נושא: Pokemon - Medieval Wars

"מייקל! אתה עוד תאחר לטקס הסיום שלך! זה לא מכובד! תתארגן כבר, עצלן!" אתה שומע צעקות רמות שמכוונות אליך ולפני שאתה מספיק לפקוח את עיניך ולקום מהמיטה אתה חוטף בראשך חפץ קשה שמרעיד את ראשך מעט מעוצמת הפגיעה. "זאת הייתה המחבת שלי. תקבל עוד מכה כזאת אם תמשיך לרבוץ במיטה יותר משתי דקות!" שאג עליך קול נשי אך קשוח, ואתה מבין שזאת לאנה, מנהלת אגף המתמחים של מסדר האש. "לב האבן", זהו כינוייה. "זוז!!!!" היא צורחת עליך, ואתה קופץ מהמיטה בבהלה ורץ לבית המרחץ לשטוף את פניך כדי להתעורר. אתה מתלבש מהר בעוד לאנה צועקת עליך, כלל לא שם לב לכל שאר הדברים שמתרחשים בחדר השינה של המתלמדים. אתה מסיים להתארגן והיא מפנה אותך מהחדר באלימות ואתה נזרק למסדרון הראשי של המבצר. אחד המתלמדים מוציא מפיו שטף של קללות ולא שם לב כי אתה עומד מולו. אתם מתנגשים ושניכם נופלים על הרצפה. אתה מתרומם בזריזות ואותו מתלמד משפשף את גשר אפו ומפנה את קללותיו אליך, אך לפני שאתה מספיק להגיב יד אוחזת בזרועך ולוקחת אותך הצידה. אתה שם לב שזהו החונך שלך, רונלד. "יקירי, זה הזמן. הטקס כבר התחיל ואתה צריך להיות שם, עוד מעט תקבל את הפוקימון הראשון שלך.. בחיי, היה כיף לחנוך אותך. אני שמח שהיית המתלמד שלי. ועכשיו, אין זמן לבזבז! בוא נלך!" הוא אומר לך במהירות ועם חיוך קטן על פניו מריץ אותך במורד המסדרון עד שאתם יוצאים אל החצר הגדולה שבמרכזה במה ענקית שיועדה רק בשביל הטקס הזה. הכיסאות עומדים בשורות מולה ואתה מבחין בתור של מתלמדים מחכים לקריאת שמם כדי לעלות ולבחור את הפוקימון שלהם. רונלד דוחף אותך לתור ונעלם מעיניך. אתה ממתין בהתרגשות והמתלמדים עולים והולכים, ולבסוף מגיע השם שלך ואתה נקרא אל הבמה, מלווה בקריאות שמחה מצד קהל האבירים. אתה שם לב לרונלד מנופף לך לשלום בחיוך גדול וגאווה בעיניו. אתה עולה לבמה ואביר זקן בשריון זהוב וחרב אדומה בחגורתו פונה אליך ברשמיות: "מייקל, נערי. הגעת לרגע המרגש הזה. הגיע הזמן שלך לבחור בפוקימון שלך. במי תבחר?" הוא שואל, ומחווה בידו על שלוש מפלצות.

אני חושב לעצמי 'אהמ אני לא רוצה פלוריאון אבל מה כדאי לי גראולית' או צרמנדר גראולית' יותר פיזי אבל בסופו של דבר צרמנדר יותר חזק את מי כדאי לי לבחור צ'ארמנדר בפיתוח הבא יוכל לעוף ואז יהיה לי יתרון' ואז צעקתי " אני בוחר בצ'רמנדר.

מייקל:
"היי היי היי, נערי, אולי אני זקן אבל אני שומע מצוין, אין צורך לצעוק." הוא מחייך אליך, ולוקח את הלטאה הכתומה הקטנה בזרועותיו, נזהר לא לגעת בזנבה הבוער, ומניח אותה על כתפה. "אם כך, בחרת בצ'ארמנדר. ברכותיי. מעכשיו אתה אביר במסדר האש!" הוא קורץ אליך, ומחיאות כפיים רועשות נשמעות מקהל האבירים. "זה המתלמד שלי!" אתה שומע את רולנד צועק באושר. אתה יורד מהבמה ומיד רולנד ממהר אליך. "צ'ארמנדר זאת אחלה בחירה. ועכשיו, ציוד. הכנתי לך הכל. בוא אחריי. אתה עומד לגשת למבחן הראשון שלך כאביר." אומר לך רולנד בהתרגשות, ואתה עוקב אחריו לחדרו שבתוך הטירה. הוא מלביש אותך בשריונך ונותן לך חרב. "קח את המתנה הזאת ממני. זאת החרב הישנה שלי. היא עדיין חדה כתער. תשתמש בה היטב." הוא מחייך אליך. הוא דואג לך גם למגן ולבסוף מגיש לך את קשת הצלב שלך. "תשמור על הציוד שלך. הוא יקר והוא ישמש אותך הרבה. ועכשיו, לאתגר הראשון שלך." הוא אומר ברשמיות, והבעתו משתנה להבעה אדישה. אתה עוקב אחריו לאורווה ואתם עולים על הסוסים ודוהרים החוצה מהמבצר ונכנסים אל היער שמקיף אותו. "אתה עומד להילחם לבדך במפלצת. זה האתגר הראשון שלך. תיעזר בצ'ארמנדר, תהיה חכם ואל תמות. אני מאמין בך." הוא אומר לך ומחייך, אבל אתה מבחין בדאגה בעיניו. אתם עוצרים בקרחת יער ורולנד פונה לאחור. "אני משאיר אותך לבד. זה האתגר שלך. אתה צריך לצאת מהיער ולחזור למבצר. היער שורץ פוקימונים, כך שזאת הוכחה מספקת. דרך צלחה, יקירי." ובמילים אלה הוא מסיים את דבריו ודוהר החוצה מהיער, ואתה נשאר לבד. צ'ארמנדר נע בחוסר נוחות על כתפך וסוסך נושף אוויר בקולניות אחרי הדהירה הארוכה, אבל אלה הקולות היחידים שאתה שומע.

ני זקן אבל אני שומע מצוין, אין צורך לצעוק." הוא מחייך אליך, ולוקח את הלטאה הכתומה הקטנה בזרועותיו, נזהר לא לגעת בזנבה הבוער, ומניח אותה על כתפה. "אם כך, בחרת בצ'ארמנדר. ברכותיי. מעכשיו אתה אביר במסדר האש!" הוא קורץ אליך, ומחיאות כפיים רועשות נשמעות מקהל האבירים. "זה המתלמד שלי!" אתה שומע את רולנד צועק באושר. אתה יורד מהבמה ומיד רולנד ממהר אליך. "צ'ארמנדר זאת אחלה בחירה. ועכשיו, ציוד. הכנתי לך הכל. בוא אחריי. אתה עומד לגשת למבחן הראשון שלך כאביר." אומר לך רולנד בהתרגשות, ואתה עוקב אחריו לחדרו שבתוך הטירה. הוא מלביש אותך בשריונך ונותן לך חרב. "קח את המתנה הזאת ממני. זאת החרב הישנה שלי. היא עדיין חדה כתער. תשתמש בה היטב." הוא מחייך אליך. הוא דואג לך גם למגן ולבסוף מגיש לך את קשת הצלב שלך. "תשמור על הציוד שלך. הוא יקר והוא ישמש אותך הרבה. ועכשיו, לאתגר הראשון שלך." הוא אומר ברשמיות, והבעתו משתנה להבעה אדישה. אתה עוקב אחריו לאורווה ואתם עולים על הסוסים ודוהרים החוצה מהמבצר ונכנסים אל היער שמקיף אותו. "אתה עומד להילחם לבדך במפלצת. זה האתגר הראשון שלך. תיעזר בצ'ארמנדר, תהיה חכם ואל תמות. אני מאמין בך." הוא אומר לך ומחייך, אבל אתה מבחין בדאגה בעיניו. אתם עוצרים בקרחת יער ורולנד פונה לאחור. "אני משאיר אותך לבד. זה האתגר שלך. אתה צריך לצאת מהיער ולחזור למבצר. היער שורץ פוקימונים, כך שזאת הוכחה מספקת. דרך צלחה, יקירי." ובמילים אלה הוא מסיים את דבריו ודוהר החוצה מהיער, ואתה נשאר לבד. צ'ארמנדר נע בחוסר נוחות על כתפך וסוסך נושף אוויר בקולניות אחרי הדהירה הארוכה, אבל אלה הקולות היחידים שאתה שומע

׳טוב אני צריך להתחיל להתקרב לטירה ובדרך אני כנראה אמצא מפלצת אז איפה כוכב הצפון אה שם טוב נתחיל ללכת לטירה ובינתיים אני גם אאמן את צ׳רמנדר׳ ״צ׳רמנדר שריטה על העץ הזה עכשיו ואז גחלת אל תפחד אם תבוא מפלצת נקרע לה את הצורה״

אתה מחפש ציון דרך בשמיים שיעיד על הכיוון אליו אתה צריך ללכת, אך אתה לא מוצא שום מערכת כוכבים שתעזור לך. מה גם שאתה לא יכול לראות שום כוכבים כי צהריים והשמש במרום, כך שאין לך על מה להסתמך אלא על הכיוון שממנו עולה השמש, מערב. אתה יודע שהמבצר של המסדר נמצא בצפון, כך שאתה מבין לאיזה כיוון עליך ללכת ומתחיל ללכת, עוזב את קרחת היער ומתקדם. אתה פונה אל צ'ארמנדר אבל שם לב שהוא כבר לא על כתפך אלא על ראשו של הסוס, שצוהל במחאה ומנסה להוריד את צ'ארמנדר מראשו. צ'ארמנדר נאחז בחוזקה עם טפריו כך שהסוס מנהל מאבק שווא, אך זה לא מונע ממנו מלהפסיק לנסות. בתוך כל ההמולה אתה מבחין בקלף פפירוס קטן שנופל מתיק האוכף שלך. אתה מרים אותו וקורא את המכתב הבא:
"מייקל יקירי,
במהלך האילוף של הצ'ארמנדר שלך גילינו שכדי להילחם הוא יכול לשרוט את יריבו עם טפריו הארוכים והקשים או לירוק גחלים מפיו ששורפות את האויב. הוא גם יכול להוציא מפיו עשן רב שמעכיר את האוויר ומונע מהאויב לראות אותו. בהצלחה בקרב, שלך רונלד."

׳אהמ נחמד זה נותן לי רעיון לכמה מהלכים בכל מקרה צריך להפריד בין צ׳רמנדר לסוס׳ ״ צ׳רמנדר מסך עשן״ אני צועק ואז מחכה לבדוק אם הוא עושה את זה אם כן קופץ עליו מתוך העשן ותופס אותו ואם לא חוזר על הפקודה שוב בקול רם יותר.

מייקל:
אחלה רעיון, אהבתי
--------
צ'ארמנדר מביט בך בעיון וכנראה חושב שאתה רוצה לעזור לו לנצח, כך שבעודו אוחז בראשו של הסוס בחוזקה הוא פותח את פיו ומוציא ממנו עשן שחור וסמיך שמתפשט לכל הכיוונים. אתה מתחיל לדדות בעשן, מחפש את צ'ארמנדר, אך מבין שהעשן מסתיר גם את שדה הראייה שלך. לאחר זמן מה של הליכה בעשן אתה נתקל במשהו ונופל, ואז מגלה שזה היה צ'אמנדר. הוא עולה על כתפך ונראה שהוא מרוצה. תוך כמה שניות העשן מתפזר ואתה מגלה שהסוס שלך ברח, כך שנותרתם רק אתה וצ'ארמנדר ביער.

צ'ארמנדר מביט בך בעיון וכנראה חושב שאתה רוצה לעזור לו לנצח, כך שבעודו אוחז בראשו של הסוס בחוזקה הוא פותח את פיו ומוציא ממנו עשן שחור וסמיך שמתפשט לכל הכיוונים. אתה מתחיל לדדות בעשן, מחפש את צ'ארמנדר, אך מבין שהעשן מסתיר גם את שדה הראייה שלך. לאחר זמן מה של הליכה בעשן אתה נתקל במשהו ונופל, ואז מגלה שזה היה צ'אמנדר. הוא עולה על כתפך ונראה שהוא מרוצה. תוך כמה שניות העשן מתפזר ואתה מגלה שהסוס שלך ברח, כך שנותרתם רק אתה וצ'ארמנדר ביער.

״נו באמת צ׳רמנדר זאת לא הייתה התוכנית שלי אבל לפחות אתה איתי ואנחנו מסתדרים ואפשר לראות שאתה די חזק אז זה טוב בוא נתחיל ללכת לטירה אני כבר רררררררעב בטירוף אתה לא?״ ואני מתחיל ללכת לכיוון הטירה ותוך כדי אני מלטף את צ׳רמנדר ומשבח אותו בשביל שיהיה נחמד

פורסם במקור על ידי smoker

עידן:
זה קשור, זה לא לדיון פה וזה מעניין את התחת שלי אז דבר יפה בנאדם '-'
--------------
היא מובילה אותך מאחורי המבנה אל שביל צר שהמפלצת עוברת בו בקושי. אתם הולכים בשביל כשלוש דקות עד שאתם יוצאים לרחבה גדולה מאחורי המבנה, כשמעליכם הגשר הארוך שמחבר בין שני המבצרים של המסדר. בצידה השני של הרחבה נמצאת דלת העץ הגדולה והעבה של המבנה השני, כך שהרחבה מפרידה בין שני המבנים. אך זו לא רחבה. ככל שאתם מתקרבים אתה מבין שזאת זירה פנימית ששקועה אל תוך האדמה. ממבט אופקי לא רואים שום דבר חריג, אך כשמתקרבים מבחינים במכתש, כמו זירה, שסביבה מושבים שמגודרים בזכוכית עבה. בזירה עצמה יש שני פתחים, אחד בכל צד. "כאן ייערך המבחן שלך. תכין את עצמך." היא מחייכת אליך בנועם ומגבירה את קצב הליכתה, ואתה ממהר אחריה. היא מוליכה אותך למעבר צדדי על קיר הזירה, ואתם יורדים במדרגות שמוליכות לתוך המכתש עצמו, מחוץ לזירה. המעבר גדול מספיק כדי שהמפלצת תוכל לעבור בו בקלות ואתם מגיעים לסוג של מערה גדולה, חצובה בסלע, עם מספיק מרחב למפלצת של האבירה. "חכי פה." היא ממלמלת ומלטפת את ראשה של החיה, ואתם ממשיכים בלעדיה לתוך המעבר המוליך מחוץ למערה. אתם ממשיכים ללכת בשתיקה במשך דקות מספר עד שאתם נכנסים למערה נוספת, קטנה יותר, אפופה חושך. האבירה מגששת מעט באפלה ולפתע אור עששית מציף את המערה ואתה רואה צלליות של חליפות שריון, נשקים ובגדים, קסדות, מגנים וכדומה. "אתה הולך להילחם במפלצת. אם תהרוג אותה, התקבלת. אם לא... רוב הסיכויים שתיהרג, ככה שאין לך ממש ברירה." היא אומרת לך במשיכת כתפיים אדישה בזמן שהיא מתאימה לך שריון, כפפות, נעליים וקסדה. כשהיא מסיימת להכין אותך בשתיקה היא שולפת את חרבה ומביאה מגן מפינת החדר. "אלה הנשקים שלי. השתמש בהם בחוכמה, ומי ייתן שהם ישמרו עליך מלקפד את חייך בזירת הקרב. ועכשיו, לך, תילחם על חייך!" היא אומרת לך בהתלהבות וההתרגשות מהמעמד ניכרת בעיניה, כמו גם החשש לחייך אותו היא מנסה להסתיר. היא מוליכה אותך במעלה גרם מדרגות ואתה יוצא אל אור מסנוור, חזק הרבה יותר מאור העששית העמום שהיה במערה. אתה מצמצם את עיניך וכאשר הן מתרגלות לאור אתה מוצא את עצמך בתור זירת המכתש הגדולה. היציעים ריקים מאדם, זה רק אתה, לבד, מול הפתח השחור שמולך. הוא נראה גדול הרבה יותר ממה שחשבת בהתחלה, ואתה ממתין בקוצר רוח עד שמשהו יקרה. לבסוף, שאגה חזקה קורעת את האוויר, ומתוך המערה יוצאת מפלצת סגולה ומקורננת שמביטה בך בשאננות ומדדה לעברך בצעדים כבדים. היא מתמקדת בך ושואגת בשנית, ואתה מרגיש איך עורך מצטמרר מגודל המעמד. המפלצת מתחילה להתקרב לעברך, ומהירותה מתחילה להתגבר. היא דוהרת לכיוונך והזעם ניצת בעיניה...

אני הולך אחרי האבירה המטומטמת הזו, אל תוך זירה מסוימת. אני לא מוריד את העיניים מהתחת של האבירה, וכל פעם שהיא מסתכלת לאחור אני מחייך חיוך מטומטם ומנופף את ידי לשלום. 'מקום ממש סמפטי לעשות בו מבחן אבירות, מה אנחנו גלדיאטורים?' אני חושב לעצמי בזלזול ומצחקק מעט מנסה להראות כאילו נחנקת, "כאן, עושים את המבחן? חשבתי שזה מבחן גבורה בחוץ כזה, לצוד או משהו?" אני מלמל במבוכה ומסתכל מסביבי. אנחנו הולכים עוד מספר דקות, והיא פוקדת על המפלצת שלה שהישאר במקום כלשהו ואני והיא ממשיכים לבד 'האישה המטומטמת הזו הולכת לנשק אותי עכשיו?' אני חושב לעצמי בעצבים, ומשפשף את ראשי במבוכה וממשיך ללכת אחריה. "אתה הולך להילחם במפלצת. אם תהרוג אותה, התקבלת. אם לא... רוב הסיכויים שתיהרג, ככה שאין לך ממש ברירה." כאשר המשפט הזה יוצא מפיה, אני משתתק. לא יוצא ממני אפילו הגהה. 'אני יכול למות פה? להילחם מול מפלצת? טוב, אני חייב לומר שזה לא הכי מפתיע אותי, אבל להילחם נגד מפלצת בחרב ומגן? מדוע בלי מפלצת משלי?' אני חושב לעצמי המום לחלוטין ולפני שהספקתי בגלל להבין מה קורה גיליתי שאני נמצא כבר בזירה, ומפלצת סגולה ומקורננת מביטה לכיווני בשאננות. היא מתחילה להתקרב עליי, ופחד עולה בלבי. 'לא, אני חייב לעשות את זה - הבטחתי לעצמי. כל מה שאני צריך לעשות זה לחשוב על משהו.' אני נסגר על עצמי ומסתכל מסביב, בודק אולי אני יכול למצוא איזשהו נשק, או משהו רעיון אסטרטגי שאני יכול לחשוב עליו.

הוריי, פעם ראשונה שאני מגיב לכל השחקנים ביחד (:
תקראו את הפסקה למעלה עם הדברים הקריטיים... זה קריטי
וחוץ מזה, אני מקווה שלכולנו יהיה כיף במשחק הזה! גם אם אני קצת ביקורתי מדי זה רק כדי שתשתפרו או שאני אשתפר, וסימני פיסוק יבואו לכולכם לבד, אני מבטיח
ועידן, אני שה"מ סבבי לדעתי

מייקל:
צ'ארמנדר נוהם בסיפוק ואתם ממשיכים להתקדם לעבר הטירה כשאתה מתחיל לשמוע רעשי הליכה וניפוץ זרדים מאחוריך ולהקה של מעופפים קטנים מתרוממת מהעצים בחרדה ועפה מזרחה. הרעשים מתקרבים אליך יותר ויותר וצ'ארמנדר מתחיל לשרוט אותך בחרדה.

עידן:
זה בכלל לא קרב קשה, כסח אותו~
--------------------
אתה מביט סביבך במהירות ורואה שהזירה עגולה, ללא פינות או מקום להתחבא בו. היא מישורית לגמרי וריקה מפריטים. האדמה חולית במקצת אתה מרגיש שרגליך מעט שוקעות בתוכה, והדבר יכול להאט אותך אם תרוץ. אתה עסוק בבחינת הזירה שאינך שם לב שהמפלצת קרבה לעברך בריצה ושואגת עליך, ואתה מצליח להתחמק אינסטינקטיבית מהפגיעה הכמעט וודאית. אתה מתגלגל על החול הרך ומתרומם בעוד שהמפלצת עוצרת את עצמה ומביטה לצדדים בהפתעה עד שהיא קולטת אותך ובמבט נחוש רצה לעברך בשנית.

עמית:
איך לא הלכת על לארביטר?! ><"
---------------
הזיכרון מתחיל לדהות לאיטו.
"ובכן נערי, כל הכבוד, אמבריאון שלך, מי ייתן ותצליח כאביר, האמבריאון שלך יכול להילחם עם דחיפה חזקה (Tackle), הוא יכול לזוז מהר מאוד כדי לתקוף (מתקפה מהירה) וגם בזמן האילוף שלו גילינו שהוא יכול לגרום לעיניו לזהור בסגול ואז יריבו מתבלבל ולא מצליח לתקוף (Confuse Ray). דבר מיוחד נוסף באמבריאון הוא שהוא יכול להתגנב ליריב ולתקוף אותו מהר מאוד וחזק מאוד (Faint Attack), וזה הכל, דרך צלחה..." אתה שומע את קולו העמום של האביר הזקן וחוזר להווה. אתה דוהר על סוסך, סוסו של ניקולס מאחוריך ואתה רואה את אמבריאון רץ לצידך, נוהם לעברך באושר בעודו מגביר את קצב ריצתו כדי לעקוף אותך. אתם ממשיכים כך זמן רב, עד שאתה מגיע לצומת. אחת הדרכים נראית כבושה, זאת אומרת שהלכו עליך הרבה, והשנייה מלאה טחב ובוץ ונראית כדרך שלא השתמשו בה הרבה זמן. אמבריאון נע בחוסר נוחות ונראה שאינו בטוח לאן ללכת. הוא מביט אליך בשאלה.

פורסם במקור על ידי smoker

הוריי, פעם ראשונה שאני מגיב לכל השחקנים ביחד (:
תקראו את הפסקה למעלה עם הדברים הקריטיים... זה קריטי
וחוץ מזה, אני מקווה שלכולנו יהיה כיף במשחק הזה! גם אם אני קצת ביקורתי מדי זה רק כדי שתשתפרו או שאני אשתפר, וסימני פיסוק יבואו לכולכם לבד, אני מבטיח
ועידן, אני שה"מ סבבי לדעתי

עידן:
זה בכלל לא קרב קשה, כסח אותו~
--------------------
אתה מביט סביבך במהירות ורואה שהזירה עגולה, ללא פינות או מקום להתחבא בו. היא מישורית לגמרי וריקה מפריטים. האדמה חולית במקצת אתה מרגיש שרגליך מעט שוקעות בתוכה, והדבר יכול להאט אותך אם תרוץ. אתה עסוק בבחינת הזירה שאינך שם לב שהמפלצת קרבה לעברך בריצה ושואגת עליך, ואתה מצליח להתחמק אינסטינקטיבית מהפגיעה הכמעט וודאית. אתה מתגלגל על החול הרך ומתרומם בעוד שהמפלצת עוצרת את עצמה ומביטה לצדדים בהפתעה עד שהיא קולטת אותך ובמבט נחוש רצה לעברך בשנית.

כן, בכלל לא קרב קשה - נראה אותך!
~~~~~
אני מסתכל אל המפלצת שרצה לעבירי, ומחכה עד שהיא תגיע קרוב עליי בשביל לקפוץ הצידה ולתקוע בגרונה את חרבי, וכך אני עושה.

עידן:
חחח לדמות שלך לא לנער בן 15
-----------
המפלצת ממשיכה להתקדם לעברה וצעדיה מרעידים את האדמה. אתה מביט בה ברוגע ומתכונן לקפוץ הצידה ולתקוע בגרונה את חרבך כמו שרצית, וכשהיא מספיק קרובה אליך אתה זז הצידה ותוקע בה את חרבך, אך החרב לא חודרת את השריון הקשה של המפלצת ואתה מועף אחורה מעוצמת המכה. המפלצת עוצרת את עצמה שוב ומאתרת אותך, מתכוננת לתקוף בפעם השלישית. אתה מביט במפלצת בטשטוש, שוכב על גבך, ואתה מרגיש כאב חד בידך ורואה שהיא קצת נפוחה, כנראה שסדקת עצם. אתה חוזר להביט במפלצת ורואה שהמקום בו ניסית לתקוע את חרבך, הצבע של העור, מכסה את כל גבה של המפלצת עד לזנבה וגם את ראשה, אך לעומת זאת עור בגוון בהיר יותר מכסה את עור בטנה.

צ'ארמנדר נוהם בסיפוק ואתם ממשיכים להתקדם לעבר הטירה כשאתה מתחיל לשמוע רעשי הליכה וניפוץ זרדים מאחוריך ולהקה של מעופפים קטנים מתרוממת מהעצים בחרדה ועפה מזרחה. הרעשים מתקרבים אליך יותר ויותר וצ'ארמנדר מתחיל לשרוט אותך בחרדה.

אני מלטף את צ׳רמנדר בעדינות ואומר״ אתה אחלה צ׳רמנדר ואני מאמין בך זה הזמן להוכיח שאנחנו חזקים ולעשות רשמית משימה של אבירים. עכשיו לך תסתתר מאחורי העץ שם ואני מאחורי העץ פה וכשהמפלצת תבוא תעשה מסך עשן ותרוץ אלי ואז אני תשרוף את הקצה של החץ שלי ואני ארה במפלצת אז קדימה למקומות״

מייקל:
אחלה אסטרטגיה~!
אל תגיד "מאחורי העץ שם" כי אני לא ממש מבין איזה עץ, גם לא ציינתי בפניך איפה יש עצים. תגיד להבא: "תתחבא מאחורי אחד העצים שקרובים לקרחת היער ממנה התחלנו ללכת" וכד'.
---------
צ'ארמנדר מהנהן בנחישות ורץ להתחבא מאחורי אחד העצים העבים, וכך גם אתה עושה. אתם מחכים בקוצר רוח עד שאתה מבחין במפלצת. היא נראית כמו לטאה ירוקה ענקית עם פרח גדול על גבה ועלים עבים שיוצאים ממנו ומגיעים באורכם עד לאדמה. הוא מסתכל לצדדים בשאננות ומתהלך לו בנינוחות אל תוך קרחת היער. אתה רואה שהוא קטן יחסית לגופך ומגיע בערך לגובה מותניך. (http://th03.deviantart.net/fs71/PRE/...is-d5hszwc.jpg - אם לא הבנת אני מדבר על אייויזור)

עמית:
זה רפידאש, אבל תקרא לזה סוס >.<
אמבי? XDD
-------------------
אמבריאון מביט בך בבלבול במשך כמה שניות אך לבסוף הוא מהנהן ומעיף את האבן הצידה עם זנבו, רק שהוא מעיף אותה על סוסו של ניקולס שנבהל, נעמד על שתי רגליו האחוריות וצוהל במחאה. אמבריאון מביט בך, נוהם בשקט ומתיישב על האדמה, מחכה שתחליט.