נושא: Pokemon - Medieval Wars

ציטוט

"בשמחה!" הוא עונה בנחישות. "אבל אל תזלזל בי או בסייטר, כי אנחנו גם לא נמעיט בערככם ידידיי." הוא מוסיף בחיוך קטן ושולף את חרבו. "קרב חרבות. אני מולך. בוא נתחיל." הוא אומר ברוגע, ונעמד בעמידת מוצא, מחכה להתקפתך.

חחחחח ויש גם קרב מפלצות בו זמנית נכון? יש לי מגן?
_________________________________
אני נעמד בעמידת מוצא ואומר "היכון, הכן, צא" ורץ לצד השמאלי שלו ותוקף בדקירה לכיוון המפשעה כהטעיה ואז מכוון ליד שמאל שלו במהירות.

בר:
כרגע אין לכם, למעט מי שרשם ברקע שלו שהוא קרא הרבה על פוקימונים והוא מקבל קצת ידע על ההתחלה. אבל בקרוב תקבלו את כל הידע שאתם צריכים, משהו כמו פוקידע... אתם תראו
--------------
כשאתה מציע לגראוליט לאכול את הפגר של שועל העשב הוא מניד בראשו בשלילה ונראה קצת נגעל מהצעתך. אתה אוסף זרדים וגראוליט מבעיר אותם, ואתם כולכם מתיישבים מסביב למדורה לאחר שהשחזת את חרבך (אחלה רעיון! קבל ח"ח). "מי אתה?" אתה שומע לפתע קול ממש מאחורי אוזנך ומסתובב בזריזות, אבל אין שם אף אחד. "רוצה להיות.. חבר שלי?" אתה שומע את הקול שוב, הפעם מאחורי גראוליט, שנרתע בפחד וזוחל אליך.

מייקל:
אהא
וכמו שהצעת, זה יהיה קרב ואז קרב חדש. זאת אומרת אתה מולו ורק אז הפוקימונים
---------------
טוראק נראה מעט מופתע מההטעייה המתוחכמת שלך, אך הוא לא נופל שולל ומתחמק מהדקירה בזריזות, הודף את חרבך הצידה עם חרבו ומשלח אותה לכיוון בטנך.

ציטוט
טוראק נראה מעט מופתע מההטעייה המתוחכמת שלך, אך הוא לא נופל שולל ומתחמק מהדקירה בזריזות, הודף את חרבך הצידה עם חרבו ומשלח אותה לכיוון בטנך.

אתחמק לכיוון ימין, אומר "תזהר משמאל" ואז אתקןף מימין בשיסוף לכיוון הראש כדי לבדוק איפה הוא יותר חלש בצד ימין או שמאל.

פורסם במקור על ידי smoker

עידן:
חחח לדמות שלך לא לנער בן 15
-----------
המפלצת ממשיכה להתקדם לעברה וצעדיה מרעידים את האדמה. אתה מביט בה ברוגע ומתכונן לקפוץ הצידה ולתקוע בגרונה את חרבך כמו שרצית, וכשהיא מספיק קרובה אליך אתה זז הצידה ותוקע בה את חרבך, אך החרב לא חודרת את השריון הקשה של המפלצת ואתה מועף אחורה מעוצמת המכה. המפלצת עוצרת את עצמה שוב ומאתרת אותך, מתכוננת לתקוף בפעם השלישית. אתה מביט במפלצת בטשטוש, שוכב על גבך, ואתה מרגיש כאב חד בידך ורואה שהיא קצת נפוחה, כנראה שסדקת עצם. אתה חוזר להביט במפלצת ורואה שהמקום בו ניסית לתקוע את חרבך, הצבע של העור, מכסה את כל גבה של המפלצת עד לזנבה וגם את ראשה, אך לעומת זאת עור בגוון בהיר יותר מכסה את עור בטנה.

אני מחכה להזדמנות שלי כדי לקפוץ הצידה ולדקור אותה בגרונה, אך אני נכשל לצערי ומועף לצד. אני מסתכל עלייה וכאב חזק בידע לפתע הורגש. אני מסתכל אל היד, ורואה שהיא מעט מנופחת ומתאר לעצמי שזה סדק ביד. 'באמת? המפלצת העלובה הזו מעיזה בכלל להכאיב לי? מי היא?! מי היא חושבת שהיא, חצופה! אני הולך להרוג אותה לשסף את כולה, ולשתות כל טיפת דם מגופה, לאכול כל חלק בשרי אכיל בגופה מהעין ועד המעיים!!!!' אני חושב לעצמי מעוצבן, כמעט בהתמוטטות עצבים מסתכל אל המפלצת במבט שטוף שנאה ורצון להרגה. אני מסתכל אלייה, סורק את גופה ומגלה כי נקודת התורפה שלה היא בבטן. אני מחכה לזמן המתאים, התכנון שלי הוא שהיא תרוץ לכיווני, אני ארוץ לכיוונה. כאשר היא תקפוץ כדי לתפוס אותי, ולהרוג אותי, אני באותו הזמן החליק והרים את החרב לכיוון הבטן שלך, ובכך ההרוג אותה והזכה במקלחת עגונה. במידה וזה לא יעבוד, אני ייצור מצב שהיא תהיה חייבת לעמוד על שניים, אזרוק עליה חול, או יצור בצורה מסוימת מצב בו אני מדליק אש אשר תפחיד את המפלצת ואני אתקע בה את חרבי. אני חושב שמהירות רבה על תוכנית, ומחייך בסיפוק רגשי, 'זה הסוף שלך חלאה.' אני חושב לעצמי.

מייקל:
"זה לא הוגן להטעות עם מילים!" הוא מתלונן בעצבנות ומתחמק בקלילות מההטעייה שלך. לפתע הוא מפיל את עצמו על הרצפה ושולח את חרבו לכיוון רגליך.

בר:
"אביר במסדר האש, כל כך חלש? זה מאכזב. חשבתי שאבירים הם יותר חזקים..." הקול נאנח באכזבה, ולפתע גראוליט מתחיל לנהום ומזנק לעברך, בעוד אתה לא מבחין במשהו שמתקרב אליך במהירות מאחורה, מזנק עליך ומפיל אותך לרצפה, מצמיד את ראשך אליך. אתה שומע את גראוליט מייבב בכאב ולא מצליח להבין מה קרה. "רואה? חלש. כמו שאמרתי. אני דייגו, והארון שלי (http://th04.deviantart.net/fs70/PRE/...is-d5qfgeh.jpg) הרגע כיסח את הגראוליט שלך!" הוא צוחק, ומחזק את אחיזתו בידיך ומשנה את מיקום ברכו על גבך. "אתה פשוט עלוב. פתטי. אינסטינקטים נוראיים. יש לך משהו להגיד שיציל אותך?" הוא שואל ברשעות וקולו נוטף בוז.

עמית:
"בדיוק התכוונתי לשאול אם אוכל להצטרף אליך." הוא מחייך חזרה. "אני בטוח שאם אבוא איתך אפגוש פוקימונים רבים שאוכל לעזור להם, וזה בדיוק מה שאני רוצה. קצת חברה בדרך לא יכולה להזיק." הוא צוחק וקורץ אליך, ואתם עוצרים ליד הפונדק וחואן מוביל את הסוסים לאורווה מאחוריו. אתם מאחסנים את הסוסים ונושאים את אמבריאון לתוך הפונדק. ברגע שאתה נכנס אליו גל של ריחות עוטף אותך. ריחו החזק של האלכוהול גובר על כולם, אך אתה מצליח להריח גם ריח של מאכלים טריים וזיעה. "זה הפונדק הקטן של משפחתי. בוא אחריי." חואן לוחש לתוך אוזנך, ומוביל אותך בתוך ההמולה והחוצה ממנה, אל גרם מדרגות קטן בצד שמאל של הפונדק שעולה למעלה. אתם מטפסים בזריזות ומגיעים למסדרון ארוך מלא חדרים, וחואן פותח את הדלת שמולכם ונכנס לתוך החדר המואר. "כנס, כנס." הוא מזמין אותך פנימה וסוגר אחריך את הדלת. אתם מניחים את אמבריאון על המיטה וחואן נשכב על הרצפה, תוחב את ידו לחריץ בין המיטה לרצפה ומוציא מן קמע מוזר, סוג של תליון, עם אבן כחולה זוהרת באמצעו שמוקפת בפיתול של מתכת כסופה ומבריקה. "זה תליון קסום שמרפא פוקימונים. לכל אחד במשפחה יש כזה." הוא אומר לך, ותולה את התליון על צווארו של אמבריאון. "תוך כמה שעות הוא יירפא. נצטרך להמתין עד שהוא יחלים.." הוא נאנח, ומתיישב על קצה המיטה.

עידן:
בזמן שאתה חושב על תוכניתך המפלצת מתאוששת מהבלבול שקיבלה אחרי ההתקפה האחרונה שלך ומתחילה להתרחק ממך על מנת לצבור תנופה ולהתנגש בך עם כל משקל גופה, ואולי אפילו למחוץ את גופך השברירי על צד הזירה.

ציטוט
"זה לא הוגן להטעות עם מילים!" הוא מתלונן בעצבנות ומתחמק בקלילות מההטעייה שלך. לפתע הוא מפיל את עצמו על הרצפה ושולח את חרבו לכיוון רגליך.
אני קופץ מהר ומנסה לנחות לו על החרב ולעמוד עליה ואז אומר ״ במלחמה אין חוקים זה או שאתה מנצח או שאתה מפסיד אז תיהיה מרוכז.״ ובינתיים חושב ׳ הוא חלש משמאל׳.

פורסם במקור על ידי smoker

[b]
עידן:
בזמן שאתה חושב על תוכניתך המפלצת מתאוששת מהבלבול שקיבלה אחרי ההתקפה האחרונה שלך ומתחילה להתרחק ממך על מנת לצבור תנופה ולהתנגש בך עם כל משקל גופה, ואולי אפילו למחוץ את גופך השברירי על צד הזירה.

אני אוחז בחרבי האיתנה, ומוכן לכל דבר שהמפלצת המטומטמת הזו רק תעשה. כרגע נצמד לתוכנית הראשית שלי. מחכה שהיא רק תפתח בריצה, ואני אחריה. 'אסור לי לתת לה להישכב עליי, כל צריך להיות תוך כדי תנועה.' אני חושב לעצמי, וזורק מתחיל להוריד את השריון משום שהוא מכביד עליי. אני זורק גם את המגן שנהיה לצערי די מיותר. 'זה רק אני ואת מפלצת מטומטמת!!!' אני חושב בזעם ומתי שהיא מתחילה לרוץ אני מתחיל לרוץ, לפי התכנון הקודם שלי.

בר:
אחלה תגובות, תמשיך ככה~
---------
"לא, אני סתם שיחקתי בך! לא ראית את זה בא, נכון?" הוא מתרברב, ואחיזתו מתרופפת מעט. ברגע שזה קורה אתה הופך את עצמך והודף אותו מעליך. הוא מתגלגל על הרצפה כמה מטרים ונעצר. אתה מתרומם ורואה את גראוליט מעולף על האדמה ופוקימון משוריין קטן ונחוש, ככל הנראה ארון המדובר, עומד לידו ומחכה.
"נכון! אני לא מאף מסדר. אני שונא אבירים. אני וארון לא ממש חזקים מול האבירים אז אנחנו משתמשים בתרגילים כדי לנצח אותם. מאז שעזרתי לארון פעם הוא החליט לעזור לי ואנחנו נהרוג את כל האבירים מכל המסדרים!" הוא אומר בנחישות בזמן שהוא מתיישב על הרצפה ומלטף את ראשו בכאב, במקום שבו נחבט בקרקע.

מייקל:
התרגיל שלך מצליח ואתה נעמד על חרבו של טוראק ומצמיד אותה לאדמה. "חיכיתי שתעשה את זה!" הוא צוחק, ובתנופה מרים את חרבו כשאתה עליה, ואתה נופל על הרצפה וגופך נחבט בקרקע בחוזקה. טוראק ממהר להצמיד אותך לאדמה ומניח את להב חרבו על גרונך. "אז, הכל הולך במלחמה, לא?" הוא מחייך אליך.

עמית:
"מבין את זה, תנוח כמה שתרצה. ברגע שהוא יירפא, לאן אנחנו ממשיכים?" הוא שואל אותך בהיסוס. "מה המשימה שנתנו לך? אמרת שאתה ממסדר האופל, לא?" הוא מוסיף בעצבנות ונראה מעט לא בטוח בעצמו כשהוא שואל אותך את הדברים האלה, אולי חושש שתכעס עליו ותסלק אותו.

עידן:
אתה נעמד מול המפלצת אחרי שהורדת את השריון וזרקת את המגן ומביט בה בנחישות. היא מחזירה לך מבט נוקב ומתחילה לרוץ לכיוונך, מכוונת את הקרן שלה אל ליבך במטרה לשפד אותך.

לידי:
את במשחק 3>
--------------
אתת יורדת מסוסך המותש מול שעריו של מסדר השמיים ונוקשת על דלת העץ של המבצר בעזרת ידית המתכת הכבדה המחוברת אליה. הנקישות משמיעות קול עמוק ומהדהד שגורם לך להירתע מעט ביראה. לאחר זמן מועט של המתנה השערים נפתחים לרווחה ואת מוליכה את סוסך דרכם, ומולך מתגלה נוף מעורר יראה של שביל מרוצף שיש ולבן, מסוונר כאור הבוקר, ומצדדיו גנים מטופחים ופורחים, מעוצבים בקפידה, ופסלי אבירים מוצבים לכל אורך הדרך ומוסיפים למראה מעורר ההשתוממות. את מתהלכת באותו שביל וקול נקישות פרסותיו של סוסך על המרצפות משמיע קול חזק שמפר את הדממה השוררת במקום. את מרימה את ראשך למעלה ומולך מתנשא מבצר אימתני וגבוה שמיתמר אל על, שמתחבר בגשר במרום אל המבצר שמאחוריו. את מובילה את סוסך לדלת עץ קטנה יותר, הדלת של המבצר עצמו, ומגלה שהשער דרכו עברת קודם היה השער של החומה המקיפה את המבצר מכל עבריו. את נוקשת קלות על הדלת וממתינה לתשובה, אך את לא מקבלת כל מענה. לפתע סוסך נרתע בבהלה וצוהל בפחד, ואת מסתובבת בהפתעה ולפתע מחווירה כנגד רצונך. את רואה מימינך כלוב ברזל ענק וחלוד, ששערו פתוח, ומחוץ לכלוב, על השביל מולך, עומדת מפלצת שנוהמת עלייך באיום (http://ruth-tay.deviantart.com/art/Houndoom-332907889 - האונדום). קרניים יוצאות מראשה, צבעה שחור וניביה מבהיקים באור השמש, והיא חושפת אותם לעברך ושואגת בזעם. הסוס שלך משתחרר מאחיזתך ודוהר לצד השני של הגן, והמפלצת מתחילה להתקרב לעברך, משחרת לטרף.

עמית:
אתה יכול להגיד שאתה מנסה להירדם, אתה לא יכול לקבוע שאתה נרדם. לא נורא~
----------------
אתה מרגיש שעיניך נעצמות ונרדם, כלל לא שומע מה חואן מגיב על דבריך. אתה מתעורר משינה נטולת חלומות כשאתה מרגיש משהו מחוספס ורטוב על לחייך. אתה פוקח את עיניך ורואה את אמבריאון מלקק אותך ומביט בך בשמחה. "אה, התעוררת. אמבריאון החלים לגמרי. וזה היה מהיר, אתה צריך להתגאות בו, הוא חזק." אתה שומע את קולו של חואן מאחוריך.