נושא: Naruto-The Way of The Shinobi מחודש~

שין היוגה- "האי!" יוקי רצה אל היציאה האחורית, "תשמור על עצמך שין-קון!" היא אומרת לך ויוצאת החוצה במהירות, אתה משתק את רגלו בעזרת הג'וקן ומתחיל לשתק 64 נקודות חיוניות בגופו, אתה מצליח לגעת ב-28 חלקים עד שהוא דוקר אותך בגב בעזרת הקונאי שלו, אתה רואה שיד אחת שלו משותקת והוא נשען עם הברך שלו על הרצפה. "ילד טיפש." הוא התרומם ונעמד בקושי רב. "אתה הולך לסבול!" הוא מוסיף ומקבץ את ידו האחת, "קאטון-!" הוא מתחיל לאגור את הצ'אקרה שלו. "האקה קושו!" אתה שומע מאחוריו והדף מעיף את השינובי לצד השני של החדר, "קדימה!" אתה שומע את אבא של יוקי מזרז אותך, "קדימה שין-קון!" יוקי אוחזת אותך בידך ומתחילה לרוץ אל היציאה, החדר כולו קרס והאש שרפה את כל החדר. "קדימה לחדרים!" אבא של יוקי צועק עליכם בפנים כועסות. יוקי הלכה אל חדרה באיטיות.

אישין אוצ'יהא- אתה נשאר על מיטתך וגומר לאכול את הארוחה שלך, אתה חושב שזה חלום וזורם עם כל מה שקורה אבל הכול נראה אמיתי ואתה מסוגל להרגיש גם כן את המיטה ואת הקירות וכל שאר הדברים המוחשיים. "אישין-צ'אן? תוכל לבוא לכאן לרגע?" היא מבקשת ממך בקול רגוע ורך לבוא אל הסלון.

אישין אוצ'יהא- אתה נשאר על מיטתך וגומר לאכול את הארוחה שלך, אתה חושב שזה חלום וזורם עם כל מה שקורה אבל הכול נראה אמיתי ואתה מסוגל להרגיש גם כן את המיטה ואת הקירות וכל שאר הדברים המוחשיים. "אישין-צ'אן? תוכל לבוא לכאן לרגע?" היא מבקשת ממך בקול רגוע ורך לבוא אל הסלון.

״אוקיי אמא..״ אומר ואלך לכיוון אמא שלי. ״מעניין מה היא רוצה״ אחשוב לעצמי.

פורסם במקור על ידי EZ-Style

[COLOR="Navy"]
אוז-ראטנר אבורמה- "מתחיל להיות מאוחר" היא אומרת ומורידה את ידה אל הדשא, "אבל אני מעוניינת להמשיך כאן" היא מוסיפה ועוצמת את עיניה. "אפילו עד הבוקר כל-כך שלו כאן ורגוע" היא פותחת שוב את עיניה, "גם אתה מרגיש ככה?" היא שואלת אותך בחיוך קל, השמיים החשיכו והכוכבים מאירים הרוח הקרירה נושבת ומקררת את פניך והדשא הרך מרגיש כמו שמיכה עבה.

"כן גם אני הייתי שמח להישאר כאן כל הלילה גם ככה אין לי כוח לאבא שלי" אניאומר ליוקי עם חיוך שמלווא בכעס על אבי.
"אבל מה איתן יוקי אמא שלך לא תדאג לך,כבר ממש מאוחר?" אני שואל בדאגה.
ולאחר תשובתה מסיף "ובנוסף לכך יש לנו את הפגישה הראשונה של הקבוצה לדעתי כדי לנו ללכת הביתה ולישון מאט,את לא חושבת?"

סליחה שלא הגבתי הרבה זמן פשוט האינטרנט שלי התחיל לעשות בעיות
אישין אוצ'יהא- אתה הולך לכיוון הסלון בשאננות של הבוקר ורואה אדם לבוש שחורים שבגב החולצה יש לו סימן של שבט האוצ'יהא עומד ליד אמך, הוא מסתכל עליך בחיוך של רשע שהשארינגן בעיניו מופעלות. הוא מוציא סכין חדה מכיסו ומכוון אותה לעבר אמך. "תרצה שאכין לך אוכל למהלך היום?" היא שואלת אותך בחיוך מבלי להסיב תשומת לב לאדם שעומד להרוג אותה. הסכין חודרת לה הישר בלב וכל הדם ניתז על הרצפה. הוא רצח אותה בעודו מצחקק אותו צחוק מרושע. אתה שם לב שהכול נמס בחדר ופתאום אתה קם בבהלה, כאילו הכול היה חלום. אתה רואה שהשמש מבצבצת ומתחילה לזרוח.

אוז-ראטנר אבורמה- "מממ.. תלך אתה, אני אשאר." היא אומרת לך ומניחה את ידיה מתחת לראשה, "ילדים!" אתה שומע מאחוריך, "כבר מאוחר, אתם צריכים לחזור לבית שלכם" אדם מבוגר בעל זקן שחור מבקש מכם ללכת לביתכם והולך. "כמו שאמרתי תנוח בבית שלך." היא אומרת ועצמה את עיניה.

שין היוגה- אתה מוציא את הקונאי בגבך בזהירות ומרגיש את הכאב החזק, אתה יוצא מביתך כדי ללכת אל ביתה של יוקי ואבא שלה עוצר אותך בדרכך. "לאן אתה הולך בדיוק?" הוא שואל אותך בפרצוף כעוס נורא, אתה מסביר לו שאתה רוצה ללכת אל יוקי, "יוקי הלכה לישון כמו שביקשתי, כדי לך שגם אתה תמלא את מה שאמרתי לך ותחזור לביתך!" הוא מאיים עליך בפנים כעוסות.

אישין אוצ'יהא- אתה הולך לכיוון הסלון בשאננות של הבוקר ורואה אדם לבוש שחורים שבגב החולצה יש לו סימן של שבט האוצ'יהא עומד ליד אמך, הוא מסתכל עליך בחיוך של רשע שהשארינגן בעיניו מופעלות. הוא מוציא סכין חדה מכיסו ומכוון אותה לעבר אמך. "תרצה שאכין לך אוכל למהלך היום?" היא שואלת אותך בחיוך מבלי להסיב תשומת לב לאדם שעומד להרוג אותה. הסכין חודרת לה הישר בלב וכל הדם ניתז על הרצפה. הוא רצח אותה בעודו מצחקק אותו צחוק מרושע. אתה שם לב שהכול נמס בחדר ופתאום אתה קם בבהלה, כאילו הכול היה חלום. אתה רואה שהשמש מבצבצת ומתחילה לזרוח.

"וואי, איזה חלום מבהיל..." אומר לעצמי תוך כדי שאתנשף בכבדות ואסתכל בחדר.תוך כדי שאלך לאכול ארוחת בוקר אחשוב לעצמי:"מי זה היה האיש הזה?הוא גם מהאוצ'יהא, לא?רגע, הוא דומה לאיש שראיתי על הגג, אבל איך הוא קשור לאקטסוקי?הרי באקטסוקי אין אף אחד מהאוצ'יהא..משהו חשוד קורה כאן..טוב, עכשיו זה לא העניין.היום יש לי ארוחה עם כל הצוותים ואני צריך להיות במיטבי!אסור לדברים כאלה כמו חלומות מטורפים להטריד אותי!" ואמשיך להתארגן.

אישין אוצ'יהא- (חחח מאיפה אתה יודע מי באקטסוקי בכלל?) "בוקר טוב.." אתה שומע את אבא שלך ובמהירות אחריו אתה שומע טריקת דלת. אתה שומע דפיקות בדלת ואת הצליל האיטי של פתיחתה. "אישין-קון..?" אתה שומע את קולה של מאטו מסלון ביתכם. "אתה ער?.." היא שואלת בקול רגוע ושליו.

*נארוטופדיה Xd שכחתי מי זאת מאטו..
"כן אני ער!" אומר ואקום מהמיטה במהירות "אני רק מתלבש!", אנעל את דלת חדרי,אתלבש, אפתח את הדלת ואלך לסלון.

פורסם במקור על ידי EZ-Style

אוז-ראטנר אבורמה- "מממ.. תלך אתה, אני אשאר." היא אומרת לך ומניחה את ידיה מתחת לראשה, "ילדים!" אתה שומע מאחוריך, "כבר מאוחר, אתם צריכים לחזור לבית שלכם" אדם מבוגר בעל זקן שחור מבקש מכם ללכת לביתכם והולך. "כמו שאמרתי תנוח בבית שלך." היא אומרת ועצמה את עיניה.

[/COLOR]

'אני לא יכול להשאיר אותה כך לבד' אני יחשוב לי בזמן שאני קם מהדשא "באמת כדי שננו נלך הביתה מתחיל להיות מאוחר ואני לא רוצה להשאיר אותך לבד" אני רומר ליוקי בפוהק והושית את ידי כדי שתקום "קדימה באי נלך" אני אומר בניסיון לזרז אותה.

אישין אוצ'יהא- (מצטער שלא אמרתי אבל אני מוסיף דמויות שהכרתם בעברכם מאטו היא ילדה בגילך שעליה אני ארחיב בהסבר של הדמויות) "אה.. אמ.. אוקיי." היא אומרת ומתנשפת קלות. "טוב אז.. השארתי כאן שקית מלאה בירקות שאמא שלי רצתה שתקבלו." היא מוסיפה ומניחה את השקית על שולחנכם בסלון. "אז להתראות אישין-קון ושיהיה לך יום יפה!" היא מאחלת לך ויוצאת מהדלת.

אוז-ראטנר אבורמה- "אוז !!" היא צועקת עליך ולאחר מכן צוחקת, "אני מעוניינת להשאר ולנוח כאן..." היא אומרת, "מה כבר יכול לקרות רע בכפר שלנו?" היא שואלת ומתחילה להירדם, אתה שם לב שעכשיו מאוחר והשמיים נהיו שחורים.

אישין אוצ'יהא- (מצטער שלא אמרתי אבל אני מוסיף דמויות שהכרתם בעברכם מאטו היא ילדה בגילך שעליה אני ארחיב בהסבר של הדמויות) "אה.. אמ.. אוקיי." היא אומרת ומתנשפת קלות. "טוב אז.. השארתי כאן שקית מלאה בירקות שאמא שלי רצתה שתקבלו." היא מוסיפה ומניחה את השקית על שולחנכם בסלון. "אז להתראות אישין-קון ושיהיה לך יום יפה!" היא מאחלת לך ויוצאת מהדלת.

*טוב שנזכרת...
"תודה מאטו-צ'אן!" אומר ואנופך לה לשלום.לרגע אזכר במשהו שרציתי לשאול אותה וארוץ אליה.כשאגיע אליה אגיד לה:"מאטו צ'אן, גם את עברת את מבחני האקדמיה?"

שין היוגה- "חכה לנו..!" סקורואי וטאקומה קוראים לך שהם רצים ברשלנות ובאיטיות, יאהיקו רץ באותו ה-קו שלך והוא מסתכל קדימה במבט רציני, "הנה כאן נעצור.." יאהיקו מצביע קדימה אל עץ עבה ושחור שנמצא על גבעה גדולה, אתה מגביר את המהירות ומגיע לשם ישירות. "וואו.. זה היה טוב." אתה רואה את סקורואי וטאקומה זוחלים על הרצפה ומגיעים מולכם. "נהגתי להגיע לכאן הרבה בעבר" יאהיקו אומר ושם את ידו על העץ. "סקורואי! הלימודים מתחילים בעוד חצי שעה..." טאקומה אומר לו ומסתובב, "קדימה בוא נלך" הוא מוסיף והולך. "להתראות" סקורואי נפרד מכם לשלום והולך עם טאקומה גם הרחק.

אישין אוצ'יהא- "כן!" היא אומרת בהתרגשות ומחייכת לעברך, "חברי לקבוצה הם.." היא מנסה להזכר בהם, "קארין הירוקו וקנטה אקימיצ'י" היא נזכרת, "היום גם יש את המפגש הקבוצתי, אנחנו אמורים להיות ב-2 בנהר ליד מרכז האימונים לא כמו רוב הקבוצות שהולכים אל המסעדה של אירוקה." היא מוסיפה, "תרצה לטייל ולהעביר את הזמן איתי?" היא שואלת אותך בחיוך.

אישין אוצ'יהא- "כן!" היא אומרת בהתרגשות ומחייכת לעברך, "חברי לקבוצה הם.." היא מנסה להזכר בהם, "קארין הירוקו וקנטה אקימיצ'י" היא נזכרת, "היום גם יש את המפגש הקבוצתי, אנחנו אמורים להיות ב-2 בנהר ליד מרכז האימונים לא כמו רוב הקבוצות שהולכים אל המסעדה של אירוקה." היא מוסיפה, "תרצה לטייל ולהעביר את הזמן איתי?" היא שואלת אותך בחיוך.

"בכיף, יש ממלא עוד זמן עד לארוחה אצל הירוקה." אומר למאטו ואתחיל ללכת איתה בכפר.
*if u know what i mean...