אני ומאי-fairy tail

**Yafe** · 03-19-2013, 03:00 AM

פורסם במקור על ידי Alice

''בגלל שאני ואמא חיינו ביער'' אמרתי בחיוך רחב, נזכרת באמא. ''אבל..לפני שלוש שנים קמתי ופתאום היא לא הייתה לידי, חיפשתי וחיפשתי אבל.. לא מצאתי אותה'' אמרתי וניגבתי כמה דמעות. ''סליחה, פשוט אני די מתגעגעת אליה היא מגדלת אותי.. טוב פחות או יותר מאז שנולדתי'' הוספתי בחיוך. ''שהבנתי שהיא לא תחזור יצאתי מהיער וככה הגעתי לעיר. זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי על גילדות, ומאז אני במסע לפיור אנג'ל. קצת אחרי שיצאתי מהיער פגשתי את ג'ין קון'' אמרתי בחיוך ''ולמה אתה לא?'' שאלתי את לן

וואו.. מסכנה. היא הייתה עם אמא שלה לבד, ואז יום אחד אמא שלה, כל מה שהיה לה נעלם.. חשבתי לעצמי, מבטי היה עצוב. "אני? אה, בעיקרון, אני הייתי הילד שאף אחד לא התחבר אליו, לא היו לי כלכך הרבה חברים, גם בכלל הכוח המוזר שלי וגם בכלל זה שאני יתום,
ו.. טוב.. קרה לי בגיל 10 מקרה מסויים.." אמרתי, והרכנתי את ראשי.
"אני.. רצחתי בטעת את ההורים המאמצים שלי," אמרתי לה, והבטתי לצד.

**Alice** · 03-19-2013, 03:04 AM

''או..'' פלטתי בטעות והרכנתי ראש. הבנתי שמותר להחליף נושא ומהר. ''טוב אמ.. בכל מקרה אני בטוחה שאמא בסדר עכשיו ושלא קרה לה כלום. אמא הכי חזרה! היא בגובה 10 מטר אם לא יותר!'' נעמדתי על רגליי וליוותי את התיאור בתנועת ידיים עם חיוך רחב ''ויש לה את העיניים הכי יפות בעולם! הם כחולות כמו המים והכנפיים שלה בכלל! הם בצבע הכי יפה שיש!'' בשלב הזה דמעות החלו לזלוג מעיניי ללא שליטה למרות שהייתי עם חיוך על הפרצוף, הזיכרון פיעפע בי

**Yafe** · 03-19-2013, 03:08 AM

פורסם במקור על ידי Alice

''או..'' פלטתי בטעות והרכנתי ראש. הבנתי שמותר להחליף נושא ומהר. ''טוב אמ.. בכל מקרה אני בטוחה שאמא בסדר עכשיו ושלא קרה לה כלום. אמא הכי חזרה! היא בגובה 10 מטר אם לא יותר!'' נעמדתי על רגליי וליוותי את התיאור בתנועת ידיים עם חיוך רחב ''ויש לה את העיניים הכי יפות בעולם! הם כחולות כמו המים והכנפיים שלה בכלל! הם בצבע הכי יפה שיש!'' בשלב הזה דמעות החלו לזלוג מעיניי ללא שליטה למרות שהייתי עם חיוך על הפרצוף, הזיכרון פיעפע בי

חיבקתי אותה. "אל תדאגי, אני בטוח שיהיה בסדר ושהיא חיה, אני אעזור לך למצוא אותה!" אמרתי לה,
ואז הבנתי מה היא אמרה.
"אמא.. בגובה... עשר.. מטר?... כנפיים..? הא? OuuuO"" " אמרתי בשוק. ממתי אמהות
הן בגובה עשרה מטרים ויש להם כנפיים? רגע.. יכול להיות..
"..אמא שלך היא במקרה דרקון?"

**Alice** · 03-19-2013, 03:15 AM

''כן'' השבתי בלי להבין למה לן מתלהב מזה כל כך. ''אני הwater dragon slayer'' אמרתי וחייכתי חיוך רחב כהרגלי. ''אמא היא הכי טובה!'' אומר שוב בהתלהבות וחיוך.
''אפצ'י'' התעטשתי לפתע ''סליחה, אני מצוננת קצת'' אמרתי בחיוך והבטתי מהחלון עם אותו חיוך ממקודם מתפלאת מהנוף של היער, תמיד אהבתי את הנסיעות האלה ליד היערות שהזכירו לי כל כך את הבית. ''עוד חמש דקות אנו עוצרים, נוסעים התכוננו לרדת'' נשמע לפתע קול הכרוז

**Yafe** · 03-19-2013, 03:39 AM

פורסם במקור על ידי Alice

''כן'' השבתי בלי להבין למה לן מתלהב מזה כל כך. ''אני הwater dragon slayer'' אמרתי וחייכתי חיוך רחב כהרגלי. ''אמא היא הכי טובה!'' אומר שוב בהתלהבות וחיוך.
''אפצ'י'' התעטשתי לפתע ''סליחה, אני מצוננת קצת'' אמרתי בחיוך והבטתי מהחלון עם אותו חיוך ממקודם מתפלאת מהנוף של היער, תמיד אהבתי את הנסיעות האלה ליד היערות שהזכירו לי כל כך את הבית. ''עוד חמש דקות אנו עוצרים, נוסעים התכוננו לרדת'' נשמע לפתע קול הכרוז

"באמת?!" התפלאתי, "דרגון סלייר? וואו, לא ראיתי המון כמוך!" אמרתי,
"אז.. אמא שלך נעלמה.. המ, מנמה-סאן, אני יכול ל הצטרף אלייך אל המסע? אני אנסה לעזור לך
למצוא את אמא שלך ^^" חייכתי אליה, והרכבת נעצרה.
ירדנו שנינו מן הרכבת.
"הייייי, כולם לפנות דרך, תזהרו, היי, אתם-" אמרה נערה שרצה כשבידיה קופסא גדולה וכבדה,
אך לפתע נתקלה בכם, וכולכם נפלתם. כל התפוחים שהיו בקופסא של הנערה נפלו.
"תסתכלו לאן אתם הולכים!" היא אמרה בכעס, אך לפתע הבחינה בפרצופכם, "המ.. אתם לא מהעיר הזאת... הא? חדשים? " אמרה בפרצוף תמהה.

**Alice** · 03-19-2013, 04:01 AM

''לא, לא זה בסדר טעות שלנו היינו צריכים להסתכל לאן אנחנו הולכים'' אמרתי בהתנצלות ועזרתי נערה לאסוף את התפוחים ''אני אמ..לא ממקום מוגדר'' אמרתי בחיוך מתנצל.
''אני מנמה וזה לן'' הצגתי אותנו ''איך קוראים לך?'' שאלתי את הנערה ''מיסאקי'' ענתה הנערה וקמה לאחר שעזרנו לה להרים את התפוחים ''לאן אתם הולכים?'' שאלה אותנו מיסאקי ''לגילדת פיור אנג'ל'' אמרתי בחיוך. ''אמ..מנמה'' אמר לי לן והצביע לכיוון כלשהו. מיד הבנתי-ג'ין קון נכנס לאחת החנויות והתחיל לאכול פיצה בזמן שהוא מתעלם מצעקות בעל הבית ועושה בלאגן ''חכו כאן'' אמרתי כרגילה *חיוך מפחיד*

**Yafe** · 03-19-2013, 04:29 AM

פורסם במקור על ידי Alice

''לא, לא זה בסדר טעות שלנו היינו צריכים להסתכל לאן אנחנו הולכים'' אמרתי בהתנצלות ועזרתי נערה לאסוף את התפוחים ''אני אמ..לא ממקום מוגדר'' אמרתי בחיוך מתנצל.
''אני מנמה וזה לן'' הצגתי אותנו ''איך קוראים לך?'' שאלתי את הנערה ''מיסאקי'' ענתה הנערה וקמה לאחר שעזרנו לה להרים את התפוחים ''לאן אתם הולכים?'' שאלה אותנו מיסאקי ''לגילדת פיור אנג'ל'' אמרתי בחיוך. ''אמ..מנמה'' אמר לי לן והצביע לכיוון כלשהו. מיד הבנתי-ג'ין קון נכנס לאחת החנויות והתחיל לאכול פיצה בזמן שהוא מתעלם מצעקות בעל הבית ועושה בלאגן ''חכו כאן'' אמרתי כרגילה *חיוך מפחיד*

אספנו את התפוחים ביחד, " אני בזמן האחרון נמצא בריבאל סיטי.. אז אני מריבאל-סיטי, אני מניח" אמרתי לה וגמרנו לאסוף את כל התפוחים לקופסא.
"נעים להכיר, לן קאגאמינה." אמרתי ולחצתי את ידה.
"אמ.. מנמה.." הצבעתי על ג'ין- ומנמה חייכה חיוך מפחיד והלכה אל עבר ג'ין, ולאחר מספר דקות חזרה כשג'ין נמצא בידה חצי מעולף (@_@)
"אז, אמרתם שאתם רוצים להצטרף לפיור אנג'ל?" אמרה מיסאקי,
"אה, כן," אמרתי לה. "יש לי בגילדה הזאת קשרים מאוד טובים. אני אוכל לעזור לכם ^^" היא
אמרה בנחמדות. "או, תודה רבהלך!" אמרתי לה וחייכתי.
התחלתנו ללכת אל עבר בית הגילדה. הוא היה ענק ומפואר, ועליו נכתב "Pure Angel" ולצידו כנף מלאך לבן. אנשים רבים היו בפנים.
מיסאקי נכנסה אל הגילדה, "הוי! טסוקישימה! הבאתי לך את התפוחים שרצית!" אמרה.
"הא?" נשמע קול חלוש, ומיד הופיעה מולכם נער בעל שער לבן-כסוף-בלונדיני, עיניים אדומות, משקפיים, חליפת ברמן וצעיף. "אוה, חדשים?"
"אה, כן, הם רוצים להצטרף, זה לן וזוהי מנמה." אמרה מיסאקי.
"הממ..." אמר טסוקישימה ובחן אתכם.
"אתה.. ריקוואפ מאג'יק.. ודרגון סלייר.. וואטר.. אני טועה?" אמר, ואני ומנמה הנהנו לשלילה. "מעניין.." הוא מלמל.
"ברכותיי, התקבלתם! אני הוא טסוקישימה שיזואו. מיסאקי, תובילי אותם לחדר ההדרכה
ותביאי להם את כל המכשירים של פיור אנג'ל,"

**Alice** · 03-19-2013, 04:39 AM

''וואוו!'' אמרתי בחיוך למראה החדר. מיסאקי נכנסה והביאה לי קופסא שבא היה עלון קטן,חולצה של פיור אנג'ל, כמה ספרים ועוד דברים שלא זיהיתי. ''איפה את רוצה את הסמל.?'' שאלה אותי מיסאקי ''אוממממ על הרגל קצת מעל הקרסול'' אמרתי בחיוך. מיסאקי הצמידה את החותמת לרגל שלי וסמל הגילדה-כנף מלאך יפייפיה הופיע על רגלי והחליפה צבעים כל שנייה מורוד-לסגול-לאדום-לשחור-לאפור-לצהוב וכך הלאה עד שהיא נעצרה לפתע על כחול בהיר, צלול כמים ''וואוו! איזה צבע יפה'' אמרתי בהתלהבות.
החדר היה גם כן מדהים. הייתה בו מיטה רכה וארון לבן ויפה. שטיח תכול ומקלחון.
''אומ..אולי אלך לחקור קצת'' אמרתי לעצמי ויצאתי מדלת החדר והלכתי לכיוון האולם הראשי של הגלדה ''וואוו!'' אמרתי מופתעת מגודל המקום הוא היה ענק, מעולם לא ראיתי דבר כזה ''צריכה עזרה?'' נשמע קול שקט מאחוריי, זה היה שיזואו

**Yafe** · 03-19-2013, 03:25 PM

פורסם במקור על ידי Alice

''וואוו!'' אמרתי בחיוך למראה החדר. מיסאקי נכנסה והביאה לי קופסא שבא היה עלון קטן,חולצה של פיור אנג'ל, כמה ספרים ועוד דברים שלא זיהיתי. ''איפה את רוצה את הסמל.?'' שאלה אותי מיסאקי ''אוממממ על הרגל קצת מעל הקרסול'' אמרתי בחיוך. מיסאקי הצמידה את החותמת לרגל שלי וסמל הגילדה-כנף מלאך יפייפיה הופיע על רגלי והחליפה צבעים כל שנייה מורוד-לסגול-לאדום-לשחור-לאפור-לצהוב וכך הלאה עד שהיא נעצרה לפתע על כחול בהיר, צלול כמים ''וואוו! איזה צבע יפה'' אמרתי בהתלהבות.
החדר היה גם כן מדהים. הייתה בו מיטה רכה וארון לבן ויפה. שטיח תכול ומקלחון.
''אומ..אולי אלך לחקור קצת'' אמרתי לעצמי ויצאתי מדלת החדר והלכתי לכיוון האולם הראשי של הגלדה ''וואוו!'' אמרתי מופתעת מגודל המקום הוא היה ענק, מעולם לא ראיתי דבר כזה ''צריכה עזרה?'' נשמע קול שקט מאחוריי, זה היה שיזואו

שיזואו לקח אותי לחדר שלי, שבידו קופסא קטנה. הוא הניח את הקופסא על המיטה, ופנה אליי
"אה, זה הזמן לשים לך גם את הסמל. היכן אתה רוצה אותו?"
"הסמל?"
"של הגילדה,"
"אה, כמובן. אממ.. אני חושב שאני אשים אותו בגב העליון, מצד שמאל." אמרתי, והורדתי את
חולצתי. שיזואו הצמיד את החותמת אל גופי, הרגשתי מגע חם לרגע, ותוך שניה סמל הגילדה -כנף מלאך יפייפיה - הופיע על רגלי, והחליפה צבעים כל רגע, עד שנעצרה בצבע אדום ארגמני.
"תודה." אמרתי לו, והחזרתי את חולצתי. "אני לבנתיים אתארגן כאן," אמרתי, ושיזואו
הנהן וחייך ויצא מהחדר.

~
שיזואו החל ללכת אל עבר חדרה של מנמה, ותוך כדי הליכתו הוא מצא אותה במסדרון.
"צריכה עזרה?" אמר לה. "אני אוכל להכיר לך את המקום ^^" חייך, וסידר את משקפיו.

**Alice** · 03-19-2013, 03:31 PM

''אתה ראש הגילדה נכון?'' אומר בחיוך ''כן'' הוא השיב שוב בקול שקט יחסית ''אמ...טוב רק רציתי לדעת. בגילדות יש לוח עבודות נכון? איפה הוא?'' שאלתי ושיזואו הוביל אותי לחדר קטן קצת יותר מהאולם הראשי אבל עדיין גדול עם לוחות מפוצצות בהודעות מכל עבר ''וואוו!'' אומר בהתלהבות ''ג'ין קון בוא הנה!'' אקרא לג'ין קון.
''וואוו!'' אמר ג'ין-טאן שהוא הגיע ''תקרא ללן!'' אומר לו בהתלהבות

**Yafe** · 03-19-2013, 05:02 PM

פורסם במקור על ידי Alice

''אתה ראש הגילדה נכון?'' אומר בחיוך ''כן'' הוא השיב שוב בקול שקט יחסית ''אמ...טוב רק רציתי לדעת. בגילדות יש לוח עבודות נכון? איפה הוא?'' שאלתי ושיזואו הוביל אותי לחדר קטן קצת יותר מהאולם הראשי אבל עדיין גדול עם לוחות מפוצצות בהודעות מכל עבר ''וואוו!'' אומר בהתלהבות ''ג'ין קון בוא הנה!'' אקרא לג'ין קון.
''וואוו!'' אמר ג'ין-טאן שהוא הגיע ''תקרא ללן!'' אומר לו בהתלהבות

הייתי בחדר שלי והסתכלתי במגזינים ששיזואו הביא לי, כשלפתע ג'ין נכנס לי לחדר.
"הא?"
"מנמה קוראת לך ד_ד " אמר ג'ין טאן. החלפתי בגדים מהר לבגדי הרגילים, מכנסיים שחורים צמודים,
חולצה שחורה מאותו הבד של המכנסיים, צווארון ורוכסן.
ירדתי במהירות האפשרית אל מנמה אחרי ג'ין, והגעתי לחדר עם לוח גדול.
"--מנמה, קראת לי?" אמרתי לה. ראיתי את שיזואו גם בחדר.

**Alice** · 03-19-2013, 05:10 PM

''לא היית צריך למהר כל כך'' אמרתי והתחלתי לצחוק למראה לן הסמוק מריצה. ''זה בסדר'' הוא אמר בחיוך ''ג'ין טאן בו הנה'' קראתי לג'ין ואז ללן ''תראו! זה לוח המודעות בואו נבחר עבודה אני די קצרה בכסף *בלי כסף בכלל* '' אמרתי ללן בחיוך.
הבטתי על המודעות אחת אחת שלפתע ליבי נעצר ולא הצלחתי להוריד את מבטי מאחת המודעות.

**Alice** · 03-19-2013, 06:38 PM

''אוקיי'' אמרתי והלכתי לחדרי. את השעות הבאות ביליתי בחשיבה על אמא, על היום בו הלכתי לאיבוד ביער והיא מצאה אותי והחלה לגדל אותי. את השיעורים בהם היא לימדה אותי כיצד דרקון חי, וכיצד להשתמש בdragon slayer magic, את הזיכרונות הטובים והרעים, הצחוקים והמריבות. לא הייתה בשבילי אף אמא טובה ממנה. אף פעם לא עניין אותי לדעת מי הוריי הביולוגים, הם היו רק זיכרון רחוק ומטושטש. כן, אני מרגישה רע בשבילם שהם איבדו את ביתם אבל אני זכיתי לאם מושלמת, אם דרקונית.
''מנמה יוצאים!'' שמעתי לפתע את לן קורא לי ''אוקיי איפה זה?'' שאלתי ''כפר טוג'וינטיקה'' אמר לן, מתקשה לקרא. 'מוזר, השם הזה מוכר לי מעניין מאיפה' חשבתי במוחי מנס להיזכר. בסופו של דבר נכנעתי ויצאנו לכיוון התחנה

**Alice** · 03-19-2013, 07:14 PM

''בסדר'' אמרתי וקמנו מהמקום שלנו.
הלכנו דרך הקרון ונעמדנו מול הדלת ''נא לצאת'' נשמע קול נשי והדלת נפתחה אני ולן יצאנו מיד ונגלה לפנינו מראה של כפר גדול ויפה אשר שדות ירוקים ומרבדי פרחים נפרשים לכל עבר, כאב ראש הכה בי בהתפעה, בפעימות של כאב ''איי'' נפלטה צעקה קטנה מפי ''את בסדר?'' שאלו אותי לן וג'ין-טאן ''כן, זה רק כאב ראש קטן'' השבתי בחיוך ודפקתי על ראשי בחיוך מתנצל.
''בואו הלך לבית שממנו ביקשו'' אמרתי והתחלנו ללכת עמוק יותר לכפר

**Yafe** · 03-19-2013, 10:14 PM

פורסם במקור על ידי Alice

''בסדר'' אמרתי וקמנו מהמקום שלנו.
הלכנו דרך הקרון ונעמדנו מול הדלת ''נא לצאת'' נשמע קול נשי והדלת נפתחה אני ולן יצאנו מיד ונגלה לפנינו מראה של כפר גדול ויפה אשר שדות ירוקים ומרבדי פרחים נפרשים לכל עבר, כאב ראש הכה בי בהתפעה, בפעימות של כאב ''איי'' נפלטה צעקה קטנה מפי ''את בסדר?'' שאלו אותי לן וג'ין-טאן ''כן, זה רק כאב ראש קטן'' השבתי בחיוך ודפקתי על ראשי בחיוך מתנצל.
''בואו הלך לבית שממנו ביקשו'' אמרתי והתחלנו ללכת עמוק יותר לכפר

התחלנו ללכת אל עבר הבית, ובדרך שמתי לב להתנהגות מוזרה אצל מנמה.
"הנה זה!" אמר ג'ין-טאן, והבטנו על הבית שניצב מולנו. הוא היה גדול, לבן עם גג שחור. ילד קטן
עמד בכניסה וסילק עלים יבשים מהחצר.
"הא?" הוא אמר שהבחין בכם, "באתם בשביל העבודה?"
"ממ, כן" אמרתי לו.
"אני אקרא לאבא שלי, רגע" הוא אמר ונכנס לבית, וכעבור חמש דקות יצא ביחד איתו איש מבוגר
בשנות הארבעים לחייו.
"כן, מה אתם רוצים?"

נושא: אני ומאי-fairy tail

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות