Pokemon GO
עמוד 9 מתוך 10 ראשוןראשון ... 78910 אחרוןאחרון
מציג תוצאות 121 עד 135 מתוך 144
  1. TBM
    תאריך הצטרפות: Jun 2011
    שם: מתן
    הודעות: 1,675
    #121
    "טוב." אמרתי ונרדמתי כמעט מיד , בחלום שלי ראיתי את אחי , מדבר עם מישהו , ואז התעוררתי , "תורך לשמור." רועי אמר לי , כעבור כמה דקות הוא נרדם .
    לפתע אחי בא לכיווננו , קמתי ושלפתי שוריקן , זרקתי אותו לכיוונו , אבל הוא חסם אותו .
    "אני לא כאן כדי להילחם." הוא אמר , "אני רק רוצה לומר לך, החלטנו שאם אחד מכם לא יסגיר את עצמו אנחנו נהרוג אתכם." הוא אמר , "טוב , אז אני אבוא איתכם." אמרתי , במהירות לקחתי נייר ועט מהכיס של אח שלי , רשמתי פתק שבו היה רשום שבלית ברירה הסגרתי את עצמי , מימני ניקו.
    ולאחר מכן הלכתי אחרי אחי , כעבור כשלוש שעות של הליכה ראינו מבנה , "זה המקום." אחי אמר .



  2. student of Gakuen Alice
    תאריך הצטרפות: Aug 2010
    שם: אליס
    הודעות: 11,415
    #122
    הלכתי בשקט ובזריזות לפני שלוש שעות התעוררתי מכל לחישות והייתי עדה לכל השיחה בין ניקו לאחיו, לאחר שהם התרחקו מעט התחלתי לעקוב אחריהם, משאירה פתק מאחור גם כן.
    קיוויתי שאחיו של ניקו לא ישים אליו ויחשוב שמה שהוא מרגיש בא מאח שלו.
    לאחר כשלוש שעות הליכה ראיתי מבנה ''זה המקום'' אמר אחיו של ניקו לניקו
    מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013




    הפוקימונים האהובים עליי:
    Spoiler ספוילר


  3. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jun 2011
    שם: רועי
    הודעות: 1,176
    #123
    התעוררתי בהרגשה משונה שלא הבנתי בדיוק. ראיתי את אנדר, ישן ואת נהג הכירכרה ישן בכירכרה שלו. הסתובבתי קצת והתארגנתי אבל ההרגשה המוזרה לא נעלמה. לפתע הבנתי מה אני מרגיש, בדקתי את ה'מיטות' של ניקו ולילי, הן היו ריקות. הערתי את אנדר וספרתי לו על המצב "זה לא טוב" הוא אמר "רגע מה זה" הוא הסב את צומת ליבי אל שני פתקים שהיו על הרצפה. הרמתי את הפתקים וקראתי את שנייהם "ניקו אומר שהוא הסגיר את עצמו ולילי אומרת שהיא עוקבת אחרי ניקו" אומר לאנדר "נו באמת, היא לא זוכרת שהיא מסומנת ויודעים איפה היא" אנדר אמר, מעוצבן. "בוא נעקוב אחריהם" אמרתי. השארנו את הנהג ואת חפציו במקום בו חנינו והתחלנו ללכת בשביל הברור שניקו ועוד בחור אלמוני השאירו. מידי פעם ראינו גם את עיקבותיה של לילי, אבל לא תמיד, בטח בגלל שהסתתרה ועקבה אחריהם
    תודה שקראתם
    רועי



    חזרתי מפרישה ארוכה
    מקווה להישאר

    <img src=http://www.myforum.co.il/image.php?type=sigpic&userid=18873&dateline=1385573516 border=0 alt= />


  4. student of Gakuen Alice
    תאריך הצטרפות: Aug 2010
    שם: אליס
    הודעות: 11,415
    #124
    ''קדימה בו'' אמר אחיו של ניקו ודחף את ניקו אל עבר המבנה, חיכיתי שיתרחקו ממני קצת ואז התקרבתי והבטתי דרך החלון, ראיתי מספר אנשים שחיכו במבנה והקיפו את ניקו ''שכב'' אמר אחד מהם בעל חלוק רופאים מהתקופה שממנה באתי, המאה העשרים ואחת והצביע על שולחן מתכת כסוף, אחד מבין חמישה שהועמדו בשורה כל אחד מהם בעל מבנה אחר כאילו יוצר למישהו מסויים.
    השולחן הכי שמאלי היה שולחן בעל צורה גלית עשוי מתכת כסוף ולידו שולחן כלים עם כלים חדים מידי לטעמי-עליו שכב כעט ניקו, סגור בשלשלאות.
    השולחן שלידו היה שולחן בעל גוון כתום- זהוב והיה יחסית רחב עם סוג של שלשלאות מחוברות לשלוחן, לא רציתי לדעת למה השלשלאות האלה מיועדות אבל גם לידו היו כמה כלים חדים מידי.
    השולחן שליד השולחן הורוד-סגול היה בצבע כחול-תכלת כסוף והיה בעל חור לראש כאילו נועד לשכיבה על הבטן וגם לידו כמובן הייתה שורה לא נעימה של כלים.
    השולחן הרביעי היה אדום כמו דם וצורתו הייתה לא מזוהה כמו כתם של צבע שנשפך ולידו אותה שורה ''מוכרת'' של כלים חדים
    השולחן האחרון היה בצבע ורוד-סגול חולני לא זיהיתי בדיוק את צורת השולחן אך היה נדמה לי כי היא דומה למיקרופון מוזר ומעוות.
    ''תראו תראו'' נשמע קול מאחוריי, הסתובבתי-זה היה מארב האנשים שבתוך המבנה נועדו להסיח את דעתי בזמן שהשאר יתגנבו מאחוריי, הם היו קרובים מידי ידעתי שאין לי זמן לקחת את הקשת שלי ולמתוח חץ, רציתי לומר משהו בסגנון של ''אבוא אתכם בשקט'' אך לפני שהספקתי אחד מהם בעט לי בבטן, ועילף אותי
    מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013




    הפוקימונים האהובים עליי:
    Spoiler ספוילר


  5. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Sep 2012
    שם: ציפורה
    הודעות: 1,690
    #125
    "תישאר פה" אמרתי לרועי "זה בטוח יותר". הוא מחה אבל עזבתי אותו שמה ונכנסתי לחצר מסביב לבית, הלכתי שמה וראיתי כמה אנשים מתקרבים ללילי, התחבאתי מאחורי אחד השיחים והתחלתי להתקדם, הם עילפו אותה ומשכו אותה פנימה, התקדמתי עוד קצת וראיתי שהם עם שולחנות מוזרים ומסביבם אנשים שנראו כמו מנתחים, התקרבתי לחלון ופרצתי פנימה, הם עדיין היו מחוסרי הכרה, הפעלתי את הזירה והנשקים והציוד ניתוח (כי זה סכינים) עפו החוצה, כל המנתחים התחילו ללכת אחורה בצעקות "הוא אחד מהם!". לבסוף מקדימה נשארו שני אנשים, אחד עם שיער אדום והשני היה נראה דומה לניקו, בטח אח שלו. "באתי לקחת אותם" אמרתי להם והתקדמתי. הרגשתי רוח עוברת לידי ואז פיצוץ מאחורי. עצרתי והסתכלתי אחורה. 'אז הוא משגר פיצוצים, זה יהיה קשה לקרוא' חשבתי והמשכתי להתקדם "אזהרה אחרונה" הוא אמר ונקש באצבעותיו, שוב הופיע רוח ואז פיצוץ. 'עכשיו יותר קל לקרוא' חשבתי ועצרתי 'אין לי את המהירות להתחמק מזה כנראה, אז נצטרך לא לתת לו לכוון'. התחלתי לרוץ לכיוונו בזיגזאג וזה גרם לו לפספס 4 יריות, אח של ניקו הלך לאחור עם המנתחים והאיש עם השיער האדום המשיך לנסות להינעל עלי, למרות שלא הצלחתי להתקרב מהר הוא לא הצליח לפגוע בי. המשכנו ככה לזמן קצר עד שהוא הצליח לפגוע לי ביד השמאלית, נפלתי לרצפה בכאב ותפסתי את היד. שמעתי מלמול מאחור שנזף כנראה באיש עם השיער האדום, הוא לא לקח את זה בקלות כנראה כי הוא שרף כמה אנשים מאחוריו. הוא הסתובב וחזר אלי "אין לך סיכוי, לא במהירות הזאת" הוא אמר וצחק. עזבתי את הפצע והרמתי את עצמי לעמידה במצב 4, היד השמאלית שלי עדיין כאבה אז השענתי אותה על הרגל. הזירה התחילה להשמיע קולות מוזרים ויצא מהם שיר:
    Spoiler ספוילר

    הזירה זהרה ושינתה את הצבע לאדום, האיש עם השיער האדום היה לא מרוכז לרגע וניצלתי את זה כדי לדחוף את עצמי קדימה לכיוונו על מנת לרוץ, הדחיפה גרמה לרעש של יריה ודחפה אותי קדימה יותר ממה שחשבתי זה צמצם בינינו את רב המרחק, הוא ניסה לירות בי שוב אש אבל התחמקתי הצידה ברעש של יריית אקדח, ושוב אבל הייתה אותה תוצאה, עמדתי מולו והוא הלך צעק אחורה, נתתי לו אגרוף בבטן והוא נפל, "אני אחזור" הוא אמר והתפוגג בפורטל של מי ששלח אותו.


    קרדיט לי

    scrrapi בLOL תוסיפו

    השיר שלי ושל אופיר
    Spoiler ספוילר


  6. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jun 2011
    שם: רועי
    הודעות: 1,176
    #126
    'מה קורה שם?' חשבתי בזמן שראיתי את אנדר נכנס לבית. לפתע ראיתי פיצוצים ולהבות אש מתוך הבית ולא יכולתי להתאפק יותר. התקדמתי בשקט, מודע לזה שהם בטח חושדים שאני כאן אבל לא בטוחים כי אני לא מסומן. הגעתי לכניסה והבטתי על מה שהתרחש בפנים. אנדר נפגע מלהבת אש בידו השמאלית, ניקו היה קשור לשולחן מוזר ולילי היתה מעולפת בפינה הרחוקה של החדר. הנחתי את הגרזנים שלי לייד הכניסה ורצתי בכל הכוח לעבר ניקו. כשהגעתי שיחררתי אותו מהשולחן וסימנתי לו להיות בשקט. כולם עדיין היו מרותקים לקרב של אנדר עם איש הלהבות ואני סימנתי לניקו להשאר במקומו בינתיים. התגנבתי, צמוד לקיר עד למקום שבו לילי שכבה. נגעתי בה כדי להעיר אותו והיא התעוררה מייד, הסברתי לה את המצב ולפתע ראינו שאנדר היכה את האיש בבטן, האיש לחש לאנדר משהו ונעלם בשער מעבר סגול. אני ולילי התקדמנו לעבר אנדר וכך גם עשה ניקו מצידו השני. כשהגענו התמקמנו בצורת מעגל כך שגבנו כלפי פנים המעגל ופנינו כלפי חוץ. התחלנו להתקדם ככה עד ליציאה מהבית, מנסים לצאת לפני שמישהו יחזור לעשתונותיו. כהגענו החוצה לקחתי את הגרזנים שלי וארבעתנו התמקמנו מול הפתח של הבית. אני ואנדר מקדימה, ניקו קצת מאחורינו ולילי מאחוריו. כולם הוצייאו את כלי הנשק שלהם וחיכניו להם שיצאו מהבית
    תודה שקראתם
    רועי



    חזרתי מפרישה ארוכה
    מקווה להישאר

    <img src=http://www.myforum.co.il/image.php?type=sigpic&userid=18873&dateline=1385573516 border=0 alt= />


  7. TBM
    תאריך הצטרפות: Jun 2011
    שם: מתן
    הודעות: 1,675
    #127
    "אם הייתם קוראים את כל המכתב הייתם רואים שרשמתי שאחי אמר שאם אחד מאיתנו יסגיר את עצמו הם יעזבו אותנו ." אמרתי , "אז מצטער , אני אשאר כאן , אתם חשובים לי מדי." אמרתי , "אבל.." הם אמרו , "אני לא מוכן לשמוע לא." צעקתי , הם השתתקו , "אני מצטער." אנדר אמר , "אבל לא אתן לך לחזור לשם." הוא המשיך , ורועי בא ותקף אותי עם פטיש , חסמתי אותו עם הקונאי שלי , "פשוט תעזבו אותי." אמרתי , לילי הייתה המומה מכדי להתערב .
    במהירות העפתי את הפטיש מהיד של רועי והעפתי אותו אחורה , לאחר מכן חסמתי את המכה של אנדר וגם אותו העפתי אחורה , ואז רצתי משם , "טוב מאוד , עכשיו תקשיב להוראות שלי." אחי אמר באוזני , תוך כדי הליכה לפי מה שאחי אמר לי סימנתי את הדרך לחברי עם שוריקנים , בתקווה שהם יצליחו להשיג אותי לאחר שכל מה שהם יעשו לי יגמר .
    הגעתי לבקתה מבטון , בכניסה אליה זרקתי את החרבות שלי , את השוריקנים שלי ואת הקונאים שלי ונכנסתי .
    הורידו את החולצה שלי ואז המשיכו עם מה שעשו לי בבקתה הקודמת , זה היה כואב , מאוד מאוד .



  8. student of Gakuen Alice
    תאריך הצטרפות: Aug 2010
    שם: אליס
    הודעות: 11,415
    #128
    רציתי לומר משהו שלפתע מילים חדשות של שיר עלו בראשי
    [YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=vXTxfkiANb8[/YOUTUBE]
    במהלך השיר אנדר הביט בי מופתע ''אני לא מרגיש אותך יותר הסימון לא עובד!'' הוא אמר מעט מחוייך, אך כאשר הפסקתי לשיר הוא נראה די מבואס ''את לא מסומנת רק שאת שרה'' ''אז אשיר בשקט'' אמרתי מעט בחיוך והוספתי ''אני אתגנב אליהם שהם יעזבו את החדר של ניקו אני ישחרר אותו'', כולם הסכימו.
    תוך כדי התקדמות במהרה גיליתי חולשה בשיר הזה בכל פעם שהפזמון הגיע ''בבקשה אני לא רוצה שהשיר הזה יהיה עצוב אני רוצה לצחוק לידך'' כל הזיכרונות הרעים שלי והגעגועים הופיעו לפניי-השאיבה לעולם הזה, הפחד הגעגועים אך ידעתי שעליי להיות חזקה ובכל פעם שעברתי את הפזמון התחלתי להיות רגועה יותר מזמזמת בלחש את המילים.
    הגעתי לבקתה קטנה והצצתי פנימה, מיד הסטתי את ראשי-מנסה שלא להקיא ניקו שכב שם על שולחן ניתוחים מלחיץ, שוב אחד מתוך חמישה ובטנו הייתה פתוחה לחלוטין ''בואו נסגור אותו להיום'' נשמע קול רשע ושמעתי כמה מהדקים ''אוקיי אנחנו הולכים לבקתה שמונה נחזור הנה מחר?'' שאל מישהו ''כן'' השיב קול אחר וכל יושבי הבקתה הלכו, הם דעו שניקו לא ינסה לברוח.
    לאחר שהתרחקו מספיק מטווח הסימון שלי הפסקתי את השיר ופרצתי מיד לתוך הבקתה, ניקו היה נראה נורא.
    החלטתי לשיר את השיר שלי, זה שמרגיע את כולם ונותן להם לראות את הזכרונות הכי טובים שלהם
    [YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=er8HhaD_mvk&feature=related[/YOUTUBE]
    ניקו חייך חלושות, ידעתי שיהיה בלתי אפשרי להזיז אותו במצבו ולכן המשכתי לשיר את שירי עד שאחשוב על תוכנית
    מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013




    הפוקימונים האהובים עליי:
    Spoiler ספוילר


  9. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jun 2011
    שם: רועי
    הודעות: 1,176
    #129
    עקבנו אחרי לילי כמובן, לא יכולנו להשאר מאחור. אבל כשהיא החליטה להיכנס בעיקבות ניקו אנחנו החלטנו לעקוב אחרי האנשים שעינו אותו. עקבנו אחרייהם עד לבית שעליו היתה מצויירת, מעל הדלת בגדול, הספרה שמונה. האנשים נכנסו לבית ואני התמקמתי מתחת לחלון בעוד אנדר מתרחק חזרה לבית שבו ניקו היה כדי לבדוק מה שלום לילי וניקו. המתנתי כמה שעות ואחרי שהייתי בטוח שכל האנשים ישנים התרוממתי, הסתתי את החלון ונכנסתי פנימה. הסתכלתי מסביבי ולא ריאיתי אף אחד עומד או יושב, היו כמה מיטות ועליהם שכבו כל האנשים שראינו נכנסים לבית. התקרבתי לאחד מהם, הוא היה כל כך דומה לניקו שנבהלתי וצעדתי כמה צעדים אחורנית. אחרי שהתעוששתי הלכתי לאיש אחר, הצמדתי את אחד הגרזנים שלי לגרונו, לקחתי חתיכת בד וחסמתי לו את הפה בחוזקה. הוא התעורר ולפני שאמר משהו אמרתי לו בטון מאיים "אל תזוז, תשמיע צליל או תעשה כל דבר אחר שאחשוב שהוא מאיים, או יעיר את החברים שלך, אחרת תמות". הוא הינהן, מבוהל והוצאתי אותו מהבית דרך החלון באיומי גרזן. התקדמנו חזרה לביקתה שבה ניקו היה וכשהגענו לשם ראינו שאנדר ולילי מנסים לטפל בניקו ולהרגיע את פצעיו בזמן שלילי שרה שיר בקול חירשי. "מי רוצה לעזור לי להרביץ קצת לזבל הזה?" שאלתי. לילי קפצה, כנראה שהיא לא שמה לב שהגעתי אבל אנדר הסתובב ואמר "אני אשמח". שנינו יצאנו החוצה ותחלנו לתחקר את האיש
    תודה שקראתם
    רועי



    חזרתי מפרישה ארוכה
    מקווה להישאר

    <img src=http://www.myforum.co.il/image.php?type=sigpic&userid=18873&dateline=1385573516 border=0 alt= />


  10. student of Gakuen Alice
    תאריך הצטרפות: Aug 2010
    שם: אליס
    הודעות: 11,415
    #130
    גילגלתי את עיניי ''בנים'' מילמלתי והמשכתי לשיר 'אם..' חשבתי תוך כדי שירה 'אם אני יוכל לגרום לפרי שלי לעבוד גם על ניקו...' חשבתי במוחי, קודם זו הייתה הפעם הראשונה שהתשמשתי בשיר אבל עכשיו, שאני כבר מכירה כמה שירים ויודעת לשלוט בהם ידעתי שאם אנסה יש לי סיכוי להצמיח פרי שיעבוד גם על אחרים
    [YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=ho_A0Tj0UYY[/YOUTUBE]
    בזמן ששרתי התאמצתי בכל כוחי לרכז את האנרגיות שלי מולי בפרח אחד שהחל לצמוח מולי, רק פרח אחד צמח וזה בדיוק מה שרציתי, עיגולי זיעה קטנים החלו להצטבר על מצחי מהמאמץ אך קול נישימות הכאב של ניקו הידהדו בראשי,, משסיימתי צמח לידי פרח אך בשונה ממקודם צבעו לא היה סגול כלילך אלה צבעו היה ירוק בהיר והקרין חמימות מוזרה, בתוכו עמד שוב גרגר קרן ויחיד בעל אותו צבע ואותה הרגשה ''קח'' אמרתי חלושות עקב בזבוז האנרגיה הרב והכנסתי את הגרגר לפיו של ניקו, כמו פקודה ניצוצות מוזרים בצבעי ירוק-כחול בהירים זינקו אל פצעיו של ניקו וריפאו אותם, ניקו שקע בעילפון מתוק-בריא ושלם.
    לקחתי את ניקו על גבי, הוא היה קצת כבד אך לא הייתה לי כל בררה תוך כדי הליכה שרתי את השיר שמסווה אותי
    [YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=vXTxfkiANb8[/YOUTUBE]
    השתדלתי לרכז בו גם אנרגיות כדי שישפיע על ניקו, שהגענו סוף סוף למחבוא הנחתי את ניקו המעולף באחת הפינות ומיד צנחתי ארצה חסרת כל כוחות
    מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013




    הפוקימונים האהובים עליי:
    Spoiler ספוילר


  11. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Sep 2012
    שם: ציפורה
    הודעות: 1,690
    #131
    "איפה האיש עם הפורטלים?" צעקתי על האדם המבוהל ונתתי לו אגרוף בבטן בעוד שרועי החזיק אותו "איפה הוא?!". "תהיה בשקט אחרת עוד אנשים יבואו" רועי אמר. "לא לדאוג אני בונה על זה שיבואו עוד" אמרתי לו. 'בעיקר עם הזירה האדומה'. בסוף הוא הודה שהוא לא יודע כלום אז שחררנו אותו בהבטחה שהוא לא יגיד כלום. "תישאר בחוץ לשמור" אמרתי לרועי ונכנסתי פנימה, בפנים לילי ניסתה להרגיע את ניקו ולרפאות אותו. התיישבתי לידם והסתכלתי על לילי "זה בסדר את עשית מספיק, תלכי לישון אנחנו נשמור". היא מחאה קצת אבל לבסוף אל היה לה כח אז היא פשוט הלכה לישון. 'אז אנחנו מתחלקים ל3 קבוצות עם כח' חשבתי 'אחת נחמדה שעוזרת לאחרים- כמו לילי, אחת עם נשקים שמשמשים במצבים- כמו ניקו (זה עובד לי בזירה כי אתה מזמן את זה), ומפלצות כמוני או כמו האיש עם השיער האדום'. אחרי קצת זמן יצאתי והחלפתי את רועי בשמירה.


    קרדיט לי

    scrrapi בLOL תוסיפו

    השיר שלי ושל אופיר
    Spoiler ספוילר


  12. student of Gakuen Alice
    תאריך הצטרפות: Aug 2010
    שם: אליס
    הודעות: 11,415
    #132
    התעוררתי כאשר אור היום חודר לתוך החדר, ניקו נראה הרבה יותר טוב מיום האתמול אומנם נותרה לו צלקת קטנה ''למזכרת'' לאורך הבטן שלו ''אני מצטערת שלא הצלחתי לרפות אותה לגמרי'' התנצלתי ''זה בסדר'' הוא ענה בחיוך.
    ''אני יוצאת לכמה דקות אני לא אתרחק ואני ישיר את השיר שמוחק את הסימון שלי'' אמרתי ויצאתי מהחדר בעודי מתחילה לשיר.
    התחלתי להלך ברחובות העיר מזמזמת לי ושרה בלחש את השיר בידיעה שהסימון לא פועל עליי כרגע שלפתע ראיתי משהו חשוד, אח של ניקו היה שם ודיבר עם איזה אדם, התחבאתי מיד מאחוריי קיר סמטה קטן בעודי ממשיכה לשיר, ניקו נראה עצבני והושיט לאדם שק מטבעות קטן ונפוח האיש נראה מרוצה והעביר לניקו מעטפה חומה וגסה.
    מרוב הפתעה לשנייה אחת הפסקתי לשיר, ניקו הביט לכיווני במהירות ואז המשכתי את השיר והוא נראה נרגע, כנראה חשב שדמיין
    מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013




    הפוקימונים האהובים עליי:
    Spoiler ספוילר


  13. TBM
    תאריך הצטרפות: Jun 2011
    שם: מתן
    הודעות: 1,675
    #133
    סורי שלא הגבתי , הייתה לנו בעיה באינטרנט ועד שגמרתי להגיב אז זה נמחק
    --------------------------------------------------------------------
    השתעממתי , אז התאמנתי בקליעה למטרה , אבל אז ראיתי ששום דבר לא אצלי , עד שלפתע משהו עלה לי לגרון .

    [YOUTUBE]https://www.youtube.com/watch?v=GHnfX1RmZX8[/YOUTUBE]

    כשגמרתי לשיר אותו מקל לחימה (כמו שיש לדונאטלו בצבי הנינג'ה )מברזל , השוריקנים והקונאים היו אצלי .
    כעבור כמה דקות כולם חזרו , "תשמעו , אני שמעתי שמחר בבוקר הם יחזרו למעבדה הזאת אז אני בערך בחמש בבוקר אחזור לשם , בשעה עשר בבוקר ומעלה תוכלו לבוא לקחת אותי." אני אמרתי והנחתי את הכלים שלי בפינה .
    "שמעתי אותך שר איזה שיר , ובזמן ששרת את השיר הזה הפסקת להיות מסומן." אנדר אמר .
    בערב לאחר שכולם הלכו לישון ידעתי שהם לא יתעוררו עד שמונה בבוקר אז הלכתי כבר למעבדה ונרדמתי בתנוכה שהמדענים ואחי השאירו אותי בה.



  14. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Sep 2012
    שם: ציפורה
    הודעות: 1,690
    #134
    קמתי ב5 בבוקר כדי לשמור, למרות שאף אחד אחר לא שמר לפני פשוט התרגלתי, שראיתי שניקו לא נמצא הלכתי משם, 'לילי ורועי אמורים להסתדר לבד ולא להתגלות' חשבתי בעודי הולך מהמתקן, מסתבר שהוא היה בלונדון וזה הקל עלי את ההגעה, שאלתי את כמה האנשים שהיו ערים וגיליתי שהאיש עם השיער הכחול נמצא באחד החדרים במלון, אז הלכתי לביקור 'ידידותי', פרצתי לו לדירה וחיכיתי שהוא יגיע, שהוא נכנס הכנסתי לו אגרוף בבטן והפלתי אותו, התיישבתי לו על הגב והחזקתי לו את הידיים שלא יוכל לירות בי. "מי שלח אותך, ולמה" שאלתי אותו בעצבנות. "א קיי או קיי אני אסביר הכל, בכל מקרה לא תכננו להרוג אותך" הוא אמר ושחררתי אותו, הוא התיישב ונשען על הקיר תוך כדי שהוא נאנח בהקלה. "יש בעולם את האלה המיוחדים, היותר טובים נקרא להם, אז ישנו ריב עצום בין 2 קבוצות שלהם, שלנו ושל מישו אחר, אני מבין שכבר פגשת אותו הרבה, הם מנסים לקחת את היותר טובים ולהשיג את הכח שלהם לכולם בארגון, כמובן שיש את האנשים היותר טובים שהצטרפו אליהם מרצונם ולא עושים עליהם ניסויים מסוכנים, ל2 הקבוצות יש איש עם פורטל לעזור להם, אז בעוד שהם מנסים להשיג את הכח אנחנו מנסים למנוע מהם, אנחנו מורכבים רק מחזקים במטרה לא לאבד אנשים, ובכמות קטנה זה כבר חברים, אז הפיתרון הכי טוב, לא טוב יעיל שהוצע עד עכשיו הוא פשוט להשמיד את כל החלשים שלא מצטרפים אלנו כי אז זה יקטין את הסיכון, עד שנשיג מספיק כח אדם בשביל לנצח במלחמה הזאת". "אז אני בפנים" אמרתי "ככל שיהיו יותר ימותו פחות אנשים, בכל מקרה אתה יכול לסדר לי פגישה עם הראש אני רוצה לדבר איתו על המדיניות שלו כי יש לי רעיון יותר טוב".


    קרדיט לי

    scrrapi בLOL תוסיפו

    השיר שלי ושל אופיר
    Spoiler ספוילר


  15. student of Gakuen Alice
    תאריך הצטרפות: Aug 2010
    שם: אליס
    הודעות: 11,415
    #135
    פיהקתי בעייפות בשבע, שהמשמרת שלי הייתה אמורה להתחיל ''אוי לא'' אמרתי בעצבים-גם ניקו וגם אנדר לא היו שם.
    ''רועי! רועי קום'' אמרתי וניערתי את רועי ''מה..?'' הוא שאל מטושטש מעייפות ''ניקו ואנדר נעלמו!'' אמרתי והוא קם מיד.
    יצאנו מהבית וראינו עקבות חרוטים בחול, עקבנו אחרי העקבות שלפתע הם החלו להתפצל לשני מסלולים שונים ''תראה אלה העקבות של ניקו!'' אמרתי והצבעתי על שביל אחד ''ואלה של אנדר'' הוסיף רועי והצביע על השני ''אני ילך לניקו ואת לאנדר אוקיי?'' שאל רועי ''בסדר'' השבתי ושנינו התחלנו ללכת לכיווני הצעדים, בשלב מסויים הצעדים נגמרו, אישה צעירה עם תינוק ישבה בצד הדרך ''סליחה גברתי, ראית במקרה נער צעיר עובר פה?'' שאלתי אותה ''כן, הוא ביקש מנהג אחד לקחת אותו ללונדון'' אמרה האישה 'צפוי' חשבתי במוחי והודתי לאישה.
    עליתי על מרכבה ללונדון, שהגעתי התחלתי מיד לשיר את השיר שמסתיר את הסימון שלי, יכולתי לוש באנדר והלכתי לכיוון עד שנעמדתי לפני בניין
    מנהלת פורום חת''מ ושרשורים מה12\11\13-13\3\25 ומנהלת פורום ספרות מה 13\3\25-תאריך שאני לא זוכרת, משהו לרביעי 2013




    הפוקימונים האהובים עליי:
    Spoiler ספוילר


עמוד 9 מתוך 10 ראשוןראשון ... 78910 אחרוןאחרון

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •