נושא: The Five Nations

עמית

ספוילר

אתה עונה לאיש וחוזר בחזרה אל ספיל בריצה. הוא נמצא בנהר, איפה שהשארת אותו. אתה יכול לחזור לאיפה שהיית או להמשיך אל אחרי הנהר- מזרחה אל כיוון יער אטרנה.

אנדי

ספוילר

"גי!" גיבל קופצת כתגובה לשאלתך העצבנית. היא מסתובבת אליך, מפנה את גבה אל הפוקימון הפראי:"גי! גי!" היא עונה לך בעצבנות, קופצת במקום פעם אחת לאחר ה"גי" הראשון.
אתה לא מספיק להגיד את משפטך השלישי, אתה מרגיש כאב חד בכל גופך, כאילו הרגע דקרו אותך. הכאב נעלם לאחר שנייה, אבל הוא כאב מספיק כדי לגרום לך לאבד את שיווי משקלך וליפול, אתה רואה רק שחור.
הראיה שלך חוזרת כדקה אחרי שאתה שומע קולות פיצוץ שונים- אתה רואה אדמה. אתה מתיישב בזהירות ומסתכל סביב, הסלע שלפני מספר דקות היה חצי שבור נהרס לגמריי, בקצה ההריסות שלו שוכב המאגנמייט. עינו לבנה לגמריי, אתה לא יכול לראות את האישון שלו. גיבל עומדת לידך, מפנה אליך את הגב ונוהמת לכיוון הפוקימון החשמלי. ראשך, ידך ורגליך כואבות ומדממות, אבנים קטנות פצעו את בשרך כאשר נפלת. הדם נוזל באיטיות מהחתכים הקטנים על האדמה.

פורסם במקור על ידי dj pon-3

עמית

ספוילר

אתה עונה לאיש וחוזר בחזרה אל ספיל בריצה. הוא נמצא בנהר, איפה שהשארת אותו. אתה יכול לחזור לאיפה שהיית או להמשיך אל אחרי הנהר- מזרחה אל כיוון יער אטרנה.

אלך לכיוון יער אטאנה "אני רק מקווה שהוא בסדר" אגיד לעצמי ואחשוב על הפוקימון המסכן שהשארתי בבסיס "אני אל רוצה לגרום לעוד פוקימון חסר אונים טראומה כזו" אסביר לעצמי "וגם אני לא רוצה לראות שוב דם" אמלמל ואלך כאשר ראשי מביט באדמה

פורסם במקור על ידי dj pon-3

[b]
אנדי

ספוילר

"גי!" גיבל קופצת כתגובה לשאלתך העצבנית. היא מסתובבת אליך, מפנה את גבה אל הפוקימון הפראי:"גי! גי!" היא עונה לך בעצבנות, קופצת במקום פעם אחת לאחר ה"גי" הראשון.
אתה לא מספיק להגיד את משפטך השלישי, אתה מרגיש כאב חד בכל גופך, כאילו הרגע דקרו אותך. הכאב נעלם לאחר שנייה, אבל הוא כאב מספיק כדי לגרום לך לאבד את שיווי משקלך וליפול, אתה רואה רק שחור.
הראיה שלך חוזרת כדקה אחרי שאתה שומע קולות פיצוץ שונים- אתה רואה אדמה. אתה מתיישב בזהירות ומסתכל סביב, הסלע שלפני מספר דקות היה חצי שבור נהרס לגמריי, בקצה ההריסות שלו שוכב המאגנמייט. עינו לבנה לגמריי, אתה לא יכול לראות את האישון שלו. גיבל עומדת לידך, מפנה אליך את הגב ונוהמת לכיוון הפוקימון החשמלי. ראשך, ידך ורגליך כואבות ומדממות, אבנים קטנות פצעו את בשרך כאשר נפלת. הדם נוזל באיטיות מהחתכים הקטנים על האדמה.

את מנסה להרוג אותי??
_____________________
"אח, כואב" אומר בכאב גדול בזמן שאנסה לקום ולנקות את עצמי. "המקום הזה מאוד מסוכן, אנחנו צריכים להיזהר יותר. אבל תודה לך, את הצלת אותי. נראה לי" אומר לה בשמחה ואחבק אותה. "אני צריך לנקות את הפצעים. בואי נחזור מהר לעיר כדי לשטוף את הפצעים ולצלוע בחזרה לעבוד. אבל לפני זה נפנה את מגנמייט." אומר בחיוך ואפנה את מגנמייט אל מאחורי הסלע ואלך לכיוון העיר תוך כדי חיפוש אחרי פוקימוני אש אחרים שאולי יכולים לצוץ בדרך חזרה.

עמית

ספוילר

אתה ממשיך אל כיוון יער אטרנה, בוהה באדמה וסומך על פיל שיעקוב אחריך. אתה מתקדם בשביל דק ואפרפר, עליו צומחים מעט עשבים ופרחים. מצדך הימני נמצא הנהר, שם אמור לשחות פיל שלך. מצדך השמאלי נמצא שדא גבוה. השביל אמור להיות בטוח יותר משני הכיוונים, הוא גם אמור להוביל אותך היישר אל כיוון היער. למרות שהדרך לא תהיה קצרה.
דבר לא מפריע להתקדמותך. אתה מגיע אל הכניסה ליער בלי להסתכסך עם אף פוקימון פראי, עכשיו מתחילות הבעיות. הנהר בו פיל שחה עד עכשיו מוביל אל מסביב ליער- אתה רוצה להיכנס אל תוך היער. אין מקום בו ספיל שלך יוכל לשחות אל תוך היער. הוא נאלץ לצאת מתוך המים ולהזדחל באיטיות אל הכניסה, אתה הולך להיות מאוד איטי בתוך היער. העצים מאוד גבוהים ביער, אתה יכול לראות את זה כבר מהכניסה, ככל שתתקדם עמוק יותר אל תוך היער יהיה חשוך יותר. ובמחוז כמו סינו, חשוך יותר אומר יותר פוקימוני רוח ואופל מסוכנים. מצד שני, אתה כן צריך למצוא פוקימון אופל בעייתי. אין מקום טוב יותר למציאת פוקימון כזה מאשר יער חשוך.
אתה נושם נשימה עמוקה, אין סיבה לחשוש. אתה לא הולך להיכנס עמוק מאוד אל תוך היער- אתה לא כזה טיפש. אם הפוקימון פוגע בבני אדם הוא חייב להיות במקומות אליהם בני אדם יכולים להגיע, כך שלהיכנס עמוק לתוך היער לאזור מלא בפוקימונים בלבד לא דרוש. הפחד נעלם לגמרי כאשר אתה נזכר שההתקפות של ספיל הן התקפות מרחוק- אתה לא צריך שהוא יהיה מהיר על האדמה. אין לך בכלל מה לחשוש מיער קטנטן שכזה, 'הכל ילך חלק ובטוח' אתה מחליט, לא עוד קרבות כמו הקרב האחרון שלך. שמח ובהרגשת ביטחון אתה עושה את החצי צעד הראשון שלך אל תוך היער, נעצר כשרגלך עדיין באוויר כאשר נעצר ליד פוקימון גדול ולבן הקפץ מתוך היער. אתה שם לב שהוא לא לגמרי לבן, רק צבע פרוותו כזאת. צבע גופו שחור ואתה יכול לראות זאת לפי פניו הלא פרוותיות והקרן היוצאת מצד ראשו. זנבו גבוה וארוך גם כן לא פרוותי, בצבע גופו השחור. כמובן שכך גם ציפורניו הארוכות בכל ארבעת הרגליים עליהן הוא עומד אבסול. פוקימון האסון. הדבר הראשון שאתה חושב כאשר אתה מזהה את הצורה היפה אך המפחידה הזו. זהו פוקימון הידוע באסונות שהוא מביא עם בואו. פוקימון זה נחשב לנדיר. הוא נראה לעיטים רחוקות מאוד וכאשר נראה הוא תמיד מביא איתו אסון גדול. הפוקימון מסתכל עליך, הוא רק קצת יותר גבוהה ממך. פעם ראשונה שיוצא לך לראות אבסול חיי, ועוד מקרוב כל כך. אתה המום, מפוחד ומבוהל, אתה לא מצליח לחשוב על דבר ואתה פשוט בוהה בפוקימון עם פה חצי פתוח. כך אתם מסתכלים אחד על השני למשך מספר שניות, לאחר שהשניות האלו עוברות הפוקימון בורח אל תוך הדשא הגבוה, נעלם במהירות בין העשבים הגבוהים.

אנדי

ספוילר

רק מנסה לגרום לך להבין איפה אתה נמצא
~~~
אתה מנסה לתפוס את גיבל ולחבק אותה, היא מתחמקת ממך ובורחת אחורה. לא נראה שהיא מעוניינת בחיבוק. אתה קם ומנקה את עצמם מחול, קודם כל. דואג שדבר לא יכנס אל תוך הפצעים שלך ויזהם אותם. לאחר שאתה מחביא את מאגנמייט מאחורי אחד הסלעים הלא שבורים אתה חוזר אל העיר בלי הפרעות בדרכך(לא ממש הספקת להתרחק גם ככהXD), מחפש מים כדי לשטוף את הפצעים שלך. לחוסר מזלך, אתה בהואן. אין מים בשום מקום.

פורסם במקור על ידי dj pon-3

[b]
אנדי

ספוילר

רק מנסה לגרום לך להבין איפה אתה נמצא
~~~
אתה מנסה לתפוס את גיבל ולחבק אותה, היא מתחמקת ממך ובורחת אחורה. לא נראה שהיא מעוניינת בחיבוק. אתה קם ומנקה את עצמם מחול, קודם כל. דואג שדבר לא יכנס אל תוך הפצעים שלך ויזהם אותם. לאחר שאתה מחביא את מאגנמייט מאחורי אחד הסלעים הלא שבורים אתה חוזר אל העיר בלי הפרעות בדרכך(לא ממש הספקת להתרחק גם ככהxd), מחפש מים כדי לשטוף את הפצעים שלך. לחוסר מזלך, אתה בהואן. אין מים בשום מקום.

"אין מים. מה אני אעשה?" אשאל את עצמי בעודי חושב על דרך לחטא את הפצעים ולאחר מכן אזכר שבטירונות אמרו לנו שאלכוהול הוא חומר מחטא כי הוא מכיל כוהל. אני אקום ואלך לחפש איזהו בית מרקחת שיכולה למכור לי כוהל שיחטא לי את הפצעים. כאשר אמצע כזאת חנות אשאל כמה עולה כוהל ותחבושות.

פורסם במקור על ידי dj pon-3

עמית

ספוילר

אתה ממשיך אל כיוון יער אטרנה, בוהה באדמה וסומך על פיל שיעקוב אחריך. אתה מתקדם בשביל דק ואפרפר, עליו צומחים מעט עשבים ופרחים. מצדך הימני נמצא הנהר, שם אמור לשחות פיל שלך. מצדך השמאלי נמצא שדא גבוה. השביל אמור להיות בטוח יותר משני הכיוונים, הוא גם אמור להוביל אותך היישר אל כיוון היער. למרות שהדרך לא תהיה קצרה.
דבר לא מפריע להתקדמותך. אתה מגיע אל הכניסה ליער בלי להסתכסך עם אף פוקימון פראי, עכשיו מתחילות הבעיות. הנהר בו פיל שחה עד עכשיו מוביל אל מסביב ליער- אתה רוצה להיכנס אל תוך היער. אין מקום בו ספיל שלך יוכל לשחות אל תוך היער. הוא נאלץ לצאת מתוך המים ולהזדחל באיטיות אל הכניסה, אתה הולך להיות מאוד איטי בתוך היער. העצים מאוד גבוהים ביער, אתה יכול לראות את זה כבר מהכניסה, ככל שתתקדם עמוק יותר אל תוך היער יהיה חשוך יותר. ובמחוז כמו סינו, חשוך יותר אומר יותר פוקימוני רוח ואופל מסוכנים. מצד שני, אתה כן צריך למצוא פוקימון אופל בעייתי. אין מקום טוב יותר למציאת פוקימון כזה מאשר יער חשוך.
אתה נושם נשימה עמוקה, אין סיבה לחשוש. אתה לא הולך להיכנס עמוק מאוד אל תוך היער- אתה לא כזה טיפש. אם הפוקימון פוגע בבני אדם הוא חייב להיות במקומות אליהם בני אדם יכולים להגיע, כך שלהיכנס עמוק לתוך היער לאזור מלא בפוקימונים בלבד לא דרוש. הפחד נעלם לגמרי כאשר אתה נזכר שההתקפות של ספיל הן התקפות מרחוק- אתה לא צריך שהוא יהיה מהיר על האדמה. אין לך בכלל מה לחשוש מיער קטנטן שכזה, 'הכל ילך חלק ובטוח' אתה מחליט, לא עוד קרבות כמו הקרב האחרון שלך. שמח ובהרגשת ביטחון אתה עושה את החצי צעד הראשון שלך אל תוך היער, נעצר כשרגלך עדיין באוויר כאשר נעצר ליד פוקימון גדול ולבן הקפץ מתוך היער. אתה שם לב שהוא לא לגמרי לבן, רק צבע פרוותו כזאת. צבע גופו שחור ואתה יכול לראות זאת לפי פניו הלא פרוותיות והקרן היוצאת מצד ראשו. זנבו גבוה וארוך גם כן לא פרוותי, בצבע גופו השחור. כמובן שכך גם ציפורניו הארוכות בכל ארבעת הרגליים עליהן הוא עומד אבסול. פוקימון האסון. הדבר הראשון שאתה חושב כאשר אתה מזהה את הצורה היפה אך המפחידה הזו. זהו פוקימון הידוע באסונות שהוא מביא עם בואו. פוקימון זה נחשב לנדיר. הוא נראה לעיטים רחוקות מאוד וכאשר נראה הוא תמיד מביא איתו אסון גדול. הפוקימון מסתכל עליך, הוא רק קצת יותר גבוהה ממך. פעם ראשונה שיוצא לך לראות אבסול חיי, ועוד מקרוב כל כך. אתה המום, מפוחד ומבוהל, אתה לא מצליח לחשוב על דבר ואתה פשוט בוהה בפוקימון עם פה חצי פתוח. כך אתם מסתכלים אחד על השני למשך מספר שניות, לאחר שהשניות האלו עוברות הפוקימון בורח אל תוך הדשא הגבוה, נעלם במהירות בין העשבים הגבוהים.

'דיי אין לי כוח לזה' אחשוב 'קודם אני כמעת הורג פוקימון חסר ישע ועכשיו בא פוקימון שאם אתה רואה אותו זה אומר שאתה עומד למות או משהו' אחשוב בכעס "למה זה לא יכול להיות הרבה יותר פשות" אגיד כועס "למה הציפור המזורגגת הזו לא יכול לנחות מולי להגיש לי את הראש שלה ואני פשוט אגאל אותה מיסורה?!" אגיד מעוצבן "משימה מפגרת" אגיד ואמשיך להתקדם לאט אבל בטוח ואבדוק כל תזוזה חשודה וגם כזו שלא חשודה ליתר ביטחון

אנדי

ספוילר

אתה מוצא בית מרקחת, אבל אין לך מה לחפש שם. אין לך כסף. למזלך, בית המרחקת נמצא בדיוק ליד בית חולים ובזכות כך שאתה חייל אתה יכול לקבל שם טיפולים בחינם. אתה ניגש אל בית החולים, מחכה מספר דקות בתור ופוגש את הרופא. איש לא חשוב, אין צורך לתאר אותו או להסביר עליו. הרופא מחטא את הפצעים שלך ומכסה אותם עם תחבושות, כדי שיהיו מוגנים.
"אתה צריך להיזהר מפוקימוני חשמל, הם יכולים לקחת חיים של בנאדם במכה אחת" מזהיר אותך הרופא לפני שאתה יוצא בחזרה אל המשימה שלך. אתה מודה לו על הטיפול והעצה וחוזר אל דרך 120, ממשיך להתקדם בה עד שאתה מגיע לאן שעצרת. המאגנמייט מחוסר ההכרה עדיין במקום, שוכב ולא זז מאחורי הסלע בו החבאת אותו. אין לך מה לעשות איתו, אתה צריך פוקימוני אש- לכן אתה ממשיך בחיפושים יחד עם גיבל שלך. (הקפצתי אותך כאן כי אין לי סבלנות להיתקע על שטויות. מקווה שזה גם בסדר מבחינתך).
אתה מתקדם בשביל החם והסלעי. מתרחק מעט יותר מהעיר, אתה עדיין יכול לראות אותה אבל כבר לא בבירור. "גי! גי!" מודיעה גיבל, אתה עובר להסתכל עליה ולראות מה היא רוצה. היא מצביעה על משהו, אתה מעביר את מבטך אל הכיוון אליו ידה של גיבל מכוונת, היא מצביעה על שני פוקימונים קטנטנים ואדמדמים. כל אחד מהם נראה כמו עיגול פרווה אדום בעל זוג רגליים וזוג ידיים
הם לא רחוקים ממך, מספר מטרים ספורים ממך. הם מתהלכים להם בין הסלעים וזה לא נראה שהם שמו לב אליך ואל גיבל.

עמית

ספוילר

"פי..." ספיל נשמע מעט מפוחד מהתקף העצבים שלך, אך בכל זאת עוקב אחריך בזחילה. אתה צריך ללכת באיטיות כדי להתאים את הקצב שלך לשלו כדי לא לאבד אותו, זה לא עוזר לעצבים שלך. אתה מנסה לנצל את ההתקדמות האיטיות בלבחון טוב טוב כל אזור ואזור בו אתם הולכים.
אין שביל ביער, אתה צריך ללכת בין עצים שלאט לאט נהפכים לצמודים יותר ויותר. אתה לא יודע ממש לאט אתה הולך, לכן אתה דואג שלא להתרחק יותר מדי מהיציאה. כבר נהיה חשוך יותר, אתה מתהלך על העלים היבשית בזהירות. אם תעשה יותר מדי רעש פוקימונים פראיים יתקיפו אותך, אתה רק צריך למצוא אחד. זאת ציפור, לכן אתה בוחן טוב יותר את צמרות העצים יותר מאשר את האדמה. אתה מתחרט על דבר זה כאשר אתה שומע רעש רשרוש מתוך אחד השיחים הקרובים. אתה ישר עובר להסתכל אל הכיוון ממנו הגיע הרעש- אתה לא רואה דבר, אבל מה שעשה את הרעש עלול עדיין להיות בסביבה.

פורסם במקור על ידי dj pon-3

עמית

ספוילר

"פי..." ספיל נשמע מעט מפוחד מהתקף העצבים שלך, אך בכל זאת עוקב אחריך בזחילה. אתה צריך ללכת באיטיות כדי להתאים את הקצב שלך לשלו כדי לא לאבד אותו, זה לא עוזר לעצבים שלך. אתה מנסה לנצל את ההתקדמות האיטיות בלבחון טוב טוב כל אזור ואזור בו אתם הולכים.
אין שביל ביער, אתה צריך ללכת בין עצים שלאט לאט נהפכים לצמודים יותר ויותר. אתה לא יודע ממש לאט אתה הולך, לכן אתה דואג שלא להתרחק יותר מדי מהיציאה. כבר נהיה חשוך יותר, אתה מתהלך על העלים היבשית בזהירות. אם תעשה יותר מדי רעש פוקימונים פראיים יתקיפו אותך, אתה רק צריך למצוא אחד. זאת ציפור, לכן אתה בוחן טוב יותר את צמרות העצים יותר מאשר את האדמה. אתה מתחרט על דבר זה כאשר אתה שומע רעש רשרוש מתוך אחד השיחים הקרובים. אתה ישר עובר להסתכל אל הכיוון ממנו הגיע הרעש- אתה לא רואה דבר, אבל מה שעשה את הרעש עלול עדיין להיות בסביבה.

אשאר דרוח ומוכן לכול דבר ובמיוחד לברוח אביט לכל הצדדים בפניקה ואבחן כל תנועה "פיל תהיה מוכן על אבקת שלג" אגיד לו "ברגע שהוא מתגלה ישר תקפיא אותו" אגיד מפוחד מאט ואשפשף את הפגיון שבחגורתי 'משום מה אני מרגיש יותר בטוח שאני יודע שזה שם' אשוב בזמן שאחזיק את הפגיון

פורסם במקור על ידי dj pon-3

אנדי

ספוילר

אתה מוצא בית מרקחת, אבל אין לך מה לחפש שם. אין לך כסף. למזלך, בית המרחקת נמצא בדיוק ליד בית חולים ובזכות כך שאתה חייל אתה יכול לקבל שם טיפולים בחינם. אתה ניגש אל בית החולים, מחכה מספר דקות בתור ופוגש את הרופא. איש לא חשוב, אין צורך לתאר אותו או להסביר עליו. הרופא מחטא את הפצעים שלך ומכסה אותם עם תחבושות, כדי שיהיו מוגנים.
"אתה צריך להיזהר מפוקימוני חשמל, הם יכולים לקחת חיים של בנאדם במכה אחת" מזהיר אותך הרופא לפני שאתה יוצא בחזרה אל המשימה שלך. אתה מודה לו על הטיפול והעצה וחוזר אל דרך 120, ממשיך להתקדם בה עד שאתה מגיע לאן שעצרת. המאגנמייט מחוסר ההכרה עדיין במקום, שוכב ולא זז מאחורי הסלע בו החבאת אותו. אין לך מה לעשות איתו, אתה צריך פוקימוני אש- לכן אתה ממשיך בחיפושים יחד עם גיבל שלך. (הקפצתי אותך כאן כי אין לי סבלנות להיתקע על שטויות. מקווה שזה גם בסדר מבחינתך).
אתה מתקדם בשביל החם והסלעי. מתרחק מעט יותר מהעיר, אתה עדיין יכול לראות אותה אבל כבר לא בבירור. "גי! גי!" מודיעה גיבל, אתה עובר להסתכל עליה ולראות מה היא רוצה. היא מצביעה על משהו, אתה מעביר את מבטך אל הכיוון אליו ידה של גיבל מכוונת, היא מצביעה על שני פוקימונים קטנטנים ואדמדמים. כל אחד מהם נראה כמו עיגול פרווה אדום בעל זוג רגליים וזוג ידיים
הם לא רחוקים ממך, מספר מטרים ספורים ממך. הם מתהלכים להם בין הסלעים וזה לא נראה שהם שמו לב אליך ואל גיבל.

אני מאוד שמח שכבר הקפצת אותי בחזרה. זה מאוד מקל עלי
________________________
"האמ... דארומקות? כן, אלו דארומקות" אזכר במידע שעוד למדתי בטירונות. "בואי נראה, אלה פוקימונים קצת פחדנים אבל שטותיים וגם לומדים מתקפות חדשות ממש מהר. נראלי ששני אלו יתאימו" אומר לגיבל בשקט כדי לא להפחיד את הקארומקות. "בואי נתפוס אותם. קודם נעלה על אחד הסלעים כדי לתפוס גובה, אבל אנחנו צריכים להיות ממש מלפני השמש כדי שהם יהיו מסונוורים. אחרי זה תשתמשי עליהם במתקפת חול ואז בפעימת דרקון ומשם נראה את התוצאות" אומר כאסטרטגיה שימושית ואני וגיבל נבצע אותה.

עמית

ספוילר

אתה נוגע בפגיון שלך, זה באמת עוזר לך להרגיש יותר בטוח. אם משהו יקפוץ עליך תוכל להגן על עצמך. בנוסף פיל מכיון את עצמו להתקפה, גם הוא יוכל להגן עליך. אתה אמור להיות מוגן. מחשבות כאלו עוזרות לך לאגור אומץ. אתה מסתכל על כל צידך, מחפש את הדבר שעשה את הרעש.
רעש נוסף מגיע מצדך, אתה ישר עובר להסתכל לכיוון- מתוך אחד השיחים יוצא פוקימון מוזר. גודלו לא גדול יותר משל ילד קטן, בעל חלק עליון לבן המזכיר בצורתו גלימה ורגליים ארוכות וירוקות. ראשו נראה עטוף בקסדה ירוקה, כצבע רגליו, ושיער בצבע דומה מפוזר על כתפיו. דבר היחידי שאתה מזהה מפרצופו הם זוג עיניו האדומות זה פוקימון, בזה אתה בטוח. אבל זה לא פוקימון השייך לסינו.
פיל יורק מפיו חתיכות שלג קטנות יחד עם רוח קרירה. הם עפים אל כיוונו של הפוקימון, אשר נעלם בפתאומיות שנייה לפני שחתיכות השלג פוגעות בו. דבר שגורם לשיחים מסביב לקפוא. אתה ממהר להסתכל סביב, מחפש לאן נעלם הפוקימון המסתורי. כאשר אתה מסתכל אל מאחוריך אתה מגלה אותו, עומד בדיוק כפי שעמד קודם ומסתכל עליך בעיניו האדומות והמוזרות.
"רורו! לאן נעלמת?! רורו?!" קול של גבר נשמע מהכיוון ממנו הגיע הפוקימון המוזר, אתה חצי מסתובב לכיוון הזה, דואג שהפוקימון המוזר לא יצא מזווית העיניים שלך. מתוך העשבים החצי קפואים יוצא נער בעל בגדים מוזרים בצבעים אדום ושחור. הוא לובש כפפות עם חורים באצבעות וכובע גרב לבן הגורם לו להראות בעל שיער לבן, למרות זאת אתה יכול לראות שיער שחור מבצבץ מתוך הכובע. קליק.
"הנה את! יופי, מצאת מישהו!" הוא אומר לאחר שהוא רואה אותך ואת הפוקימון המוזר:"תסלח לי" עכשיו הוא פונה אליך:"תוכל בבקשה לעזור לי למצוא את העיר הקרובה?"

אנדי

ספוילר

בפעם הבאה אל תחליט בשביל הפוקימון שלך. תחליט רק בשביל הדמות, אל תשלוט לי לא בפוקימון, לא בNPC ולא בסביבה.
~~~
אתה עולה על אחד הסלעים כדי לתפוס גובה. גיבל מטפסת אחריה במהירות. אתם מוצאים סלע טוב בו אתם בדיוק לפני השמש- אם הם יסתכלו עליכם הם יסתנוורו. עכשיו רק נשאר לבצע את הפעולה האחרונה- ההתקפה. לחוסר מזלך, על האבן אין חול שגיבל יכולה לזרוק שגם ככה לא היה פוגע בפוקימונים מכיוון שכדי לפגוע בהתקפת חול צריך להיות קרוב ליריב. וכמובן, גיבל לא יודעת פעימת דרקון.
אחד הפוקימונים שם לב אליכם, הוא מצביע עליכם וגם הפוקימון השני קולט אותך ואת גיבל- שניהם מתחילים לברוח מהמקום עמוק יותר אל תוך הדרך.

פורסם במקור על ידי dj pon-3

עמית

ספוילר

אתה נוגע בפגיון שלך, זה באמת עוזר לך להרגיש יותר בטוח. אם משהו יקפוץ עליך תוכל להגן על עצמך. בנוסף פיל מכיון את עצמו להתקפה, גם הוא יוכל להגן עליך. אתה אמור להיות מוגן. מחשבות כאלו עוזרות לך לאגור אומץ. אתה מסתכל על כל צידך, מחפש את הדבר שעשה את הרעש.
רעש נוסף מגיע מצדך, אתה ישר עובר להסתכל לכיוון- מתוך אחד השיחים יוצא פוקימון מוזר. גודלו לא גדול יותר משל ילד קטן, בעל חלק עליון לבן המזכיר בצורתו גלימה ורגליים ארוכות וירוקות. ראשו נראה עטוף בקסדה ירוקה, כצבע רגליו, ושיער בצבע דומה מפוזר על כתפיו. דבר היחידי שאתה מזהה מפרצופו הם זוג עיניו האדומות זה פוקימון, בזה אתה בטוח. אבל זה לא פוקימון השייך לסינו.
פיל יורק מפיו חתיכות שלג קטנות יחד עם רוח קרירה. הם עפים אל כיוונו של הפוקימון, אשר נעלם בפתאומיות שנייה לפני שחתיכות השלג פוגעות בו. דבר שגורם לשיחים מסביב לקפוא. אתה ממהר להסתכל סביב, מחפש לאן נעלם הפוקימון המסתורי. כאשר אתה מסתכל אל מאחוריך אתה מגלה אותו, עומד בדיוק כפי שעמד קודם ומסתכל עליך בעיניו האדומות והמוזרות.
"רורו! לאן נעלמת?! רורו?!" קול של גבר נשמע מהכיוון ממנו הגיע הפוקימון המוזר, אתה חצי מסתובב לכיוון הזה, דואג שהפוקימון המוזר לא יצא מזווית העיניים שלך. מתוך העשבים החצי קפואים יוצא נער בעל בגדים מוזרים בצבעים אדום ושחור. הוא לובש כפפות עם חורים באצבעות וכובע גרב לבן הגורם לו להראות בעל שיער לבן, למרות זאת אתה יכול לראות שיער שחור מבצבץ מתוך הכובע. קליק.
"הנה את! יופי, מצאת מישהו!" הוא אומר לאחר שהוא רואה אותך ואת הפוקימון המוזר:"תסלח לי" עכשיו הוא פונה אליך:"תוכל בבקשה לעזור לי למצוא את העיר הקרובה?"

"שלום נווד צעיר" אגיד בקול מפחיד ומאיים "הפוקימון הזה לא מסינו לכן אתה אויב" אגיד "אני מוכן לעשות איתך עסקה" אגיד לו "אם תעזור לי להרוג פוקימון שמתיל טרור על התושבים אני ארחם אליך ולא אפקיר אותך לצבא" אגיד מופרץ מביטחון

עמית

ספוילר

הנער מתחיל לצעוק:"מה הקשר?" הוא מתחיל לדבר תוך כדי:"מה זה משנה איפה לכדתי את הפוקימון? אני לא חושב שדבר קטן שכזה יטריד את הצבא שלנו" הוא מפסיק לצחוק לאחר משפט זה, ממשיך לדבר רק בטון רציני:"ורק שתדע, הפוקימונים שלי לא נלחמים! הם מתחמחים ביופי שלהם! כן, היופי! אני לא הולך ללכלך אותם בלחימה בפוקימון פראי, תבקש מהצבא שלך לעשות את זה!"

פורסם במקור על ידי dj pon-3

עמית

ספוילר

הנער מתחיל לצעוק:"מה הקשר?" הוא מתחיל לדבר תוך כדי:"מה זה משנה איפה לכדתי את הפוקימון? אני לא חושב שדבר קטן שכזה יטריד את הצבא שלנו" הוא מפסיק לצחוק לאחר משפט זה, ממשיך לדבר רק בטון רציני:"ורק שתדע, הפוקימונים שלי לא נלחמים! הם מתחמחים ביופי שלהם! כן, היופי! אני לא הולך ללכלך אותם בלחימה בפוקימון פראי, תבקש מהצבא שלך לעשות את זה!"

"אני הצבא" אגיד לו בתוקף "ואם לא תסביר לי בדיוק מי אתה ולמה אתה מסתובב עם פוקימון אויב אני אאלץ להיפטר ממך" אגיד וארים גבה כדי שיבין שאני מתכוון לזה שאצטרך להרוג אותו 'כמובן שאני לא יהרוג אותך' אחשוב 'אבל כל כך מפחיד במשימה הזו שאני חייב להתלוצץ איתך ולהעלים את הלחץ' אחשוב

פורסם במקור על ידי dj pon-3

[b]
אנדי

ספוילר

בפעם הבאה אל תחליט בשביל הפוקימון שלך. תחליט רק בשביל הדמות, אל תשלוט לי לא בפוקימון, לא בnpc ולא בסביבה.
~~~
אתה עולה על אחד הסלעים כדי לתפוס גובה. גיבל מטפסת אחריה במהירות. אתם מוצאים סלע טוב בו אתם בדיוק לפני השמש- אם הם יסתכלו עליכם הם יסתנוורו. עכשיו רק נשאר לבצע את הפעולה האחרונה- ההתקפה. לחוסר מזלך, על האבן אין חול שגיבל יכולה לזרוק שגם ככה לא היה פוגע בפוקימונים מכיוון שכדי לפגוע בהתקפת חול צריך להיות קרוב ליריב. וכמובן, גיבל לא יודעת פעימת דרקון.
אחד הפוקימונים שם לב אליכם, הוא מצביע עליכם וגם הפוקימון השני קולט אותך ואת גיבל- שניהם מתחילים לברוח מהמקום עמוק יותר אל תוך הדרך.

שיט! התכוונתי לזעם דרקון. למה יש כלכך הרבה מתקפות דרקון שדומות אחת לשניה, למה???
ולמה אני לא יכול לשלוט בפוקימון, זה מבטל לי את האפשרות לומר לו איך לתקוף.
____________________________________
"גיבל, פספסנו את ההזדמנות. עכשיו אנחנו צריכים לתפוס אותם בדרך אחרת ובנוסף הם גם בורחים" אסכם את המצב בעצבים. "בואי נרדוף אחריהם" אציע ואתחיל לרדת מהסלע ולהוציא את החרב שלי למקרה חירום ואחכה לגיבל. "תתקפי את שניהם בבקשה בזעם דרקון" אבקש מגיבל כשהיא תרד ולאחר מכן אצא בריצה עם החרב כדי לנסות להפחיד אותם ושהם יעמדו במקום.

http://www.youtube.com/watch?v=DI5_sQ8O-7Y

עמית

ספוילר

"פוקימון אויב...? לאיזה מן חור הגעתי שרורו שלי נחשבת לאויבת...?" הוא נשמע יותר מבולבל ממפוחד.

אנדי

ספוילר

אתה יכול לבקש ממנו להתקיף... אבל אל תחליט שהוא מתקיף. את הפוקימון אני אפעיל לפי הסביבה, המצב והאופי שכתבתי לו.
~~~
אתה קופץ מהסלע ושולף את החרב שלך, גיבל אחריך.. מתחיל לרוץ אחרי זוג הפוקימונים הבורחים בזמן שגיבל מתחילה לטעון את זעם הדרקון שלה. אתה רודף אחריהם עם החרב, זה רק גורם להם לרוץ מהר יותר. אתם מתרחקים מגיבל יותר ויותר, גיבל יורה את זעם הדרקון שלה. היא פוגעת באדמה הרבה לפניכם. מצד שני, אתה מתחיל לאט לאט להתאים את קצב הריצה שלך לשלהם, אתה כבר מספיק קרוב אליהם כדי שתוכל להתקיף בעצמך.