לאחר ששאלתי את לילי איפה היציאה הלכתי לכיוונה , לפתע הנסיך בא אלי , "ניקו , אתה יודע מה זה פלסטר?" הוא שאל אותי , "כן , ככה לילי אומרת תחבושת." אמרתי לו , לפתע חלק מהמפה זהר , זה היה החלק של הגן , איפה שלילי נמצאת , 'זה לא יכול להיות טוב.' חשבתי ולקחתי את שתי החרבות , לילי התעלפה .
ראיתי כמה אנשים רצים לתוך המבוך עם חרב נוטפת דם , התעצבנתי ורצתי עם שתי החרבות , בלי שהאנשים ראו הורדתי לשניים מהם את הראש , אחרי זה לעוד שניים , ככה שנשארו מהם שתי אנשים , "בוא נראה אתכם." אמרתי , לקחתי חתיכה גדולה של אבן וחרטתי עליה :
"הנסיך , תיקח "פלסטרים" ותביא אותם למבוך מניקו." וזרקתי אותה על הנסיך , האבן נחתה ליד הנסיך והנסיך רץ להביא תחבושות , הפעם שלחתי לרועי :
"רועי , בוא הנה , האנשים חזרו , אני ולילי במבוך." וזרקתי לכיוון הנפחייה , ראיתי שהאבן עברה דרך חריץ בחלון של הנפחייה .
בינתיים אני נלחמתי נגד האנשים שנותרו עם החרבות שלי , וקיבלתי כמה חתכים בלחי , כשלפתע הם חתכו לי את העין , צרחתי , לא יכולתי לסבול את הכאב , אבל המשכתי , "בשביל החברים שלי." צרחתי והתחלתי להוביל עליהם .