נושא: The Five Nations

פורסם במקור על ידי dj pon-3

ג'יגלה

ספוילר

אתה פותח את הפוכדור וזורק אותו. המאגנמייט נכנס לתוכו והפוכדור נסגר, אתה עדיין חייב לנעול אותו כדי למנוע מהמאגנמייט לברוח.
"גי~ גי~ גי~" גיבל נשמעת דיי מרוצה מעצמה. היא ניגשת אל הפוכדור, מרימה אותו ומביאה אותו לך.

אני ממהר לנעול את הפוכדור. לאחר שאני עושה זאת, אני מלטף את ראשה של גיבל ומשבח אותה.
"כל הכבוד, גיבל. את מוכנה לעוד קרב?" אני שואל אותה ולאחר מכן יוצא להמשיך לחפש פוקימון חשמל נוסף.

פורסם במקור על ידי dj pon-3

ג'יגלה

ספוילר

"גי~ גי~" היא עונה לשיבוחים שלך, לאחר שאתה סוגר טוב טוב את הפוכדור. גיבל מהנהנת, ואתם חוזרים לחיפושים.
חם לך, אתה כבר מתחיל להיות צמא. לא התרחקת יותר מדי מהעיירה אבל האזור חם ויבש. זה לא נראה שכל זה מפריע לגיבל, כמצופה מפוקימוני הדרקון הבלתי מנוצחים. הנער נלחם נגד פוקימון אש כלשהו לא רחוק מכם. אתה יכול לשמוע אותו צועק פקודות לגראווליט שלו ואת קולות הלחימה של אש נגד אש. אבל אין לך זמן להתעמק בזה, אתה מגלה פוקימון חדש! צורתו מזכירה לטאה, לטאה קטנטנה ואדמדמה. יותר אפילו לכיוון הכתום מאשר אדום, היא מתהלכת על שניים בין סלע לסלע. נראת רגועה למדי. על קצה זנבה הארוך והכתום דולקת מדורה קטנה, אך מתאים לגודלה של הלטאה אתה ישר מזהה פוקימון זה, זהו צ'ארמנדר. אחד הפוקימונים הנדירים והמיוחדים ביותר בהואן. למרות שזהו פוקימון אש הוא נחשב בצבא הואן כפוקימון דרקון. הוא מקבל אימונים מיוחדים עוד מרמה נמוכה וכאשר מגיע לרמתו הגבוהה ביותר- צ'אריזרד. הוא נשלח לחיילים מנוסים במיוחד הבילו את רוב חייהם בצבא בלמידה בשליטה בפוקימוני דרקון מעופפים. למרות שזהו פוקימון אש ולא חשמל יהיה חבל מאוד לפספס אותו.
"גי!" גיבל מכינה את עצמה לקרב.

"היי, ריוגאמינה, אני תופס פה אחד מסוג אש!" אני מודיע לו בצעקה תוך כדי שאני דואג להתרחק ולתפוס מחסה.
"גיבל, השתמשי בזעם דרקון ואז בטורנדו! תשתדלי גם להתחמק מהמתקפות שלו!" אני קורא.

פורסם במקור על ידי dj pon-3

סנפאי

ספוילר

"מה אמרת?!" זה לא נראה ששותפך שמע את מה שאמרת. ואין לך כל כך טעם להתחבא, הפוקימון כבר ראה אותך ואת גיבל כאשר שמע אותך צועק. הוא לא מתקיף, הוא מתחיל לברוח. אתה נותן לגיבל את הפקודות שלה, היא יורה את אנרגיה הדרקון הסגולה שלה על הפוקימון לפני שהוא מספיק לברוח יותר מדי. זה לא נראה שהוא נפגע מההתקפה יותר מדי מכיוון שהיה רחוק ממנה, אם הייתם מחכים שנייה יותר ההתקפה כבר לא הייתה פוגעת בו. הוא ממשיך לברוח לאחר מספר שניות של המתנה, בהן הוא נאבק להתגבר על הכאב. הזמן הזה מספיק בשביל שגיבל תספיק להכין את הטורנדו שלה, היא משחררת אותו והוא פוגע בצ'ארמנדר הקטן. תופס אותו ומערבל אותו מספר דקות בתוכו. לאחר התקפה זו נופל צ'ארמנדר על בטנו, לא זז. האש שעל זנבו עדיין בוערת- הוא לא מת.

אני מנסה לזרוק עליו את הפוכדור. אם זה מצליח אני ממהר לנעול אותו ולגשת אל ריוגאמינה ולהודיע לו שלכדתי פוקימון אחד מסוג אש ואחר כך חוזר לחפש פוקימוני חשמל. אם הוא לא נלכד בפוכדור, אני מורה לגיבל להשתמש שוב במערבולת ואז אנסה שוב ללכוד אותו ולהודיע לריוגאמינה על לכידתו.

פורסם במקור על ידי dj pon-3

סנפאי

ספוילר

אתה כל הזמן שוכח לפתוח את הפוכדור לפניxd
~~~
אתה פותח את הפוכדור וזורק אותו על הפוקימון. הפוכדור פוגע, והפוקימון נכנס לתוכו. אתה ממהר לסגור את הפוכדור לאחר הזריקה, סוגר אותו היטב היטב ומכניס אותו לתיקך יחד עם הפוכדור של מאגנמייט. אין לך צורך ללכת אל הנער(אני בכוונה לא משתמשת בשם משפחה שלו, כי זה מעצבן אותי לכתובxd ככה אני אקרא לו עד שתדע את השם הפרטי שלו) מכיוון שהוא בא אליך. הוא נראה מאוד לחוץ, למרות שמצד שני- לא ממש יצא לך לראות אותו רגוע לגמרי. "מ-מ-מ-מ-מ-מ-מ-מ....!" הוא מנסה להגיד לך משהו, אבל עם כל הגמגומים וההתנשפויות שלו אתה לא מבין דבר. אתה שם לב שהוא גם ללא הגראווליט שלו. "מ-מ-מ-מישהי!!!" אתה מצליח להבין מילה אחת. "יש מישהי על האדמה שם! אני לא יודע.... אני לא י-יודע א-אם היא מתה או ל-לא!!!" הוא מצליח להעביר לך את המשפט, נעצר להתנשף. הוא נראה מאוד לחוץ מהסיטואציה. אפילו לחוץ מדי...
"גי...?" גיבל ניגשת אליך, מסתכלת עליך ואז על הנער. היא נראת מבולבלת.

"מה?!" אני קורא, העובדה שהוא חושב שיש סיכוי שהיא מתה היא המלחיצה בכל העניין. "איפה היא?" אני אומר ונותן לו להוביל אותי אליה בעודי נושך קלות את שפתיי.
'ברצינות, איך הוא מתכוון להיות חייל אם הוא בקושי יכול לדבר במצבי לחץ?' אני חושב לעצמי.

פורסם במקור על ידי dj pon-3

סנפאי

ספוילר

"א-אני ארא... אראה לך" הוא עונה וישר מתחיל להוביל אותך. גיבל מקפצת אחריכם, היא היחידה שנראת מרוצה מעניין ההתקדמות שלכם.
הנער מוביל אותך אל מקום ליד אבן גדולה, היא עושה צל על נערה הלבושה בבגדים מוזרים וכחולים, היא שוכבת על גבה. לידה יושב הגראווליט של הנער. קליק. על יד הנערה עומד תיק גב צהוב. אתה נרגע לראות שהחזה שלה זז למעלה ומלטה- היא לא מתה.
"מצאתי אותה שוכבת באמצע שום מקום... אז הזזתי אותה למקום עם צל... אני מקווה שלא איחרתי!" הנער מסביר לך.

"אם יש לך מים תוציא אותם." אני קורא. אני מביט לכל עבר, מחפש פוקימון, סימנים לפוקימון או לכל סכנה שהייתה שם ומכין את עצמי למקרה ותהייה אחת כזו.
אם אני לא רואה סימנים כאלה ניגש אל הנערה ומנסה לדבר איתה, לראות אם היא בהכרה בעזרת לצעוק דברים ולראות אם היא מגיבה לזה.

פורסם במקור על ידי dj pon-3

סנפאי

ספוילר

"אין לי מים..." ממלמל הנער. אתה מסתכל סביב, אתה לא רואה שום דבר. גיבל וגראווליט גם כן שומרים עליכם, הם אמורים לשים לב מתי שמישהו מתקרב- במיוחד גראווליט, לכן אתה מרשה לעצמך להתעלם לרגע מהסביבה ולגשת אל הנערה. אתה מנסה לדבר איתה ולצעוק אליה ולאחר מספר דקות של ניסיונות היא פותחת את עיניה:"אמם..." היא מרימה את ידה הימנית ומשפשפת את עיניה הימנית:"מי אתה...?" היא שואלת לאחר שהיא מזיזה את היד מהעין שלה, נעזרת בה כדי להתיישב במקום.

"אני משומרי העם." אני עונה לה במהירות, גאה בליבי על כך שאני יכול להגיד את המילים האלו. "ומי את?"

פורסם במקור על ידי dj pon-3

סנפאי

ספוילר

"גם אני!" הנער אומר זאת לאחר שאתה עונה מי אתה. נראה שגם לו חשוב שהנערה תדע שהוא שומר עם~
"אני ספיר... אפשר מים?" היא עונה לשאלתך ומוסיפה אחת משלה. אין לך מים וגם לא לנער.
"את יכולה לקום? נעזור לך לחזור אל העיירה. אני בטוח ששם יתנו לך קצת מים" מציע הנער.
"אמם... אוקיי. אני אצטרך גם קצת לפוקימונים שלי... אה, ודרך אגב, מה זה שומרי עם?" היא אומרת את כל זה תוך כדי שהיא לוקחת את תיקה ומתחילה לחטט בו. היא לא מוציאה כלום.

'הא? מי לעזאזל לא יודע מי אלה שומרי העם?' אני חושב לעצמי.
"אנחנו חיילים שאחראיים על ביטחון התושבים." אני עונה לה במהירות, למרות שאולי הסיבה לשאלה המוזרה הזו היא מה שעבר עליה, בכל זאת מעין תחושת בטן מוזרה מתחילה להתעורר בי מהשאלה הזו, מעין תחושה של חשד.

פורסם במקור על ידי dj pon-3

סנפאי

ספוילר

"כן... ככה ניחשתי. אז אתם בעצם המשטרה" היא מסיימת לחטט בתיקה ומניחה אותו על גבה. לאחר מכן נעמדת, למרות שהיא כבר נשמעת בסדר גמור אתה יכול לראות שקשה לה לעמוד. לאחר שהיא סוף סוף מצליחה לעמוד על רגליה, היא נשענת על הסלע. היא בהחלט לא נראת בסדר:"טוב, בואו נמהר ללכת... לעיירה שלכם... אמם... איך אמרתם שקוראים לה?" הנער עונה לה. "סוטופוליס...? ואוו... באמת עפתי רחוק... אחר כך כדאי שאתקשר לאבא ורובי ולבדוק שגם הם בסדר" היא אומרת, יותר לעצמה מאשר לכם.
"תגיד, היא לא נראת לך קצת מוזרה...?" הנער לוחש לך, הוא ממש מתקרב אליך וממלמל לך את המשפט בתוך האוזן.

"כן..." אני עונה לו.
"תגידי, אכפת לך להגיד לנו מה קרה לך?" אני שואל, אני מנסה לשאול את זה בטון רגוע על מנת לא להלחיץ אותה, למרות שתשובה לא הגיונית תגביר את החשד שלי כעת.