״אני לא מוכן לעצור, אני בכלל לא רציתי שתבואי איתי! את פצועה ומייצרת עיקוב! תביאי לי את הפוקדור של באטרפריי וחדי למרכזכריס~
"אני באה איתך מטומטם!" נובחת עליך ג'סי "אתה עד כדי כך אטום ומפגר שאתה ככה מבטל הכל?! מה עובר עליך?!" זועמת עליך ג'סי "אתה יודע מה. תלך אני אבל לא נשארת כאן בשביל לחכות לך. את הפוקימונים הארורים שלך תשאיר מאחור!" צועקת עליך דוחפת אותך הצידה ורצה החוצה מהחדר. ליסי לעומת זאת קמה מהמיטה, חבולה ופצועה עדיין. "לא מעניין אותי. אני באה" היא אומרת ומדדה אחריך. אתה יוצא החוצה ומבחין שכבר השמש מתחילה לשקוע והלילה יורד. אתה מעוצבן מתחיל ללכת במהירות מבלי להתייחס לליסי. שלמזלה, צ'ארמנדר שלך יוצא מהפוקדור שלו והולך לעזור לה והוא מסתכל עליך מעוצבן. ומניד בראשו. שלושתכם הולכים ואחרי רבע שעה אתם מגיעים ליער. "הגעתי משם" אומרת ליסי בחולשה ומצביעה מערבים מעט לאיפה שאתם עומדים. אתה מושך בכתפיך ומתחיל ללכת. אחרי עשר דקות ארוכות אתם כבר לא רואים שום דבר מהחושך. הזנב של צ'ארמנדר עוזר מעט אבל עדיין אתם לא רואים כלום.
"אולי נעצור ללילה? וג'סי תיהיה בסדר?" שואלת ליסי הנראית מעט מפחדת לחזור לפה.
אינג'ל~
"צודק" אומר הנער ומתחיל ללכת במהירות לידך. נראה שהוא מעט צולע משריטה עמוקה בשוק רגלו. הוא מבטל את הצעתך לעזרה ומתקדם. הלילה יורד לגמרי ואתם חוששים שהלכתם לאיבוד ביער הענקי.
"תקשיב, אני חושב שכדאי שנתמקם. אם נמשיך ללכת הלילה עוד נלך לאיבוד. אני מציע לטפס על אחד מהעצים הגבוהים ונישן עליהם. נוכל לעשות תורנות בשמירה" מציע הנער "דרך אגב שמי טובי" אומר בחיוך ומושיט לך את היד בחיוך.
כריס~
ליסי נראית פגועה. "אני לא יכולה לחזור עכשיו. חושך! מה עם היצור הזה יחזור? אני אהיה לבד חסרת הגנה. אתה לא תגרום לי לחזור לבד למרכז? חוץ מזה אתה לא יודע איפה איבדתי את באטרפריי שלי! היער הזה ענק. בלעדיי גם לא תוכל לעבור את היער הזה. אני נולדתי בעיר ורידיאן ולסרוק את היער הוא אחד מתחביבי. אני מכירה כמעט 95 אחוז מהיער! אין מקום כמעט שאני לא מכירה כאן" אומרת ליסי בנחישות ומתרוממת מצ'ארמנדר וצולעת לעברך ומסתכלת אליך ישר בעיניים "בבקשה" אומרת בקול שבור "זאת אשמתי מה שקרה לבאטרפריי. אני חייבת להציל אותו"
אני מנהל את משוב, ומה אתה עשית היום ?
[YOUTUBE]0jnv0ejmLlY[/YOUTUBE]
אני מביט בעיניים שלה בלי למצמץ. היא הזכירה לי לרגע את אותו היום שאבי החליט להחרים לג׳סי את ערכת העזרה ראשונה לבובות כשהיא היתה קטנה רק משום שהוא רצה שתתרכז בלימודי הפוקימונים. אני נזכר איך ריחמתי עליה, היא באמת האמינה שהיא מטפלת בבובות הללו, באמת חשבה שהיא תהיה לעזר. ״אוקיי. אבל תישארי קרובה אליי.״ אומר לך ואתיישב על הרצפה. ״צ׳ארמנדר בוא אליי...״ אקרא לו במטרה להתפייס איתו. ״תמיד תזכור שאני ואתה, זה מול כל העולם. אף פעם אל תיקח צד של מישהו אחר, גם אם אתה יודע שאני טועה. אני אוהב אותך ואדאג לך כל חיי, אבל אל תבייש אותי לעולם מול אנשים אחרים, אני המאמן שלך.״כריס~
ליסי נראית פגועה. "אני לא יכולה לחזור עכשיו. חושך! מה עם היצור הזה יחזור? אני אהיה לבד חסרת הגנה. אתה לא תגרום לי לחזור לבד למרכז? חוץ מזה אתה לא יודע איפה איבדתי את באטרפריי שלי! היער הזה ענק. בלעדיי גם לא תוכל לעבור את היער הזה. אני נולדתי בעיר ורידיאן ולסרוק את היער הוא אחד מתחביבי. אני מכירה כמעט 95 אחוז מהיער! אין מקום כמעט שאני לא מכירה כאן" אומרת ליסי בנחישות ומתרוממת מצ'ארמנדר וצולעת לעברך ומסתכלת אליך ישר בעיניים "בבקשה" אומרת בקול שבור "זאת אשמתי מה שקרה לבאטרפריי. אני חייבת להציל אותו"
"כל הכבוד, נידורן! אתה גדול!" ארעיף שבחים על נידורן החמוד. נוסף לכך אפציר בו "הישאר במקום, סבול את זה. הגיע הזמן שנחזק קצת אימוני הגנה וספיגת מתקפות" אסביר. לאחר מכן אפקוד עליו "אוקיי הקשב היטב, בעט שוב בעיטה כפולה אל סניזל, דחק אותו לקיר סלע גדול שמאחוריו (תלוי באיזור שבו הם עומדים בזירה)" אתחיל, ואז אמשיך "עכשיו רוץ מבלי להמתין שנייה ולו אחת ישירות אל סניזל עם אגרוף שאיבה. שנייה ליפני ההתנגשות נתר מעליו ופגע בעץ/סלע הגדול בכל הכוח ומוטט אותו על סניזל! עוף מיד הצידה עם הפגיעה!"
אינג'ל~
"צודק" אומר טובי בחיוך ומוציא תחבושת מתיקו וגם אלכוהול לניקוי, מחטא את הפצע ואז חובש אותו. אתה בינתיים שולח את טריקו שיטפס על העץ ואתה מתחיל לטפס אחריו במהירות. עד מהרה טובי, טריקו ואתה יושבים על ענף גבוהה מספיק שלא יראו אתכם ועבה מספיק שלא תיפלו בלילה. אתה מסכים לבקשתו של טובי לשמור קודם כי הוא עדיין בכאבים מהרגל ונותן לו לישון.
בינתיים אתה וטריקו יושבים על הענף, מסתכלים על השמיים לפתע אור ורוד ובהיר חוצה את השמים במהירות ונעלם באופק. הייתה בטוח שזה פוקימון אגדי, אבל אתה כבר לא בטוח בכלום. אתה רואה באופק להקה של זובאטים. אבל הם רחוקים מידי ורבים מידי בשבילך. אתה מתבונן דרומה ורואה את ורידיאן כנקודת אור מרוחקת. מהצד הצפוני אתה רואה כבר את פיוטר אולי במרחק ש 15 קילומטר ממך. אתה בוהה ביער יחד עם טריקו, שמתכרבל לו בין רגליך ורואה שהיער שקט למדי. אחרי רבע שעה נוספת טובי כבר נוחר בקולי קולות על הענף שלו, ואתה נשאר עם הרעש שקצת מטריד אותך. טריקו מסתכל עליך בעיניו הגדולות.
כריס~
צ'ארמנדר משפיל מעט את ראשו אבל מהנהן בהסכמה ונראה שהוא באמת מצטער. בינתיים ליסי מתקרבת אליך במבט נחוש. "לא התכוונתי ליצור סכסוך בנכם. מצטערת" אומרת בקול שקט ומסתכלת עליך ישירות ונראה שהקשר שלך ושל צ'ארמנדר עושה לה משהו והיא מחייכת למראה הצ'ארמנדר שלך המחבק אותך בחום, תרתי משמע, כי הזנב שלו ממש נוגע בגבך.
ריצ'י~
נידורן עומד נטוע במקום ועומד איתן כנגד הרוח הקפואה שפוגעת בו ישירות. נידורן משפיל ממש לכמה רגעים את מבטו מהרוח הקפואה, רק בשביל להרים את מבטו והוא רואה את סניזל רץ אליו במהירות ומתנגש בו עם מתקפה מהירה ומעיף אותו אחורה. נידורן מתאפס ורץ קדימה לעברו של סניזל ובועט בו בצד ראשו פעם אחת ועם הרגל השנייה בסנטר של סניזל ומעיף אותו אחורנית לתוך סלע קטן. נידורן רץ אחורנית ואז דופק ספרינט רציני לעברו של סניזל המנסה להתאושש מהמכה החזקה נעמד זקוף, מנסה להגן על עצמו, אבל נידורן פשוט מזנק מעליו ומטעין בכפו אגרוף שחור משחור והוא פוגע בקצה הסלע ומצליח לשבור חתיכה קטנה ממנו, אשר מתגלגלת על סניזל במהירות ופוגעת בו. נידורן קופץ על ראש הסלע ונוהם בקול.
"סניזל קדימה בוא נראה להם מזה כוח האקדמיה מספרי איקס!" קורא דון ברצינות. סניזל מצליב את ידו הקטנות בצורת איקס והן זוהרות באור ירקרק בהיר והוא שולח את האנרגיה ישירות על נידורן המתחמק בקלות, אבל המתקפה מנפצת את הסלע ומעיפה רסיסים לכל עבר.
אינג'ל~
ברוך השם!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אתה מחבק את טריקו חזק ואז שולף פוקדור ריק ונוגע בו קלות בטריקו הישן. הפוקדור נפתח וקרן של אור אדום נשלחת ועוטפת את טריקו וכולאת אותו בתוך הפוקדור.
טריקו נלכד. בדיוק שטריקו נלכד טובי מתעורר ואתה הולך לישון "אני אעיר אותך אם משהו יקרה. סבבה?" הוא שואל ואתה רק מהנהן בהסכמה.
אתה נרדם במהירות ולפני שאתה מספיק להתרענן, טובי מעיר אותך לבוקר חדש ונראה שהוא ערני במיוחד. "טוב אני מניח שכאן נפרד?" שואל אותך אחרי שאתם יורדים מהעץ.
אקפוץ במהירות מהזנב של צ'ארמנדר ואשפשף את ישבני.כריס~
צ'ארמנדר משפיל מעט את ראשו אבל מהנהן בהסכמה ונראה שהוא באמת מצטער. בינתיים ליסי מתקרבת אליך במבט נחוש. "לא התכוונתי ליצור סכסוך בנכם. מצטערת" אומרת בקול שקט ומסתכלת עליך ישירות ונראה שהקשר שלך ושל צ'ארמנדר עושה לה משהו והיא מחייכת למראה הצ'ארמנדר שלך המחבק אותך בחום, תרתי משמע, כי הזנב שלו ממש נוגע בגבך.
"לא יצרת שום סכסוך בנינו." אומר לה בכעס. מציק לי שהיא בכלל חושבת שזה סכסוך. אני מכיר את אחותי וכלל לא מתאים לה להתנהג כך, אך לפחות אני יודע שהיא לא באה איתנו. "הוא יהיה בסדר... באטרפריי. אל תאשימי את עצמך." אוסיף ואשתדל בכל הכח לחייך לעברה.
כריס~
"מצטערת" אומרת שוב ולא יכולה שלא לבלוע חיוך בזמן שאתה משפשף את ישבנך. "מה אתה רוצה אז לעשות? להמשיך ללכת?" שואלת ליסי ומחניקה פיהוק. אתה מסתכל עליה טוב ורואה שהנערה המסכנה מותשת לגמרי. משהו ניסה להרוג אותה היום והפוקימון שלה נעלם ופצוע קשות, אבל משהו בך תופס ממנה כי למרות הפציעות שלה היא נחושה בדעתה ללכת ביער חשוך, שכולה פצועה וחבולה בשביל הפוקימון שלה.
אינג'ל~
אתה נפרד מטובי ומתחיל ללכת לעבר פיוטר, מקווה שלא יתפסו אותך שוב המשוגעת והג'ינקס שלה. אחרי רבע שעה אתה מתחיל לראות את הידלדלות היער ועד מהרה אתה יוצא משם ומגיע שוב לדרך 2. אתה מבחין מימינך מערה ענקית, אבל הכניסה חסומה בגלל מפולת כבדה. ואז ממש לפניך, אתה מבחין בנער צעיר המתקרב אליך בצעד נחוש.
"אתה שם! אם הצלחת לעבור את היער כנראה אתה שווה קרב!" קורא ועוד מלפני שאתה מספיק לענות הוא משחרר פוקדור לאוויר ומתוכו נשלח וופר![]()
״אני מניח שאני הולך לתת לך להחליט מה אנחנו הולכים לעשות בעניין.״ אחייך אליה, מובך מהעניין עם הישבן. ״אני מכבד כל מה שתחליטי.״כריס~
"מצטערת" אומרת שוב ולא יכולה שלא לבלוע חיוך בזמן שאתה משפשף את ישבנך. "מה אתה רוצה אז לעשות? להמשיך ללכת?" שואלת ליסי ומחניקה פיהוק. אתה מסתכל עליה טוב ורואה שהנערה המסכנה מותשת לגמרי. משהו ניסה להרוג אותה היום והפוקימון שלה נעלם ופצוע קשות, אבל משהו בך תופס ממנה כי למרות הפציעות שלה היא נחושה בדעתה ללכת ביער חשוך, שכולה פצועה וחבולה בשביל הפוקימון שלה.
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)