אנייה ~
את יוצאת מהמקפיא כשבידך קוביית קרח גדולה ואת מביטה סביבך. את כבר לא היית בבית הזקנה יותר ודאדי לא נראה באופק. קוביית הקרח נמסה במהירות לא טבעית ואת נותרת עם כפית כסף פשוטה ומחלידה. בסריקה מהירה את מגלה שאת נמצאת מול מה שנראה כמו קניון רחב מימדים. אנשים מיהרו להיכנס ולצאת ממנו בין בהליכה אל הכניסה שמולך ובין (ואת משפשפת עיניים כדי לודא זאת ) בכניסה שהיתה כמה קומות מעלה, אנשים פשוט התעופפו פנימה בתעופה, בין בעזרת מטאטאים או אביזרים שונים ובין אם פשוט סתם כך, כאילו היו ציפורים. סביב הנוף היה נראה מדברי למדי ומזג האוויר החם היה שונה ממה שהורגלת אליו באסקס, אנגליה.
אנייה ~
את בורחת מהמקום בשיכרון חושים ומבלי משים נתקלת בחוזקה בילד שנפל על הרצפה. הוא שכב שם למספר שניות, לקח נשימה עמוקה וניקה את בגדיו מאבק. "אני ממש מצטער!" אמר בדאגה. הוא היה גבוה וחסון, בלונדיני בעל זרועות חזקות ונפוחות ועיניים תכולות. הוא חייך לעברך חיוך מלא שיניים לבנות צחורות מסודרות מסודרות. "אני ממש ממש מצטער" חזר על עצמו. "את בסדר?"
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)