זה כל כך מרגיש הgood old days
________________________________
"אל תדאג", אתה אומר לאוק, "גם אני יכול להיות קשוח" ואז אתה מסתכל אל טריקו במבט מאיים. "טריקו בוא, יוצאים החוצה, אנחנו צריכים להתאמן אם אנחנו רוצים לטפל בהארי" אתה אומר לטריקו וחייך חצי חיוך אליו. ''רק רגע אחד, יש עוד עניין'' עוצר אותך הפרופסור.
''מאמנים בני 15 שיוצאים למסע, לא רק לוקחים את הפוקימון שלהם איתם.'' הוא מחייך ואומר ''לונה, בואי לפה בבקשה''. מהדלת ששמת לב אליה קודם שבצד החדר יוצאת ילדה צעירה, מעורבת.
בהתחלה אתה לא שם לב למשהו חשוד, שלפתע לבך הולם בכח שאתה מבין, הפרופסור מבין לפי המבט שלך ואומר ''נכון, זאת לונה מעורבת קריסליה בת שמונה, האם תיקח עליך את האחריות להגן עליה ותיקח אותה איתך במסע?'' שואל הפרופסור