נושא: myPOWER

פרק 1: בחזרה לבין הדפים...

סגרתי את הנייד כמעט בטריקה. שוב קיבלתי הודעה למהר לעבר המשרד שלי, נתבקשתי לפגוש מישהו שטען שזה דחוף. הצצתי לעבר האייפון שלי, היו לי כמה דקות לפני שהייתי צריך ללמד כיתה ולכן פשוט ירדתי במורד הכביש לעבר המשרד הראשי בבית הספר. מי אמר שמורים לא עושים ספורט...
נכנסתי למשרד ואדם זקן תמהוני קידם את פניי, חייכתי לעברו בנימוס והוא בתגובה תקע גרעפס רועם וסימן לי לעקוב אחריו. אני לא רגיל שבמקום עבודתי אורחים אומרים לי מה לעשות אך החלטתי לעקוב אחריו בכל זאת. הוא הביט בי ואני הבטתי בו, הוא לקח אותי לסמטה חשוכה ו... לא. זה לא מה שאתם חושבים. הוא הוציא מכיסו מעין מחשב נייד קטן וכיוון את המסך לכיווני.
"אדוני, עדיין לא ממש אמרת לי מה אנחנו עושים פה, לא זכור לי שקבענו פגישה ואם לומר את האמת שאני די ממה.." סתמתי ת'פה. מול עיני נתגלה האינדקס של הפורום שבו אני גולש בסתר בביתי, מזדהה שם עם נטיותיי הילדותיות כצפייה כפייתית בפוקימון ופטפוטים עם ילדים ונערים מהארץ. איש מאנגליה לא אמור להכיר את הפורום הזה איש לא אמור להבין אותו, פשוט לא הבנתי מה הזקן התמהוני הזה רוצה ממני ויותר מכך, לא היה לי מושג כיצד הוא הגיע לאתר.
"מה זה?" שאלתי בטמטום. גם אם הוא לא היה יודע כלום, הצורה שבה אמרתי את זה הסגירה אותי כגנב בעל כובע בוער במיוחד. הזקן לא אמר יותר מדי, הוא הגיש לי את המחשב ושגיאה מוזרה לפתע קפצה והסתירה את חלקית המסך. אני מתוך הרגל לחצתי על המקש "אנטר" ולפתע הרגשתי מוזר. הייתה זאת הרגשה שלא חשתי מימי. ראשי הסתחרר והיה לי צורח עז להשתין, עצמתי את עיניי בחוזקה וכשפתחתי אותן גיליתי שאני במקום מוזר מאוד שלא ראיתי מימי. נזכרתי בסיפור שכתבתי בעבר בפורום שבו הפכתי באופן לא ידוע לצ'ארמנדר, פוקימון שאני די אובססיבי לגביו וכל חברי הפורום אף הם הועברו לאותו מקום, כפוקימונים. הסיפור היה מצחיק אך הוא נגדע בשיאו, פשוט ירד לי ממנו.
וידאתי שאני אכן לא בעל זנב בוער והתיישבתי על הרצפה. ראשי עדיין כאב ועדיין רציתי להשתין. הבטתי סביב ולא היה לי מקום לספק, אני כבר לא הייתי בבית הספר, הזקן המסתורי ההוא כבר לא היה בקרבת מקום ולא היו נראים בניינים בכלל בשדה הראיה שלי. מדשאות, הרים ודיונות חול היו הדברים היחידים שעיניי צדו. החלטתי שאם אף אחד לא באזור לפחות אוכל להשתין בשקט. כשסיימתי לפרוק את המטען המעיק המשכתי ללכת דקות נוספות ונראה היה כי לא היה אף בן אדם בסביבה.

מסך לבן:

אז הנה אני מגיע למצב שבו אני צריך לפתוח את הסיפור הזה שוב כדי לגרור אנשים לפורום. פשוט לא להאמין. ולמה לעזאזל אני עושה את זה? אין לי מושג... כנראה צורך בלתי נשלט להכביד על החיים שלי.

סוף מסך לבן.

"עצור! מי אתה?" נשמע קול של נער רזה עם שיער ג'ינג'י קצוץ, נמשים צפופים וזקן צרפתי צמוד. נבהלתי מאוד. הוא צרח בעברית ואני לא ציפיתי שמישהו יהיה פה בכלל. הסתובבתי ונזכרתי שראיתי אותו פעם. ראיתי תמונה שלו. "איך קוראים לך?"
"אלכס, לא נראה לך מעט מוזר שבכל סיפור שאני פותח אני ואתה מתחילים את הסיפור יחד?" שאלתי את הנער, כבר לא היה לי ספק שזה הוא.
"תגיד לי אתה השתבשת? על איזה סיפור אתה מדבר, אתה חי בעולם האמיתי..." ענה לי אלכס ועיקם את פרצופו. "אתה מוכן להגיד לי סוף סוף מי אתה? איך ידעת מי אני?"
"זה אני, אדם מהפורום..." עניתי וחייכתי. נראיתי בדיוק כפי שאני נראה במציאות, זה קצת הביך אותי. אדם בן 25 מלא, רחב כתפיים ונמוך קומה. לבוש כחרדי וזיפים מסודרים מסגירים את גילי.
"אדם הצ'ארמדר? מה אתה עושה פה?" שאל אלכס מבולבל מעט. אם כי לפני שהספקתי לענות לו קולות ירי חזקים נשמעו לפתע ושלושה חורים נגלו על חזו של אלכס המופתע, הוא הביט בי בהלם ולחש "א... אתה רוצח..." ונפל על פניו בידיים ורגליים פשוקים.

המשך יבוא...

קולות ירי חזקים נשמעו לפתע ושלושה חורים נגלו על חזו של אלכס המופתע

אלכס=יצחק רבין
confirmed.

היטמן המניאק )):

אחלה סיפור, עוקב על בטוח.

תגידו לי אני השתגעתי!?!
אדם יש לך גם נייד וגם אייפון?!
כיף לך ):
לא שווה לגר פה ): אני גם עובר לאנגליה ):

צורך עז להשתין*

בכל מקרה, נשמע סיפור טוב.
יש לי הרגשה שאני רצחתי את אלכס... זה כבר קרה בעבר..

אחלה התחלה
העסקת אותי לכמה דקות בשיעור,
אני עוקב זה מה שבטוח.

מתי יוצא הפרק הבא?

אחלה סיפור, מחכה לפרק הבא.
מסכן אלכס אמר כולה 3 משפטים ומתxd.
למה הרגת אותו? אני היתי רוצה למות במקומו! עכשיו איך אגיע לגן עדן?

חחחחח,מה אני לעזזאל קשור????