נושא: ממ"ת - מיני משחק תפקידים שבועי

כל אחד הלך לגילדה שלו. לאחר לבישת הפריטים והחוקים, יוצר המשחק, החל להסביר מעט.

"לכל גילדה יש עולם (WORLD) ומקום שבו היא משתכנת.
גילדת the black knights משתכנים בעולם 36 ליד נהר המוות,
גילדת dimond נמצאים בעולם 23 במעבר שבין הר הקריסטל לבין המדבר הגדול,
גילדת m.l.o נמצאים בעולם 74, ליד הבקתה של הזקן,
גילדת molo נמצאים בעולם 47, בתוך ההר-השחור מספר 2,
גילדת soldier נמצאת בעולם 12 בממלכה החמישית,
גילדת the elfs נמצאים בעולם 5 ומשתכנת בעיר מארלנד,
גילדת the mage נמצאת בעולם 16 במחבוא סודי ביער,
גילדת sun נמצאת בעולם 84 בהר הקרח הסגול,
גילדת order of the wolf בעולם 72 בתוך הבקעה האפורה,
ואחרונים, גילדת The night animals, שנמצאים בעולם 80 בג'ונגל.

כל אחד מתבקש להשתגר לעולם שלו ומיקום הגילדה שלו, באמצעות קלף-שיגור שנשלח אליכם.
שימו לב, בכל גילדה ישנה משימות ונקודות גילדה: כאשר תבצעו משימה ברמה טובה וללא הרס,
יתווספו נקודות לגילדה שלכם. הגילדות בעלי הנקודות הגבוהות יזכו לקייסטס (Keist, Keists, הכסף במשחק)רב,
ויוכלו לשפר את הגילדה. לעוד מידע ושאלות, פנו למנהל הגילדה שלכם. "

שיגרתי על עצמי לעולם חמש לעיר מארלנד ישר עם שאר חברי הגילדה.
''מפתחות החדרים בפריטים שלכם'' הצהיר מו ונעלם.
בית הגילדה נראה כמו אחוזה ענקית ויפה, פסלי עצים וציפורים היו בכל פינה ועמדות קסמים שונות.
הלכתי לחדר שלי שהיה בקומה השלישית ''חדר מספר..567 מלמלתי בכניסה לחדר פתחתי את דלת החדר.
החדר לא היה מפואר מידי אך גם לא פשוט מידי הייתה בו מיטה מוצעת מצעים ירוקים, שולחן כתיבה מעץ חום, שידה, ארון ומיני מטבח קטן.

לחצתי על קלף השיגור ששיגר אותי עם כל שער חברי הגילדה (גלידה) , שוגרתי ליד הדלת של החדר מספר 363 , לפתע הופיע מפתח בכיסי , ואיתו פתחתי את הדלת שעשוייה מעשב , חצי מהחדר היה עשויי עשב , טוב המחבוא היה ביער , אז זה יצר הסוואה .
אירגנתי את דברי ואז שותפי לחדר נכנס .

דפיקה על הדלת נשמעה, פתחתי את הדלת ושליח מראש הגילדה עמד שם ''כל דרגות F מתבקשים לבוא לאולם הגדול'' הוא הכריז והלך.
נכנסתי במהירות לאולם הגדול, היו שם כשלושים אלפים חסרי סבלנות ונרגשים.
התיישבתי ליד אחד מהם וחיכיתי, לפתע ראש הגילדה נכנס והכריז ''אוקיי! שלום לכם דרגות F, אני צריך חמישה מתנדבים למשימה מסוכנת שאולי לא תחזרו ממנה בחיים'' קולות לחשוש ובהלה נשמעו מכל עבר.
'עם אני ימות זה לא ישנה במילא אמות בשלב מסויים במשחק הזה' חשבתי מעט בדיכאון והרמתי את ידי, כל העיניים הופנו אליי

"שלום לכולם" החל האריה לומר "אני ליבאר, מנהיג הגילדה. אתם בטח חושבים שאני אחלק לכם עכשיו דרגות, נשק וכיוצא בזה" הוא אמר ועשה הפסקה קצרה "אתם טועים" הוא המשיך "מי שנמצא כאן הוכיח שהוא לא צריך עזרה מאף אחד ושאפשר לשמוח עליו, ולכן נוצרה הגילדה הזו. אנחנו לא כמו שאר הגילדות האחרות, המטרה שלנו מיוחדת וברורה, אבל אני אסביר אותה מאוחר יותר. עכשיו העוזר שלי, בוראק יחלק לכם משגרים שישגרו אותכם לעולם 80, לג'ונגל" הוא אמר והצביע על דוב שעמד בקהל. הדוב החל לחלק את הקלפים ולאחר שכולם קיבלו קלף הם השתגרו לעולם 80. הם נחתו באמצע הג'ונגל. למי שלא היה רגיל לג'ונגל המקום היה נראה כמו כל מקום אחר בג'ונגל, עצים, שיחים ואדמה. אבל אנדרו ראה יותר מזה. הוא ראה מבנים ובונקרים, מחנה אימונים וכו... האריה חילק אותם לקבוצות של 4 וכל קבוצה הלכה להתמקם בביקתה נפרדת "היום יש לכם זמן חופשי, ניפגש בערב ליד ביקתת הפיקוד"

''בואו אחריי'' אמר מו לי ולעוד כמה שחקנים ולקח אותנו לחדר אחורי.
''המשימה שלכם היא להתגנב לגילדת חיות הלילה, אנו חושדים שהמנהיג, האריה יודע איך לצאת מהמשחק הזה, לכל אחד מכם יש מטרה אתם תקבלו בגדי חיות הלילה ותצטרכו לחטוף את המטרות שלכם ולהביא אותם הנה'' הסביר מו.
הוא הושיט לכל אחד כרטיס, על הכרטיס שלי הייתה תמונה ובראשה השם ''אנדרו'' בתמונה נראה אנדרו בעל שעיר חום מתולתל ועינייו ירוקות, הרובוט של אנדרו היה מורכב בעיקר מחלקים כחולים, הוא בצורת זאב ועל החלקים יש חלקיקי פלסטיק רח דמויי פרווה בצבע כחול גם כן, הוא הולך על ארבע ונוהג להשתמש בציפורניו ושיניו כדי להילחם לומרות שיש לו כמה כלי נשק מסתוריים.
זה כל המידע שנתן הכרטיס בוסף למספר החדר שלו.
''הבגדים אצלכם במחסן הפריטים, תלבשו אותם וצאו'' אמר מו, החלפתי לבגדי חיות הלילה והשתגרתי.

"היי."הוא אמר , זה היה חברי ג'ין , לפתע אני והוא שוגרנו לחדר גדול .
"אתם הנבחרים לקבל את המשימה הגדולה , אני ראש הגילדה רו." אחד האנשים ששוגרו אמר , "אבל מה המשימה?" ג'ין שאל .
"השגנו מידע שאומר שהגילדה חיילים חטפה מטות מאיתנו , אז המשימה שלכם היא להחזיר אותם ואז להישתגר חזרה בעזרת קלף השיגור הזה." רו אמר ונתן לי לג'ין ול3 מתחילים אחרים קלף שיגור , "הוא מוביל למחנה שלנו ולמחנה של החיילים." "אבל מה אם לא יהיו שם מטות?" שאלתי , "במקרה כזה תחזרו למחנה שלנו." רו אמר , "אז מי שמשתתף שירים יד."
אני הרמתי יד , ואז כולם אחרי הרימו את היד שלהם , "אוקיי." רו אמר ולפתע שרפה לי היד , "זה הסמל של הגילדה חיילים , זה סמל זמני שיתפוגג בחזרתכם , עכשיו צאו."
כולנו לחצו על קלף השיגור ושוגרנו לעולם 12 .

הלכתי לאוהל שלי והתברר לי שאני באותו הואל אם רובוט שועל, רובוט אלף ורובוט בן אדם. חילקנו ביננו את המיטות וכל אחד התארגן וסידרת את חפציו. לאחר כמה שעות כולנו יצאנו לעבר ביקתת הפיקוד. האריה, ליבאר, היה שם, מחכה לכולם. כשהגיעו הוא החל לדבר "כפי שכבר אמרתי יש לנו משימה מיוחדת, לא כמו לשאר הגילדות, יוצר המשחק גילה דרך להשתגר חזרה לעולם החיים, אבל הדרך מסוגלת לפעול רק על 5 רובוטים. הבעיה היא, שאתם תעברו בצורתכם הרובוטית ולא תחזרו להיות בני האדם שהייתם. יש מתנדבים?" ישר הרמתי את ידי (את את כפתי) ואחרי עוד שלושה הרימו את ידיהם- מכונת מלחמה עם הרבה כלי נשק, טיגריס והאלף שישן איתי באוהל. "זה 4 יש עוד מישהו?" שאל ליבאר

׳הנה הוא׳ חשבתי בעצבנות למראה אנדרו שהרים את כפתו למשימת ההתנדבות. התגים והלבוש שמו נתן לנו היו מושלמים ואף אחד בגילדה לא ייחס לי חשיבות מיותרת כאשר אנדרו הרים את ידו ידעתי שזו ההזדמנות שלי להיות איתו לבד באוצו חדר ולחטוף אותו ולכן מיד הרמתי את ידי הימנית׳ ידי השמאלית הייתה עטויית כפפה בכדי להסתיר את סמל גילדת הטלפים. ״בואו״ אמר האריה ואני, אנדרו ועוד שלושה אחרים בתחלנו ללכת אחריט

"זה בשבילכם" אמר ליבאר והגיש לחמשתנו 5 קלפים, קלף לכל אחד. לי, לנמר, לאלף, ולרובוט המלחמה ולעוד אלפית שהרימה את ידה ברגע האחרון "עכשיוו כל אחד מיכם יקח את הקלף שלו ויעבור בשער" אמר ליבאר ולמראה מבטנו המבולבלים הוביל אותנו עמוק לתוך היער. שם ראינו עיגול סגול זוהר שתמיד נע, בצורת מערבולת אבל אנכי. כולנו עמדנו לרגע ובהינו בשער ואז החלנו לעבור אחד אחד. אני ראשון והאלפית מייד אחרי

''מה זה?'' אמרתי עושה את קולי מופתע והצבעתי אל עבר אזור כלשהו באופק ''בוא'' אמרתי בסקרנות ''אבל האחרים..'' התחיל אנדרו לומר ''הם ידביקו קצב'' אמרתי שומרת על ארשת פנים תמימה וסקרנית.
'אוקיי, נתקדם קצת קדימה, אני אקשור אותו עם החבל וייקח אותו למטה' חשבתי במוחי והתחלתי לצעוד קדימה כשאנדרו מאחוריי ''רק עוד עשרה מטרים קדימה..'' מילמלתי לעצמי בשקט ואנדרו המשיך ללכת אחריי בסקרנות

"בואו נתפצל." ג'ין אמר , "טוב , ודרך אגב קוראים לי ג'יימס." אחד הילדים אמר .
כולנו התפצלנו ומצאתי ערמה של קלפים , לקחתי אחד מהם והודעתי לאחרים שלא מצאתי מטות ושאני עוזב לכמה זמן ולחצתי על הקלף .
לפתע , לא האמנתי אבל שוגרתי לעולם האמיתי .
בצורת הרובוט שלי , אבל שוגרתי לעולם האמיתי , לאחר מכן הסתובבתי .

לא בדיוק ראיתי את מה שהיא הצביעה עליו אבל משכתי בכתפי והלכתי אחריה. הדבר הראשון שהסגיר אותה היתה ההבעה על הפנים שלה, היא נראתה חושבת על משהו ואז מחייכת חיוך מוזר. התחלתי לחשוד, בכל זאת זה היה בעצם כלום, סתם חיוך. אחר כך זה קרה ממש מהר, היא הסתובבה חייכה חיוך מרגיע ואז זינקה עלי וריתקה אותי לרצפה 'נו באמת' חשבתי לעצמי 'איזה אידיוט אתה'. אבל לא התכוונתי לוותר בקלות כזאת, חיכיתי לרגע שנרגעה וחשבה שאני לא עומד להאבק ואז ששלחה את ידה כדי להוציא משהו מכיסה התרוממתי על רגלי במהירות ובכוך, הודף אותה כמה מטרים באוויר. היא נחתה על רגלייה וניסתה להתעשת אבל אני כבר זינקתי עליה עים ציפורניים שלופות.

התגלגתי הצידה במהירות 'הוא חכם' חשבתי במוחי.
''אל תזוז'' צעקתי ושלפתי חרב אשר הייתה מוסתרת בתוך בגדיי (חחח עושה לי דה ז'ה וו מהממ''ת הקודם).
''מי את?'' שאל אנדרו ''אני מהגילדה שלך אתה לא רואה?'' אמרתי בבוז מופגן והצבעתי על בגדיי ועל התגית שלי.
אנדרו התחיל לרוץ לכיווני, קפצתי הצידה מיד וכיוונתי אליו את חרבי

התקדמתי בעולם האמיתי כשלפתע ראיתי אישה רצה לכיוון מישהו עם חרב , 'בואו נראה את הקרב.' חשבתי וצחקתי , 'טוב , אחר כך.' חשבתי לעצמי ושמתי את הקלף שיגור לעולם האמיתי בצד והשתגרתי למחנה , הלכתי לרו והסברתי לו על הקלפים , מיד הוא שלח כמה אנשים לחפש את הקלפים , ולאחר מכן חזרתי לעולם האמיתי ואכלתי גלידה בחנות שליד הקרב בין הנער לנערה .