
פורסם במקור על ידי
nivx10
תומאס:
אתה מביט בו בחמלה ומלטף אותו בעדינות מרגיע את פיקאצ'ו הנסער והאסיר תודה ואומר לו "זה בסדר חמוד, לא יכולתי פשוט להשאיר אותך שם". לאחר מכן אתה מלטף את ספירו ובאלבזור שנהנים מכך מאוד ואילו פיקאצ'ו מביט בהם בסקרנות רבה. אף פעם לא ראה קשר מיוחד שכזה בין אדם ופוקימון. חיי פה ביער כל חייו והוא אינו יודע מהו מאמן. כשאתה שם לב לפיקאצ'ו שמביט בכם ככה. אתה מבין מיד מה קורה וחושב על האפשרות לצרף לך פיקאצ'ו לצוות... נזכר בפיקאצ'ו המדהים שיש לרד ובכמה כוח הוא יכול לצבור אם הוא יאומן היטב. אתה שואל אותו "היי פיקאצ'ו, תגיד תרצה אולי להיות חלק מהצוות שלי? נצא להרפתקאות וניהיה חברים טובים!" והוא מביט בך נרגש ומוקסם ועונה בחיוב "פיקה פיקקההה!" ולאחר מכן אתה מציע לו קרב קודם לכן והוא מסכים.
עומד מוכן קומץ אגרופיו ואתה רואה שמנקודות לחיו האדומות הבוהקות פורצים הבזקי חשמל קטנים, הוא טעון ומוכן...
דילן:
לא כתבת איך אתה משתחרר מהאחיזה, אבל בסדר נזרום עם זה...
- - - - - - - - - -
היא עומדת כפופה מעלייך בעוד את על הברכיים תחתיה. נעל העקב שלה דורכת לך היטב על רגל שמאל בכדי שלא תנסה לברוח וזה מתחיל לשרוף ולהציק... היא לוחצת ומעקמת לך את יד ימין שמאחורי גבך בכפייה ולא מרחמת (כמו נעילה של שוטר) אין לה שום סנטימנטים שלא לשבור לך אותה ודיי. בשניה פועלת מטה עצמך מתה ומנסה להשכיל בגמישות את רגלך השנייה לפניה ומצליחה, פוגע לך חזק בפנים אל האף המוסתר במסכה הקשה להפליא. ומההלם היא מרפה מעט ואת מנצלת את זה מתפרעת ומשתחרר ממנה. את רואה שזולג מפיה מעט דם שהיא מנגבת ומביטה בך בזעם קר ומאיים. אך אינך מראה שום פחד אלא להפך משדרת עוז ואומץ. שניכם עומדים כל אחת בעמידה דרוכה ללחימה שונה, נראה שאת משתמשת בטכניקת הנחש האופיינית למשפחת קוגה. ואילו היא עומדת עם רגל אחת קדימה שני ידיים אחת מעל השני ורגל שנייה מכופפת לאחור, צורה המזכירה עמידת גמל השלמה. את רצה ומתחילה להכות בה חזק באגרופים על כיוון הבטן, היא מקפצת אחורה וחוטפת כמה אבל שרירי בטנה אותם את מרגישה היטב עודפים את המכות כשלפתע נעמדת במקום מסתובבת ומתחמקת ממך מבלי לזוז ממקומה. אוחזת בשיערך ומושכת אותך מטה לרצפה. היא את משכילה לא רגל בין הרגליים ובועטת לה בגב ומעיפה אותה קדימה.היא נופלת על ארבע ואת מנסה לאגרף אותה שוב אך עם רגל שהיא מרימה היא מסיטה את אגרופייך עד שאוחזת את ידך ברווח שבין הנעל לעקב ומעיפה אותה הצידה, את מתאמצת שלא ליפול ועומדת בכך. "את לא רעה חביבתי. אבל זהו, רק לא רעה..." היא אומרת וצוחקת.
בנתיים סביבכם כולם נלחמים זה בזה. למרות מיעוט האנשים שריצ'י הביא לעומת שלל החיילים שכאן האיכות עולה על הכמות וצוות העזרה המאולתר שלך מראה התחלה של סימני התגברות על החיילים.