נושא: Pokemon - Medieval Wars

פורסם במקור על ידי smoker

עמית:
זה רפידאש, אבל תקרא לזה סוס >.<
אמבי? Xdd
-------------------
אמבריאון מביט בך בבלבול במשך כמה שניות אך לבסוף הוא מהנהן ומעיף את האבן הצידה עם זנבו, רק שהוא מעיף אותה על סוסו של ניקולס שנבהל, נעמד על שתי רגליו האחוריות וצוהל במחאה. אמבריאון מביט בך, נוהם בשקט ומתיישב על האדמה, מחכה שתחליט.

כן אמבי חחחח
מאיפה התמונות של הפוקימונים?
------


"כן לא ציפיתי שזה באמת יעבוד" אגיד כדי הציל את הכבוד שלי. "טוב בא לי הרפתקה, בשם ניקולס" אגיד "בוא נלך בדרך הטחב" אגיד וארגיע את שני הסוסים "קדימה" אפקוד על הסוס "אמבי רוצה ללכת או לקפוץ ידי" אשאל אותו

רק כדי שלא תשכחו:

עמית על הQueen's Road
מייקל ביער בפינה השמאלית למטה
עידן בטירה הכחולה

עמית:
צייר מוכשר מאוד שיצא לי לדבר איתו פעם בdeviantArt. כשייגמרו לי אעבור לספרייטים, אבל זה רק כדי שתבינו איך הם נראים באמת במשחק, מה הגודל שלהם לעומתכם ולעומת פוקימונים אחרים, ואיך להשתמש במאפיינים פיזיים שלהם לטובתכם.
אם כבר מדברים על הגדלים שלהם, אם תנסה לסחוב את אמבי מהר מאוד תשבור לעצמך את הגב~
------------------
אמבי מהנהן ומתחיל לרוץ על דרך הטחב, עוצר לפעמים לראות איפה אתה וממשיך לרוץ. אתה עולה על סוסך ומדרבן אותו ואתם מתחילים לדהור על דרך הטחב. אתה דוהר במשך זמן מה עד שאתה רואה קבוצת אבירים דוהרים לעברך. אמבי נעצר כמה צעדים לפניך וממתין לך, לא בטוח אם להמשיך לכיוון הסוסים הרועמים או לפנות לאחור. אתה מביט באבירים בעיון, הם לא נראים כמו אבירים מהמסדר שלך, אבל ממרחק כזה אתה לא יכול להיות בטוח.

מייקל:
יש לך מלא מה לעשות, הוא נכנס לקרחת היער, אתה יכול לתקוף אותו בכל מיני דרכים או לנסות לברוח בכל מיני דרכים.. אגב, התכוונתי לאייויזור, ההתפתחות השנייה של באלבאזור. ואתה לא יודע את הסוגים של פוקימונים פראיים שאתה פוגש, אז כשאתה מציג את האסטרטגיה שלך תשתמש בהיגיון פשוט - אם הוא עשוי מעשב הוא יישרף. אני לא מציין את הסוגים של הפוקימונים בכוונה.
--------------------
המפלצת ממשיכה ללכת בעצלתיים, לא מבחינה בך או בצ'ארמנדר. היא חוצה את קרחת היער ומתחילה להתקדם לכיוון העצים שאחריה. לפתע אתה מבחין בצ'ארמנדר שיוצא מאחורי העץ, רועד במקצת, ומשתמש שוב באותה מתקפה בה השתמש מקודם, מסך עשן. הוא מוציא כמויות נכבדות של עשן מפיו וקרחת היער מתכסה בעשן שחור וסמיך. אייויזור נראה מופתע, הוא לא מבין מה הולך ועוצר את הליכתו.

בר:
"וויליאם! אתה עוד תאחר לטקס הסיום שלך! זה לא מכובד! תתארגן כבר, עצלן!" אתה שומע צעקות רמות שמכוונות אליך ולפני שאתה מספיק לפקוח את עיניך ולקום מהמיטה אתה חוטף בראשך חפץ קשה שמרעיד את ראשך מעט מעוצמת הפגיעה. "זאת הייתה המחבת שלי. תקבל עוד מכה כזאת אם תמשיך לרבוץ במיטה יותר משתי דקות!" שאג עליך קול נשי אך קשוח, ואתה מבין שזאת לאנה, מנהלת אגף המתמחים של מסדר האש. "לב האבן", זהו כינוייה. "זוז!!!!" היא צורחת עליך, ואתה קופץ מהמיטה בבהלה ורץ לבית המרחץ לשטוף את פניך כדי להתעורר. אתה מתלבש מהר בעוד לאנה צועקת עליך, כלל לא שם לב לכל שאר הדברים שמתרחשים בחדר השינה של המתלמדים. אתה מסיים להתארגן והיא מפנה אותך מהחדר באלימות ואתה נזרק למסדרון הראשי של המבצר. אתה נוחת על הרצפה ולאנה שולפת נער נוסף מהחדר ומפילה אותו עליך, ואתם מסתבכים בפלונטר ומתקשים לצאת ממנו. הנער מתחיל להתרגז עליך ולפני שהוא מאבד עשתונות מישהו שולף אתכם אחד מהשני והנער ממהר במורד המסדרון. אתה שם לב שזהו החונך שלך, יוליוס. "זה הזמן. הטקס כבר התחיל ואתה צריך להיות שם, עוד מעט תקבל את הפוקימון הראשון שלך.. בחיי, היה כיף לחנוך אותך. אני שמח שהיית המתלמד שלי, למרות שאני מצטער על שאביך, החונך הקודם שלך, נפטר... ועכשיו, אין זמן לבזבז! בוא נלך!" הוא אומר לך במהירות ועם חיוך קטן על פניו מריץ אותך במורד המסדרון עד שאתם יוצאים אל החצר הגדולה שבמרכזה במה ענקית שיועדה רק בשביל הטקס הזה. הכיסאות עומדים בשורות מולה ואתה מבחין בתור של מתלמדים מחכים לקריאת שמם כדי לעלות ולבחור את הפוקימון שלהם. יוליוס דוחף אותך לתור ונעלם מעיניך. אתה ממתין בהתרגשות והמתלמדים עולים והולכים, ולבסוף מגיע השם שלך ואתה נקרא אל הבמה, מלווה בקריאות שמחה מצד קהל האבירים. אתה שם לב ליוליוס מנופף לך לשלום בחיוך גדול וגאווה בעיניו. אתה עולה לבמה ואביר זקן בשריון זהוב וחרב אדומה בחגורתו פונה אליך ברשמיות: "וויליאם, נערי. הגעת לרגע המרגש הזה. הגיע הזמן שלך לבחור בפוקימון שלך. במי תבחר?" הוא שואל, ומחווה בידו על שתי מפלצות:
- גראוליט
- פולריאון

עמית:
צייר מוכשר מאוד שיצא לי לדבר איתו פעם בdeviantart. כשייגמרו לי אעבור לספרייטים, אבל זה רק כדי שתבינו איך הם נראים באמת במשחק, מה הגודל שלהם לעומתכם ולעומת פוקימונים אחרים, ואיך להשתמש במאפיינים פיזיים שלהם לטובתכם.
אם כבר מדברים על הגדלים שלהם, אם תנסה לסחוב את אמבי מהר מאוד תשבור לעצמך את הגב~
------------------
אמבי מהנהן ומתחיל לרוץ על דרך הטחב, עוצר לפעמים לראות איפה אתה וממשיך לרוץ. אתה עולה על סוסך ומדרבן אותו ואתם מתחילים לדהור על דרך הטחב. אתה דוהר במשך זמן מה עד שאתה רואה קבוצת אבירים דוהרים לעברך. אמבי נעצר כמה צעדים לפניך וממתין לך, לא בטוח אם להמשיך לכיוון הסוסים הרועמים או לפנות לאחור. אתה מביט באבירים בעיון, הם לא נראים כמו אבירים מהמסדר שלך, אבל ממרחק כזה אתה לא יכול להיות בטוח.

אני אשמח אם תשלח לי פה או בה"פ תמונות של הפוקימונים כי זה מדהים!!!
------

"בוא פשות נעמוד בצד הדרך ולא נפריע להם" אגיד לאמבי 'אני רק מכווה שהם יתעלמו ממני' אחשוב בפחד ואחפס עץ להסתתר מאחוריו

מייקל:
צ'ארמנדר שומע את קולך ומתחיל לרוץ לעבר הכיוון שלו, כמו גם המפלצת שמסובבת את ראשה לעברך, מקור הקול, ומתחילה להתקדם אליך. צ'ארמנדר מגיע אליך ראשון ומבעיר את החץ שבקשת שלך עם גחלים בוערים שהוא מוציא מפיו, אך אתה נותר חסר אונים משום שהעשן הסמיך חוסם לך את שדה הראייה ואתה לא יודע איפה המפלצת. תוך כמה דקות העשן מתפזר ואתה מוצא את עצמך עומד מול המפלצת. אתה אינסטינקטיבית יורה את החץ הבוער לתוך עינה הימנית והיא שואגת במחאה. אתה נרתע אחורה וזז אחורה בפחד יחד עם צ'ארמנדר המבוהל. המפלצת מביטה בכם בעינה השמאלית בזעם ולפתע יוצאים מהפרח שעל גבה עלים בצורת סהר שמתבייתים עליך בכוונה לחתוך אותך לחלקים (Razor Leaf).

עמית:
אתה נעמד לצד הדרך עם אמבריאון. אתה סורק את סביבתך, מחפש עץ להתחבא מאחוריו. אתה רואה שהדרך מישורית ופתוחה, עם שדות משני צדדיה שנמשכים עד לאופק, בלי שום גבעה או עץ להסתתר מאחוריהם. האבירים מגיעים אליכם בדהירות ולפתע מבחינים בכם ומקיפים אתכם במעגל. אתה מבחין במפלצת, בערך בגודל של אמבי רצה לצד האביר שמוביל את החבורה, וכשהם מקיפים אתכם במעגל המפלצת נעמדת לצד אותו אביר ואתה יכול לבחון אותה בעיון. היא מפוספסת בפסים שחורים במגוון צורות על גופה הכתמתם ורעמה לבנה בוקעת מצווארה, ראשה וזנבה. טפריה נראים חדים ביותר וכך גם ניביה (http://th09.deviantart.net/fs71/PRE/...is-d5oz5iy.jpg - גראוליט, הקטן יותר)
"אז מי אתה? אני רואה פה פוקימון שחור, כך שאניח שאתה אביר. אני גם מניח שאתה ממסדר האופל, שכן רק לו יש פוקימונים בצבעים כאלה. אני רוג'ר, אביר ממסדר האש. אלה הם חבריי למסע. אני אהרוג אותך, אביר שחור, ואזכה למוניטין טוב כאביר חזק. אם תסרב לקרב אחד על אחד מולי ומול שותפי, גראוליט, נהרוג אותך בכל מקרה. אז איך אתה מעדיף למות?" שואל אותך האביר המנהיג, שמתגלה כרוג'ר, בזלזול והבעת בוז על פניו.

פורסם במקור על ידי smoker

עמית:
האבירים מגיעים אליכם בדהירות ולפתע מבחינים בכם ומקיפים אתכם במעגל. אתה מבחין במפלצת, בערך בגודל של אמבי רצה לצד האביר שמוביל את החבורה, וכשהם מקיפים אתכם במעגל המפלצת נעמדת לצד אותו אביר ואתה יכול לבחון אותה בעיון. היא מפוספסת בפסים שחורים במגוון צורות על גופה הכתמתם ורעמה לבנה בוקעת מצווארה, ראשה וזנבה. טפריה נראים חדים ביותר וכך גם ניביה (http://th09.deviantart.net/fs71/pre/...is-d5oz5iy.jpg - גראוליט, הקטן יותר)
"אז מי אתה? אני רואה פה פוקימון שחור, כך שאניח שאתה אביר. אני גם מניח שאתה ממסדר האופל, שכן רק לו יש פוקימונים בצבעים כאלה. אני רוג'ר, אביר ממסדר האש. אלה הם חבריי למסע. אני אהרוג אותך, אביר שחור, ואזכה למוניטין טוב כאביר חזק. אם תסרב לקרב אחד על אחד מולי ומול שותפי, גראוליט, נהרוג אותך בכל מקרה. אז איך אתה מעדיף למות?" שואל אותך האביר המנהיג, שמתגלה כרוג'ר, בזלזול והבעת בוז על פניו.

'יופי לא הספקתי לעשות צעד אחד ואני כבר עומד למות' אחשוב בכעס אביט באמבי ואנסה להבין מה פרצופו אומר "מה כבר יש לי להפסיד" אומר בעצב "לפחות אני אוכל לקרוע לך את הצורה לפני שחבר שלך יערוף את ראשי" אגיד בזילזול "נראה אותך" אזלזל בא יותר " או שפתאום 'נשרף' לך האומץ" אגיד ואעשה מרכאות במילה נשרף עם האצבעות שלי "תתכונן אגיד לפוקימון שלי "זה יהיה קל" אגיד לו 'או קשה מאוד' אחשוב

פורסם במקור על ידי Smoker

עמית:
מתוחכם אתה XDD
תזכור מה ההתקפות שלך:
Faint Attack, Tackle, Confuse Ray, Quick Attack
הקרב יתנהל בשני מישורים - אתה VS רוג'ר ואמביראון VS גראוליט
---------
אתה מביט בפניו של אמבריאון והוא מביט בך בנחישות, כמו אומר שהגיע הזמן שלו להוכיח לך מה הוא שווה. אתה אומר לרוג'ר את דבריך ומבט זעם עולה על פניו. "אם כך, בחרת במוות אחרי השפלה. אין בעיה. פנו מקום, בחורים." הוא אומר בכעס, והאבירים זזים הצידה ומפנים לכם מקום להילחם. גראוליט נוהם לעבר אמבריאון, שמחזיר לו נהימה כעוסה. רוג'ר שולף את חרבו ומביט בך בזעם חסר מעצורים. "אנחנו עומדים לחסל אותך. קח אתה את המהלך הראשון, אולי זה יעזור לך איכשהו." הוא אומר בטון מלגלג.

בקרוב אני עורך בטופס את האופי וגם את המראה
-----

'טוב אני מניח שכאן אני מת' אחשוב 'אם פעמיים ביער לא מתתי אז פעם שלישית גלידה' אחשוב בצער "ממש אבירי מצדך" אגיד בלגלוג על זה שנתן לי לתקוף ראשון אשלף את הפגיון שנמצא בחגורתי מאחור ואסתיר אותו מאחורי ידי מוכן להגנה "מוכן אמבי?" אשאל את שועל האופל שלי "גרום לעינך לזהור בסגול אפל על מנת לבלבל את היריב (Confuse Ray) , ואז רוץ ותנגח הכי חזק שתוכל (faint attack) בפוקימון הזה" אגיד ובינתיים אתכונן ואצפה בתנועתו של האביר מולי

פורסם במקור על ידי smoker

רק כדי שלא תשכחו:

עמית על הqueen's road
מייקל ביער בפינה השמאלית למטה
עידן בטירה הכחולה


בר:
"וויליאם! אתה עוד תאחר לטקס הסיום שלך! זה לא מכובד! תתארגן כבר, עצלן!" אתה שומע צעקות רמות שמכוונות אליך ולפני שאתה מספיק לפקוח את עיניך ולקום מהמיטה אתה חוטף בראשך חפץ קשה שמרעיד את ראשך מעט מעוצמת הפגיעה. "זאת הייתה המחבת שלי. תקבל עוד מכה כזאת אם תמשיך לרבוץ במיטה יותר משתי דקות!" שאג עליך קול נשי אך קשוח, ואתה מבין שזאת לאנה, מנהלת אגף המתמחים של מסדר האש. "לב האבן", זהו כינוייה. "זוז!!!!" היא צורחת עליך, ואתה קופץ מהמיטה בבהלה ורץ לבית המרחץ לשטוף את פניך כדי להתעורר. אתה מתלבש מהר בעוד לאנה צועקת עליך, כלל לא שם לב לכל שאר הדברים שמתרחשים בחדר השינה של המתלמדים. אתה מסיים להתארגן והיא מפנה אותך מהחדר באלימות ואתה נזרק למסדרון הראשי של המבצר. אתה נוחת על הרצפה ולאנה שולפת נער נוסף מהחדר ומפילה אותו עליך, ואתם מסתבכים בפלונטר ומתקשים לצאת ממנו. הנער מתחיל להתרגז עליך ולפני שהוא מאבד עשתונות מישהו שולף אתכם אחד מהשני והנער ממהר במורד המסדרון. אתה שם לב שזהו החונך שלך, יוליוס. "זה הזמן. הטקס כבר התחיל ואתה צריך להיות שם, עוד מעט תקבל את הפוקימון הראשון שלך.. בחיי, היה כיף לחנוך אותך. אני שמח שהיית המתלמד שלי, למרות שאני מצטער על שאביך, החונך הקודם שלך, נפטר... ועכשיו, אין זמן לבזבז! בוא נלך!" הוא אומר לך במהירות ועם חיוך קטן על פניו מריץ אותך במורד המסדרון עד שאתם יוצאים אל החצר הגדולה שבמרכזה במה ענקית שיועדה רק בשביל הטקס הזה. הכיסאות עומדים בשורות מולה ואתה מבחין בתור של מתלמדים מחכים לקריאת שמם כדי לעלות ולבחור את הפוקימון שלהם. יוליוס דוחף אותך לתור ונעלם מעיניך. אתה ממתין בהתרגשות והמתלמדים עולים והולכים, ולבסוף מגיע השם שלך ואתה נקרא אל הבמה, מלווה בקריאות שמחה מצד קהל האבירים. אתה שם לב ליוליוס מנופף לך לשלום בחיוך גדול וגאווה בעיניו. אתה עולה לבמה ואביר זקן בשריון זהוב וחרב אדומה בחגורתו פונה אליך ברשמיות: "וויליאם, נערי. הגעת לרגע המרגש הזה. הגיע הזמן שלך לבחור בפוקימון שלך. במי תבחר?" הוא שואל, ומחווה בידו על שתי מפלצות:
- גראוליט
- פולריאון

'למה כולם כל כך ידידותיים היום' אחשוב לעצמי ואשפשף את המקום בו המחברת של לאנה פגעה בי קודם 'זה כל כך כואב אין לה טיפת סבלנות' אחשוב בכעס בעוד שיוליוס מדבר.
"תודה יוליוס אתה באמת עזרתה לי והתקדמתי אתך הרבה בתקופה קצרה יחסית" אומר ליוליוס בזמן ההליכה עם חיוך מאולץ על הפנים.
'כמה נחמד יוליוס הוא כל כך נרגש עבורי' אחשוב כאשר הראה את יוליוס מנופף לי ולרגע אספיק לשכוח את המקום בו אני נמצא, "אני צריך להתאפס!" אומר לעצמי בשקט 'ובכן ישנם שני פוקימונים אשר אני יכול לבחור פולריאון או גראוליט. פולריאון הוא חזק ומפותח כלומר שהיה לי כוח התחלתי גדול אבל זהו מצבו הסופי ורמת הכוח שלו לא תעלה משמעותית לעומתו גראווליט אומנם נראה חלש בהתחלה אבל כאשר הוא יתפתח הוא יהפוך לחזק ומרשים במיוחד.' עם מחשבה זו אומר לאביר הזקן לבוש שריון הזהב "אני בוחר בגראווליט כפוקימון שלי" בהחלטיות וקרירות מאטה שמאפיינת אותי.