נושא: Pokemon - search for new champion

אנדרו:
"חתיכת קוף מסריח!" אתה מקלל בכעס. ורוקע חזק ברגל. הרוח מנשבת לך בשיער ופתאום מרגיש לך כלכך מוזר וחשוף בלי הכובע שלך. החלאה הקטן והקופצני ברח באופן סופי ואין הנראה באופק שהוא חוזר, והכובע כנראה איתו... ועוד מוסיף לכל העצבים שגם לא תפסת אותו למרות שרצית כלכך! אתה מנסה להשכיח זאת ממחשבותיך והולך לעודד את צ'ארמנדר, מרגיע את הקטנצ'יק המצוברח שאין זו אשמתו כלל וממשיך בדרך אל וורידיאן. אתה הולך בדרך, לאחר המרדף הסוער הזה קצת קשה לך לזהות את הדרך 'הסלולה' (עד כמה שזה נראה כמובן) שבה הלכת וזה לוקח לך קצת מן הזמן. אך זה בקושי אמצע היום והכל בסדר. לבסוף אתה גם מוצא אותה והינה אתה ממהר אל העיר. העצים פוחטים, הדשא מתקצר עד שלפתע הדרך באמת הופכת להיות סלולה ומשולטת. 'וורידיאן: 50 מטרים' כתוב בשלט מפלאסטיק. והיא למולך עיר יפה ולבנה. צחה ורגועה שכזאת. אנשים נראים שלווים ונעימים. אתה מביט סביב ומתהלך קצת בפתח העיר ואתה רואה מרחוק היכן המרכז והיכן החנות. והינה עוד אחת, פורסים כמה לאורך העיר שיהיה נגיש יותר לתושבים. את בתי המגורים הצבועים בעיקר בצבעים בהירים של צהוב או לבן או כתום בהיר שכזה. גינות צנועות ויפות. מערבית לעיר נסללת דרך אל שמורת טבע ברשות העיר שממנה מוסמן לך במפה בניין הליגה בסופה. ישנו גם אגם שם באיזור סתם לטייל שם ולארוך פיקניקים. מכוון שזאת שמורה ישנם גם פוקימונים איי שם בדרך.
מצד הצפון מזרחי דרך נוספת אל תוך יער וורידיאן הארוך והגדול. מלא הפוקימונים. את רואה גם בקצה העיר את איזור המכון שעשו אותו גבוה מכולם מושקע ויפה, חידשו אותו מאז תקופת צוות רוקט.
מבנים: מרכז הפוקימונים, חנות (x3), בניין הדואר, האקדמיה לפוקימונים, מרכז קרבות הראווה, מגרש הבייסבול העירוני. _____

"הו בוי!!!" אצרח במבטא אמריקאי מזוייף למדי. "תמיד רציתי לבקר במרכז קרבות הראווה! קודם כדאי לי לרפא את הפוקימונים שלי ואז ללא היסוס אמהר לראות מה הולך שם! הלוואי ויתנו לי להילחם נגד מאמן..."

פורסם במקור על ידי nivx10

תומאס:
למראה החשיבה של פיקאצ'ו שהפתיע אותך אתה מהרהר לעצמך "חכם הפיקאצ'ו הזה... בוא נראה אם אפשר להחזיר לו במטבע שלו" וברוח ממזרית את מביט סביב על השטח בו הקרב נערך. בוחן אותו היטב ומצווה על באלבזור לשלוח מטח עלים קסומים אל עבר הענפים שמעליו ואז לזנק אחרונית. "רגגעעע...רררגעע..." אתה בולם את באלבזור ומחכה לטיימינג הנכון. כשפיקאצ'ו מסתער עם כל המהירות קדימה ועובר בזאת השנייה את מחצית המרחק אתה קורא לבאלבזור לבצע והוא מיד מעיף מפרח גבו שלל עלים זורחים וצבעוניים החותכים שורטים את הענפים בעצמה, כמו שסכינים קטנות. אתה מתחיל להילחץ כי זה לא נחתך ישר אך זה מצליח ממש על הקסקס הם מתחילים ליפול אל הרצפה אחד, ועוד אחד ואז כל השאר יחד. באלבאוזר מדלג שני דילוגים לאחור ועל פיקאצ'ו מתרסקים הענפים. שניכם מנצלים את המומנטום הנהדר ובאלבזור קופץ גבוה ככל שיכל ומתרסק על העצים עם דחיפה ורק מכאיב לפיקאצ'ו יותר!
פיקאצ'ו זועק מכאב אך אינו מוותר, הוא מעיף מעליו את העצים הללו עם מכת ברק ומנפץ את העצים היבשים הללו מעליו. מתנער משיבריהם ומן האבק והאדמה. נוהם על באלבזור וחושב מה לעשות נגדכם.

דילן:
השעה מאוחרת, מלאכה מרובה. זהו יום חדש היום וצריך לפתוח אותו ברגל ימין. את מנערת את ראשך, מוציאה את הקרמים הדרושים מהתיק. רצה לצחצח שיניים, לשטוף פנים, את עדיין במגבת מאתמול אז גם להתלבש לסדר את השיער ולהתאפר כמובן. תוך כה 20 דקות את מאורגנת לגמריי מכף רגל ועד ראש. מחייכת אל עצמך במראה מרוצה מאוד ומלמלמת "לא יאמן..." שאת מביטה בעצמך יפה ומוכנה. נשארו לך כמה דקות. את שותה את הקפה שריצ'י הכין יחד עם הבסקוויטים. לוקחת גם ביס אחד מהקורסון שלמרות שהיה טעים מאוד לא התחשק לך לסיים אותו. אוספת את כל הציוד ויוצאת מהחדר. פנית אותו 4 דקות ליפני הזמן. את מגיעה אל האחות ג'וי לשלם לה את הכסף ומודה לה על הטיפול. היא מביטה לך ברגל ובקיבוע שעשתה. שמה לך תכשיר שמרגיע את האיזור ומחזקת את הקיבוע להמשך הדרך "מחר-מחרתיים תוכלי לרוץ בחופשיות ללא כאב" וקורצת אלייך. את שואלת אותה היכן נמצא איזור הקרבות בעיר והיא מסבירה לך "בגב המרכז המשיכי ממנו כמה מטרים קדימה ואז הביטי מעט ימינה ותראי את המקום!" שוב את מודה לה ואתן נפרדות ברוח טובה. את ממשיכה אל ריצ'י לפי איך שגברת ג'וי הסבירה לך ורואה אותו שם ריצ'י שעומד בצד הזירה עם הגב אלייך כשהנידורן שלו מקפץ משמחה לצד סייטר מעולף. את קוראת לו ומישהו מהצד שורק ואומר "חברה שלך הגיעה?!" בעליזות מרגיזה שכזו ריצ'י מתעלם ושמח לראותך הוא לוקח ממך את הבגדים שלו ואומר "שילמת? אכלת? הסתדרת? הכל בסדר?" ואת מהנהנת בראשך. "איך הרגל?" את גם משיבה שבסדר. את שואלת כמה קרבות עשה והוא עונה "4, תיקו בקרב הראשון ובשלושה אחריו רק נצחונות! נידורן למד בעיטה כפולה!" ואת שמחה בשבילו.
הוא מגרד בראשו ושואל אותך "מה מתחשק לך לעשות?"

אנדרו:
"חתיכת קוף מסריח!" אתה מקלל בכעס. ורוקע חזק ברגל. הרוח מנשבת לך בשיער ופתאום מרגיש לך כלכך מוזר וחשוף בלי הכובע שלך. החלאה הקטן והקופצני ברח באופן סופי ואין הנראה באופק שהוא חוזר, והכובע כנראה איתו... ועוד מוסיף לכל העצבים שגם לא תפסת אותו למרות שרצית כלכך! אתה מנסה להשכיח זאת ממחשבותיך והולך לעודד את צ'ארמנדר, מרגיע את הקטנצ'יק המצוברח שאין זו אשמתו כלל וממשיך בדרך אל וורידיאן. אתה הולך בדרך, לאחר המרדף הסוער הזה קצת קשה לך לזהות את הדרך 'הסלולה' (עד כמה שזה נראה כמובן) שבה הלכת וזה לוקח לך קצת מן הזמן. אך זה בקושי אמצע היום והכל בסדר. לבסוף אתה גם מוצא אותה והינה אתה ממהר אל העיר. העצים פוחטים, הדשא מתקצר עד שלפתע הדרך באמת הופכת להיות סלולה ומשולטת. 'וורידיאן: 50 מטרים' כתוב בשלט מפלאסטיק. והיא למולך עיר יפה ולבנה. צחה ורגועה שכזאת. אנשים נראים שלווים ונעימים. אתה מביט סביב ומתהלך קצת בפתח העיר ואתה רואה מרחוק היכן המרכז והיכן החנות. והינה עוד אחת, פורסים כמה לאורך העיר שיהיה נגיש יותר לתושבים. את בתי המגורים הצבועים בעיקר בצבעים בהירים של צהוב או לבן או כתום בהיר שכזה. גינות צנועות ויפות. מערבית לעיר נסללת דרך אל שמורת טבע ברשות העיר שממנה מוסמן לך במפה בניין הליגה בסופה. ישנו גם אגם שם באיזור סתם לטייל שם ולארוך פיקניקים. מכוון שזאת שמורה ישנם גם פוקימונים איי שם בדרך.
מצד הצפון מזרחי דרך נוספת אל תוך יער וורידיאן הארוך והגדול. מלא הפוקימונים. את רואה גם בקצה העיר את איזור המכון שעשו אותו גבוה מכולם מושקע ויפה, חידשו אותו מאז תקופת צוות רוקט.
מבנים: מרכז הפוקימונים, חנות (x3), בניין הדואר, האקדמיה לפוקימונים, מרכז קרבות הראווה, מגרש הבייסבול העירוני.

אחייך "להתאמן כמובן" אומר לו ואקרוץ "מי רוצה קרב?"אקרא בפני כולם ואכין את הפוקדור בידי

פורסם במקור על ידי nivx10

רוי:
חחח יש יצירתיות ויש הגזמה, זה עדיין בועות שמתפוצצות על היריב. משמע גם על פארס xd
- - - - - - - - - -
'אוקיי... אז הפוקימונים לא זהים. לא רואה שזה משנה להן, תיאום מושלם' אתה חושב לעמך מעט נחרד. אחיך רואה את מבטך ואומר "היי אח גדול, בלי חשש. בסה"כ שתי פיצפוניות... נחסל אותם!" ואתה מופתע בהחלט מהבטחון הזה. אתה מעלה חיוך ודברי אחריך בהחלט מרגיעים אותך. מלא מוטיבציה אתה קורא לשתיים "אתן לא היחידות שמסוגלות לפעול בתיאום!" אתה מציע לאחיך רעיון מקורי והוא זורם עם הדבר סקווירטל משתמשת בבועות ומכוונת על הפטריות בגבו של פרס פרס חוטף מכה דיי מפתיעה ומתחיל לרתון על סקווירטל בקולו הצייצני שמתביישת ומביטה בסהר בבלבול. אתה במצחך בבושת פנים אך רוחך לא נופלת לגמריי פארס משתמש בנבגי הלם על סנדשרו! מתקפות מסוג עשב כאמור משפיעות פי שתיים וכשאבקה נוגעת ונלעכדת בגופו המחוספס הוא משתתק!
"מה?!" קוראת אחת הילדות בפחד. פארס מנצל זאת, ידו שוב קורנת באור אדום ועז, חיתוכי אוויר חדים מכים ומשספים את סנדשרו חסר התגובה שוב ושוב ושוב... בנתיים הסקווירטלית של סהר מתקשה לפגוע בפידג'י המהיר של התאומה השניה. הוא מרחף מהר ומבצע פיתולים שונים בשמיים. וסקווירטל לא פוגעת. סהר מבקש ממך בנחמדות "היי באלך לעזור לי אח? סקווירטל תעיף את פרז לאוויר והוא יפזר גם שם נבגים או נבג הלם שיסייעו לי בקרב מול פידג'י. מה אתה אומר?"

[/color][/size]

זה מה שקורא שמנסים לחכות את אש הזה חח...
-----------------------------------------------------------
"בוא נלך על זה!" אני אומר לסהר בנחישות ומתחיל להדריך את פארס "פארס תעזר בסקווירטלית של סהר כדי לעוף באוויר ותעלה על פידג'י, כשאתה עלייה תשתמש בנבגי הלם ותנסה להפיל אותו משמיים בעזרת חיתוך זעם!"
"סהר עכשיו אני הייה נגד פידג'י תנצח את סנדשרו,זה אמור להיות קל הוא משותק בעקבות נבגי ההלם של פארס" אומר בו בחיוך
'נראה אך שניהם יצאו מזה.'

דילן:
חיוך רחב וממזרי על פנייך. מלאה אנרגיית בוקר אחריי שינה ערבה את עונה "מה השאלה... להתאמן כמובן" וקורצת לו. ריצ'י אל אף שניצח עכשיו ולפי חוקי הרחוב שבעיר 'מנצח ממשיך' הוא נותן לך אפשרות להחליפו וסומך עלייך "לא ניצחתי סתם, אל תהרסי את הרקורד" וצובת אותך ביד ומחייך. "קרב מישהו?" את שואלת בקולי קולות כך מוודאה שכולם ישמעו אותך. כמה קמים על רגליהם אך בחוצפה רבה מבלי שמאפשר לך לבחור את היריב הוא נעמד מהצד השני של הזירה, חוששים ממנו משום מה. כך את מבינה כי אף לא אחד העיר לו על הגסות. ארוך שיער, שיערו גלי ומכוסה במן מתפתחת שכזו מצמר, בגדיו שחורים, הוא גבוה ורזה מאוד ועמידתו קצת עקומה. "טוב בונבון, יאללה בואי נסיים עם זה..." אומר בטון עייף, משפשף אפו ומוציא בשביזות פוקדור מהכיסה הרחב והשמוט שלו. ומוציא החוצה ללא זריקת הפוקדור את הפוקימון שלומורקרו. מתעופף מיד ועולה לעמדת הכוח שלו, האוויר. קורה בצווחה מעצבנת עולה ויורדת.

תומאס:
אתה התבלבלת בין סופת עלים לעלים קסומים. בעלים קסומים אין פעולה של רוח! כמו שיורים ברובה. לא הרוח מעיפה את הכדור אלא השיגור.
- - - - - - - - - - - - -
"מהר באלבזור, תשתמש בניחוח מתוק!" אתה פוקד עליו ושוב באלבזור מפיץ שובל מתקתק של ריח. שבילי ריחות חזקים וורדרדים מרחפים ברוח. פיקאצ'ו שם את הזנבו על הפנים, ומחזק אותו עם שתי ידיו ולא נותן לריח לחדור הפעם! הוא סותם את האף ומחכה שזה התפוגג... לאחר שהריח נחלש מעט פיקאצ'ו מסיר את הזנב מן הפנים ורץ נחוש במיוחד אל באלבזור. אתה פוקד על באלבזור לתקוף בעלים קסומים ופיקאצ'ו מנתר בגמישות מעליהם וממשיך אל באלבזור ומנגח אותו עם מתקפה מהירה באלבזור צועק בכאב ומוטל על הקרקע. מתקשה לקום. פיקאצ'ו עומד קפוף, מתנשם בכבדות... שניהם כבר עייפים. הקרב יגיע לסופו בקרוב.

רוי:
אל תעשה זאת, הוא חרא של מאמן XD
- - - - - - - -
"כן אחי, בוא נלך על זה!" אתה מסכים לבקשת סהר ומדריך את פארס בהתאם לתכנית החדשה "פארס תעזר בסקווירטל. היא תעיף אותך לאוויר אל פידג'י. כשאתה מגיע תשתמש בנבגי הלם" אתה מסיים וזיו פניך רציני ומתוח. פארס מזדרז אל סקווירטל שאוחזת בצוותותיו עם פיה מסתחרר במקום ואז ברגע אחד מעיפה את פארס למעלה למעלה. פארס עולה מהר ופידג'י רואה זאת כמטרה קלה. הוא טס עם מתקפה מהירה וכשהוא קרוב פארס משחרר מפטריות גבו אבקנים כתומים מתפזרים סביבו כעננה. פידג'י המופתע מנסה לעצור ולפנות לצד כלשהו! "פידג'י לא, זוז משם!" צועקת הילדונת הקטנה אך לשווא. הוא אינו מספיק לבלום עצמו ונדחק היישר אל תוך ענן האבק הכתמתם. וגם הוא חלה בשיתוק!
השיתוק כידוע עובד פעם בכמה זמן, כרגע למזלו של פידג'י לא והוא משתמש ברוח ויוצר עם כנפיו רוח פרצים חזקה המסלקת למטה בעצמה את פארס שנופל ארצה ליפני שמוסיף לחגיגה כמה חבטות זעם. שני הפוקימונים מושפעים משיתוק עכשיו! ולא נותר לך ולאחיך הרבה לנצח בקרב.

אנדרו:
"הו בוי!" אתה צורח במבטא מוזר (אין אמריקה בעולם הפוקימון) ומזוייף למדי. מביע אושר והתרגשות רבים. כשאתה מסתובב בעיר ורואה את כל הנגלה לפניך, העיר באמת מושקעת. מדשאות ומזרכות וכיכרות מושקעות אך בנוסח פשוט שכזה, היופי שבפשטות ממש. 'כמה דברים לעשות יש כאן. אפשר לכייף כאן לנצח' אתה אף חושב לרגע... בקיצור בהחלטה יהירה אתה רץ למרכז הפוקימונים, רץ בכל המהירות. אתה משתוקקק ללכת למרכז קרבות הראווה ומן הסתם שתצטרך לרפא את הפוקימונים שלך. אתה ניגש אל הדלת שנפתחת אוטומטית כמה צעדים ליפני שאתה מתנגש בה ללא רגש, הדאלפק פנוי, בדיוק מישהו עכשיו מקבל את הפוקימנים שלו בחזרה. אתה ממשיך לרוץ וכמעט הופך אותו עם מגש הפוקדורים שלו! הוא הצליח להשתלט על הכל ומביט בך זעוף "מה אתה מפגר?! הדלפק פנוי תרגע כבר!" והולך מנופח בכעס ואתה שומע אותו מדבר לעצמו "נו באמת איזו גסות..." אך זה לא מעניין אותך כלל... האחות ג'וי מביטה בך בחיוך המסתיר תחתיו "או-קיייי. . ." המרמז על כך שאתה קצת מלחיץ. אתה מבקש בכל רם "שלום אפשר בבקשה לרפא את הפוקימונים שלי?" והיא משיבה "כן חמוד, מיד." ואז מן החדר האחורי יוצאת צ'אנסי מביאה מגש כסף ריק ועליו אתה שם את הפוקימונים. הן הולכות לרגע ולאחר 10 דקות חסרות סובלנות מצדך השתיים חוזרות ואומרות "עכשיו הכל בסדר איתם, הם מוכנים מלאי אנרגיות לימים הקרובים" ואתה מודה לה ומיד לוקח את הפוקדורים במהרה ורץ בפזיזות אל זירות הראווה שראית נרגט ולהוט. אתה מגיע לשם ורואה מס' מאמנים ומאמנות שונים. "מי רוצה להילחם בי?!" שואלת לפתע מאמנת שקמה להילחם כי בדיוק התפנתה זירה. בלונדינית, קצרת שיער, בעלת פנים סמוקות ועדינות, גבוה יחסית, חבושת כובע וחולצה אדומים וג'ינס כחול עמוק.

פורסם במקור על ידי nivx10

[b]
רוי:
אל תעשה זאת, הוא חרא של מאמן xd
- - - - - - - -
"כן אחי, בוא נלך על זה!" אתה מסכים לבקשת סהר ומדריך את פארס בהתאם לתכנית החדשה "פארס תעזר בסקווירטל. היא תעיף אותך לאוויר אל פידג'י. כשאתה מגיע תשתמש בנבגי הלם" אתה מסיים וזיו פניך רציני ומתוח. פארס מזדרז אל סקווירטל שאוחזת בצוותותיו עם פיה מסתחרר במקום ואז ברגע אחד מעיפה את פארס למעלה למעלה. פארס עולה מהר ופידג'י רואה זאת כמטרה קלה. הוא טס עם מתקפה מהירה וכשהוא קרוב פארס משחרר מפטריות גבו אבקנים כתומים מתפזרים סביבו כעננה. פידג'י המופתע מנסה לעצור ולפנות לצד כלשהו! "פידג'י לא, זוז משם!" צועקת הילדונת הקטנה אך לשווא. הוא אינו מספיק לבלום עצמו ונדחק היישר אל תוך ענן האבק הכתמתם. וגם הוא חלה בשיתוק!
השיתוק כידוע עובד פעם בכמה זמן, כרגע למזלו של פידג'י לא והוא משתמש ברוח ויוצר עם כנפיו רוח פרצים חזקה המסלקת למטה בעצמה את פארס שנופל ארצה ליפני שמוסיף לחגיגה כמה חבטות זעם. שני הפוקימונים מושפעים משיתוק עכשיו! ולא נותר לך ולאחיך הרבה לנצח בקרב.

אני יודע שהייתי ילד היה לי משאלה, שאש יפול במדרגות ישבור את העצמות ואמא שלו תחליט שזהו אין יותר הרפתקאות, ואז במקומו תקום סברינה עם הקדברה שלה ותשלוט בעולם הפוקימונים!!!
--------------------------------------------------------------
"יש שניהם משותקים" הקרא בשימחה ואסמן לפארס עדובדה טובה בעזרת האצבע שלי.
"עכשיו סהר תנצח את פידג'י ואני יסיים את סדרשרו , פארס תשתמש בנעיצת רעל! אתה עושה עבודה מצויינת!"
'הקרב הזה הולך ממש טוב, פארס מראה יכולות גבוהות במיוחד לאחר התגובה המהירה שלו לפידג'י' אחשוב עם חיוך נוסף לעבר פארס.

אנדרו:
"הו בוי!" אתה צורח במבטא מוזר (אין אמריקה בעולם הפוקימון) ומזוייף למדי. מביע אושר והתרגשות רבים. כשאתה מסתובב בעיר ורואה את כל הנגלה לפניך, העיר באמת מושקעת. מדשאות ומזרכות וכיכרות מושקעות אך בנוסח פשוט שכזה, היופי שבפשטות ממש. 'כמה דברים לעשות יש כאן. אפשר לכייף כאן לנצח' אתה אף חושב לרגע... בקיצור בהחלטה יהירה אתה רץ למרכז הפוקימונים, רץ בכל המהירות. אתה משתוקקק ללכת למרכז קרבות הראווה ומן הסתם שתצטרך לרפא את הפוקימונים שלך. אתה ניגש אל הדלת שנפתחת אוטומטית כמה צעדים ליפני שאתה מתנגש בה ללא רגש, הדאלפק פנוי, בדיוק מישהו עכשיו מקבל את הפוקימנים שלו בחזרה. אתה ממשיך לרוץ וכמעט הופך אותו עם מגש הפוקדורים שלו! הוא הצליח להשתלט על הכל ומביט בך זעוף "מה אתה מפגר?! הדלפק פנוי תרגע כבר!" והולך מנופח בכעס ואתה שומע אותו מדבר לעצמו "נו באמת איזו גסות..." אך זה לא מעניין אותך כלל... האחות ג'וי מביטה בך בחיוך המסתיר תחתיו "או-קיייי. . ." המרמז על כך שאתה קצת מלחיץ. אתה מבקש בכל רם "שלום אפשר בבקשה לרפא את הפוקימונים שלי?" והיא משיבה "כן חמוד, מיד." ואז מן החדר האחורי יוצאת צ'אנסי מביאה מגש כסף ריק ועליו אתה שם את הפוקימונים. הן הולכות לרגע ולאחר 10 דקות חסרות סובלנות מצדך השתיים חוזרות ואומרות "עכשיו הכל בסדר איתם, הם מוכנים מלאי אנרגיות לימים הקרובים" ואתה מודה לה ומיד לוקח את הפוקדורים במהרה ורץ בפזיזות אל זירות הראווה שראית נרגט ולהוט. אתה מגיע לשם ורואה מס' מאמנים ומאמנות שונים. "מי רוצה להילחם בי?!" שואלת לפתע מאמנת שקמה להילחם כי בדיוק התפנתה זירה. בלונדינית, קצרת שיער, בעלת פנים סמוקות ועדינות, גבוה יחסית, חבושת כובע וחולצה אדומים וג'ינס כחול עמוק.
_______________

"אני רוצה להילחם בך!" אזדרז לרוץ לקראתה. אזהר ואהיה מנומס ואדבר בעדינות ובכבוד. "היי! קוראים לי אנדרו ואני מאמן מתחיל. אשמח אם תתני לי את ההזדמנות להילחם מולך!"

פורסם במקור על ידי nivx10

דילן:
חיוך רחב וממזרי על פנייך. מלאה אנרגיית בוקר אחריי שינה ערבה את עונה "מה השאלה... להתאמן כמובן" וקורצת לו. ריצ'י אל אף שניצח עכשיו ולפי חוקי הרחוב שבעיר 'מנצח ממשיך' הוא נותן לך אפשרות להחליפו וסומך עלייך "לא ניצחתי סתם, אל תהרסי את הרקורד" וצובת אותך ביד ומחייך. "קרב מישהו?" את שואלת בקולי קולות כך מוודאה שכולם ישמעו אותך. כמה קמים על רגליהם אך בחוצפה רבה מבלי שמאפשר לך לבחור את היריב הוא נעמד מהצד השני של הזירה, חוששים ממנו משום מה. כך את מבינה כי אף לא אחד העיר לו על הגסות. ארוך שיער, שיערו גלי ומכוסה במן מתפתחת שכזו מצמר, בגדיו שחורים, הוא גבוה ורזה מאוד ועמידתו קצת עקומה. "טוב בונבון, יאללה בואי נסיים עם זה..." אומר בטון עייף, משפשף אפו ומוציא בשביזות פוקדור מהכיסה הרחב והשמוט שלו. ומוציא החוצה ללא זריקת הפוקדור את הפוקימון שלומורקרו. מתעופף מיד ועולה לעמדת הכוח שלו, האוויר. קורה בצווחה מעצבנת עולה ויורדת.
[/color][/size]

פפפפפ מעופף דווקא?!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
'טוב זה יהיה קרב מאוד קשה' אחשוב לעצמי במעט מרמור אבל אשחרר את ווידל לחופשי מהפוקדור שלו.
"אוקיי ווידל זה יהיה קרב ארוך אבל אני יודעת שתעשה את מה שתוכל כדי להצליח!" אתחיל בעידוד קל בשביל להכניס אותו לקצב. "תתחיל עם עוקץ רעל בכל הכוח! תנסה לעשות אותם אקסטרה רעילים בשביל להרעיל אותו ואז השתמש ביריית חוט כדי ללכוד לו את הרגליים ולמשוך אותו על האדמה!" אקרא בביטחון מלא. אנסה להיראות כמה שיותר בטוחה בעצמי על מנת להסתיר את החשש שלי מהחיסרון סוגים הבולט שלי עליו.

הודעה לכולם:
**מצטער חברים אבל אני לא אגיב מעכשיו ועד יום ראשון בערב. מתכונת באזרחות!**

תומאס:
אתה מתוח מאוד בכל הנוגע לקרב, מביט בשניים התשושים וחושב על איזה מהלך בתקווה לסיים את העימות. "אוקיי באלבזור רק עוד קצת, הולכים על כל הקופה" אתה צועק לו ומנסה להלהיב אותו, להחדיר בו מוטיבציה. הוא במאמץ רב עומד שוב יציב על רגליו ואתה מדבר אליו מס' פקודות. הוא משתמש שוב בניחוח מתוק ופיקאצ'ו שוב אוטם אפו בדיוק כמו קודם, לכן הוא בלבאזור מפסיק וכשפיקאצ'ו מרוצה מעצמו שכבר חשב שהתייאשת מהמלך באלבזור משחר עוד גל. חודר לפיאקצ'ו לאף שלא מתנגד והולך שבי אחריי הריח, באלבזור מפסיק וממשיך. בגלים של הלוך ושוב פשוט מהפנט את העכבר הקטן ומתקרב אליו בצעדים נוקשים וקטנים... כשהוא מספיק קרוב באלבזור חדל לגמריי מהניחוח ודוחף את פיקאצ'ו בעצמה ומסחרר אותו אחורנית היישר אל תוך גזע עץ. בלאבזור מתקדם עוד וסוגר על פיקאצ'ו שתשוש כבר מכדי להתחמק או להגיב במהלך מרשים.
מטח עלים קסומים חזק ומרובה מסיים את הקרב ומותיר את פיקאצ'ו חבול ומעולף לחלוטין!

אנדרו:
"אני רוצה להילחם בך!" אתה צועק בקול גדול אשר מרגיז את הסובבים אותך. ומזדרז לרוץ אל הזירה שבה עומדת. מקפץ בהגיעך ולכשבא לדבר אליה כמעט ושוב צועק באופייניות. אך אתה בולם את עצמך ובהדרכה פנימית את משקיט ומרגיע את עצמך, מגלה כלפיה כבוד ואדיבות יתרה "שלום לך, שמי אנדרו דוויס ואני מאמן מתחיל. אשמח אם תתני לי את ההזדמנות להילחם מולך" היא מביטה בך מוקסמת ואומר "הו איזה בחור חביב אתה, וודאי שכן! אין ממה לחשוש, מעטים כאן הם המאמנים המנוסים. גם אני לא כלכך... ישלי תג אחד בלבד מהעיר וורמיליון ממנה הגעתי הנה" בנוסף מוסיפה "אגב, שמי הוא רוז" היא קורצת אליך בעוד היא מחטטת בתיקה אחר פוקדור להשתמש בו. "כמה פוקימונים יש ברשותך?" שואלת ואתה עונה לה ש-2. היא מספרת שלה יש 3 ושואלת עם מתאים לך קרב של 2-2 (אחד אחריי השני לא ביחד) אתה נרגש מאוד, זה יהיה דומה מאוד לקרב מכון ואף פעם לא ניסית, את פשוט הר גועש של התרגשות ברגע זה. אין לך כלל מושג איך אתה עוצר את עצמך עד עכשיו!
היא בעדינות רבה משחררת את הפוקימון הראשון שלה על ידה, שואל אדום ומטופח שאתה מזהה כוולפיקס. היא מתכופפת אליו מלטפת אותו ומאחלת לו בהצלה והוא נעמד מוכן על בצד הזירה שלו ושל רוז.

דילן:
'אוי נו מעופף?! זה יהיה קרב מאוד קשה...' את חושבת ממורמרת אך בנשימה עמוקה ורגועה ומוציאה החוצה את ווידל. הבחור השפוף והמוזר משתוממם למראה הפוקימון שבחרת ואומר בגיחוך נלוז בכולו העמוק והצרוד "טוב, זאת בחירה... דפוקה! לפחות את יפה" מנסה להשכיל כך איזה מחמאה והלתחיל איתך בדרכו ההזויה. הוא מטריף עלייך את דעתך אך את נמנעת מלהגיב ופשוט מחליטה להוכיח לו הכל בקרב. את פוקדת מווידל לתקוף את מורקרו בעוקצי רעל, שיהיו רעילים ומזיקים במיוחד! ווידל יוצר מן כדורית סגולה קטנה מתחת לאפו ממנה יורה מטח קוצים גדול מהיר. ווידל בהחלט משתדל להזיק והקוצים גדולים ומחודדים מבדר"כ. את מחוייכת למראה הקוצים הנשלחים אך לפתע אומר הבחור "מורקרו אל תבזבז זמן בבקשה, תשתמש ברוח רעה!" מורקרו לפתע מצליב כנפיו וסוגר אותם ואז בבת אחת פותח ומתחיל לנופף בהם בפראות ומשבי רוח סוערים ועצמתיים מעיפים את העוקצים של ווידל ומפזרים אותם על הרצפה. סביב ווידל המעוצבן!
ואז מורקרו בניפוף אחורני אחד עולה מעלה עוד קצת ואז צולל אל עבר ווידל חד וברור כשמקורו המוביל מוקף מן הילת ברקים קטנים ושחורים כשמאמנו אומר לו "יפה מאוד מורקרו, עכשיו רדיפה חבר" את פוקדת על ווידל להשתמש בירי חוטים, הוא שולח חוט המתלפף סביב הרגל של מורקרו ובבת אחת מאבד מורקרו את כל היציבות כאשר מסתובב ממשיכה של ווידל שמסובב את העורב במגבעת סחור סחור ומטיל אותו בכוח על הקרקע.
"מורקרו קום תשתמש ברדיפה פעם נוספת" אומר הבחור ומורקרו נעמד מהר על רגליו מנקה עצמו ומתנער ורץ מתחיל לרוץ על הקרקע מטה גופו קדימה. רץ מצד לצד ומתעתע בווידל.

רוי:
סהר מסכים עם ראשו ושולח את סקווירטל שלו נגד פידג'י של הילדה הקטנה "קדימה סקווירטל מתקפת בועות בכל הכוח!" קורא סהר בביטחון מלא והסקווירטל שלו פותח את פיו וסילון של בועות כחולות בהירות נשלחות ומתפוצצות על הפידג'י המשותק, המנסה להתחמק מהן, אבל כנפיו משתתקות לפתע והוא סופג את רוב המכה בגופו ונהדף לאחורנית. הילדה הקטנה שפידג'י שייך לה נראית המומה מהמתקפה החזקה "לא פידג'י אל תוותר תנסה להשתמש ברוח על פרס!" קוראת, אבל הפידג'י למרות הכל באפיסת כוחות מתעלף. מהצד שלך פרס קופץ לפני סנדשרו ושתי הטלפיים הקטנות שלו זוהרות בסגול בהיר והוא מצליב אותן בצורת איקס והוא מסתער לעבר הסנדשרו, המנסה לגונן על עצמו בצורת התכדררות, אבל השיתוק פוגע כמה שניות לפני שהוא מספיק להתכופף כולו, והוא נחבט בחוזקה אדירה ומתגלגל אחורנית עד שהוא מתרסק אל תוך חור בגזע עץ ונשאר תקוע שם בלא תזוזה. "אוי לא!" קוראת המאמנת שלו נחרדת מבהלה. "לא!!! הפסדנו" קוראות השתיים בצער ודיכאון.

פורסם במקור על ידי nivx10

[u][i][b]

דילן:
'אוי נו מעופף?! זה יהיה קרב מאוד קשה...' את חושבת ממורמרת אך בנשימה עמוקה ורגועה ומוציאה החוצה את ווידל. הבחור השפוף והמוזר משתוממם למראה הפוקימון שבחרת ואומר בגיחוך נלוז בכולו העמוק והצרוד "טוב, זאת בחירה... דפוקה! לפחות את יפה" מנסה להשכיל כך איזה מחמאה והלתחיל איתך בדרכו ההזויה. הוא מטריף עלייך את דעתך אך את נמנעת מלהגיב ופשוט מחליטה להוכיח לו הכל בקרב. את פוקדת מווידל לתקוף את מורקרו בעוקצי רעל, שיהיו רעילים ומזיקים במיוחד! ווידל יוצר מן כדורית סגולה קטנה מתחת לאפו ממנה יורה מטח קוצים גדול מהיר. ווידל בהחלט משתדל להזיק והקוצים גדולים ומחודדים מבדר"כ. את מחוייכת למראה הקוצים הנשלחים אך לפתע אומר הבחור "מורקרו אל תבזבז זמן בבקשה, תשתמש ברוח רעה!" מורקרו לפתע מצליב כנפיו וסוגר אותם ואז בבת אחת פותח ומתחיל לנופף בהם בפראות ומשבי רוח סוערים ועצמתיים מעיפים את העוקצים של ווידל ומפזרים אותם על הרצפה. סביב ווידל המעוצבן!
ואז מורקרו בניפוף אחורני אחד עולה מעלה עוד קצת ואז צולל אל עבר ווידל חד וברור כשמקורו המוביל מוקף מן הילת ברקים קטנים ושחורים כשמאמנו אומר לו "יפה מאוד מורקרו, עכשיו רדיפה חבר" את פוקדת על ווידל להשתמש בירי חוטים, הוא שולח חוט המתלפף סביב הרגל של מורקרו ובבת אחת מאבד מורקרו את כל היציבות כאשר מסתובב ממשיכה של ווידל שמסובב את העורב במגבעת סחור סחור ומטיל אותו בכוח על הקרקע.
"מורקרו קום תשתמש ברדיפה פעם נוספת" אומר הבחור ומורקרו נעמד מהר על רגליו מנקה עצמו ומתנער ורץ מתחיל לרוץ על הקרקע מטה גופו קדימה. רץ מצד לצד ומתעתע בווידל.

"ווידל אל תבלבל תשאר מרוכז ותסתובב במקום תשלח לכל עבר עוקצי רעל! תנסה בעיקר להרתיע אותו לסגת ואז תשלח עליו חוט ותיצור סביבו כדור מהחוטים שלך. אחרי זה תשאיר חוט אחד שישאר מחובר אליך ותנסה לטלטל אותו בחוזקה! אחרי זה תשלח שוב עוקץ רעל עליו! קדימה אתה מסוגל!" אקרא בביטחון מלא

דילן:
שלחתי לך הודעה פרטית, תערוך בהתאם ואני אוסיף לך עדכון. מצטער...

תומאס:
קריאות עידוד ושבח רבות אתה מרעיף על באלבזור שמחייך אליך בחביבות ובשקט. אתה מתקרב אליו מותכופף הוא מרים פניו אליך ומתקרב. מתחכך בך ומגלה חיבה, אתה מלטף אותו בתגובה. הידידות בינכם ממש מתחזקת מאז יצאתם יחד למסע. אתה לאחר מכן מעיף מבט על פיקאצ'ו השוכב שם מחוסר הכרה ועייף ומחליט שזה הזמן לצרף לך עוד חבר חדש לצוות! באלבזור מהנהן בהסכמה ואתה שולף פוקדור ריק, השני שלך וזורק אותו על פיקאצ'ו כשבתחילה לחצת על הכפתור במרכז הפוקדור מסתחרר ונפתח. ממנו נובעת קרן אור גדולה, אדום שמקיפה את פיקאצ'ו ושואפת אותו כאנרגיה לתוך הפוקדור. הפוקדור נסגר כמה שניות לאחר מכן ומתחיל להתנדנד על הקרקע, סחור סחור ימינה ושמאלה. כך שוב ושוב והמתח גובר, הכפתור במרכז מהבהב באדום עד שלבסוף נתפס! תפסת את פיקאצ'ו.

תומאס:
חחח תסתכל בדגשים של המשחק להבא
- - - - - - - - -
מחוייך ומאושר, לאחר שרכשת לך עוד חבר נוסף לצוות אתה מחליט להמשיך בדרך. אתה מכה בבגדיך מעט ומנקה אבק. הולך נינוח לקחת את הפוקדור ומניף אותו מעלה גבוה וצועק "תפסתי פיקאצ'ו!" חושב לעצמך 'הינה רד, אני עוד צעד בדרך אליך. תתכונן...' זה ממלא אותך תשוקה ולהט להמשיך במסע. כשאתה ובאלבזור עומדים שם אתה מביט בפוקדור המנצנץ עוד כמה רגעים... ושומע רכשי זמזום... אינך מתייחס, קולו של הטבע מלא בצלילים. אתה מוציא את פיקאצ'ו החוצה ומקרן האור הלבנה שמתפוגגת פיקאצ'ו עדיין שוכב מחוסר הכרה אל הדשא. כנראה שזה לא הזמן להוציא אותו. רכש העלים ברוח, קולות הפוקימונים השונים וציוצי הציפורים נשמעים. רק שהזמזום הולך ומתגבר הולך ומתגבר, לפתע באלבזור נצמד אליך וקורא דרוך "בלבא!" ומבקש ממך להישאר לרגע צמוד אליו.
לפתע מתוך העצים סביבכם כטבעת כמעט מלאה (יש פרצה) מקיפים אתכם שלל בידרילים, הם מזמזמים ומדברים ביניהם. אתה מבחין בגולם ובעוקציהם החדים כתער משונן! הם כנראה הגיעו לכן בעקבות כל הריח המתוק ועכשיו רוצים לשתות צוף מבלבאזור ויעשו הכל כדי להשיג זאת. בלבאזור נוהם עליהם מת מפחד! יש שם לפחות 20 שמוכנות גם לתקוף כדי להשיג את מבוקשן!!!