נושא: Kanto's Secret

לונדון ~
"אני גר פה!" ענה המאמן בפליאה. "האמת שאני גר בפיוטר, אבל אני מבקר במרכז לאומנות הפוקימון על בסיס שבועי! וזה נמצא פה בורידיאן."
יצאתם לעבר אחת הזירות הריקות שהוצעו על ידי צוות המרכז. לצדכם צמד מאמנים נלחמו בעוז, האחד השתמש בפארפידג' והשני באקנס. לבך מיד יצא אל המאמן שמחזיק באקנס. קיווית שינצח.
"אז הקרב יתנהל בין גראולייט למאריפ!" קרא המאמן בעוז. "הקרב יסתיים כשאחד הפוקימונים לא יוכל להילחם. מריפ, עלי לזירה! השתמשי בדחיפה!"

״תמשיך לעוף גבוהה ולהתחמ״ אפקוד על ברווז ״תשתמש במתקפת חול ותעבר אותו שלא ידע מאיפה אתה תוקף וז תשתמש בניקור שהוא לא סם לב״

טוני ~
צ'ימצ'אר מקשיב לך ומשתמש בפזילה. פוליוואג מאבד ריכוז ונראה שההגנה שלו ירדה מעט. צ'ימצ'אר מנצל את ההזדמנות ותוקף בשריטות. נראה כאילו זה עבד לך אך פוליוואג מקפץ לעבר צ'ימצ'אר ומכה אותו בסטירה כפולה באמצעות זנבו הארוך. צ'ימצ'אר מתעצבן שוב וזועם וצורח ומשתולל. לפתע פתאום הלהבה שבוערת על ישבנו גדלה במימדים עצומים. היכולת שלו בעירה הופעלה. הפוקדע שלך מעדכן אותך כי צ'ימצ'אר מגיע למצבים כאלו מתקפות האש שלו מתחזקות בצורה ניכרת.

~ עשיתי את זה דרמטי הזכיר לי כמו בסדרה חחח
___
"צ'ימצ'אר צ'ימצ'אר! הרגע!" אני צועק בקול בכדי שישמע אותי בזמן שהוא מתהולל שם וצורח. "אפשר לפתור את זה מבלי להיות ככה! כשנוכל לשלוט על היכולת המיוחדת שלך אנחנו נשתמש בה, עכשיו זה לא הזמן" אני צועק.
"נסה להשתלט על עצמך, השתמש בגחלת על הריצפה לעבר פוליוואג בכדי שלא יוכל להתחמק לך, התקרב עליו ובחוזקה השתמש בשריטות!" אני פוקד על צ'ימצ'אר. אני מעיף מבט לעבר צ'ימצ'אר ואומר בליחשוש "סמוך עלי" ונותן לו מבט מלא ביטחון.

אנדי ~
ברווז חומק שוב ועף גבוה ואז הוא יורד ומטיח את כנפיו בקרקע וחול עף לעיניו של אקנס שמתעלף במקום.
"אקנס לא יכול להילחם, אני מכריעה את הקרב לטובת אנדי!" קוראת האחות ג'וי ומפסיקה את הקרב, ברווז ממשיך לרחף בשמיים ונראה גאה בעצמו.
"איך עשית את זה יא מדהים! אתה ממש מאמן מדהים!" קורא סם ומוחא כפיים. "אפילו לא התאמנת איתו אף פעם! אני ממש התרשמתי. רוצה להמשיך לעבר פיוטר? יש שם מכון!"
"ואם תזדרזו," התערבה האחות ג'וי "תוכל להירשם לתחרות הסרטים שבפיוטר, זה חל מחר בערב!"


טוני ~
צ'ימצ'אר שואג וקופץ מבלי לעצור. הוא מביט לעברך בעינים אדומות ויורה לעברך גחלת רוטחת שהופכת עד מהרה לעיסה רוטחת ורבת עוצמה עד שמתרפצת והופכת למעין כדור אש. חמקת בדיוק בזמן אך נראה כי צ'ימצ'אר כלל לא מקשיב לך. הוא זינק לעבר פוליוואג ומתווך אפס ירה עליה את הכדור האש הזה. פוליוואג התעלף במקום.
צ'ימצ'אר לעומתו עדיין היה ער ומסוכן, הוא צרח ולא נרגע וחבט באגרופיו באדמה.

צ'ימצ'אר שואג וקופץ מבלי לעצור. הוא מביט לעברך בעינים אדומות ויורה לעברך גחלת רוטחת שהופכת עד מהרה לעיסה רוטחת ורבת עוצמה עד שמתרפצת והופכת למעין כדור אש. חמקת בדיוק בזמן אך נראה כי צ'ימצ'אר כלל לא מקשיב לך. הוא זינק לעבר פוליוואג ומתווך אפס ירה עליה את הכדור האש הזה. פוליוואג התעלף במקום.
צ'ימצ'אר לעומתו עדיין היה ער ומסוכן, הוא צרח ולא נרגע וחבט באגרופיו באדמה.

"צ'ימצ'אר, צ'ימצ'אר, הפסק!" אני צועק בקול מיואש.
אני מתקרב בזהירות לעבר צ'ימצ'אר הצורח, מתקרב אליו ומביט לעברו ואומר "צ'ימצ'אר, נפתור את זה יחד, הירגע.." אני מתקרב לעבר צ'ימצ'אר עוד ועוד, ממש מרחק נגיעה, ואומר "צ'ימצ'אר, אני ואתה נפתור את הכל ונהיה יחד גם כשקשה" ואני מחבק את צ'ימצ'אר חזק חזק שיבין שאני איתו, ושיסמוך עלי.

פורסם במקור על ידי charmander

דילן ~
"מצויין! איווי יהיה יריב מעולה לפוקימון הזה!" קרא הדייג. "צא פסיידק!"
פסיידק גדול במיוחד עלה לקרב. זנבו בהק באור אדום. "השתמש באקדח מים!"
[/color][/color]

״איווי שלח כדור צל לכיוון אקדח המים וצור פיצוץ! בזמן ההדף והעשן תנצל את הזמן בשביל להתפרץ בדחיפה על פסידק!״ אדריך את איווי בנחישות ואצביע על פסיידק

פורסם במקור על ידי charmander

לונדון ~
"אני גר פה!" ענה המאמן בפליאה. "האמת שאני גר בפיוטר, אבל אני מבקר במרכז לאומנות הפוקימון על בסיס שבועי! וזה נמצא פה בורידיאן."
יצאתם לעבר אחת הזירות הריקות שהוצעו על ידי צוות המרכז. לצדכם צמד מאמנים נלחמו בעוז, האחד השתמש בפארפידג' והשני באקנס. לבך מיד יצא אל המאמן שמחזיק באקנס. קיווית שינצח.
"אז הקרב יתנהל בין גראולייט למאריפ!" קרא המאמן בעוז. "הקרב יסתיים כשאחד הפוקימונים לא יוכל להילחם. מריפ, עלי לזירה! השתמשי בדחיפה!"

'הוא לא עקבי בעליל.' אחשוב לעצמי לפני שאשחרר את גראולייט 'חשוד מאוד'.
"גראולייט דישה! ואז תנסה להשתמש במתקפת החפירה שניסית ללמוד!" אומר לו ברצינות.

״קדימה סם״ אגיד בהתרגשות ״למה אנכנו מחכים!? תחרות הסרטים קוראת לי!״ אגיד בטוח בעצמי ״ והפעם לא אפסיד״ אגיד נחוש מתמיד

כינוי: מונקי
שם: ג'ון הודיני
גלי : 16
מין: זכר
ספרייט דמות :
חפצים:5 פוקדורים,פוקדע,אייפון ו1000 ש"ח.
פוקימון התחלתי:
רקע: שלום קוראים לי ג'ון, ג'ון הודיני וכפי שניתן לדמיין אני בן של קוסם.
טוב למעשה לא ממש קוסם אלה אמן על חושי כמו שאנחנו קוראים לזה.
אבא שלי כמו שאמרתי הוא אמן על חושי ושמו הוא "מקס הודיני המדהים", ביחד עם אמא שלי "העוזרת החיננית ג'יין" הם מנהלים את מופע ה"קסמים" בקרקס.
במופע העל חושי של המשפחה אתם תוכלו למצוא להטוטים כדור שנעשים בכוח המחשבה תרגילי קלפים וקריאת מחשבות ומה לא.
המופע עצמו כמו שאתם בוודאי מנחשים לא באמת נעשה ע"י אבי אלה ע"י הפוקימון המוכשר שלו אלקאזם.
תמיד הערצתי את אלקאזם בגלל הכוח האדיר שלו והחוכמה בא הוא למד להשתמש בהתקפות שלו לכזה מופע מרהיב.
במהלך השנים אבי יצר קשר חזק כל כך שהוא יכול לתקשר עם אלקאזם בעזרת כוח המחשבה ממש כמו מנהיגת מכון העל חושי לשעבר סברינה , למעשה אבי היה כל כך קשור עליו שהם יכלו לדבר אחד עם השני, תמיד קנאתי מאוד ביכולת שלו אבל שמרתי שאבא שלי לא ידע וניסיתי לחשוב על כך פחות ופחות, אבל יום אחד כאשר אבי ניהל שיחה ארוכה עם אלקאזם ולא התייחס עליי בטעות חשבתי על כך ועד מהרה אבי גילה זאת ע"י אלאקזם.
בניגוד למה שחשבתי אבי לא כעס שקינאתי אלה ממש התלהב שאני רוצה להמשיך אתו עם כוחותיו והוא לימד אותי כיצד להשתמש ביכולות העל חושיות כדי לדבר עם פוקימונים שלב אחר שלב.
בשלב הראשון אתה צריך להתחבר לפוקימון שלך ולדאוג לו כמו שאתה דואג לעצמך.
בשלב השני אתה צריך לדבר עם הפוקימון כמו כל מאמן רגיל ובכך לחזק את הקשר שלכם.
והשלב השלישי והחשוב ביותר הוא לחדד את החושים שלך ע"י אימונים על חושיים.
לאחר חודשים ארוכים של אימונים למדתי איך לתקשר בעצמי עם הפוקימונים השונים באופן על חושי, וכצפוי אני נורא הלהבתי מהיכולות החדשות שלי ולכן החלטתי שעלי לנסות אותם בתור מאמן ואולי בסופו של דבר להפוך למנהל מכון העל חושי.
כמובן שאבי לא אהב את הרעיון אבל למזלי אמי הביאה אותו להסכמה והיום אני יוצא למסע החדש שלי בתור מאמן.
שותף: כן נקבה בת 15 .
הערות/טענות/מענות/מרשמלו: יש מצב למכור את אייפון ולקנות נוקייה אני בטוח שזה יביא לי עוד כמה גרושים

טוני ~
חשוב לציין שבמשחק תפקידים כמו בסדרה, כשפוקימון מעולף ניתן לתפוס אותו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
צ'ימצ'אר זועם ורועד בידיים שלך, הוא לא מוותר ומוצא את כף ידך ונושך אותה בכל הכח. אתה מרגיש כיצד ההיא מתחילה לדמם. עם זאת, אתה לא זז. אתה ממתין בכל הכח עד שצ'ימצ'אר ירגע. הלהבה מתחילה להצטמצם וצ'ימצ'אר ותנועותיו מתחילים להיות איטיים יותר. לאחר שצ'ימצ'אר נרגע, הוא פשוט נרדם מרוב תשישות. פוליוואג שכב שם מעולף.


דילן ~
כדור הצל התנגש חזיתית באקדח המים ויצר מעין קיר עגול של מים שהתפוצץ באור יפיפה. קשת בענן נגלתה לעיניכם ופסיידק הניח את ידיו ליד ראשו. נראה כי הראש החל לכאוב לו...
"פסיידק, השתמש במתקפת שריטות!" פקד הדייג. פסיידק זינק לעבר איווי, ניכר כי הוא היה זריז מאוד.


לונדון ~
מאריפ נראית נהדר על הזירה. ניכר כי ביישנותה ירדה פלאים בשל העובדה כי היא בקרב. הצמר שעל גופה בהק למספר שניות ועיניה רשפו כשהיא החלה לצבור מהירות לקראת גראולייט שעקב אחרי פרפר. הוא מצידו הושיט את רגלו הקדמית לתפוס את הפרפר והתעלם ממריפ, הוא פלט יבבה איומה כשמאריפ העיפה אותו מהזירה. הוא מיהר לעלות לזירה והוא גרגר בכעס, לא נראה כי אי פעם הוא נחשף לקרב פוקימונים ולא היה לו מושג מדוע מאריפ תוקפת אותו. ככל הנראה הוא זכר את הפקודות שנתת לו כי כפות רגליו בהקו באור לבן ובמהירות מעוררת השראה הוא החל לחבוט במאריפ מספר פעמים עד שהיא התרסקה ברצפה. מאריפ מיהרה להזדקף אך נראה כי אחת מרגליה נפצעו.
"מאריפ, גל חשמלי!" פקד פרדריק ומריפ התמלאה ברוח קרב מחודשת, מפרוותה עלו ברקים חולים שהקיפו את גראולייט ואז חישמלו אותו למספר שניות. לא נראה כי גראולייט סבל במיוחד לאחר מכן אך גופו לא יכל לזוז כלל!

אנדי ~
סם לא ביזבז זמן וניגש לעבר דלת המרכז, מנופף לשלום לאחות ג'וי שכנראה התחבבה עליו מאוד והמשיך במסעכם. אתה מיהרת להצטרף אליו ויצאתם מהעיר ורידיאן אל מה שנראה כמו יער חשוך ומלא פוקימונים. עד מהרה זה נראה כאילו ירד עליכם החושך ובקושי הצלחתם לראות את מה שעומד מלפניכם.
"תגיד אנדי," אמר לפתע סם. "יש לך גם את ההרגשה שמישהו מסתכל עלינו?"


ג'ון ~
אני מאוד נהניתי מהטופס שלך. על אף שיש לי כבר מלא משתמשים במשחק, אני מחליט להוסיף אותך. גש לעמוד הראשי של המשחק ותחפש את ההתחלה ותגיב עליה, זכור לקרוא את חוקי המשחק ומומלץ לקרוא את כל העמוד הראשי לידע כללי על כל המשחק.
בהצלחה!

״רעשיו שאתה אומר את זה...״ אומר ברעד קל וצמרמורת עוברת בגופי ״אולי זה סתם פסיכולוגי״ אומר וממשש את חגורת הפוקימונים שלי ״יש לי רעיון״ אומר במאט ביטחון ממקודם כאשר אעצור את ידי על אחד הפוקדורים ״צא פוני ותאיר את העולם עם להבותיך״ אגיד כמו משורר ״עכשיו אפשר לראות״

פורסם במקור על ידי charmander

התחלה:

שנת 2013, מחוז קנטו, העיר פאלט.
כשאתה פוקח את עיניך אתה יודע שזה היום שאליו חיכית. אתה פותח את חלון חדרך ומשב רוח של לפנות בוקר מכה באפך. אתה מציץ בשעון ומגלה לאכזבתך כי השעה היא רק ארבע לפנות בוקר. חמש שעות בינך לבין המפגש שאליו חיכית כבר שנים.
כן, היום אתה אמור לקבל את הפוקימון ההתחלתי שלך מפרופסור אוק. המעמד מכובד בהחלט, אפילו אש קטצ'אם יכבד את המעמד בנוכחותו. כבר ידועה לך מטרתך בחיים ואתה ממש לא מעוניין לבזבז אפילו לא רגע. אתה מחליט להתלבש ולצאת לסיבוב קטן ולעבור ליד המעבדה של פרופסור אוק.
אתה מזנק מהחדר ובקלילות יורד במדרגות ועוזב את הבית.
הרחובות הריקים והדממה נראים בעיניך ככמעט לא טבעיים. איך יתכן וכולם ישנים כשבעוד שעות ספורות הדבר הכי מרגש בחיים שלך עומד להתחיל?!
אתה מדמיין את הפוקימון שלך עומד לצידך בקרבות. מקווה בכל הכוח שאכן הפוקימון שאתה רוצה יהיה נגיש. אתה מגיע למעבדה ורואה את הבמה המכובדת שבה יכריזו ככל הנראה את הטקס המקובל לקבלת הפוקימונים.
לפתע נשמע רעש מוזר מהחדר האחורי במעבדה! אתה ניגש לשם במהירות כשאתה מבחין בפרופסור אוק בכבודו ובעצמו לבוש בפיג'מה שלו עומד מיוזע כנגד אדם לבוש שחורים האוחז אקדח בידו שככל הנראה לא הבחין בך. כנראה שמסע חייך מתחיל מעט יותר מוקדם ממה שציפית. השאלה היא, האם כך ציפית שהוא יראה?

תודה רבה על ההזדמנות אני מקווה להצליח ואני יעשה את הטוב ביותר כדי שזה יקרה.
-----------------------------------------------------------
'הפרופסור בסכנה ממשית' אני חושב בבהלה, והתכונן מה לעשות 'טוב כדי לי להתחבא כדי לראות מה קורה שם אז אולי אני יוכל לעזור בצורה טובה יותר' אני מתכנן בראשי ומתחיל להביא את הדבר לפעולה, ומחפש מקום מסתור קרוב למתרחש.

אנדי ~
פוני יוצא מהפוקדור שלו ולפתע כל היער מואר ופוקימונים שבהו בכם כל הזמן הזה נעלמו.
"וואה!" צרח סם נפעם "תפסת פוניטה?! והלכת להילחם מולי עם פארפיידג'?!"
אתה כולך מאושר מתגובתו ומהנהן בראשך ואז סם ממשיך לברבר.
"אם כך אתה באמת מתלמד. איך יכולת להוציא פוקימון כמו פארפיידג' לקרב, בעוד אתה יודע בודאות שיש לך פוקימון אש באמחתך, שיכול כמובן ליצור מצב של שריפה, מה שמחליש את האויב בצורה ניכרת! הקרב הזה היה יכול להיות שלך בעיניים עצומות אם אתה רק היית מוציא את פוניטה. במקום, בחרת להשוויץ והלכת והוצאת את פארפיידג' הברווז! כמה ילד קטן אפשר להיות!?"
בזמן שהוא מקשקש אתה מבחין בסוף היער. בריצה קלה אתה רואה כניסה למערה שלידה יש שלט שמכריז כי זו מערת הדיגלטים. בשביל השני היה שילוט שאומר בבירור כי הגעתם לעיר פיוטר!


ג'ון ~
"אז ככה הוא בדיוק!" אמר אוק. אתה התקרב יותר כדי להקשיב ולפתע אתה רואה כי פרופסור אוק מוון את האקדח קרוב יותר לליבו!!! "שמה הוא שם את זה אתה לא מבין?!"
"אז להצמיד את זה יותר?" שאל לבוש השחורים האיום והנורא.
"טרייסי, אתה חייב לבוא בגישה של איש רע, אתה לא יכול פשוט לשאול אותי... אני הקורבן!"
"אפשר להתחיל מההתחלה?" שאל האדם המסתורי האיום והנורא...

פורסם במקור על ידי charmander

ג'ון ~
"אז ככה הוא בדיוק!" אמר אוק. אתה התקרב יותר כדי להקשיב ולפתע אתה רואה כי פרופסור אוק מוון את האקדח קרוב יותר לליבו!!! "שמה הוא שם את זה אתה לא מבין?!"
"אז להצמיד את זה יותר?" שאל לבוש השחורים האיום והנורא.
"טרייסי, אתה חייב לבוא בגישה של איש רע, אתה לא יכול פשוט לשאול אותי... אני הקורבן!"
"אפשר להתחיל מההתחלה?" שאל האדם המסתורי האיום והנורא...

'מה קורה כאן בדיוק ,ולמה הבחור הזה מכוון רובה לליבו של הפרופסור?' אני החשוב לעצמי בתמיהה.
"טוב זה ממש לא חשוב עכשיו אני צריך תוכנית" אני אומר בלחש והקמץ את אגרופי, 'אני צריך להתקרב לבריון הזה מספיק כדי להעיף ממנו את רובה,מזל שבמופע העל חושי אנחנו מתמחים בלגרום לאנשים לא לשים לב לדברים או שהוא היה כבר קולט אותי' אני מתכנן הכול ומתחיל לזחול לכיוון לבוש השחורים.
'ברגע שאני יגיע קרוב מספיק אני אבעט לו בנשק כך לפחות היה פחות מסוכן בהמשך' אני ממשיך לתכנן ולהתקדם בשקט כדי שלא יבחין בי.

פורסם במקור על ידי charmander

[b][color=darkred]
[color=purple]לונדון ~
מאריפ נראית נהדר על הזירה. ניכר כי ביישנותה ירדה פלאים בשל העובדה כי היא בקרב. הצמר שעל גופה בהק למספר שניות ועיניה רשפו כשהיא החלה לצבור מהירות לקראת גראולייט שעקב אחרי פרפר. הוא מצידו הושיט את רגלו הקדמית לתפוס את הפרפר והתעלם ממריפ, הוא פלט יבבה איומה כשמאריפ העיפה אותו מהזירה. הוא מיהר לעלות לזירה והוא גרגר בכעס, לא נראה כי אי פעם הוא נחשף לקרב פוקימונים ולא היה לו מושג מדוע מאריפ תוקפת אותו. ככל הנראה הוא זכר את הפקודות שנתת לו כי כפות רגליו בהקו באור לבן ובמהירות מעוררת השראה הוא החל לחבוט במאריפ מספר פעמים עד שהיא התרסקה ברצפה. מאריפ מיהרה להזדקף אך נראה כי אחת מרגליה נפצעו.
"מאריפ, גל חשמלי!" פקד פרדריק ומריפ התמלאה ברוח קרב מחודשת, מפרוותה עלו ברקים חולים שהקיפו את גראולייט ואז חישמלו אותו למספר שניות. לא נראה כי גראולייט סבל במיוחד לאחר מכן אך גופו לא יכל לזוז כלל!

"אוי לא גראולייט!" אקרא בחשש ואזכר שהוא רק תינוק עוד 'בשביל מה הכנסתי את עצמי לזה איתו?' אחשוב לעצמי בראש בזעם "גראולייט בבקשה אל תפחד מבלי לזוז תשלח עליה גחלת!"