העגלה נעצרת בעיר פורטריי סוף כל סוף לאחר שבוע של נסיעה בה. עכשיו כבר אחר הצהריים, סיימת את הארוחה האחרונה שלך בעגלה כבר מזמן ואתה קופץ ממנה בשמחה יחד עם עוד נער שנסע איתך,
קליק. נער זה חי איתך שבוע, אבל הוא לא דיבר איתך אפילו פעם אחת- עדיין לא יצא לך להכיר אותו כמו שצריך, אפילו את שמו אינך יודע עדיין. אתם נפרדים בנימוס מהנהג הנחמד ומהפוקימון הגדול והאדום המזכיר בצורתו פרה

אשר קשור אל העגלה הקטנה עליה חיית במשך השבוע האחרון ואתם ממשיכים אל תוך העיר הקטנה והקרירה. עיר פורטריי ממוקמת גבוה יחסית לערים אחרים והיא רחוקה מהרי געש. זאת הסיבה למה עיר זו נחשבת לבין הערים הקרירות ביותר בכל הואן. אתה והנער עוברים על פני האנשים הפשוטים והבתים האפורים והקטנים אל כיוון בנין גדול ולבן- מפקדת שומרי העם של העיר פורטריי. אתם הולכים בשקט, בלי לדבר אחד עם שני. כל אחד שקוע במחשבותיו- איך יהיה היום הראשון שלכם כחיילים רשמיים.
אתה נכנס אל תוך המבנה, הנער יחד איתך. אתה לא יכול שלא להתרגש מהמעשה- פעם ראשונה שלך כחייל אמיתי בתוך מפקדה אמיתית. המקום מבפנים נראה לא פחות מכובד מהמראה החיצוני שלו, קירות לבנים ויפים והרבה ציורי פוקימונים תלויים בצורה ישרה עליהם. על אחד הקירות הרחוקים יותר אתה יכול לראות גם את מפת הואן. שכשחקן אתה יכול גם לראות אותה בתגובה הראשונה.
"איך אפשר לעזור לכם?" אישה היושבת מול דלפק הצמוד לכניסה פונה אליכם. היא לובשת את המדים של חייל הואן. אתה מוציא מכיסך את תג חייל הואן החדש שלך יחד עם המכתב שקיבלת מהמפקד לשעבר שלך מהאימונים, הנער עושה כמוך שנייה לאחר מכן. במכתב שלך מצוין שהוזמנת במיוחד לעיר פורטריי, שם תעבוד תחת המפקדת לילה. החיילת קוראת את שני המכתבים ומחזירה לכל אחד מכם אותם:"לכו למשרד ששם" היא מורה לשניכם ומצביעה על אחת הדלתות החומות הנמצאות בהמשך המבנה. שניכם ניגשים אל הדלת עליה היא הצביעה ואתה דופק. "היכנס" קול נשי נשמע מתוך החדר ואתה פותח את הדלת, נכנס יחד עם הנער. החדר אליו נכנסת קטן יותר מכפי שציפית, זהו חדר מרובע בעל קירות לבנים, תקרה לבנה ורצפה לבנה. אין דבר על הקירות וזה רק גורם לחדר להראות לבן יותר. הרהיטים היחידים הנמצאים במקום הם ספה סגולה וארוכה, מגיעה מקצה ראשון של החדר עד לקצה השני וממוקמת במרכז החדר. בנוסף יש גם ארון ספרים בעל דלתות שקופות, החושפות המוני ספרים שונים וצבעוניים, הממוקם מאחורי הספה, ממש מול הדלת עצמה. על הספה יושבת אישה, היא לוגמת מבקבוק בצבע חום כהה. שיערה שחור וארוך והיא לובשת חולצה אפורה וחצאית בצבע כחול כהה. על צווארה היא עונדת תליון בעל אבן אדומה.
קליק. "כן, איך אוכל לעזור לכם?" היא שואלת לאחר שהנער סוגר אחריכם את הדלת. אתה מביא לה את המכתב מהמפקד לשעבר שלך, הנער מביא לה גם את המכתב שלו. היא נעמדת וקוראת את שני המכתבים, לוקחת את הזמן עם המכתב שלך וממהרת עם המכתב של הנער השני, לאחר שהיא מסיימת לקרוא את שני המכתבים היא מניחה אותם על הספה:"הגעתם ממש מהר. בדיוק לפני כמה דקות הגיעו הפוקימונים שהזמנתי בשבילכם" היא אומרת תוך כדי שהיא עולה על הספה וקופצת אל הצד השני של החדר. שם היא מתכופפת ונעלמת למספר שניות, כשהיא חוזרת לעמוד אתה יכול לראות שהיא מרימה איתה פוקימון קטן וכחול. הוא נראה כמו ראש אחד גדול בעל זוג ידיים וזוג רגליים, פיו ענקי ופתוח, אתה יכול לראות שיניים לבנות מבצבצות מתוכו

היא מניחה את הפוקימון על הספה והוא מסתכל עליך בעיניו הגדולות והשחורות. "זאת גיבל, היא יודעת דחיפה, התקפת חול, זעם דרקון וטורנדו" היא מסבירה ומצביעה על הפוקימון הקטן:"היא בשבילך, יאמאנאשי. היא פוקימון דרקון, מאוד נדירה. תשמור עליה טוב מאוד או שתיכנס לצרות" היא מוסיפה אזהרה תוך כדי שהיא מתקופפת שוב פעם ומרימה פוקימון נוסף, כלב מעט יותר גדול מהגיבל שלך. פרוותו בצבע כתום ובעלת מספר קווים שחורים. זנבו, קצה ראשו והחזה שלו בעלי פרווה עבה יותר ולבנה. אתה מרגיש מעט רע בשביל הפוקימון הזה, כל כך הרבה פרווה- בטח חם לו מאוד

היא מניחה את הפוקימון השני ליד גיבל, קופצת בחזרה אל החלק השני של החדר ומסבירה:"זה גראווליט. הוא יודע נשיכה, נהמה, גחלת ופזילה. הוא בשבילך, ריוגאמינה. הוא פוקימון אש, נאמן. הוא מאולף טוב, אבל אתה תמיד יכול רק לשפר אותו" היא מסבירה את כל זה אל הנער השני, לאחר מכן היא מתיישבת על הספה, ליד שני הפוקימונים הקטנים שכבר התמקמו על הכריות ופונה אל שניכם:"עכשיו בקשר לדברים אחרים שכדאי שתדעו... קוראים לי לילה. אני המפקדת החדשה שלכם. העבודה שלכם כרגע היא למצוא פוקימונים באזורים הקרובים לכאן, פוקימונים שיוכלו לשמש כאמצעי לחימה לחיילים הלוחמים שלנו. כל חודש תקבלו 10 ברי לעבודה שתעשו, 10 ברי לכל אחד מכם. תעשו עבודה טובה, תקבלו בונוס. תעשה עבודה גרועה, לא תקבלו משכורת. ארוחות תוכלו לאכול כאן בין משמרת למשמרת. אתם מתחילים לעבוד ברגע זה, כך שאם יש לכם שאלות או בקשות מיוחדות לפני שאתן לכם את הפרטים כדאי שתשאלו עכשיו" היא לוגמת עוד לגימה מהבקבוק שלה לאחר שמסיימת את ההסבר, מחכה לתגובה שלכם. הנער מסתכל עליך, לא נראה שלו יש משהו לשאול.