שלום,אני bugoji1,או כפי שרובכם מכירים אותי, "זה שפותח סיפורים שוב ושוב,ודווקא שהוא עולה על רעיון מעניין הוא סוגר את זה" אז נכון.לצערי יצא לי ש של אחד כזה. למחוק את הטעות הזאת אני לא אוכל,אבל לתקן את עצמי אני כן אוכל. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות למשתמש אייפם. סיפורו הידוע "פוקימון-הזרם של הזמן" היה סיפור טוב,אם לא הטוב ביותר. אייפם ידוע בעקבות הסיפורים האחרונים שלו. הסיפור האחרון שלו הסתיים לפני לא הרבה זמן,וזה משהו שאני יודע להעריך.בן אדם שגם מצא נושא טוב,וגם סיים סוף סוף את הסיפור. אם תכנסו לאשכול של הסיפור בעמוד האחרון תוכלו למצוא תגובות בנושא: "רוצים עונה שניה!" או "אתה הכי טוב בעולם!" או משהו בסגנון. הסיפור שלו גרם לי לחשוב. "הפורום הזה צריך התעוררות.ואם אנחנו המשתמשים לא יעשו זאת,אף אחד לא יעשה את זה.הרעיון שלי לסיפור הוא לעשות סיפור שיעביר את הזמן,עד שימצא בפורום פתיחתו של "פוקימון-זרם הזמן 2",ואלי גם ימשך אחרי.אז שבו בנוחות תכוונו את המחשב ותזמינו חברים,כי הנה נפתח סיפור חדש. תכירו את העולם החדש:"פוקימון-מסע בנבכי הזמן!"
*מדריך דמויות ופרקים יגיע בקרוב...."
פרק א'-עולם חדש,המסע נפתח
*ארבע שנים לפני פתיחת הסיפור*
"אתה לא תתחמק מזה!" קרא שליט הזמן. הוא שלח נשימת דרקון קטנה לעבר שליט המרחב. הוא ניסה להתחמק אך לא הצליח. הגוף שלו צרב ועדות לכוויה צרבה עצמה על כתפו הימני. "לא!!!!!" הוא ניסה להשתלט על עצמו,אך לא הצליח.הוא התחיל להשתגע ושלח מתקפת כוח אדמה לכל מקום שפגעה גם בשליט העולם ההפוך. הוא התחיל לשלוח חניתות אורה לכל מקום. עד שהשליט של הכל הגיע. "הרגעו,ילדיי! האם שכחתם מה תפקידנו בעולם הזה? עלינו להגן עליו ביחד,ולא להילחם אחד בשני!!!" שלושת השליטים של המרחב,הזמן והעולם ההפוך הפסיקו לרגע במלחמתם והביטו לעבר שליט הכל. "שקט!!!זוהי המלחמה שלנו!!!הסתלק!!!" קראו כולם. "אני יצרתי אתכם," אמר שליט הכל. "ואני יכול גם להרוס אתכם!!!" אמר השליט והתרכז בהבטו על שליט העולם ההפוך. "אתה מסרב? אז אנחנו נמחק אותך!" השלושה הביטו בשליט הכל.הם החלו לטעון מן קרן בידיהם. שליט הזמן טען כדור כחול בידו.שליט המרחב היה עסוק ביצירת כדור אדום. שליט העולם ההפוך בלי מאמץ טען כדור אפור. ברגע אחד הם חיברו את הכדורים.קרן עוצמתיתי וענקית נורתה לעבר שליט הכל. "אתם!!!איך יכולתם לבגוד בי?!" הוא קרא ובשארית כוחותיו,הפך את עצמו לביצת פוקימון.הביצה עפתה בחלל והתרחקה ככל שיכלה מן השליטים. הם חזרו להביט בשני והמשיכו במלחמתם.
*ובחזרה לזמננו*
הייתה זאת שעת צהריים מאוחרת. השמש הייתה בהירה מתמיד. "טריי! ג'ולי! אדווין! בואו הנה!" נשמע קול. הקול הדהד ברחבי המסדרון הארוך,עד שהגיע לשלושת החדרים. הקריאה הייתה חדה ומשותפת לכולם. "רק רגע!!!" כולם קראו. אדווין היה עסוק בחדרו.הוא הכין עבודה לבית הספר בנושא: "חייהם של הפוקימונים בתוך הביצה". הוא היה טרוד וחיפש מידע איפה שרק מצא. ג'ולי לעומת זאת,הביטה בפוקדקס שלה. היא דפדפה בו שוב ושוב,והסתכלה עליו בגאווה. "כל פוקימוני סינו..." היא אמרה לעצמה. "ואני ראיתי את כולם..." חייכה לעצמה. טרי לעומת זאת קלע סלים שוב ושוב לסל שלו,מעוטר מדבקות צ'אריזארד,וויפינבל וגולדאק. "אני המלך!!!" הוא קרא בקול. "אני מלך הסלים של כל הזמנים!!!: קרא ושב לקלוע. "זאת קריאה אחרונה לרכבת האוכל!" נשמע עוד קול של אישה. "אנחנו באים!!!" קראו כל שלושת האחים באנחה ורצו לחדר האוכל. "נו,אז מה עשיתם עד עכשיו?" שאלה האישה,העונה לשם אדריאנה. "אני קלעתי מאה סלים!" קרא טרי באושר. "ואני שוב הסתכלתי בפוקדקס שלי!" אמרה בגאווה ג'ולי. "ואני.." אדווין עמד לומר משהו,אך קול שעבר בראשו הציק לו. "עזרו לי!!!" הקול היה קר וכואב,נשמע כמו שאגה צורמת ונוראית. "הכול בסדר?" שאלה אדריאנה. "כן,רק קצת כואבת לי העין..." אמר אדווין בניסיון התחמקות,ובעט ברגליהם של ג'ולי וטרי. "אני הולכת לעזור לו..." ג'ולי אמרה. "גם אני!" טרי קרא בקול גדול. הוא עדיין התרגש מכל עניין הכדורסל...
*בחדר השירותים*
"מה היה כזה חשוב?" ג'ולי שאלה. "כן!היום אמא הכינה פסטה ושניצל!המאכל האהוב עליי!" טריי הוסיף.
"תקשיבו,איזה קול עבר בראש שלי.אני לא צוחק!אולי לא תאמינו לי,אבל הוא נשמע כמו ארכאוס...שאגה ענקית וצורמנית של מין דרקון..." טרי התגלגל על הרצפה מצחוק. "ארכאוס!באמת!!!" ג'ולי עיקמה את הפרצוף. "אמרת שאגת דרקון?" ג'ולי אמרה ודפדפה בפוקדקס שלה בניסיון למצוא משהו. "עד לפה את מביאה את הפוקדקס שלך?" שאל טרי בצחקוק. "ג'ולי עצרה אותו במבט רציני. "תקשיב,טרי.אולי הוא צודק!תראו את זה!" אמרה ג'ולי והצביעה על הפוקדקס שלה,בזמן שהוא העלה כתבה מסויימת: "שלום,כאן ג'ף קולדאון.אני מדווח מכיכר סלאג',היכן שמתקיים מה שנראה כמו אסון טבע ענקי בגודל מידה עצום!חניתות אורה אדומות נשלחות לכל עבר,ונשימות דרקון מאיימות לשרוף מבנים ושכונות שלמות!האם ארכאוס השתגע,או שאנחנו עומדים בפתח של מלחמת אגדיים? בכל אופן,המקורות אומרים ש..." השידור הופסק באופן פתאומי. "ותראו!זה שידור חי!" קרא אדווין והצביעה על כיתוב אדום קטן בפינת המסך. "התמונה...רק שלושת הנבחרים יכולת לעצור את מלחמת שלושת השליטים..." עוד קול,דומה לזה שאדווין שמע מקודם בראשו נשמע. "אך הפעם כל האחים שמעו זאת. "לתמונה?אבל התמונה היחידה שיש בבית נמצאת ב...עליית הגג!" אמר טרי בבלבול. "אז נלך לשם!" ג'ולי החליטה. כעבור שעה,שלושת האחים ניצבו מול התמונה. "תיגעו...תיגעו..." הקול חזר וקרא. "שלושת האחים הביטו אחד בשני והנהנו.ברגע אחד מערבולת ענקית נוצרה ושאבה את האחים לתוך התמונה. "אהההה!!!!!!!" הם צרחו,ונסחפו במערבולת.מה שהם לא ידעו,שזאת תחילתו של מסע גדול,שישפיע על כל גורל האנושות.מה יקרה עכשיו? גלו הכל בפרק הבא של: "פוקימון!מסע בנבכי הזמן!"