נגמר עם חרא סיום
------------------
"חכי" אמרתי לקייט. "אני עדיין מרגיש שהסופה תוקפת אנשים, אבל לא מרגיש את הפילטר. בואי נחזור". "אוקיי" היא אמרה ועברנו שוב דרך הפורטל. מצאנו את עצמנו בתחתית העץ העולמי וחזרנו לכיוון העיר. הגענו בתוך זמן קצר מאוד וראינו הרבה שלדים שמסתובבים בזמן שהגשם של הלהבים ירד לחלקם היה עדיין קצת בשר. "זה הולך להשאיר לי סיוטים" קייט אמרה והתחבאה מאחורי. "יש לך תוכנית?".
"למצוא את כולם ולהוציא אותם" אמרתי "לא יותר מידי מסובך, תיאחזי חזק".
הפעלתי את הטורנדו (הוא הוזכר מקודם), הפעם לא נאלצו להיזרק סכינים כי היו מספיק מהגשם. (הסכינים שלי משמשים בעיקר למתקפות). הפעם הטורנדו גם זז, הוא פינה לנו את הדרך בזמן שאנחנו צועקים בתקווה למענה. "פה" שמעתי לחישה וראיתי מימין בור שכמה שלדים מקיפים. "אנחנו כולם פה וצריך עזרה". "אז אני אנקה" אמרתי ושלפתי סכינים, השלדים התפוררו אחרי 2 סכינים בראש לכל אחד, הם ממש חלשים. פשוט הם הרבה.
נכנסו לחור וראינו שזה אזור גדול מתחת לאדמה עם הרבה פצועים.
"יש לי רעיון לצאת אבל זה יקח זמן" אמרתי למי שכיוון אותנו. "אני צריך שתיקח אותי למקום שהכי רחוק מהעיר במכרה, ואני רוצה מפה עם מרחקים". אחרי כמה דקות הוא השיג את המפה ולקח אותי לשם, זאת הייתה מנהרה קצרה בערך 100 מטר מסיום הסופה. "תתחרקו" אמרתי לקייט ולאיש. "אני פורץ את האזור, מוכנים?". הפעלתי full charge, החלק הראשוני ריכך את האדמה והמתקפה עצמה חפרה בערך 40 מטר.(המרחק הכולל של המתקפה במקור הוא 60). אחרי עוד פעמיים היינו במרחק מספיק. קרסתי על הרומח שלי, אני לא רגיל לכל כך הרבה. "אתה בסדר" קייט שאלה. "אני צריך פשוט מנוחה, נפרוץ החוצה אחר כך" אמרתי ונשכבתי על הרצפה.