אנדרו:
״מעולה!״ אתה קורא בקול בכל גדול ולא עומד בפיתוי להוציא אותו החוצה. הוא מביט בך אך נראה עייף וטשוש במיוחד. ״מטאפוד אתה פוקימון מדהים! יש לך יכולות וכח נחישות חזקים שלא יביישו צ'אריזרד״ אתה מעריף לו שווחים ועיניו מחייכות בעייפות שכזו. אתה מוסיף ״אתה תהיה פוקימון נהדר בצוות שלי, אתה מרגיש את החום הזה? זו העוצמה שבצוות שלנו בוערת כמו אש! יש!!!״ אתה צורח בקולי קולות, ממש שואג בקול עד שהוא נשבר ממש (הקול שלך כאילו) מטאפוד נראה כי קצת נחרד מהצרחה, הוא פוקימון יותר שקט ומופנם מצ'ארמנדר ולא מת על השגעונות הללו. אך הוא מחייך ובהחלט נראה מרוצה מהצוות שהוא נמצא בו. אתה מבין שהוא באמת צריך מנוחה טובה וממושכת בפוקדור. לצבור כוחות מחדש ואתה מאפשר לו ומחזיר אותו פנימה לפוקדור.
אתם ממשיכים בדרך, עכשיו אתה במלוא המרץ חושב ורוצה קדימה אל וורידיאן, אתה פותח בריצה קלה שמגבירה את הקצב ההתקדמות שלך בהרבה, כשלפתע אתה שומע צרחה. זו לה הייתה צרחה של קריאת מצוקה על של התלהבות מתפרצת. בדיוק כמו הצרחות שלך, רק שהקול שלה היה קצת משונה!
זה לא מהמקום בוא אתה עומד, אך נשמע שזה מגיע לא רחוק ממך.