נושא: הסיפור הישן שלי~פרקי הסיום יפורסמו מהיום עד מחרתיים~

קישור לשני הפרקים הקודמים,ספיישל חיוני:
http://www.myforum.co.il/showthread.php?t=53666

כשעזבתי קצת את הפורום פירסמתי שם כמה פרקים מסיפור שלי. הנה שניים מהם,זה עם מיוטו היה הספיישל

צוות היפנו-טי-פרק שלישי
אני ג'ולטיק,הייתי צריך לנסוע למסע הטעינה שלי היום בערך. המשפחה שלי מתה,השותף שלי מיוטו נשאר בתקופה אחרת בזמן ועובד עם מי ששיבט אותו.אני המשכתי בדרכי ביער והגעתי אל בקתה.השתמשתי בכוח ההתכווצות שלי ונכנסתי לבקתה. היו שם שלושה מאמנים מהיצורים שנקראים בני אדם. שניים מהם נקבות ואחד הוא זכר. כל אחד מהם השוויץ בפוקימונים שלו. לאחד מהם היה פסיידאק לאחד אחר היה אקסיו ולאחת מהן היה גלבנטולה שנראה בדיוק כמו אבא שלי! ניסיתי להגיע אליהם אבל נעצרתי,פחדתי. המאמנים החליטו להשאיר את הפוקימונים שלהם שם ולצאת החוצה. התקרבתי אליהם ושמעתי את פסיידאק משוויץ על החיים הטובים,אליו הצטרף גם אקסיו ואז הגלבנטולה אמר שהוא עדיין לא שמח ושהוא מתגעגע לבנו.מתברר שהסיפור הזה עלה לחבריו על העצבים.התקרבתי אליו ושאלתי בזהירות "אבא?" הוא התקרב אליי במהירות עד כמה שהזן שלנו מאפשר וחיבק חיבוק מעיכה. הוא שאל מה המצב בבית ובישרתי לו את החדשות הרעות.סיפרתי לו על המסע שלי והוא היה גאה בי,ביקשתי ממנו ללכת איתי אבל אז הוא הראה לי שכשתפסו אותו הוא קיבל גם קולר שמחשמל אותו לפי ההגדרות שהבעלים בוחר והקולר יחשמל אותו אם הוא יתרחק מהבקתה פסיידאק הציע דרך להוריד משלושתם את הקולרים: להשיג את הכרטיס מהתיקים של המאמנים,התיקים היו שם אבל לא ידענו איזה כרטיס מחשמל ומשנה הגדרות ואיזה מוריד קולרים. פסיידאק הציע שנשתמש בכוחות שלו כדי לשחרר את הקולרים בלי הכרטיס,אבי הציע לבחור אקראי,אקסיו הציע להרוס אותם במתקפות ואני לא ידעתי מה לעשות. התחילו להישמע צעדים ולכן כל אחד ניסה במהירות כל אחת מהבחירות,בסוף רק פסיידאק השתחרר ואז התפרצו לו הכוחות העל חושיים והוא פשוט כופף את הקולרים לכיוון ההפוך. ברחנו משם במהירות ככל שיכולנו,בשלב מסוים נפלנו אבל כבר היינו רחוקים מהאנשים אז הרשינו לעצמנו להירדם.כשהתעוררנו היינו בספרון סיטי כשבאוויר נודדים גלים מוזרים שגרמו לכולם חוץ מהפוקימונים,להירדם.המשכנו להסתובב בעיר והחלטנו להתפצל. "לא! בסרטים תמיד מתים כשמתפצלים" אמר פסיידאק בזמן שחיפש חנות תרופות לכאבי הראש הקבועים שלו,ראינו ברחובות אנשים שוכבים ונוחרים,אבל על פני מאות של אנשים אני שמתי לב רק לשניים ששכבו ליד ערימה של מכופפי כפיות. לילדה קטנה אשר לובשת סוג של שמלת שבת וכובע ארוך ליד קולרס. בידיים של קולרס היו תוכניות למכונה כלשהי אבל באותו רגע בדיוק כבר לא היינו רגועים. באו אלינו חבורת זזאדה(התת התפתחות של דראוזי),דראוזי והיפנו אחד. כולם הפעילו עלינו היפנוזה ביחד וגרמו לכל הפוקימונים להשתחרר ולציית להם,איך אני יודע את זה? כי אני ואבי היינו היחידים שלא הופנטו.ניסיתי להתחמק ממתקפות ולא לפגוע בהם אבל ההיפנו התחזק ועכשיו שלט גם באבי.כולם תקפו,הייתי על הקרשים ואז היפנו שיחרר את הפוקימונים והרדים אותם. הוא התקרב אליי יחד עם קבוצת דראוזי והזיז את המטוטלת אחורה וקדימה,אחורה וקדימה,אחורה וקדימה...
הוא הפנט אותי עכשיו וגרר אותי לעולם החלום. את המקום מילאו פוקימונים ואנשים ישנים ומלא מונות ומושראנות ערות,כמה מונות התקבצו מסביבי והתחילו לזהור,כמה מושראנות גם התקבצו וזהרו בזמן שהן מפזרות את העשן שלהן.כשהזוהר נגמר נשארה רק מונה אחת בעלת דוגמה של ברק עליה שהתחילה לדבר "אני שומרת החלום.שמעתי עלייך וביקשתי מהיפנו שישאיר אותך ער בהתחלה כדי להמשיך לסקור אותך והרדמתי אותך בשביל שתבוא לכאן.במסע הטעינה שלך אתה תצטרך לטעון את כוחותיך עד שתהפוך לאתה האמיתי המפותח,אני אעזור לך,אטען אותך בעוצמה של אלף ברקי חלום ואתן לך כוח מיוחד. תמסור להיפנו שיעיר את כולם כולל כולם." ואז נעלמתי משם. הייתי ליד היפנו ומסרתי לו את ההודעה,אבל כשהלכתי אל חבריי החדשים גיליתי שאבי נעלם אבל השאיר פתק ובו כתוב המשפט שהוא גם הקלישאה הכי גדולה והמשפט שחקוק לי בראש,"אני אוהב אותך". פסיידאק,אקסיו ואני המשכנו בדרכנו קדימה ומה שהכי העסיק אותי היו השאלות: לאן הוא הלך? למה הוא הלך? מהם הכוחות החדשים שלי? ומה זה ברקי חלום?


אקסקליבר-פרק רביעי
המשכנו בדרכינו ואז עצרנו.אקסיו החליט להפחיד אותנו עם סיפור "פעם,לפני המון שנים חיו חרבות הצדק של היקום.טראקיון,ויראזיון,קובאליון וקלדאו,הגנו על העולם עד שיום אחד הם פגשו את קיורם.קיורם היה דרקון חזק,ענק וממש עצבני.הוא הרס כל דבר בדרכו במהלך התקפי הזעם האלו,טראקיון ניסה להרגיע והשתמש בחרב צדק האדמה שרק הפכה את קיורם עצבני עוד יותר,ויראזיון השתמש בחרב הצדק הקלילה של העשב שלא עשתה לקיורם כלום.קובאליון השתמש בחרב הצדק העמידה של הברזל שגרמה לקיורם דגדוג,אחרון חביב תקף קלדאו עם חרב הצדק בעלת כוח הרצון והנחישות של המים,היא ריסקה את קיורם וגרמה לו ליפול ארצה. כל חרבות הצדק איחדו את כוחותיהם ותקפו את קיורם וכך הפרידו אותו לזקרום ורשיראם. זקרום נכלא בכדור השחור שבמגדל הלבן ורשיראם נכלא בכדור הלבן שבעץ השחור והרקוב. חרבות הצדק הפכו לחרבות ונחתמו בסלע באחוזת מיספריט של האבירים,מספרים שכשיבוא מישהו ראוי מספיק,הוא ישחרר את חרבות הצדק אבל גם את קיורם שיזרע הרס טוטאלי." כולם נרדמו למשמע הסיפור,חוץ ממני כמובן.אני החלטתי להשיג קצת אוכל,הלכתי לקצה הגבעה ושם ראיתי מגדל ענק ולבן שעל כולו נמצאים שברים וסימני חריכה. ככל שהתקרבתי למגדל ככה התחזקה סופת הרעמים שהופיעה כשהתחלתי להתקרב. למזלי הברקים רק חיזקו אותי מכיוון שאני סוג חשמלי אבל הם היו חזקים להפליא,כעבור מיליוני צעדים הגעתי לשער החלוד שעדיין בער בצדדים.היה סדק בדלת שדרכו אני נכנסתי אל החורבה שהסתתרה בתוך מגדל,חלודה בכל מקום,סימני חריכה ואש,שאגות וחריקות מתמידות וגם 10 פסלים של ברטיק.עליתי במדרגות העבשות בזהירות מאוד תוך כדי שאני מרגיש יותר ויותר כאילו אני הולך למצוא שם משהו חשוב,אבל כשעליתי קומה כל מה שמצאתי בה היה חריטות מוזרות על אבן. "הוא אשר יהיה בעל הכוח של האמת יוכל לשחרר את האנרגיה החבויה.היזהר מהקללה של ברטיק! היפטר מהתחושות והיכון לקיפאון!" למרות המילים הללו המשכתי לעלות והגעתי לקומה העליונה. היה שם סוג של פאזל שבו אני צריך להרכיב מחדש את היצור,חלקי הפאזל היו:ראש,רגל,רגל נוספת,שתי ידיים,ענן שיורה ברקים וזנב.בסופו של דבר סידרתי את הענן הכי למעלה,את הראש מתחתיו כשהכי מתחת הרגליים והזנב,בצדדים הידיים והזנב במקומו אבל חסר החלק של הגוף שמחבר הכול. ניסיתי לחפש אותו בתוך תיבה שהייתה בחדר אבל כל מה שהיה שם זה 10 טופרי קרח בוהקים,כשנגעתי בהם הם התחיל להתחבר והשתנו לקרחון שהחזיק בתוכו ברטיק רדום. הברטיק פקח את עיניו ושבר את הקרחון,אז הוא בא אליי ושאג בקול שפתח את השמים לשניים "האם אתה ראוי!!!!?!" קפצתי מהחלון לקרקע שם פגע בי ברק כחול ענקי שטען אותי יתר על המידה.ברטיק השתמש עליי בכוח חבוי,הוא יצר כדור אנרגיה זוהר וירה אותו אליי במהירות. המשכתי לברוח והוא המשיך לירות עליי ,הגעתי למבוי סתום של עצים שם הוא חיכה לי עם עוד התקפה,הוא רץ אליי במהירות ושיחרר את הפצצה. הסתחררתי לצד ימין וחמקתי מהמכה שסיפקה לי נתיב בריחה. ברטיק השתמש בקרן קרח והקפיא את כל היער מהנקודה שבה הוא עמד,אני עמדתי מולו והפסקתי לברוח,אין לי מושג מאיפה באה לי תחושת האומץ הזאת אבל אני רצתי אליו הכי מהר שאני יכול והשתמשתי במתקפת וולט. כוסיתי במעטה ברקים ועפתי אליו בחבטה אדירה,הוא ניקה את טיפות המים שנזלו מניביו הפגועים והמשיך עם קרן קרח שיצרה זקיף דוקרני וירה אותו אליי. נפגעתי מהזקיף ואז הוא תקף בעוד זקיפים כאלו שגם מהם נפגעתי,התחלתי לקפוא אבל אז השתמשתי ברעם ופשוט העפתי את ברטיק לראש המגדל כשהוא כולו מחושמל. באתי אחריו ואז בלי שום אזהרה אני פקחתי עוד עין מעל העיניים הרגילות שלי ויכולתי לראות את התחושות שלו ויכולתי לראות אותו יותר טוב משיכולתי לראות אותו כשהוא היה מיליונית סנטימטר ממני.תקפתי במתקפת וולט נוספת ואז הוא השתחווה אליי והפך בחזרה לטפרי הקרח לא לפני שהוא ביקש שאני אקבל אותם ונתן לי כדור שחור שעליו מסומנים ברקים והוא מלא בשלשלאות ומנעולים. יצאתי מהמגדל והשתמשתי במתקפת וולט כדי למהר כמה שאני יכול אל פסיידאק ואקסיו. כשהגעתי אליהם ראיתי שהם קפאו תחת ערימה של ינמות קפואים. זאת הייתה דילמה רצינית,אם אפשיר אותם הם יותקפו על ידי הינמות ואם אני לא אז הם יקפאו לנצח ויהיו פסלים. פתאום העין החדשה שלי שלחה ברק כחול ענקי ששיחרר רק את פסיידאק ואקסיו מהקרח. כשהם ראו אותי הם צרחו,כצפוי כמובן. סיפרתי להם על מה שקרה והם לא האמינו לי,בעיקר אקסיו שאמר שהוא המציא את הסיפור שלו רק כדי להפחיד אותי ולא כדי שאני אפחיד אותו. ניסיתי לשלוט בעין שלי אבל היא נסגרה עוד פעם ולא הרגשתי אותה כבר.הפעם תהיתי מה ההמשך של הסיפור הזה? מה הם הניבים של ברטיק? איך פותחים את הכדור השחור? צריך לפתוח אותו או לא? האם העין הזאת הייתה הכוח שמונה דיבר עליה?


תיהנו

חחח האמת שזה דיי נחמד.
תשקיע בפורום הזה ולא בצמ"ח. יש לך כישרון בכתיבה

עבר שיפוץ על ידי היטמן. אני חותם על כך.

זה מהסיפור שלך באתר של היטמן?

בטוח הוא שיפר לך דברים ולא נתן לך באמת לפרסם את המקור שאתה כתבת...

פורסם במקור על ידי peterpan

עבר שיפוץ על ידי היטמן. אני חותם על כך.

פורסם במקור על ידי amitlv

זה מהסיפור שלך באתר של היטמן?

בטוח הוא שיפר לך דברים ולא נתן לך באמת לפרסם את המקור שאתה כתבת...

לא,זה דווקא מהמחשב שלי ישירות. לא שינה שום דבר חוץ מהשם ורק בפירסום,לא פה. אני גם אולי אפרסם רק פה את עונה 2(לא מסרתי לו אותה)

אני רוצה שתפרסם את המקור שלך!
אל תעתיק את מה שפרסמת אצל היטמן!
אם זה מהמחשב שלך ולא שלא היטמן אני מוכן לקרוא...

פורסם במקור על ידי amitlv

אני רוצה שתפרסם את המקור שלך!
אל תעתיק את מה שפרסמת אצל היטמן!
אם זה מהמחשב שלך ולא שלא היטמן אני מוכן לקרוא...

לא העתקתי! זה המקור!

אבל למה זה מתכיל מפרק 3?

פורסם במקור על ידי amitlv

אבל למה זה מתכיל מפרק 3?

כי לפני זה יש שני פרקי ספיישל חיוניים שעדיין בעמוד הראשון של ספרות,הזה עם מיוטנט

אז תעשה קישור אילהם
אנכנו אמורים לנחש איפה זה?

קישור לשני הפרקים הקודמים,ספיישל חיוני:
http://www.myforum.co.il/showthread.php?t=53666

אם ככה ממש השתפרת עם הכתיבה שלך.

פורסם במקור על ידי odin borson

קישור לשני הפרקים הקודמים,ספיישל חיוני:
http://www.myforum.co.il/showthread.php?t=53666

אייל תרשום את זה בהודעה הראשונה

פורסם במקור על ידי peterpan

אם ככה ממש השתפרת עם הכתיבה שלך.

תודה,זה אומר משהו כשזה בא ממך

שחור וכחול-פרק חמישי
פסיידאק הרגיש יותר טוב בכלל שכאבי הראש נפסקו בזכות התרופות שהוא השיג מספרון סיטי והחליט לעזור לי לשלוט בכוח העין. אבל לפני זה היינו חייבים לצאת מהיער שלא רק הקפיא אותנו אלא החליש את אקסיו. המשכנו בדרכנו כשמצאנו נקודה שלא קפאה,נקודה חמה לחלוטין,אפילו יותר מדי חמה. נכנסנו אליה במהירות ושם ראינו סביבה מושלמת,עצים,מים וכל מה שפסיידאק רצה אי פעם אבל אז באו אלינו חבורת גולדאקים שנראו כאילו הם מכירים את פסיידאק. פסיידאק ברח מאיתנו ישר לתוך בור המים שלהם.
~הערות המספר~
קודם כל,זה יקרה רק מדי פעם כמו בפרק הזה. עכשיו אנחנו נעבור לנקודת המבט של פסיידאק עד סוף הפרק.
~סוף הערות~
שחיתי לקרקעית וחיפשתי את הדלת,מצאתי סימון של אבן רובי והתנגשתי בה.במקום להתנגש אני השתגרתי למגורי המלוכה או יותר נכון,הבית שלי. אימא שלי באה אליי בשמחה וחיבקה אותי בזמן שאבי בא אליי במבט מאוכזב שאליו הוא הוסיף "ברחת מהכלא ההוא? אבל אתה עדיין לא מפותח. חשבתי שאתה מתאים להיות מלך,אולי טעיתי." כל כך כעסתי עליו וזה היה הזמן הכי גרוע להתפרצות. יצרתי גלי אנרגיה על חושיים וריסקתי את אבא שלי אל מחוץ לקיר. יצאתי החוצה כדי לראות אם הוא בסדר והוא גירש אותי משם לנצח. אני לא הסכמתי ללכת והפעם הרמתי את שנינו עם הכוחות שלי בשליטה מלאה,הוא חייך והחליט להילחם בי,בבנו היחיד בקרב על המלוכה. אבי תקף בסילון אקווה ואני השתמשתי באותה מתקפה כנגדו.התנגשנו ונראה כי זה כאב רק לי.השתמשתי באקדח בועות בזמן שהוא השתמש במערבולת והוריד אותי לאדמה,החלק הכי גרוע הוא שהתחיל לרדת גשם מה שגרם לו להכפיל את המהירות שלו ולמנוע ממני לקבל את אותה יכולת. הוא חבט באגרוף לתוך הבטן,בעט בראשי כך שכאבי הראש חזרו כאילו קודחים לי בראש ואז הוא קפץ לאוויר וחבט בי עם סילון אקווה נוסף.ויתרתי,שכבתי שם,מדמם,בוכה ומבויש אבל אז התחילו כאבי הראש הכי חזקים שלי אי פעם ופתאום הרגשתי חזק יותר מתמיד,הזזתי בכוח המחשבה אבן מלך שהייתה קבורה מתחת לאדמה שעליה הייתי והנחתי אותה על ראשי. הכוחות שלי שינו אותי לכחול וגרמו לראש שלי להישבר,אבל קיבלתי ראש חדש,ראש של גולדאק!. התארכתי יותר ויותר ואז הכתר התחיל גם הוא לגדול ושינה אותי,בתום השינוי הפכתי לגולדאק בעל עיניים בצבע האבן האדומה של ראשי שהרכיבה עכשיו את הכתר שלי,לבשתי כפפות מוזרות,מגפיים זהובים ואת מה שסלווקינג לובש. ריחפתי ואז השתמשתי בקרן בועות שאחריה הפעלתי על חושי וגרמתי לבועות ליצור מסביבי סוג של סילון בועות,חבטתי באבי באותה דרך שבה הוא חבט בי ואז גרמתי לו להסתכל עמוק בעיניים שלי.אני לא יודע מה אבל מה שהוא ראה גרם לו לפחד ולא רק לו אלא לכולם. אחרי שהבסתי אותו והפכתי למלך באופן רשמי קרה דבר מוזר,הפכתי מקינגדאק בחזרה לפסיידאק רק שהיה לי כתר אדום מחובר לראשי.כולם פחדו ממני כאילו אני הסיוט שלהם שהתעורר לחיים,אפילו אימי ואולי אני באמת הסיוט שהתעורר לחיים. ניסיתי להתקרב אל אבי והוא רק התרחק ורעד כמו שאני עשיתי פעם,ביקשתי מכולם סליחה ובאמת התכוונתי לזה אבל זה היה כאילו שאורסרינג יסביר למג'יקארפ תינוק שהוא לא יאכל אותו.ברחתי משם,אין לי מושג לאן,אין לי מושג לאיפה אבל פשוט ברחתי.עצרתי כשהייתי ביער עגמומי ומפחיד,מלא ברקב,עובש ומזיקים. גיליתי שאני לא מפחיד את כולם,עקב אחריי אגרון ענקי וחלוד בעל שיניים מחודדות שפתח את פיו והתכופף אליי במהירות. הוא בלע אותי,ברגע הבא אני הייתי בתוך בריכה חומצית,צף על שריון של בלאסטויס ולצדי עוד הרבה מאכלים של היצור הזה. ניסיתי לגעת ב"מים" והם שרפו לי את הפרווה שעל היד ונתנו לי כוויה.
פתאום כל היצור כולל תוכנו חושמל והוא קיבל הלם חשמלי. ה"מים" כבר לא היו חומצתיים וקפצתי אל החור שבקרקעית. הגעתי לבריכה מלאת נוזלים שהייתה מלאה בעמודים מבשר שהפיצו את הנוזל הכבר לא חומצתי,מצאתי שעל אחד מהעמודים היה סוג של חלק גוף אמצעי מגולף מעץ,בדיוק כמו זה שג'ולטיק סיפר לי שהיה חסר לו בפאזל. ניסיתי לתפוס את זה אבל החלק המשיך בדרכו ואני המשכתי בכיוון ההפוך עד שהגעתי לפיו של הבהמה. שם ראיתי את ג'ולטיק.