נושא: Pokemon Flora Sky - המ"ת! ~אין מקום~

פורסם במקור על ידי Sheldon Cooper

אני ממשיך לטייל בפארק ומחפש אחר משהו מעניין. אני אבדוק אם יש מאמן שמחפש קרב.

אתה ממשיך לטייל בפארק כדי למצוא קרב. אתה הולך מסביב לפארק, ורואה הרבה ילדים שמשחקים ואנשים שקוראים עיתון ונהנים ממזג האוויר, אבל אפילו לא מאמן אחד. אתה מרוב ייאוש כבר החלטת לעזוב את הפארק, אבל אז אתה שומע קול של נער. "זה כבר הניצחון התשיעי שלי היום! נמאס לי להפסיד!" אתה רץ אל מקור הקול בתקווה לקרב, וכשאתה מגיע לשם אתה רואה מאמן בטוח בעצמו עם קפוצ'ון שחור ומכנסיים כחולים () ולידו פוקימון חום עם פה ענק () "אז מה אתה אומר, היפופוטאס, שנעגל את מספר הניצחונות לעשר?" הוא שואל את הפוקימון שלו. "היי, אתה! אני מכיר אותך!" הוא אומר בפתאומיות ומסתכל לכיוון שלך. אתה מביט מסביבך, אבל אין אף אחד אחר, ואתה מבין שהוא כנראה התכוון אליך. "אתה היית אתמול במעבדה של פרופסור בירץ', נכון? אתה זה המאמן ההוא שהציל אותו מהזיגזאגון המטופש הזה! סוף סוף מצאתי אותך!" הוא אומר בשמחה. "הפרופסור שלח אותי כדי להביא לך משהו. הייתי מביא לך אותו עכשיו, אבל בגלל שהגעתי כבר לתשע ניצחונות ואני רוצה לעגל אותם לעשר, וגם בגלל שאני תמיד בוחן אנשים לפני שאני נותן להם דברים, אני אתן לך את הפרס הזה רק אם תנצח אותי בקרב פוקימונים. אז אתה מסכים?" הוא שואל אותך.

פורסם במקור על ידי Gallade123

צ'ימצ'אר מצליח להתחמק מהנגיחה של הפוקימון באמצעות קפיצה לאחד מהנטיפים של המערה, ומשתמש בהם גם בשביל לקחת תנופה לשריטה שפוגעת בפרצוף של זיגזאגון ומעלפת אותן. "יש!" הפרופסור צועק בשמחה, ונראה שהוא שכח לגמרי מהכוויות שהוא קיבל מהגחלת. "אתה וצ'ימצ'אר נראים לי כמו צוות מדהים. אני מצטער על עניין הזיגזאגון הזה, אני חושב שארוחת הבוקר שלי היא מה שמשך אותו אליי." הוא אומר ומוציא מהתיק סנדוויץ''. "טוב, הגיע הזמן ללכת למעבדה. אני ייתן לך כמה חפצים שיעזרו לך בהמשך הדרך."
אתה עוקב אחריו עד למעבדה, וככשאתה מגיע לשם, הפרופסור לוקח כמה חפצים מהשולחן המבולגן שלו ומסביר לך על כל חפץ.
"זה פוקדור." הוא אומר ומצביע על כדור בצבע לבן וכתום (). "זה המכשיר שאיתו תופסים את הפוקימונים" הוא מסביר ונותן לך חמש פוקדורים מהשולחן שלו. "ולחפץ הזה קוראים פוקידע" הוא אומר לך ומצביע על מכשיר אדום שנראה משוכלל (). "המכשיר הזה הוא בעצם האנציקלופדיה של הפוקימונים. הוא ייתן לך מידע על כל פוקימון שתפגוש." הוא אומר ונותן לך אחד. "והכי חשוב, הפוקדור של צ'ימצ'אר." הפרופסור אומר ומביא לך את הפוקדור שלו. "ועכשיו, אחרי כל ההכנות, אני חושב שאתה יכול להתתחיל את המסע שלך." הוא אומר ופותח בשבילך את הדלת.

"תודה רבה פרופסור בריץ" אני אומר לפרופסור בחביבות בזמן שאני יוצא מהמעבדה לכיוון הדרך אל העיר פאול.
'מוזר שפרופסור שלומד על פוקימונים מפחד כלכך מפוקימון קטן' אני יחשוב לעצמי תתוך כדי הליכה.
'זה זמן טוב להכיר טוב יותר את צ'ימצ'אר' אני יחשוב בעודי מוציא את צ'ימצ'אר החוצה, ואז אומר לו בחיוך "שלום לך צ'ימצ'אר אנחנו הולכים להנות מאוד במסע שלנו, אני מבטיח !"
ואז אשאל אותו בחביבות "תגיד אתה מעדיף להשאר איתי בחוץ או לחזור לפוקדור?"

פורסם במקור על ידי Gallade123

פיפלאפ נרגע ופוגע בפוצ'יאנה בפרצוף עם אקדח מים עוצמתי במיוחד. פוצ'יאנה מנסה להמשיך ולהחזיק את פיפלאפ, אבל בשלב מסויים הוא נכנע ועוזב אותו. מיד כשפוצ'יאנה עוזב את פיפלאפ, פיפאפ רץ אליו וחובט בו בחוזקה. פוצ'יאנה עף אוויר, כאשר הוא נופל, הוא מתעלף. "הא! אתה לא יודע שום דבר על הצוות שלנו, וגם לא על התוכניות שלו..." הסוכן מגיב לטענה שלך. "אני בסך הכל חייל פשוט, אחד מהחיילם הכי חלשים שיש לצוות. זה שניצחת אותי לא הופך אותך לאדם שיכול להפיל את כל הארגון שלנו, אז אל תהיה כל כך בטוח בזה." הוא מוסיף בלעג. "ליירה, בואי להחליף אותי! אני אמשיך לחטוף סמירגלים!" הוא צועק לסוכנת השנייה, ורץ להחליף אותה. אתה מנסה לרדוף אחריו, אבל הסוכנת השניה עוצרת אותך. "קארוונה, תשתמש בסילון אקווה!" היא צועקת אל הפוקימון שלה. הפוקימון, שאתה מבין ששמו הוא קארוונה, פוגע בפיפלאפ בפרצוף עם סילון אקווה מהיר במיוחד. פיפלאפ נופל על הרצפה, וקם עצבני מאוד בגלל ההשפלה. פיפלאפ כמעט ולא נפגע מהמתקפה, אבל הגאווה הגדולה שלו כן.

"רק לא עוד אחת.." אסנן כשאראה את הסוכנת, "טוב נו.. מצוין פיפלאפ אני צריך אותך לעוד קצת!" אומר לו. "עכשיו תשתמש באקדח מים בזמן שאתה מתקדם לעברו" אומר. 'אסור לי לתת להם לצאת מכאן עם הסמירגלים' אחשוב לעצמי. 'אסור שהסמירגלים המסכנים האלו יסבלו עינוי או כדומה מהארגון הארור הזה, אני הולך להפיל אותו בעצמי'

שם בפורום:the rock
שם במשחק:מיכאל מנדוזה
רקע:הכל התחיל לפני כשנה עוד יום רגיל,משעמם ושנראה כאילו שום דבר לא הולך לקרות בו אבל מאז אותו יום השתנו חייו היפים,מפנקים והרגילים בעצם של מיכאל לסיוט מתשמך של עוני,רעב ואובדן כבד.הכל התחיל בבית הספר ההורים שלו נפרדו ממנו כרגיל אבל בניגוד לפעמים האחרות היה משהוא מוזר,בתקווה לגלות זאת לאחר הלימודים הוא רץ לביתו,כאשר ראה כי הוריו בבית והכל נראה נורמלי נרגע.
עברה שעה,שעתיים ושלוש שעות אבל שום דבר לא השתנה מיכאל התחיל לפסוע שלפתע חבורת פורצים לבושים אדום נכנסו וחטפו את הוריו.למזלו הוא הצליח להסתתר בזמן מיכאל במשך שנה חקר הכל את לבושי האדום וגילה כי שמם הוא צוות מגמה מיכאל החליט לצאת למסע הפוקימונים שלו כדי לחפש נקמה.
אופי:חכם,שאפתן,תחרותי מאד,לא יודע להפסיד,עקשן,פזיז מעט.
מראה\ספרייט:
פוקימון התחלתי:טארטוויג
פוקימונים: לא לגעת
חפצים: לא לגעת
הערות:משחק זורם וכיף,לתפוס גיבל/צ'רמנדר.

פורסם במקור על ידי מונקי

"תודה רבה פרופסור בריץ" אני אומר לפרופסור בחביבות בזמן שאני יוצא מהמעבדה לכיוון הדרך אל העיר פאול.
'מוזר שפרופסור שלומד על פוקימונים מפחד כלכך מפוקימון קטן' אני יחשוב לעצמי תתוך כדי הליכה.
'זה זמן טוב להכיר טוב יותר את צ'ימצ'אר' אני יחשוב בעודי מוציא את צ'ימצ'אר החוצה, ואז אומר לו בחיוך "שלום לך צ'ימצ'אר אנחנו הולכים להנות מאוד במסע שלנו, אני מבטיח !"
ואז אשאל אותו בחביבות "תגיד אתה מעדיף להשאר איתי בחוץ או לחזור לפוקדור?"

אתה מודה לפרופסור בירץ' ויוצא מהמעבדה. בזמן שאתה הולך אל העיר פאול, אתה תוהה למה הפרופסור מפחד מפוקימון קטן כמו זיגזאגון. בערך באמצע הדרך, אתה מוציא את צ'ימצ'אר מהפוקדור ומסביר לו על המסע שאתה והוא עומדים לערוך. אחר כך אתה שואל אותו אם הוא רוצה להישאר איתך בחוץ או להישאר בפוקדור. צ'ימצ'אר קופץ על הכתף שלך בהתלהבות ואתה מבין שהוא רוצה להישאר בחוץ. אתה וצ'ימצ'אר ממשיך ללכת בלי שום הפרעה, עד שצ'ימצ'אר מבחין בקבוצה של זיגזאגונים (). צ'ימצ'אר קופץ בשמחה מהכתף שלך ומתחיל לשחק בזנבות שלהם . בינתיים אתה מבחין בעוד כמה פוקימונים חומים עם עיניים אדומות () שמסתכלים על צ'ימצ'אר בסקרנות וגם כמה פוקימונים עם ראש ירוק () שמתרחקים בצ'ימצ'אר ונראים מפוחדים.

פורסם במקור על ידי Sheldon Cooper

"אתה שאלת עכשיו שאלה רטורית אחי. ברור שאני מסכים!" אני אומר לו בנחישות. אני מוציא את הפוקדע שלי ובודק על הפוקימון שאיתו. לאחר מכן אני שולף את הפוכדור של גיבל "גיבל, אני בוחר בך!" אני קורא ומשחרר אותו החוצה "שנתחיל?" אני ואל אותו בחיוך

בלי לחשוב פעמיים, אתה מסכים להצעה של המאמן. בזמן שהמאמן מדבר עם הפוקימון שלו על אסטרטגיות טובות לקרב, אתה סורק את היפופוטאס בפוקידע. הפוקידע מצפצף ואומר: "היפופוטאס, פוקימון ההיפופוטם. היפופוטאס נוהג לחיות במקומות יבשים ומכסה את עצמו בחול כדי להתגונן מפני חיידקים. היפופוטאס שונא להירטב, וכל מאמן שרוצה לקלח אותו צריך להיזהר מאוד מהפה הענקי שלו, שיכול לרסק אבנים." הפוקידע מסכם ומשתתק. בינתיים המאמן וההיפופטאס שלו סיימו לדבר והם נראים חסרי סבלנות. אתה זורק את הפוקדור של גיבל לאוויר, וגיבל יוצא ממנו, מלא בנחישות, כדי לא לאכזב אותך אחרי הקרב הקודם. המאמן נראה מעוצבן בגלל הזמן שהוא היה צריך לחכות עד שהפוקידע סיפר על היפופוטאס, ומתחיל את הקרב בלי לחכות לך. "היפופוטאס, תשתמש בחפירה!" הוא קורא בביטחון. היפופוטאס חופר בור מתחת לאדמה, ועומד להתקיף את גיבל.

פורסם במקור על ידי EZ-Style

"רק לא עוד אחת.." אסנן כשאראה את הסוכנת, "טוב נו.. מצוין פיפלאפ אני צריך אותך לעוד קצת!" אומר לו. "עכשיו תשתמש באקדח מים בזמן שאתה מתקדם לעברו" אומר. 'אסור לי לתת להם לצאת מכאן עם הסמירגלים' אחשוב לעצמי. 'אסור שהסמירגלים המסכנים האלו יסבלו עינוי או כדומה מהארגון הארור הזה, אני הולך להפיל אותו בעצמי'

אתה מחליט בנחישות לא לתת לצוות אקווה לקחת את הסמירגלים, ולא משנה מה. אתה אומר לפיפלאפ להשתמש באקדח מים על הקארוונה, ופיפלאפ משגר זרם מים ענק מפיו שמתקרב במהירות אל קארוונה. האקדח מים עומד לפגוע בעוצמה בקארוונה, אבל הסוכנת רק צוחקת. האקדח מים בוגע בקארוונה, ואחרי שהוא פוגע בו קארוונה נעלם. אתה כבר חושב לעצמך בשמחה שהקרב נגמר והוא התעלף, אבל אחרי כמה זמן אתה מבחין בו, שוחה בתוך האקדח מים. "הכנתי את הקארוונה שלי במיוחד למקרים כאלה." הסוכנת אומרת לך בחיוך זדוני. "עכשיו קארוונה, תשתמש בניב קרח!" היא קוראת, והשיניים של קארוונה מתחילות לזהור באור לבן. הוא ממשיך לשחות בתוך האקדח מים עד שהוא מגיע לפיפלאפ, וכשהוא מגיע הוא נושך אותו בשיניים הזוהרות שלו. פיפלאפ המופתע, מתנדנד כמה פעמים ואז נופל לרצפה, תשוש. "הא! איזה טירון! עדיין לא למדו אותך שלהשתמש במתקפת מים נגד פוקימון מים לא יהיה דבר חכם במיוחד לעשות?" הוא אומרת בזילזול.

פורסם במקור על ידי the rock

שם בפורום:the rock
שם במשחק:מיכאל מנדוזה
רקע:הכל התחיל לפני כשנה עוד יום רגיל,משעמם ושנראה כאילו שום דבר לא הולך לקרות בו אבל מאז אותו יום השתנו חייו היפים,מפנקים והרגילים בעצם של מיכאל לסיוט מתשמך של עוני,רעב ואובדן כבד.הכל התחיל בבית הספר ההורים שלו נפרדו ממנו כרגיל אבל בניגוד לפעמים האחרות היה משהוא מוזר,בתקווה לגלות זאת לאחר הלימודים הוא רץ לביתו,כאשר ראה כי הוריו בבית והכל נראה נורמלי נרגע.
עברה שעה,שעתיים ושלוש שעות אבל שום דבר לא השתנה מיכאל התחיל לפסוע שלפתע היה הבזק אור מהיר,הוריו של מיכאל אמרו לא "ברח!" מיכאל ברח אך לא ידע מזה.מבועת ומפוחד דשדש לביתו אך לא היה כל זכר להוריו.אוסטין העביר שנה מהחיים שלו בניסויים,תהיות ומחשבות מה קרה להוריו.כעבור שנה הוא הבין כי הדרך לגלות היא מעשית והחליט לצאת למסע.
אופי:חכם,שאפתן,תחרותי מאד,לא יודע להפסיד,עקשן,פזיז מעט.
מראה\ספרייט:
פוקימון התחלתי:טארטוויג
פוקימונים: לא לגעת
חפצים: לא לגעת
הערות:משחק זורם וכיף,לתפוס גיבל/צ'רמנדר.

שלחתי לך ה"פ בקשר לזה.

פורסם במקור על ידי Gallade123

אתה מחליט בנחישות לא לתת לצוות אקווה לקחת את הסמירגלים, ולא משנה מה. אתה אומר לפיפלאפ להשתמש באקדח מים על הקארוונה, ופיפלאפ משגר זרם מים ענק מפיו שמתקרב במהירות אל קארוונה. האקדח מים עומד לפגוע בעוצמה בקארוונה, אבל הסוכנת רק צוחקת. האקדח מים בוגע בקארוונה, ואחרי שהוא פוגע בו קארוונה נעלם. אתה כבר חושב לעצמך בשמחה שהקרב נגמר והוא התעלף, אבל אחרי כמה זמן אתה מבחין בו, שוחה בתוך האקדח מים. "הכנתי את הקארוונה שלי במיוחד למקרים כאלה." הסוכנת אומרת לך בחיוך זדוני. "עכשיו קארוונה, תשתמש בניב קרח!" היא קוראת, והשיניים של קארוונה מתחילות לזהור באור לבן. הוא ממשיך לשחות בתוך האקדח מים עד שהוא מגיע לפיפלאפ, וכשהוא מגיע הוא נושך אותו בשיניים הזוהרות שלו. פיפלאפ המופתע, מתנדנד כמה פעמים ואז נופל לרצפה, תשוש. "הא! איזה טירון! עדיין לא למדו אותך שלהשתמש במתקפת מים נגד פוקימון מים לא יהיה דבר חכם במיוחד לעשות?" הוא אומרת בזילזול.

"אני לא מאמין.. שוב פעם.." אסנן ואחטיף לעצמי מכה במצח, "זה לא עומד לשנות כלום!" אצעק אליה. 'אם אני לא יכול לפגוע בה בעזרת מתקפות מים אז גם היא לא יכולה לפגוע בי במתקפות מים גם' אחשוב לעצמי. "המצב הוא נייטרלי!" אצעק אליה, "אבל מה שעומד לנצח הוא הנחישות של פיפלאפ ושלי!" אצעק בנחישות. "פיפלאפ, אתה מצוין ואני שמח על שזכיתי לקבל אותך בתור חבר" אומר לו.. "הסמירגלים הללו חייבים להיות בטוחים, ורק אני ואתה יכולים לגרום לכך שיהיו בטוחים.." אוסיף. "טוב פיפלאפ תנסה להתרומם לרוץ אל קארוונה ולהשתמש בחבטה" אבקש.. 'לעזאזל מתי כבר תגיע יחידת המשטרה?.. משכנו פה יותר מידיי זמן' אחשוב לעצמי.

פורסם במקור על ידי EZ-Style

"אני לא מאמין.. שוב פעם.." אסנן ואחטיף לעצמי מכה במצח, "זה לא עומד לשנות כלום!" אצעק אליה. 'אם אני לא יכול לפגוע בה בעזרת מתקפות מים אז גם היא לא יכולה לפגוע בי במתקפות מים גם' אחשוב לעצמי. "המצב הוא נייטרלי!" אצעק אליה, "אבל מה שעומד לנצח הוא הנחישות של פיפלאפ ושלי!" אצעק בנחישות. "פיפלאפ, אתה מצוין ואני שמח על שזכיתי לקבל אותך בתור חבר" אומר לו.. "הסמירגלים הללו חייבים להיות בטוחים, ורק אני ואתה יכולים לגרום לכך שיהיו בטוחים.." אוסיף. "טוב פיפלאפ תנסה להתרומם לרוץ אל קארוונה ולהשתמש בחבטה" אבקש.. 'לעזאזל מתי כבר תגיע יחידת המשטרה?.. משכנו פה יותר מידיי זמן' אחשוב לעצמי.

פיפלאפ כבר עומד על הרגליים שלו ועומד להתקיף את קארוונה בחבטה, אבל אז נשמעות סירנות של משטרה קרוב למוזיאון. אתה מבין שאחד מהאנשים במוזיאון כנראה הזעיק אותם. "ליירה, עזבי אותו! אנחנו חייבים ללכת. גם סמירגל אחד יספיק למטרה שלנו." הסוכן צועק אל הסוכנת שהייתה באמצע קרב איתך. "אולי ניצחת הפעם. אבל אנחנו לא עומדים לצאת מפה בלי לנקום בך." הסוכנת אומרת ומסמנת לסוכן משהו. הוא מחייך חיוך זדוני, לוקח את כל השקים של הסמירגלים ושם אותם לידך. "להתראות, ילדון! וכשהמשטרה תתפוס אותך, תמסור להם שצוות אקווה חזר!" הסוכן צועק וזורק כדור עשן על הרצפה. כשהעשן מתפזר, אתה רואה שהסוכנים נעלמו. אתה עומד ללכת, אבל אז הדלת נפתחת בפתאומיות וחבורה של שוטרים נכנסים. הם מסתכלים אליך ועל השקים של הסמירגלים במבט מוזר, ואתה כבר מבין מה עולה להם בראש. "אדוני, נראה לי שמצאנו את הפולש שנכנס למוזיאון." אחד השוטרים אומר לשוטר שלידו, שאתה מבין שהוא כנראה השוטר שאחראי על השוטרים שנכנסו. "תתפסו אותו." השוטר הבכיר מסמן, ושלושה חיילים תופסים אותך בפראות ומצמידים אותך לקיר. "עכשיו, תספר לנו את כל מה שקרה פה. וכדאי לך שזה ישמע הגיוני, כי אם לא אתה עומד לבלות זמן ארוך מאוד בכלא." השוטר אומר בכעס.

פורסם במקור על ידי Sheldon Cooper

'מתקפת חפירה, אה? זה אומר שהוא לא יוכל להתחמק מהמתקפה שלי שם בפנים' אני חושב לעצמי בחיוך "גיבל, השתמש במתקפת חול כדי שתעיף אותך לאוויר למקרה שהוא יספיק לצאת, ואז תקוף בזעם דרקון היישר אל תוך החור שהוא נכנס דרכו!" אני מצווה על גיבל.

גיבל קופץ מעל היפופוטאס ברגע שהוא יוצא, ומתקיף אותו בזעם דרקון. בגלל שהיפופוטאס היה תקוע בתוך המנהרה, הוא לא מצליח להתחמק וזעם הדרקון פוגע בו בפרצוף. היפופוטאס יוצא מהמנהרה, ומחכה לפקודה מהמאמן. "היפופוטאס, קבר חול!" המאמן צועק. בור נפתח ממש מתחת לרגליים של גיבל, ותוקע אותו במקום. "עכשיו, לעיסה!" המאמן מוסיף, והשיניים של היפופוטאס מתחילות לזהור באור לבן. הוא מתקרב באיטיות אל גיבל, שלא יכול לברוח, ומתכונן למתקפה חזקה במיוחד שעומדת לפגוע מאוד בגיבל בגלל הפה הגדול של היפופוטאס.

פורסם במקור על ידי Gallade123

פיפלאפ כבר עומד על הרגליים שלו ועומד להתקיף את קארוונה בחבטה, אבל אז נשמעות סירנות של משטרה קרוב למוזיאון. אתה מבין שאחד מהאנשים במוזיאון כנראה הזעיק אותם. "ליירה, עזבי אותו! אנחנו חייבים ללכת. גם סמירגל אחד יספיק למטרה שלנו." הסוכן צועק אל הסוכנת שהייתה באמצע קרב איתך. "אולי ניצחת הפעם. אבל אנחנו לא עומדים לצאת מפה בלי לנקום בך." הסוכנת אומרת ומסמנת לסוכן משהו. הוא מחייך חיוך זדוני, לוקח את כל השקים של הסמירגלים ושם אותם לידך. "להתראות, ילדון! וכשהמשטרה תתפוס אותך, תמסור להם שצוות אקווה חזר!" הסוכן צועק וזורק כדור עשן על הרצפה. כשהעשן מתפזר, אתה רואה שהסוכנים נעלמו. אתה עומד ללכת, אבל אז הדלת נפתחת בפתאומיות וחבורה של שוטרים נכנסים. הם מסתכלים אליך ועל השקים של הסמירגלים במבט מוזר, ואתה כבר מבין מה עולה להם בראש. "אדוני, נראה לי שמצאנו את הפולש שנכנס למוזיאון." אחד השוטרים אומר לשוטר שלידו, שאתה מבין שהוא כנראה השוטר שאחראי על השוטרים שנכנסו. "תתפסו אותו." השוטר הבכיר מסמן, ושלושה חיילים תופסים אותך בפראות ומצמידים אותך לקיר. "עכשיו, תספר לנו את כל מה שקרה פה. וכדאי לך שזה ישמע הגיוני, כי אם לא אתה עומד לבלות זמן ארוך מאוד בכלא." השוטר אומר בכעס.

"זוג סוכנים לבושים כחול גרמו לנזק שפה, אני נשבע!" אדווח לשוטרים בלחץ, "הם השתמשו בכדור עשן בכדי לברוח וחטפו איתם סמירגל אחד." אוסיף. "אני רק ניסיתי להתמודד מולם בעזרת פיפלאפ שלי ולמשוך את הזמן כדי שאתם תגיעו." אומר ואחזיר את פיפלאפ לפוקדור שלו. "עכשיו בבקשה תשחררו אותי" אבקש מהם

פורסם במקור על ידי Gallade123

אתה מודה לפרופסור בירץ' ויוצא מהמעבדה. בזמן שאתה הולך אל העיר פאול, אתה תוהה למה הפרופסור מפחד מפוקימון קטן כמו זיגזאגון. בערך באמצע הדרך, אתה מוציא את צ'ימצ'אר מהפוקדור ומסביר לו על המסע שאתה והוא עומדים לערוך. אחר כך אתה שואל אותו אם הוא רוצה להישאר איתך בחוץ או להישאר בפוקדור. צ'ימצ'אר קופץ על הכתף שלך בהתלהבות ואתה מבין שהוא רוצה להישאר בחוץ. אתה וצ'ימצ'אר ממשיך ללכת בלי שום הפרעה, עד שצ'ימצ'אר מבחין בקבוצה של זיגזאגונים (). צ'ימצ'אר קופץ בשמחה מהכתף שלך ומתחיל לשחק בזנבות שלהם . בינתיים אתה מבחין בעוד כמה פוקימונים חומים עם עיניים אדומות () שמסתכלים על צ'ימצ'אר בסקרנות וגם כמה פוקימונים עם ראש ירוק () שמתרחקים בצ'ימצ'אר ונראים מפוחדים.

"אתה ממש אוהב את הזיזאגונים האלה הא צ'ימצ'אר?" אני שואל אותו בצחוק "אז אולי נילכוד אחד" אני שואל אותו ברצינות ואז אומר "זיגזגון שלום אתה הייתה רוצה להצתרף למסע שלי?" לאחד מזיגזגון שצ'ימצ'אר שיחק בזנבם.

"את יכולה להיכנס." את שומעת קול שמהדהד מתוך המכון. כשאת נכנסת, את רואה את מארטין, המאמן שפגשת כשהגעת לעיר. "אה, אז בסוף באת כדי לאתגר אותי. אני חושב שכדאי שנעשה יכרות רשמית יותר." הוא אומר ומניף את הידיים שלו לאוויר. אני מארטין! מאמן המכון של העיר פאול! צוות אקווה פשטו יום אחד על העיר שלנו, ואני הייתי צריך להגן לבדי על כל העיר! זה גרם לי ולפוקימונים שלי להיות הרבה יותר קשוחים מכל מאמן מכון אחר שתמצא! ועכשיו, נראה כמה את שווה!" מארטין אומר במלודרמטיות . "צא, טיירוג!" הוא צועק וזורק פוקדור לאוויר. מהפוקדור יוצא פוקימון סגול ונלהב (). "אני אתן לך את הכבוד למהלך הראשון." מארטין אומר לך.



שיטטט אני כזאת מפגרת לטיירוג יש חולשה כפולה למעופף למה לא לכדתי מעופף?!
___________________________________
''אומ..במי כדאי לי לבחור?'' אומר מעט בלחץ ואביט בכל הפוקימונים שלי ''אוקיי....אממ איווי אני בוחרת בך!'' אומר בשמחה ואז אוסיף מעט בהססנות ''איווי עכשיו! צרחה ואז מתקפה מהירה'' אומר בלחץ