
פורסם במקור על ידי
nivx10
דילן:
אתם שניכם ממשיכים להתבונן... ולא ממש מבינים מה קורה, ריצ'י לשמרות שהוא בחור מוכשר. עושה קצת רעשים ומיד את מבינה שנינג'ה היא לא התחום שלו. את לוקחת את הפיקוד ושולחת אותו להשיג עזרה, משטרה, כוח משמר כל שהוא, פוקימון ריינג'ר או כל משהו בסגנון. הוא מהנהן בראשו ובא לצאת, את מושכת בכתפו ועוצרת "היי חכה, עצור אותם 11-12 מטר מכאן כי אם תגיע עם כוח גדול הרוקטים שפה ישימו לב! אני אסמן לכם מתי לבוא"
הוא מבין ויוצא מיד לדרך, רץ מהר המאנייק, מפתיע אותך. את חוזרת להתבונן בהם נושמת נשימה עמוקה ועולה מעלה בשקט על העץ נצמדת אל הענף סבוך עלים קורעת כמה מהם ויוצרת לך חור קטן ממנו את מתבוננת. על מעשיהם... הם מעבירים חבילות ומיכליות של משהו לתוך הרובוט שהם מכינים, דמוי הרייהורן. קרנו נראת כמו קטן קידוח מחודדת ורצינית! כמה מהם בונים קירות אקוסטים ניידים שיבודדו את הרעש לעד שהם יעשו נזק רציני במבנה וממש יחדרו לתוכו. הם פועלים מאוד חכם ודיסקרטי... כנראה שהם רוצים להעביר משהו לצד השני. את שולחת את ווידל לרחרח שם הוא פוקימון קטן ש-"לכעורה" חלש ומאוד אופייני לאיזור. הקטנצ'יק יורד מהעץ ומתחיל להסתובב שם. מרחרח הקטנצ'יק ומזהה כל מיני דברים, באמת לא מתייחסים אליו שם. לאחר כ15-20 דקות ווידל חוזר אלייך עם פיסת נייר בפיו וכמה תרוכובות, ומנסה לספר לך גם שמהחבילות הללו הריח כימיכאלים כמו אמנטיום המשמש ליצירת גבישים מגנטיים אלקטרוסטאטיים (חרטוט כלשהו) מאוד חזקים, וחומר נפץ כמובן בחבילות. בנוסף הפיסת נייר שבפיו היא מכתב!
אתה מזהה את הכתב מהמכתבים שג'ובאני בכבודו ובעצמו היה שולח לאביך ב-'תקופתו האפלה'. ג'ובאני כתב זאת ובמכתב כתוב "כבר שנים שני מחפש אותו, את השיבוט, את הערור... את החלום שבניתי וניסה להרוס אותי. וסוף סוף גליתי איפהוא, מקום נסתר שמתחיל מתחת לאדמת אינדיגו ויוצ..." פה המכתב נעצר, הפיסה קרועה. 'ווידל!' את כאילו צועקת עליו במבט כעוס והוא מביט בך בפנים מתנצלות.