ומהדהות נשמעות על הדלת הגדולה והמתחתית.
בום ועוד בום ועוד אחד... אתה דוחף ומנסה לפרוץ את הדלתות, לעט לעט המנעולים מתעקמים ונשברים אתה מרגיש זאת עם הדחיפות, שהדלתות נפתחות לפנימה קצת.
הקתף והחזה כואבים כבר, 'לנאודיל' אתה חושב לעצמך ולוקח תנופה ושוב דוחף בחזקה ובכל הכוח ומצליח לפרוץ ונופל פנימה.
מסדרון ארוך מלא תמונות שחלק מהם שבורות על הרצפה השטיח האדום מלא כפלים ומכוסה אבק, עשן דליל מפוזר בכל המעבדה, ניתן לראות אך קשה לנשום.
אתה יודע שאם הזמן גם הראות תאבד, מפתח אחד כמעט בקצה המסדרון אתה רואה שנפלט העשן...
אתה רץ במהירות נכנס פנימה מבלי לחשוב, לפתע עם הכניסה אתה מרגיש מכה חזקה מאחורה ועף על הקיר.