נושא: Pokemon - Medieval Wars

עמית:
אתה לא בורח כל כך בקלות x3
------------
"אני מסכים, בוא נזוז." חואן ממלמל, ומתחיל לדהור אחריך, כשלפתע סוסו מחליק ושניהם נופלים למשטח הקרח. רעש החבטה שלהם גורם לך להסתובב ואתה רואה שסוסו של חואן שבר את רגלו בנפילה. חואן קם במאמץ ומשפשף את גבו בכאב. "אנחנו לא נצליח לטפס.. גם אם אנטוש את הסוס, הצוק אנכי מדי. לא אצליח. תתרחק אתה, אני אסתדר..." הוא צועק לעברך בייאוש.

אני עומד למות )): שוב ))):
----------------------------------

"נראה לך" אצעק "אני לא עוזב אותך" אגיד בביטחון שלא יקרא כלום "חכה" אגיד ואבדוק מה יש עלי וסביבי

פורסם במקור על ידי smoker

אם תמשיכו להשקיע ככה בתגובות שלכם בסוף שלי ייראו גרועות ><"
אל תתייחסו זה מעולה ככה! P:

בר:
תבורך~
----------
"איך אתה... אתה לא אמור... תהיה בשקט! זה לא עניינך! אני אחסל אותך, לא משנה מה המטרה שלך, כי גם אתה אביר!" הוא אומר בזעם בזמן ריצתו, וחרבותיכם מתנגשות בקול צלצול מתכתי. אתה בולם את התקפתו והודף אותו אחורה בגסות והוא עוצר את עצמו ומביט בך בהערכה מחודשת. "יש לך הרבה כוח. אבל זה לא יעזור לך!" הוא קורא בכעס ומתחיל לדקור אותך במהירות, אבחות קצרות ומהירות לכיוון פניך ובטנך.

" אתה ממש מהיר" אומר לו בעודי מנסה להתחמק מהדקירות המהירות שלו.
'אני לא יוכל להחזיק מעמד עוד הרבה בקצב הזה' אחשוב לעצמי ואתחיל להתנשף, 'אני צריך לחקות לזמן המתאים ואז לתקוף' אמשיך בלומר לעצמי וכאשר דייגו בין דקירה ולבין דקירה אני אתן מכה עם חרבי במהירות לכיוון גרונו את לא אשסע אותה.
"דייגו אני לא מבין למה אתה רוצה להרוג אותי אבל אני ממש לא רוצה להרוג אותך, וזה לא מעניין אותי עם אבירים פעם פגעו במישהו יקר לך יש לי מטרה להפיל את מסדר האופל ואני לא רוצה להרוג א אחד אחר חוץ מהאברים שלהם." אומר לו בסמכותיות כאשר חרבי על סף נגיעה בגרונו.

עידן:
המפ, מספר המ"תים שאתה מנהל אמור להשפיע על מספר התגובות שלך, לא על האיכות שלהן P:
דרקוניות? באמת? תגיד יפהפיות, אני יודע... אה! "מה פרי בשל כמוך עושה פה?" אהא~!
-------------------
"ארלנד... אני זוכרת אותו. יצא לי להילחם בו פעם. יריב ראוי... היה לי קשה, הצלחתי לברוח בעור שיניי. הוא ידע להילחם טוב, ממש טוב. לא ידעתי שהוא נהרג..." היא ממלמלת לשמע דבריך ושותקת כשאתה ממשיך. "נשים יכולות להיות אבירות במסדר השמיים. המנהיגה שלנו כיום היא אישה. זה המסדר היחיד שמקבל נשים, לכן אני נמצאת בו." היא משיבה לך, ומסמיקה מעט כשאתה מביט באזוריה המוצנעים. "אם כך, קח לך יום להחלים. אתה בנוי טוב, אני בטוחה שאתה כבר יכול לעמוד, גם אם במעט כאב. קח לך את הזמן להכיר את המבצר קצת, או שתחזור לנוח. מחר נתחיל בהכנות ליציאתך." היא נאנחת בכבדות ויוצאת מהחדר, סוגרת אחריה את הדלת בשקט.

מייקל:
"נאום יפה, אבל זה לא מה שיעזור לך לנצח!" הוא אומר לך בזלזול מזויף. "סייטר, תצא מהעשן עם מתקפה מהירה (Quick Attack), לפני שהוא יספיק לפגוע בך, ואז תתקוף אותו עם חיתוך פראי (Fury Cutter)!" הוא מורה לסייטר בחיוך קטן. צ'ארמנדר יורק עשן שחור מפיו שמכסה את רוב השטח. העשן סמיך מדי ואתה לא יכול לראות מה קורה בשדה הקרב. לפתע אתה מבחין בסייטר יוצא מהעשן בזריזות ונעמד מחוץ לטווח שלו, ממתין לצ'ארמנדר שייצא. זה נראה שצ'ארמנדר עדיין מחפש את סייטר בתוך העשן, ואתה לא רואה אותו יוצא החוצה.

30/30

VS

30/30

לידי:
אני פשוט נהניתי לקרוא איך הדמות שלך פסלה פוקימונים XDD
-------------
"הוא מאולף, הוא לא יתנפל עלייך!" הוא צוחק למשמע דברייך המפוחדים, ופותח את הכלוב בזהירות. "זה טארפינץ'. הוא יכול לתקוף את יריבו בנשיכה (Bite), להתגנב מאחוריו ולהכות בו בחוזקה (Faint Attack), להעיף חול על אויבו כך שיתקשה לראות ולכוון (Sand Attack) והוא יכול לחפור מערכת של בורות מתחת לאדמה ולתקוף את האויב מתוך האדמה (Dig)", הוא אומר לך, וטארפינץ', הוא הלטאה החומה, קופץ אל האדמה ונצמד לרגלך, מחכך בה את ראשו הענקי, שמשקלו אמור להפיל אותו לקרקע. את תוהה כמה כוח הוא צריך כדי להחזיק את ראשו באוויר, אבל התהייה נעלמת כשהמאסטר החדש שלך פונה אלייך שוב. "אני רוצה שתעבירי הודעה בשבילי. מסדר השמיים יושב ממש אחרי משטח הקרח הגדול, שמשתרע לאורך קילומטרים. יחידת ההתקפה שלנו נמצאת על קו הגבול של האדמה עם משטח הקרח, אולי קצת אחריו. אני רוצה שתעבירי להם את ההודעה הזאת: 'אנא נטשו את שדה הקרב וחזרו חזרה אחורה כנסיגה טקטית, צבאות האויב מתכננים להקיף אתכם משני הצדדים ולטפל אחד בשני אחרי שיחסלו אתכם. אם כי העוינות ביניהם לא נעלמה ומידע זה נובע מהשערות בלבד וחסר ביסוס אמיתי, אנו מעדיפים בדרג הרם שלא לסכן אתכם לשווא ושתחזרו הביתה בשלום לפני שיהיו אבדות. על החתום, וונג, מנהיגת מסדר השמיים'". הוא מסיים את דבריו, אומר את ההודעה קצת יותר לאט, אולי כדי להתחשב במוחך הקטן, ופותח את פיו שוב. "זה בסדר אם את לא מבינה את הדברים, זאת השפה הגבוהה שהקצינים מדברים בה. רק תעבירי את ההודעה, זה חשוב. חיי אבירים תלויים במהירות בה תעשי זאת. האבירים שלנו מאוד גאוותניים, ולכן תנסי להיות מבוישת כלפיהם, שלא יחשבו שאנחנו מרחמים עליהם או מזלזלים בכוחם. דרך צלחה!" הוא אומר לך בחיוך, עולה על הציפור הענקית שלו והיא חצי מדדה חצי עפה אל מעבר למבצר, את לא רואה לאן. את מסתובבת לעבר השער ורואה שהוא נפתח לאיטו, כמו רומז לך לעבור דרכו. טארפינץ' מתגרד על רגלך ונראה שאנן לגבי הדברים.

קאי:
אולי עדיף שתתחבאי או לפחות תתכנני אסטרטגיית קרב. לעמוד בשטח פתוח ולחכות מסכן אותך~
------------------
את מתרוממת לאחד שהתכופפת לסינדקוויל ושניהם בוהים במתח ביער, באזור בו נשמעו הרעשים, ומנסים לפענח מי עשה אותם. את מבחינה בצל מתחיל לנוע לעברכם, הוא נראה גדול ומאיים ואת לא יכולה שלא להירתע אחורה. אך לפתע יוצא מתוך היער שועל חום קטן עם זנב פרוותי ומבט שאנן בעיניו (http://th07.deviantart.net/fs70/PRE/...is-d5mzfqy.jpg - איווי). השועל מביט בכם בזלזול וממשיך להתקדם אל תוך קרחת היער באיטיות, מתעלם מכם לחלוטין.

עמית:
אני לא אהרוג אותך, רק אגרום לך ללכת לאן שאני רוצה שתלך P:
-----------
אתה בוחן את סביבתך ורואה שאתה נמצא במישור שטוח וחסר חיים, למעט שיח או שניים לצד הדרך, ולא יכול שלא לשחרר אנחה בלתי רצונית מפיך. "אני אחצה את משטח הקרח... אני לא בטוח מה יש בצידו השני, אבל זה הפיתרון היחיד. אתה תחזור למסדר שלך, אני אסתדר." אתה שומע את קולו החלוש של חואן מלמטה.

בר:
אתה מצליח להתחמק מדקירותיו בזריזות ומנסה לשסף את גרונו. הוא נרתע לאחור, מועד, ונופל על גבו בשנית. "לעזאזל עם חוסר שיווי המשקל שלי! שוב הוא מכשיל אותי..." הוא מסנן בכעס עצמי. "אז אתה גם זריז. יופי, הבסת אותי. אתה מרוצה? אתה יכול להרוג אותי. לא משנה מה אתה אומר, אני יודע שאתה רוצה. אתם האבירים רק רוצים להרוג. אחד את השני או פוקימונים, זה לא משנה. תמיד להרוג..." הוא ממלמל לעברך בייאוש.

פורסם במקור על ידי smoker

לידי:
אני פשוט נהניתי לקרוא איך הדמות שלך פסלה פוקימונים xdd
-------------
"הוא מאולף, הוא לא יתנפל עלייך!" הוא צוחק למשמע דברייך המפוחדים, ופותח את הכלוב בזהירות. "זה טארפינץ'. הוא יכול לתקוף את יריבו בנשיכה (bite), להתגנב מאחוריו ולהכות בו בחוזקה (faint attack), להעיף חול על אויבו כך שיתקשה לראות ולכוון (sand attack) והוא יכול לחפור מערכת של בורות מתחת לאדמה ולתקוף את האויב מתוך האדמה (dig)", הוא אומר לך, וטארפינץ', הוא הלטאה החומה, קופץ אל האדמה ונצמד לרגלך, מחכך בה את ראשו הענקי, שמשקלו אמור להפיל אותו לקרקע. את תוהה כמה כוח הוא צריך כדי להחזיק את ראשו באוויר, אבל התהייה נעלמת כשהמאסטר החדש שלך פונה אלייך שוב. "אני רוצה שתעבירי הודעה בשבילי. מסדר השמיים יושב ממש אחרי משטח הקרח הגדול, שמשתרע לאורך קילומטרים. יחידת ההתקפה שלנו נמצאת על קו הגבול של האדמה עם משטח הקרח, אולי קצת אחריו. אני רוצה שתעבירי להם את ההודעה הזאת: 'אנא נטשו את שדה הקרב וחזרו חזרה אחורה כנסיגה טקטית, צבאות האויב מתכננים להקיף אתכם משני הצדדים ולטפל אחד בשני אחרי שיחסלו אתכם. אם כי העוינות ביניהם לא נעלמה ומידע זה נובע מהשערות בלבד וחסר ביסוס אמיתי, אנו מעדיפים בדרג הרם שלא לסכן אתכם לשווא ושתחזרו הביתה בשלום לפני שיהיו אבדות. על החתום, וונג, מנהיגת מסדר השמיים'". הוא מסיים את דבריו, אומר את ההודעה קצת יותר לאט, אולי כדי להתחשב במוחך הקטן, ופותח את פיו שוב. "זה בסדר אם את לא מבינה את הדברים, זאת השפה הגבוהה שהקצינים מדברים בה. רק תעבירי את ההודעה, זה חשוב. חיי אבירים תלויים במהירות בה תעשי זאת. האבירים שלנו מאוד גאוותניים, ולכן תנסי להיות מבוישת כלפיהם, שלא יחשבו שאנחנו מרחמים עליהם או מזלזלים בכוחם. דרך צלחה!" הוא אומר לך בחיוך, עולה על הציפור הענקית שלו והיא חצי מדדה חצי עפה אל מעבר למבצר, את לא רואה לאן. את מסתובבת לעבר השער ורואה שהוא נפתח לאיטו, כמו רומז לך לעבור דרכו. טארפינץ' מתגרד על רגלך ונראה שאנן לגבי הדברים.

'לא מבינה את הדברים... מי הוא חושב שאני, ילדת כפר בורה?!' אני נעלבת מהזלזול שלו ביכולות השכליות שלי, אך לא אומרת דבר. אני מחכה בשקט עד שילך ובועטת בלטאה הנדבקת אליי. תוך כדי שאני משננת לעצמי שוב ושוב את המשפט שאני צריכה להעביר אני ניגשת אל הסוס שלי, בודקת שהוא כבר רגוע ומושכת אותו אל כיוון איפה שעמדתי קודם. אם הוא עדיין לחוץ אני קודם מרגיעה אותו ואז מושכת אותו. אני מרימה את הלטאה הקטנה מאיפה שהשארתי אותה או מאיפה שהיא התהלכה לה בזמן שלקחתי את הסוס ומניחה אותה על ראשו. לאחר מכן אני מטפסת בעצמי על הסוס, מכוונת אותו אל היציאה מהמקום, אל הכיוון אליו כיוונו אותי ללכת. עדיין ממלמלת לעצמי את המשפט שאני צריכה להעביר.

עמית:
אני לא אהרוג אותך, רק אגרום לך ללכת לאן שאני רוצה שתלך p:
-----------
אתה בוחן את סביבתך ורואה שאתה נמצא במישור שטוח וחסר חיים, למעט שיח או שניים לצד הדרך, ולא יכול שלא לשחרר אנחה בלתי רצונית מפיך. "אני אחצה את משטח הקרח... אני לא בטוח מה יש בצידו השני, אבל זה הפיתרון היחיד. אתה תחזור למסדר שלך, אני אסתדר." אתה שומע את קולו החלוש של חואן מלמטה.

"אני לא עוזב אותך!" אצעק חזרה אבדוק מה הגובה של הצלע שאני אליה ואחשוב אם אני אקפוץ למטה מה יקרא לי או לאמבריאון

פורסם במקור על ידי smoker

[b]
בר:
אתה מצליח להתחמק מדקירותיו בזריזות ומנסה לשסף את גרונו. הוא נרתע לאחור, מועד, ונופל על גבו בשנית. "לעזאזל עם חוסר שיווי המשקל שלי! שוב הוא מכשיל אותי..." הוא מסנן בכעס עצמי. "אז אתה גם זריז. יופי, הבסת אותי. אתה מרוצה? אתה יכול להרוג אותי. לא משנה מה אתה אומר, אני יודע שאתה רוצה. אתם האבירים רק רוצים להרוג. אחד את השני או פוקימונים, זה לא משנה. תמיד להרוג..." הוא ממלמל לעברך בייאוש.

"אני אף פעם לא אמרתי שאני רוצה להרוג אותך, בסך הכל התגוננתי מההתקפה שלך אבל אם אתה כל כך רוצה למות אז הינה לך." אני אומר בקרירות והוריד את חרבי לאדמה ממש ליד ראשו.
"סתם צחקתי" אני אומר ואתחיל לצחוק באכזריות מעוטה, 'אוף אני לא רוצה להרוג אותו אין לו שום קשר עלי וחבל לי להרוג חפים מפשע, אבל אני חייב לראות שאני שולט במצב.'
'ומה אם ארון שלו הוא לא הולך לתקוף אחרי כל הבעלים שלו במצב נואש והוא כבר עילף מזמן את גראווליט' אמשיך ולחשוב ולסרוק את השטח כדי לראות אם המצב מבויים וארון מוכן למתקפת פתע לכיווני.

פורסם במקור על ידי smoker

[b]
בר:
תכננתי להשתמש בזה נגדך, אבל הבנת שגם הארון במערכה לפני שהספקתי. כל הכבוד, קבל צל"ש ממני~
---------
הוא מתכווץ בפחד כשאתה מוריד את חרבך ועוצם את עיניו בחרדה. הוא פוקח אותן לאחר כמה שניות ורואה שלא הרגת אותו, והוא מתרומם בכאב לישיבה. "אתה... חסת על חיי. אתה מקבל את כבודי. ארון, אל תתקוף." הוא נאנח, ולפתע אתה רואה את הארון מדשדש לעבר אדונו, אחרי שהופיע מאחוריך במרחק מטרים אחדים ממך. "אם כך, אני חב לך את חיי. אם אתה אביר, אז אלך עם זה עד הסוף. עד אשר אציל אותך ממוות או אפרע את החוב בדרך אחרת, אני אעקוב אחריך לאן שלא תלך. זה בסדר מצידך? אני וארון יכולים להגן על עצמנו ולהילחם. ויש לי סיכוי הרבה יותר גדול לחסל אבירים ממסדר האופל איתך, אני מניח. אז מה דעתך?" הוא שואל אותך, כמעט בתחנונים, ונראה כי השלים עם העובדה שהוא ילווה אותך במסעך גם הוא אינו רוצה בזה בכל ליבו. "תזכור שיש לך רק תועלת מלצרף אותנו. נעמוד בקצב שלך. אני רק רוצה להתחזק..." הוא ממלמל בחולשה, משאיר לך את הבחירה מה לעשות בו. הארון שלו מתיישב לידו ומביט בך בעיניים גדולות, ממתין למוצא פיך, גם אם הוא אינו מבין בדיוק מה אתה אומר זה נראה שהוא מצפה למה שתגיד.

'אך נו מה אני יעשה עכשיו, לפני רגע הוא רצה לחסל אותי ועכשיו הוא רוצה לחבור עלי, נו טוב אני מניח שלא יכול לצאת מזה כל רע אחרי הכל הוא די חזק וארון שלו הביס את גראוליט בקלות.' הרהר בזמן שהוא ממתין.
"אני מניח שאתה יכול לחבור לעלי ולגראוליט עד שתגיש שהתרתה את חובותיך עלי,אבל אני רוצה לשמוע על העבר שלך אתה יכול לראות את זה בתור עונש על כך שפגעת בגראוליט." אומר לו ברצינות ובקירורת כדי שיבין שאין לו דרך מנוסה מהשאלה.

עמית:
כל הכבוד, הייתי שובר לך יד או רגל בקפיצה אם לא היית בודק את זה, גם אתה מקבל צל"ש ממני~
-----------
"ת-תודה..." הוא ממלמל באנחה. אתה בודק את הצוק ורואה שהוא אנכי, חסר בליטות כמעט, ושגובהו הוא לא יותר מכמה מטרים, כך שלא תיפגע אם תקפוץ ותבלום את עצמך בגלגול. וכמובן שאמבריאון יוכל להסתדר עם גובה כזה.

אנסה לקפוץ מבלי לפצוע אותי "קדימה אמבי" אצעק לפוקימון שלי "אתה בסדר?" אשאל את ---- (אני כבר לא זוכר איך קוראים לו xd) ואבדוק אותו שלא שבר כלום "קדימה צריך לברוח מהחור הזה" אגיד ואחפס דרך כלשהי

טוב שחקנים יקרים, אני ממש מצטער על הפגרה הארוכה, נפל עליי עומס בכל מיני תחומים ולא היה לי זמן למחשב... אפצה אתכם בתגובות רבות מעכשיו~

עמית:
חואן, גם אני שוכח לפעמים xd
--------
אתה ואמבריאון קופצים למטה. אמבריאון מתגלגל באוויר ונוחת על רגליו ללא בעיות, ואתה מתגלגל על האדמה ונעצר בכאב. חואן רץ אליך מיד בזמן שאתה קם ובודק שלא שברת כלום. "אתה בסדר? היית צריך ללכת... הבנתי איפה אנחנו. זה מישור הקרח. אגם קפוא שנמצא בתוך מכתש... יש 3 יציאות ממנו. האחת מובילה לשטח של מסדר האש, השנייה לשטח נייטרלי והשלישית לשטח של מסדר השמיים. חוץ מזה שיש פה פוקימונים פראיים כמובן, שהם כנראה מסוכנים. אל תשכח שזה מישור קרח ממש ממש גדול שייקח לנו ימים לחצות, מה גם שאני לא בטוח באיזה כיוון היציאה לשטח הנייטרלי ואנחנו עלולים להיקלע לשטח של מסדר אחר בטעות..." חואן ממלמל ללא עצירות לנשימה בין המשפטים, ואתה מצליח במאמץ לקלוט את רוב דבריו בזמן שאתה מחפש לשווא אחר דרך לטפס למעלה.

בר:
נחמד, ניצחת P:
------------------
"אם כך, אספר לך..." הוא נאנח. "חייתי בכפר קטן על דרך המלכה. חייתי חיים שקטים ונעימים עד שבגיל 13, זה קרה. סוסים שועטים, צעקות, זעקות כאב ואבחות חרב, זה מה שאני זוכר. שלושת המסדרים ניהלו קרב עקוב מדם והשתמשו גם בכפר שלי כחלק מזירת הקרב. הם הרסו את הכפר ורצחו עשרות חסרי ישע, כולל משפחתי, אחיי, אחיותיי, הוריי... כולם נשחטו על ידי האבירים והפוקימונים שלהם. הכפר הושמד והאבירים עזבו, ממשיכים בהתנצחויות הבלתי פוסקות שלהם. אני ברחתי ליער ולכן ניצלתי. נותרתי לבד בעולם, היחיד ששרד את הטבח. נדדתי זמן רב, עד שראיתי קבוצת אבירים מתעללת בארון. הפתעתי אותם והרגתי אותם, זאת הייתה הפעם הראשונה שהרגתי. ארון החליט להצטרף אליי בנדודיי ואני נשבעתי לרצוח את כל האבירים. זה הסיפור שלי." הוא מסיים בעצב.

קאי:
סינדקוויל מצליח להתחמק בגלגול בזריזות מפתיעה אך השועל ממשיך בתנופתו ולא עוצר. סינדקוויל לא מעז לנסות לתקוף ונשאר בתנוחת המגננה שלו. השועל מבין שפספס, הוא נעצר במרחק כמה מטרים ממנו ומסתער בשנית, חסר פחד.

עידן:
אתה קם במאמץ ונעמד בכאב. הכאב לא נורא כל כך שתודה בו ותישכב חזרה ואתה מבין שתוכל לעמוד בו, גם אם הוא מציק במקצת. אתה עוקב אחרי האבירה ופותח את הדלת, שמובילה למסדרון ארוך שבצידו השמאלי דלתות נוספות ובצידו הימני גרם מדרגות ארוך ותלול שמוביל למעלה, לקומה העליונה. אתה מספיק להבחין בה נעלמת בסוף גרם המדרגות, אבל לא בטוח שתצליח לעלות את המדרגות, ואולי קצת מסקרן לבדוק מה מסתתר מאחורי הדלתות הנוספות.