נושא: Pokemon- The Elite Four

טופס הרשמה:
שם בפורום: Barney Stinson
שם במשחק: אוליבר קווין
גיל: 14
רקע אוליבר זוכר את הרגע ההוא, הרגע בו הוא ראה את רד מביס את כולם והופך להיות המעריץ המושבע שלו. אוליבר חלם להיות כמו רד, חזק ומוצלח עם פוקימונים שכולם חולמים שיהיו להם אותם. הוא העריץ את הדרך שלו בקרב ואת האופי הצנוע והאוהב שלו כלפיי מאמנים צעירים שרוצים ללמוד ממנו. כשרד נעלם אוליבר החליט שהוא ימצא אותו ובנוסף יביס את כל מי שרק יעמוד בדרכו. אוליבר בא ממשפחה עשירה, היה לו כל מה שהוא רצה, כמעט הכל. אוליבר תמיד חלם להיות מאמן חזק עם פוקימונים חזקים ולהלחם ולהביס את רד. אוליבר ידוע בכך שהוא אדם קר ולא מחבב במיוחד עבודות צוות. מעל להכל אוליבר שואף לשלמות, הוא לא מוכן להפסיד ולא מקבל את המילה הזו. כשגילה שיש לו הזדמנות לעזור לרד ואולי להציל אותו, הוא לא חשב פעמים וישר נענה בחיוב לאתגר!
תמונה/ ספרייט:
פוקימון התחלתי: סינדקוויל
תגים:
כסף:1000$
ציוד: 5 פוקדורים (),פוקדע( )אין סוף אוכל ושתייה לבני אדם ופוקימונים( ),פנס( ),שעון ( )
הערות/הארות: איווי וטראפינצ' ובעזרת השם ראלץ האהוב המושלם

ריאן~
"פיקאצ'ו של רד! אני לא מדברת על צאצאים עלובים שלו!" נוהמת האישה עליך והג'ינקס שלה עומדת זקוף, שיערה הבלונדיני מתנפנף ברוח הקפואה. בינתיים מאנקי שלך קופץ לעברו של דניאל ומנסה להרביץ לקרח ולפוצץ אותו, אבל זה לא עוזר הקרח מתפשט במהירות אדירה ורק פניו של דניאל נשארות גלויות.
"ריאן בבקשה תברח!" קורא לפני שהקרח מכסה את גופו לחלוטין. אתה מתבונן ורואה את הילד הקטן כלוא בתוך קבר מקרח הנראה בדיוק כמוהו.
"אני ממליצה לך להפסיק לבלבל לי את השכל או שתמצא את עצמך כמו הילד הזה כאן! עכשיו ענה לי אצל מי נמצא הפיקאצ'ו של רד?" נובחת עליך ברצינות האישה המסתורית ג'ינקס בינתיים הולכת לעברך ושיערה מתפזר בצורה פראית ממה שיער רגיל אמור להיות. אתה מסתכל על שתיהן וליבך קרוע מהילד הקטן שאין דרך להצילו עכשיו. האישה נראית חסרת סבלנות "ג'ינקס חסלי אותו חבטה!" קוראת ושיערה של הג'ינקס שלה זוהר בלבן והיא מניפה אותו בפראות וחובטת במאנקי,פיצ'ו ובך אחורנית.
"הזדמנות אחרונה?" שואלת האישה ומשלבת את ידיה ומתבוננת בך דרך משקפיה האטומים. אתה מבין שהאישה הזאת לא תוותר לך ולמראה הפוקימונים הפצועים שלך קשות רק מהנפת שיער אחת שזה לא יהיה קל.



אינג'ל~
נפגעתי קשות
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
סקווירטל נכנסת עמוק לתוך שריונה ומצליחה להינצל מכל המחטים הסגולים שהיו אמורים לשרוט לגמרי את גופה, אבל השריון נפגע מרובם ולרגע קל הוא זוהר בסגול בהיר. סקווירטל יוצאת מהשריון ונראה שהיא סובלת ממשהו, אבל זה לא מזיז לה ושולחת מפיה סילון ממוקד של בועות לעברו של הפוקימון הקטן ופגעת בו קשה. הפוקימון מתעלף. אתה מתלהב נורא, אבל אז מבחין שסקווירטל אינה חשה בטוב ומעט מסוחררת.



מייק~
תנסה אולי לנסות לעשות מהלכים מיוחדים כאלה.. להשתמש בסביבה יותר בדרך לא רגילה במתקפות. זה יכול לעזור לך בהרבה משחקים אחרים גם..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
צ'ימיצ'אר נעמדת זקופה ומטעינה אגרוף בידה והיא רצה לעברו של אלקיד המנער את ראשו ובשניה האחרונה מטעין בעצמו גם אגרוף. שני האגרופים נפגשים בפיצוץ אדיר היוצר עשן סמיך המכסה את שניהם.
אתה מסתכל נחוש וכשהעשן מתפזר אתה רואה שהפוקימונים עדיין עומדים כשאגרופיהם עדיין מחוברים אחד כנגד השני. שני הפוקימונים מסתכלים אחד על השני ואז נופלים שניהם ביחד מעולפים.
תומאס חושק את שיניו ומסתכל על הפוקימונים בזעם מעורב בעוד תחושה שאינך מצליח לזהות. אולי אכזבה אתה מניח לעצמך.
"טוב כנראה יש בך משהו מיוחד" אומר לך ועל פניו עולה חיוך עצוב כמהה. מחזיר את אלקיד שלו מניד בראשו ואז הוא הולך יחד עם שני חבריו למעמקי היער. צ'ימיצ'אר פותחת את עיניה ומחייכת אליך ונראית עצובה מהפסדה.




ריצי'~
דילן מסמיקה ומשפילה את מבטה "מצטערת זה קורה לי הרבה" אומרת ונראית קצת פגועה.שניכם יוצאים החוצה ומתחילים להסתובב בעיר הגדולה. אתם רואים כמה זירות גדולות ששם מאמנים ומתאמים מתאמנים עם הפוקימונים שלהם, או נלחמים אחד בשני. אתם עוברים ליד מבנה גדול ומרשים ועליו שלט גדול 'האקדמיה הראשונה לפוקימונים' מכריז השלט בכתב מסולסל ויפה. אתם ממשיכים לטייל ורואים את השביל היוצא מהעיר ורידיאן המפצל לשניים שאחד מוביל להרים גבוהים ואחד לתוך יער עבות גדול. ממש ליד ההתפצלות אתה מבחין גם בחנות גדולה.
נראה שדילן מעט משועממת מההליכה חסרת המעש. "נראה לי אני אלך קצת להתאמן עם הפוקימונים שלי. אולי איזה מאמן פראייר ירצה נגדי קרב" אומרת לך בחיוך "ניפגש אחר כך?" שואלת בחיוך



דודי! כמובן שרשום! 3>
תגיב להתחלה! 3>

פורסם במקור על ידי ritsuka kun

ריצי'~
דילן מסמיקה ומשפילה את מבטה "מצטערת זה קורה לי הרבה" אומרת ונראית קצת פגועה.שניכם יוצאים החוצה ומתחילים להסתובב בעיר הגדולה. אתם רואים כמה זירות גדולות ששם מאמנים ומתאמים מתאמנים עם הפוקימונים שלהם, או נלחמים אחד בשני. אתם עוברים ליד מבנה גדול ומרשים ועליו שלט גדול 'האקדמיה הראשונה לפוקימונים' מכריז השלט בכתב מסולסל ויפה. אתם ממשיכים לטייל ורואים את השביל היוצא מהעיר ורידיאן המפצל לשניים שאחד מוביל להרים גבוהים ואחד לתוך יער עבות גדול. ממש ליד ההתפצלות אתה מבחין גם בחנות גדולה.
נראה שדילן מעט משועממת מההליכה חסרת המעש. "נראה לי אני אלך קצת להתאמן עם הפוקימונים שלי. אולי איזה מאמן פראייר ירצה נגדי קרב" אומרת לך בחיוך "ניפגש אחר כך?" שואלת בחיוך

מעתיקן :p אצלך יש אקדמיה אצלי יש זירות. אבל בסדר אני סולח לך... (רק כי העתקתי ממך תמשחק)
- - - - - - - - -
"אוקיי לכי, ניפגש אחר-כך, בהצלחה!" אומר ואחייך אליה. אך שניה ליפני שתלך אעצור אותה. ארגיש קצת רע עם זה שפגעתי בה קודם ואומר בביישנות "מממ... מצטער על מקודם, לא התכוונתי להיות תוקפני שכזה ולפגוע, ראיתי עלייך שקצת נעלבת. לא הייתה כוונתי בכלל!"
ואז אאפשר לה ללכת. לאחר מכן אמשיך בשלי, אלך שליו ונינוח אל החנות הזאת במחשבות 'שוב לבד... מעניין במה אתקל הפעם בעיר המעניינת הזו'

פורסם במקור על ידי ritsuka kun

ריאן~
"פיקאצ'ו של רד! אני לא מדברת על צאצאים עלובים שלו!" נוהמת האישה עליך והג'ינקס שלה עומדת זקוף, שיערה הבלונדיני מתנפנף ברוח הקפואה. בינתיים מאנקי שלך קופץ לעברו של דניאל ומנסה להרביץ לקרח ולפוצץ אותו, אבל זה לא עוזר הקרח מתפשט במהירות אדירה ורק פניו של דניאל נשארות גלויות.
"ריאן בבקשה תברח!" קורא לפני שהקרח מכסה את גופו לחלוטין. אתה מתבונן ורואה את הילד הקטן כלוא בתוך קבר מקרח הנראה בדיוק כמוהו.
"אני ממליצה לך להפסיק לבלבל לי את השכל או שתמצא את עצמך כמו הילד הזה כאן! עכשיו ענה לי אצל מי נמצא הפיקאצ'ו של רד?" נובחת עליך ברצינות האישה המסתורית ג'ינקס בינתיים הולכת לעברך ושיערה מתפזר בצורה פראית ממה שיער רגיל אמור להיות. אתה מסתכל על שתיהן וליבך קרוע מהילד הקטן שאין דרך להצילו עכשיו. האישה נראית חסרת סבלנות "ג'ינקס חסלי אותו חבטה!" קוראת ושיערה של הג'ינקס שלה זוהר בלבן והיא מניפה אותו בפראות וחובטת במאנקי,פיצ'ו ובך אחורנית.
"הזדמנות אחרונה?" שואלת האישה ומשלבת את ידיה ומתבוננת בך דרך משקפיה האטומים. אתה מבין שהאישה הזאת לא תוותר לך ולמראה הפוקימונים הפצועים שלך קשות רק מהנפת שיער אחת שזה לא יהיה קל.
>[/color][/size]

"הבנתי...אין שום דרך לצאת לעצור אותך אז אני חייב לומר לך איפה נמצא פיקאצ'ו של רד" אומר לה ואחזיר את פיצ'ו ומאנקי לפוכדורים שלהם, "פיקאצ'ו של אש מסתתר ב-היי!!" אקרא ואעשה פני מופתע ואצביע מאחוריי האישה, "אני רואה אותו! הוא ממש מאחורייך!" אקרא ואצביע בהתלהבות מאחור כדי שהיא תתלהב ואז אתחיל בכל הכוח לברוח ממנה.

מייק~
תנסה אולי לנסות לעשות מהלכים מיוחדים כאלה.. להשתמש בסביבה יותר בדרך לא רגילה במתקפות. זה יכול לעזור לך בהרבה משחקים אחרים גם..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
צ'ימיצ'אר נעמדת זקופה ומטעינה אגרוף בידה והיא רצה לעברו של אלקיד המנער את ראשו ובשניה האחרונה מטעין בעצמו גם אגרוף. שני האגרופים נפגשים בפיצוץ אדיר היוצר עשן סמיך המכסה את שניהם.
אתה מסתכל נחוש וכשהעשן מתפזר אתה רואה שהפוקימונים עדיין עומדים כשאגרופיהם עדיין מחוברים אחד כנגד השני. שני הפוקימונים מסתכלים אחד על השני ואז נופלים שניהם ביחד מעולפים.
תומאס חושק את שיניו ומסתכל על הפוקימונים בזעם מעורב בעוד תחושה שאינך מצליח לזהות. אולי אכזבה אתה מניח לעצמך.
"טוב כנראה יש בך משהו מיוחד" אומר לך ועל פניו עולה חיוך עצוב כמהה. מחזיר את אלקיד שלו מניד בראשו ואז הוא הולך יחד עם שני חבריו למעמקי היער. צ'ימיצ'אר פותחת את עיניה ומחייכת אליך ונראית עצובה מהפסדה.

אני מסתכל לעבר צ'ימיצ'אר ומחייך ואומר "צ'ימיצ'אר, היית נפלאה! זה היה קרב מדהים! לא האמנתי שאלו היכולות שלך! אני מופתע, כל הכבוד" אני אומר בהרבה ביטחון לצ'ימיצ'אר התשושה, אני שואל את צ'ימיצ'אר, "איך את מרגישה? אפשר להמשיך? יש לנו משימה אם את זוכרת."

פורסם במקור על ידי ritsuka kun

אינג'ל~
נפגעתי קשות
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
סקווירטל נכנסת עמוק לתוך שריונה ומצליחה להינצל מכל המחטים הסגולים שהיו אמורים לשרוט לגמרי את גופה, אבל השריון נפגע מרובם ולרגע קל הוא זוהר בסגול בהיר. סקווירטל יוצאת מהשריון ונראה שהיא סובלת ממשהו, אבל זה לא מזיז לה ושולחת מפיה סילון ממוקד של בועות לעברו של הפוקימון הקטן ופגעת בו קשה. הפוקימון מתעלף. אתה מתלהב נורא, אבל אז מבחין שסקווירטל אינה חשה בטוב ומעט מסוחררת.

איך לעזאזל היא הורעלה ?
-------------------
"סקווירטל חזרי!"אומר במהירות ואחזיר אותה לפוקדור. 'צריך לחפש מרכז פוקימונים באזור' אומר בזמן שאני זורק פוקדור לעבר הפוקימון.

פורסם במקור על ידי ritsuka kun

התחלה:
"שלום לכולם ותודה שהגעתם" אומרת נערה מבוגרת מכם רק בקצת. הבחורה היפה הזאת הלכה שידיה משולבות לאחור ושיערה החום גולש עד מעל לישבנה. הנערה הציגה עצמה מקודם כבלו. מאמנת מנוסה במקום השלישי בגמר הליגה של רמת אינדיגו וכמו כן מפקדת המבצע. "אני רוצה להודות לכל אחד ואחד מכם שלמרות המצב הקשה הסכמתם להתגייס בבעיה החמורה בה אנחנו נתקלנו" אומרת ברצינות ומסתכלת עליך ישירות. ליתר ביטחון אתה מסב את ראשך מצד לצד ורואה עוד כשלושים נערים ונערות בני גילך וכמה מבוגרים יותר הנראים מאוד נחושים כמוך.
"כפי שאתם כולכם יודעים רד, אלוף הליגה ומאמן פוקימונים מנוסה שאין שני לו נעלם לפני ארבעה חודשים לאחר שקיבל מכתב ממאמן מסתורי. לפני מספר שבועות התגלה פיקה של רד חבול במיוחד על ידי ילו" ממשיכה ומחווה בידה לנערה נמוכה מאוד עם כוכב בוקרים רחב ונעלי בוקרים ובידה השנייה חכה. ילו מחייכת אליכם מעט נבוכה מהמעמד אבל מרצינה כשהיא רואה שכל העיניים עליה.
"ילו תיהיה האחראית עליכם במהלך המשימה ואליה בלבד תצטרכו לדווח במקרה ויש לכם חדשות או תגליות בנושא רד. מצידי השני נמצא גרין, מנהיג מכון ורידיאן והזוכה במקום השני בליגת הפוקימונים" ושוב מחווה ידה לבחור רציני העומד בשילוב ידיים ונראה שמעט משועמם מדיבוריה של בלו ומגלגל מידי פעם את עיניו בתסכול ברור "פיקה של רד כרגע נמצא תחת חזקתו ויכול להיות שהוא יצטרך לעבור לאחד מכם מידי פעם. עכשיו הסתדרו בשורה והיכנסו בתור ישר ומסודר לתוך המעבדה של פרופסור אוק לקבלת הפוקימון הראשון שלכם" אומרת ומתחילה להוביל אתכם ברצינות יתרה לעבר הכניסה הקידמית של המעבדה. בפנים עומד איש זקן עם שיער מאפיר העומד זקוף ולידו בחורה עם שיער חום בהיר אשר מחזיקה מגש גדול ועליו כמה וכמה פוקדורים. היא מגישה לך פוקדור ופרופסור אוק מביא לך פוקידע חדישה וחמישה פוקדורים.
"שיהיה ברור, המשימה שלכם לגלות מה קרה לרד בלבד! במקרה חירום התקשרו אליי ואני כבר אדאג לעזור לכם" אומרת בלו וילו מהנהנת באדישות.
"בהצלחה לך" אומרת ילו בביישנות ומביאה לך גם את המספר טלפו שלה "גם אני אהיה זמינה, אבל לא בטוחה עד כמה אוכל לעזור בשעת קרב" היא מצחקקת קלות ואז משחררת פוקימון ציפור עם שלושה ראשים ועולה על גבו ונעלמת באופק.
נשארת לבד, עם פוקימון חדש בידך ועם משימה חשובה בליבך.

אלך לפינה מבודדת כדי להכיר את הפוקימון שלי.

בפעם השישית היום...


ריצ'י~
דילן מקשיבה לך ואז מבטלת אותך בהנפת יד. "שטויות זה בסדר" אומרת בחיוך ואז רצה לעברן של הזירות בהם עשרות מאמנים נלחמים ונטמעת ביניהם ועד מהרה אתה לא מבחין בה יותר בן עשרות האנשים.
אתה מחייך ומושך בכתפיך והולך ישר לעבר החנות מעבר לכביש. בעודך עובר ליד חלון הראווה אתה מבחין באישה שמנה היושבת מאחורי הדלפק, אוכלת כריך וקוראת מגזין.
אתה נכנס פנימה ופעמון מעל הדלת מצלצל. האישה מרימה את מבטה מהעיתון "מה אתה רוצה?" שואלת בפה מלא בכריך. הריח כמעט חונק אותך. שילוב של חרדל, בצל וטונה. האישה מתחילה לתופף עם ציפורניה ומחכה לתשובתך.




ריאן~
מקורי מאוד...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה מצביע מאחוריך והאישה קונה את זה לחצי שנייה, מה שנותן לך מספיק זמן להחזיר את הפוקימונים שלך לפוקדורים שלהם ולרוץ. אחרי כעשר מטר אתה שומע את צווחתה מאחוריך "אתה יכול לרוץ אבל לא להתחבא!". אתה מנער את ראשך וממשיך לרוץ במהירות בתוך היער, רומס שיחים ונתקל בענפים נמוכים החותכים את פניך. אחרי עשר דקות הליכה שאתה כמעט משוכנע שאיבדת אותה, אתה מבחין בשיערה האדום מתנפנף בפראות כמה מטרים ממך. היא עדיין רצה. אתה מתנשף וממשחיל לרוץ, ואז חותך במהירות שמאלה ולמזלך, לכאורה, אתה רואה מערה קטנה על צלע של גבעה.
אתה מטפס ונכנס בתוכה בטוח שניצלת מהאישה. אתה מתחבא מאחורי סלע ומנסה כמה שפחות להרעיש. לפתע אור בהיר ותכול מואר בכניסה. אתה מציץ, ולחרדתך אתה מגלה שהיא אוטמת את הכניסה היחידה למערה בקרח עבה. אתה מבחין שנייה לפני שהפתח מתכסה בפניה האישה המחייכת ומנופפת לך לשלום. משאירה אותך כלוא ופצוע בתוך מערה צפופה.




מייק~
תקשיב, פעם אחרונה אני אומר.. יותר מפעולה אחת! ואם אחת, אז לפחות שיהיה לה תוכן. דיברת איתה מה עכשיו? אני לא יכול להמציא לך סתם המשכים אם אתה לא עושה כלום.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
צ'ימיצ'אר נראית קצת מצוברחת מזה שלא ניצחה, אבל מהנהנת בראשה ומחכה לראות מה תרצה לעשות.




אינג'ל~
הרעל נספג בשריון וכשהיא הוציאה את הראש היא הורעלה..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה מחזיר את סקווירטל לפוקדור שלה כשבראשך אתה חוזר על משפט אחד 'חייב למצוא מרכז'. אתה מנער את ראשך וזורק פוקדור על הפוקימון המעולף. הפוקדור נפתח וקרן אור נשלחת מתוכו וכולאת את הפוקימון בתוכה.
הפוקדור נופל על האדמה ומתחיל להתגלגל מצד לצד. אתה כבר מתחיל להתלהב מלכידתך השנייה, אבל לפתע הפוקדור נפתח והפוקימון השתחרר והוא מתחיל לברוח ממכם.




אוליבר~
אתה הולך הצידה מחזיק את הפוקדור היקר הזה בין ידך ואז משחרר את הפוקימון המסתורי בתוכו בקריאת התלהבות. מתוך הפוקדור יוצא פוקימון הנראה קצת כמו חפרפרת. הפוקימון מסתכל עליך ואז להבה ענקית פורצת מגבו . הפוקימון הקטן מתנשף ומסב ממך את מבטו בכעס.


בר מצטער~ כרגע יש לי יותר מידי שחקנים..

פורסם במקור על ידי ritsuka kun

בפעם השישית היום...


[. שילוב של חרדל, בצל וטונה. האישה מתחילה לתופף עם ציפורניה ומחכה לתשובתך.[/color][/size]




[size="1"]ריאן~
מקורי מאוד...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה מצביע מאחוריך והאישה קונה את זה לחצי שנייה, מה שנותן לך מספיק זמן להחזיר את הפוקימונים שלך לפוקדורים שלהם ולרוץ. אחרי כעשר מטר אתה שומע את צווחתה מאחוריך "אתה יכול לרוץ אבל לא להתחבא!". אתה מנער את ראשך וממשיך לרוץ במהירות בתוך היער, רומס שיחים ונתקל בענפים נמוכים החותכים את פניך. אחרי עשר דקות הליכה שאתה כמעט משוכנע שאיבדת אותה, אתה מבחין בשיערה האדום מתנפנף בפראות כמה מטרים ממך. היא עדיין רצה. אתה מתנשף וממשחיל לרוץ, ואז חותך במהירות שמאלה ולמזלך, לכאורה, אתה רואה מערה קטנה על צלע של גבעה.
אתה מטפס ונכנס בתוכה בטוח שניצלת מהאישה. אתה מתחבא מאחורי סלע ומנסה כמה שפחות להרעיש. לפתע אור בהיר ותכול מואר בכניסה. אתה מציץ, ולחרדתך אתה מגלה שהיא אוטמת את הכניסה היחידה למערה בקרח עבה. אתה מבחין שנייה לפני שהפתח מתכסה בפניה האישה המחייכת ומנופפת לך לשלום. משאירה אותך כלוא ופצוע בתוך מערה צפופה.[/size~~~~~~~~~~~
צ'ימיצ'אר שלה כשבראשך אתה חוזר על משפט אחד 'חייב למצוא מרכז'. אתה מנער את ראשך וזורק פוקדור על הפוקימון המעולף. הפוקדור נפתח וקרן אור נשלחת מתוכו וכולאת את הפוקימון בתוכה.
הפוקדור נופל על האדמה ומתחיל להתגלגל מצד לצד. אתה כבר מתחיל להתלהב מלכידתך השנייה, אבל לפתע הפוקדור נפתח והפוקימון השתחרר והוא מתחיל לברוח ממכם.[/color][/size


אוליבר~
אתה הולך הצידה מחזיק את הפוקדור היקר הזה בין ידך ואז משחרר את הפוקימון המסתורי בתוכו בקריאת התלהבות. מתוך הפוקדור יוצא פוקימון הנראה קצת כמו חפרפרת. הפוקימון מסתכל עליך ואז להבה ענקית פורצת מגבו . הפוקימון הקטן מתנשף ומסב ממך את מבטו בכעס.


בר מצטער~ כרגע יש לי יותר מידי שחקנים..

אתה ציני או שבאמת התכוונת לזה? חחחח

״אטי לא!״ אומר בעצבים ואבדוק את חומרת הפציעה שלי,אוציא את האייפון ואנסה להתקשר למישהו,אשחרר את פיצ׳ו ומאנקי ואומר להם לנסות לחפש יציאה

מייק~
תקשיב, פעם אחרונה אני אומר.. יותר מפעולה אחת! ואם אחת, אז לפחות שיהיה לה תוכן. דיברת איתה מה עכשיו? אני לא יכול להמציא לך סתם המשכים אם אתה לא עושה כלום.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
צ'ימיצ'אר נראית קצת מצוברחת מזה שלא ניצחה, אבל מהנהנת בראשה ומחכה לראות מה תרצה לעשות.

מוזר לי יותר מפעילות אחת, כי אני לא מבין כ"כ מה אפשר כבר לכתוב אבל בסדר.
-----------
"בואי צ'ימיצ'אר, ממשיכים". אני הולך בדרכי ומחפש את השילוט כיצד להגיע לעיר ורידיאן בתוך דרך 1 המסובכת והמפותלת

פורסם במקור על ידי ritsuka kun

אינג'ל~
הרעל נספג בשריון וכשהיא הוציאה את הראש היא הורעלה..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה מחזיר את סקווירטל לפוקדור שלה כשבראשך אתה חוזר על משפט אחד 'חייב למצוא מרכז'. אתה מנער את ראשך וזורק פוקדור על הפוקימון המעולף. הפוקדור נפתח וקרן אור נשלחת מתוכו וכולאת את הפוקימון בתוכה.
הפוקדור נופל על האדמה ומתחיל להתגלגל מצד לצד. אתה כבר מתחיל להתלהב מלכידתך השנייה, אבל לפתע הפוקדור נפתח והפוקימון השתחרר והוא מתחיל לברוח ממכם.

you son of a bitch
-------------
"טוב לחפש מרכז יותר חשוב כרגע" אומר לעצמי ואתחיל לחפש מרכז פוקימונים.

פורסם במקור על ידי ritsuka kun

ריצ'י~
דילן מקשיבה לך ואז מבטלת אותך בהנפת יד. "שטויות זה בסדר" אומרת בחיוך ואז רצה לעברן של הזירות בהם עשרות מאמנים נלחמים ונטמעת ביניהם ועד מהרה אתה לא מבחין בה יותר בן עשרות האנשים.
אתה מחייך ומושך בכתפיך והולך ישר לעבר החנות מעבר לכביש. בעודך עובר ליד חלון הראווה אתה מבחין באישה שמנה היושבת מאחורי הדלפק, אוכלת כריך וקוראת מגזין.
אתה נכנס פנימה ופעמון מעל הדלת מצלצל. האישה מרימה את מבטה מהעיתון "מה אתה רוצה?" שואלת בפה מלא בכריך. הריח כמעט חונק אותך. שילוב של חרדל, בצל וטונה. האישה מתחילה לתופף עם ציפורניה ומחכה לתשובתך.

זו החנות הרגילה? לפי התיאורים של העיר יש את החנות ליד מרכז הפוקימונים, בצמוד לה. ועכשיו אתה מספר לי על זאת שממוקמת במקום אחר.
- - - - - - - - - - - - - -
'אוקיי... אישה חביבה, נקייה ומטופחת פונה אליי. יום המזל שלי' אחשוב בציניות ואסתיר את מבטי הנגעל. ארים את קולי כדי להראות נוכחות "סתם מסתובב, בודק מה יש בחנות הזו שלך" אומר בכוונה באופן הזה כדי להראות נוכחות בולטת ואסרטיביות שלא תיהיה שאננה כלפיי ותטפל בי כלקוח ראוי.
ואסתובב בחנות, אראה מה יש בין המדפים.

פורסם במקור על ידי ritsuka kun

אוליבר~
אתה הולך הצידה מחזיק את הפוקדור היקר הזה בין ידך ואז משחרר את הפוקימון המסתורי בתוכו בקריאת התלהבות. מתוך הפוקדור יוצא פוקימון הנראה קצת כמו חפרפרת. הפוקימון מסתכל עליך ואז להבה ענקית פורצת מגבו . הפוקימון הקטן מתנשף ומסב ממך את מבטו בכעס.

"וואו סינדקוויל!" אצעק בהתרגשות ואשלוף את הפוקידע על מנת לקבל עליו מידע.

כריס~
ג'סי נראית מעט מהססת ואז מהנהנת בראשה. "אתה יודע אבל שיקח לנו מלא זמן להגיע לשם?" אומרת בקול רציני "אנחנו רק בורידיאן. אנחנו צריכים לחצות כמעט חצי מחוז עד שנגיע לשם" אומרת ואז פונה אל האחות ג'וי "סליחה על ההטרדה. אבל שמעת על עוד משהו משונה שקורה במחוז?" האחות ג'וי מהססת לרגע ואז מהנהנת בראשה "שמעתי שיש בעיות במפעל חשמל אחרי סרוליין. ממש ליד מערת האבן המובילה לעיר לבנדר" אומרת ונראה שהיא לא שלמה עם החלטתה לספר לכם את זה.

"תודה רבה לך האחות ג'וי." אומר ואשתחוה לשניה. "ג'סי, אני חושב שעלינו לראות מה קורה שם, אולי כדאי להזדרז לשם כבר עכשיו ולמצוא סימנים? האמת, אני לא בטוח עד כמה אנחנו חזקים מספיק כדי להגן על עצמינו ועל כן אני חושב שכדאי להתאמן קודם ולהוכיח שאנחנו מסםיק חזקים כדי להגן על עצמנו. אני מציע שנלך לפיוטר קודם ונילחם במכון, זה יעיד עלינו שאנחנו חזקים מספיק. מה דעתך?"
סליחה היה לי בלאק אאוט מהמשחק שלך לשנייה חח
~~~~~~~~~~~